גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרשת נעמה יששכר: האם הסמכות להסגרת ההאקר הרוסי נתונה בידי שר המשפטים?

בג"ץ קבע בעבר כי "בידי השר הכוח שלא להסגיר, אך רק בנסיבות מיוחדות וכבדות-משקל" ● האם מקרה שבו אזרחית ישראלית מוחזקת כבת-ערובה ברוסיה על החזקת כמות מינימלית של סמים קלים, כקלף מיקוח נגד הסגרת האקר רוסי לארה"ב, נחשב לנסיבות כאלה?

אמיר אוחנה, נעמה יששכר / צילום: כדיה לוי, רויטרס
אמיר אוחנה, נעמה יששכר / צילום: כדיה לוי, רויטרס

האם שר המשפטים רשאי שלא להסגיר את ההאקר הרוסי אלכסיי בורקוב לארה"ב? בהודעה לתקשורת שיצאה מלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו נכתב כי "גורמי המשפט בישראל הבהירו חד-משמעית כי אין אפשרות למנוע את הסגרתו של בורקוב, לאחר שבית המשפט העליון בישראל פסק כי הוא בר-הסגרה". דברים אלה נאמרו בתגובה לפרסומים כי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הציע עסקת חילופי אסירים בין ישראל לרוסיה - בורקוב תמורת נעמה יששכר, הישראלית שנשפטה ל-7 שנות מאסר בגין החזקת כ-9 גרם סם מסוג חשיש.

האם אכן מדובר בפסק דין חלוט של בית המשפט העליון? ובכן, בניגוד למשתמע מדברי נתניהו, בית המשפט העליון לא הורה על הסגרת ההאקר הרוסי, אלא קבע כי הוא בר-הסגרה לארצות-הברית. ההחלטה אם להסגירו, לאחר קביעת בית המשפט, נתונה כעת בידי שר המשפטים אמיר אוחנה. סעיף 18 לחוק ההסגרה הישראלי קובע כך: "שר המשפטים רשאי לצוות על ביצוע הסגרתו של מבוקש שהכרזתו כבר-הסגרה קיבלה תוקף סופי, ומשציווה כך, מותר למסור את המבוקש למדינה המבקשת ולהעבירו מחוץ לגבולות ישראל".

נשיא העליון לשעבר מאיר שמגר הבהיר כי הפעלת סמכותו של השר לפי סעיף 18 איננה פועל יוצא אוטומטי של הכרזתו של בית המשפט, לפיה המבוקש הוא בר-הסגרה.

חוזרים ל"פסק דין נקש" 

אלא שגם העובדה שהחוק העניק את סמכות ההסגרה לשר המשפטים, לא מאפשרת לו לנהוג כראות עיניו בשאלות אלה. גם על דרך הכלל אין הרשות המבצעת רשאית להפעיל את הסמכויות שלה באופן קפריזי, זאת כיוון שבג"ץ הגביל - בפסק דין "אלוני נגד שר המשפטים" (הידוע כ"פסק דין נקש") - את תחום הסמכות וקבע מהם השיקולים שרשאי שר המשפטים לשקול על-מנת למנוע הסגרתו של מי שהוכרז בר-הסגרה.

בפרשה זו עתרה ח"כ שולמית אלוני ועותרים נוספים לבג"ץ, בדרישה כי יורה לשר המשפטים דאז אברהם שריר להסגיר לצרפת את ויליאם נקש שהואשם והורשע ברצח אזרח ערבי. נקש נמלט לישראל לאחר הרצח וקיבל אזרחות ישראלית על-פי חוק השבות. שר המשפטים שריר סירב לבקשת צרפת להסגירו, בטענה כי קיים חשש לחייו של נקש אם יוסגר לצרפת, על רקע הסכסוך היהודי-ערבי.

היועמ"ש דאז טען כי סמכותו של השר רחבה ובלתי מוגבלת כמעט, וכי "אין להטיל על-ידי פרשנותה של הוראת החוק הגבלה כלשהי על סמכותו האמורה של השר", והוסיף כי "כל שיקול מדיני, בין פנימי ובין זה שמקורו ביחסי חוץ, וכל שיקול הומניטרי הוא בגדר שיקול לגיטימי".

הנשיא שמגר דחה את עמדת משרד המשפטים ונימק כי "אומנם יש בידי השר הכוח שלא להסגיר, אך הפעלתו של שיקול-דעת כאמור מוגבלת רק לנסיבות מיוחדות וכבדות-משקל". לדבריו, "הכוונה אך ורק להיווצרותן של נסיבות יוצאות דופן, אשר בהן יהיה בביצוע ההסגרה משום פגיעה מהותית בעיקרון-יסוד אחר, שהוא, על-פי תפיסותינו, מבין הערכים הבסיסיים שלנו".

לפי קביעת הנשיא שמגר, השר רשאי שלא להורות על הסגרה בעיקר משיקולים של יחסי החוץ של המדינה או משיקולים הומניטריים. לאור כל זאת, חייב בג"ץ אז להסגיר את נקש, תוך שהוא קובע כי "במקרה שלפנינו לא נערכה בדיקה עניינית נאותה, שיכול היה להיות בה כדי לגבש מסקנה מבוססת כנדרש כאן".

האם לאור פסק הדין בפרשת נקש נכונה טענת ראש הממשלה כי "אין אפשרות למנוע את הסגרתו של בורקוב, לאחר שבית המשפט העליון בישראל פסק שהוא בר-הסגרה"? לכאורה, התשובה לכך שלילית. לא די בכך שהסמכות נתונה בידי שר המשפטים, אלא שבג"ץ קבע כי במקרה של נסיבות מיוחדות וכבדות-משקל ומשיקולים מדיניים, רשאי השר להימנע מהסגרה.

האם מקרה שבו אזרחית ישראלית מוחזקת כבת-ערובה ברוסיה על עבירה פחותה של החזקת כמות מינימלית של סמים קלים ונענשת בגין כך למאסר של 7.5 שנים, עומד בתבחין בג"ץ של "נסיבות מיוחדות"? נראה כי התשובה חיובית. נראה כי אין הדבר שונה מכל עסקת חילופי שבויים ושחרור מחבלים, שבג"ץ קבע לא אחת כי אין מדובר בנושא שפיט אלא בנושא מדיני טהור שמקומו להתלבן איננו בבית המשפט אלא בבית המחוקקים ובישיבת הממשלה. זאת למרות שמצד שני, סירוב להסגיר את ההאקר הרוסי עלול לפגוע ביחסי החוץ של ישראל עם ארה"ב, אשר ביקשה את ההסגרה.

בכל מקרה, הדין כפי שנקבע בפרשת נקש מחייב את שר המשפטים לשקול את כל השיקולים הללו.

שיקולים שרחוקים ממשפט צדק 

נעמה יששכר נתפסה בשדה התעופה ברוסיה לקראת טיסת המשך, כאשר באמתחתה כ-9.6 גרם חשיש לשימוש עצמי. המדיניות הלא-כתובה הנהוגה בישראל בגין החזקת פחות מ-10 גרם חשיש, קובעת כי במקרה שנתפס אזרח זר בשדה התעופה בישראל כאשר באמתחתו סמים מסוכנים לצריכה עצמית - הוא מגורש חזרה למדינתו, ולא נפתח נגדו הליך פלילי בישראל.

אם מדובר באזרח ישראלי, הרי שבמקרים אלה הפסיקה מלמדת כי העבריין לא יושב במאסר בפועל כלל. אפילו במקרים של אזרחים עם עבר פלילי, בית המשפט לא ממהר לשלוח אותם למאסר בפועל, ואף במקרים חמורים יותר.

אין ספק כי במקרה של נעמה יששכר מדובר בעונש מופרז במיוחד וחסר כל פרופורציה ובכל קנה-מידה ביחס למהות העבירה ונסיבותיה. גם במונחים של עולם המשפט הרוסי מדובר בחריגה קיצונית ממדיניות הענישה המקובלת.

לאור זאת, בהחלט יש יסוד יותר מסביר להניח כי לגזר הדין בעניינה של יששכר נכנסו שיקולים שאינם ממין העניין, וכי היא לא זכתה למשפט צדק.

לצד זאת, גורמים במשרד המשפטים אומרים כי ההחלטה על הסגרת ההאקר הרוסי כבר התקבלה למעשה, וכי בימים הקרובים צפוי שר המשפטים אוחנה להורות על הסגרתו לארצות-הברית.

עוד כתבות

מתנדבי משלחת של Jewish National Fund USA / צילום: ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה''ב

כך הגיעו לישראל משלחות של 3,000 מתנדבים בזמן המלחמה - לא כולם יהודים

ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה"ב הוביל 11 משלחות שהתנדבו ביישובים כמו שדרות, ארז, גבולות ואורים ● טלי צור־אבנר, ראש המטה בישראל: "הביקוש גבוה, יש רשימות המתנה" ● ישראל מתגייסת

נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock

בהובלת רוסיה וסין: נתיב השיט הימי שעשוי לשנות את חוקי המשחק

התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה, מובילות את העולם לחפש נתיבי סחר ימי חלופיים ● בשנים האחרונות, הסחר באזור הארקטי זינק בחדות נוכח הפשרת הקרחונים ומעורר התעניינות רבה מצד מעצמות העולם, ארה"ב, רוסיה וסין ● האם מפת נתיבי השיט בעולם לקראת שינוי, וכיצד תושפע ישראל?

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

החברה הלוהטת בעולם רכשה אותם: הכירו את רונן דר ועמרי גלר

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-680 מיליון דולר

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

הפגנה מחוץ לאוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"אני זועם, זה לא ייאמן מה שקורה באוניברסיטת קולומביה"

כשהמחאות האנטי־ישראליות בקמפוסים בארה"ב רחוקות מלדעוך, חוקרים יהודים וישראלים מאוניברסיטאות העלית מאחדים כוחות כדי להגיב באופן יצירתי בכל הזירות - האקדמית, המשפטית והכלכלית ● "זו חזית כמו כל חזית במלחמה", הם אומרים בשיחות איתם

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה״ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

עו''ד דוד ליבאי / צילום: תמר מצפי

הלך לעולמו שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי

ליבאי כיהן כשר המשפטים בכנסת ה-13 בממשלת רבין מטעם מפלגת העבודה ● בתפקידו כשר המשפטים דאג, בין השאר, לחקיקת רפורמה בדיני המעצרים והחיפושים ולחקיקתו של חוק הסנגוריה הציבורית ● היה שותף לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת צעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה - או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לארה"ב, וכיצד תושפע הפעילות בישראל?

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי־ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן, וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת ת"א לבינלאומיות

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, היכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

טסלה מודל S ''פלייד'' / צילום: יח''צ

טסלה פספסה את התחזיות ורשמה את הירידה החדה ביותר בהכנסות מאז 2012

למרות שפספסה את התחזיות המוקדמות בשורת הרווח וההכנסות, מניית טסלה מזנקת במסחר המאוחר ● האנליסטים בוול סטריט חזו כי החברה תציג ירידה בהכנסות ברבעון הנוכחי לאחר שורה של חדשות רעות

אפל. החברה המבטיחה של 2024? / צילום: Shutterstock

"תהיה הפתעת השנה": זו המניה המומלצת ביותר של בנק אוף אמריקה

המכירות נופלות, היא לא נמצאת בשוק הבינה המלאכותית, ומתחילת השנה מנייתה איבדה 10.7% ● למרות הכול, בבנק אוף אמריקה מאמינים שענקית הטכנולוגיה אפל צפויה להתאושש בחצי השני של השנה

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

וול סטריט ג'ורנל: כך תיראה הפעולה הישראלית ברפיח

בוול סטריט ג'ורנל מדווחים כי ישראל נערכת לפעולה ברפיח ומפנה אזרחים לקראת מבצע צבאי ● עפ"י ההערכות, מבצע הפינוי צפוי להימשך כשבועיים עד שלושה שבועות ויתבצע בתיאום עם ארה"ב, והלחימה תיארך כשישה שבועות