גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"יצרניות הרכב מחממות את תעשיית האוטו-טק בישראל, יש כאן הרבה כישרון"

ג'ו הייר, האחראי על תחום האוטו-טק בבנק ההשקעות קרדיט סוויס, מסביר בראיון ל"גלובס" מה הבעיה של יצרניות הרכב, נותן עצות לסטארט-אפים הישראליים ("צריכים משקיעים עם סבלנות"), וצופה לאן תתפתח התעשייה העולמית ("הרבה כסף יופנה לפיתוח מערכות הפעלה לרכב וסוללות")

רכבים חדשים / צילום: shutterstock
רכבים חדשים / צילום: shutterstock

"אין היום בעולם שחקן אחד גדול בתחום הרכב שיכול לקחת הימור כמו שפייסבוק עשתה עם רכישת אינסטגרם, כשהחליטה לקנות אותה כדי להוציא מתחרה מהשוק. חברות הרכב לא יכולות לעשות את זה כי יש עשר חברות ואף אחת מהן לא גדולה כמו גוגל או אפל", כך אמר בראיון ל"גלובס" ג'ו הייר, שמונה באחרונה לאחראי על בנקאות ההשקעות של בנק קרדיט סוויס בתחום האוטו-טק. הייר הגיע לבנק מפורד מוטורס, שם הקים את פעילות המיזוגים והרכישות שלה - שהסתכמה בהיקף מצטבר של חמישה מיליארד דולר בארבע שנים. ההשקעה הבולטת שהוא הוביל הייתה של מיליארד דולר בחברת ARGO.ai.

הייר הגיע בחודש שעבר לכנס ג'רני של EY ישראל ושל "גלובס". בראיון הוא מסביר איך הוא תופס את התעשייה בישראל ולאן היא צריכה להתפתח, אך קודם לכן מתאר את המאפיינים של תעשיית הרכב העולמית והאתגרים הנובעים מהם. "תעשיית הרכב מאוד מיוחדת בכך שהיא מעולם לא עברה קונסולידציה", הוא מתאר את הפגם המשמעותי ביותר, לדבריו, בתעשייה העולמית. "הייתה אמנם קונסולידציה ברמה הלאומית, אבל גלובלית זה לא קרה, בעיקר בגלל הממשלות והמשפחות ששולטות בתעשייה". התוצאה, לדבריו, היא ש"בארה"ב, באירופה וביפן גמרנו עם שלוש חברות בכל מדינה, בעוד שהיינו מצפים שבסוף התהליך נסיים עם פלוס מינוס שלוש חברות גדולות בכל העולם. זה לא קרה, ונשארנו עם אותם עשרה חבר'ה, עם אותם נתחי השוק". משמעות הדבר לטענתו היא "שאין שחקן סקייל גדול ומשמעותי שם בחוץ - מה שיוצר שוק תחרותי, דינמי ומאוד אגרסיבי".

ג'ו הייר / צילום: איל יצהר

המאפיין המרכזי השני של התעשייה, שלדברי הייר הוא "אולי דווקא הסיבה שהחברות הללו שרדו כל כך הרבה זמן", הוא שבמשך מאה שנים שום דבר בעצם לא השתנה בתעשיית הרכב. "רק שיפרו את הרכבים, באופן תוספתי עם מעט בידולים", הוא אומר. ואז לפני כעשור, אומר הייר, קרו שני דברים שהשפיעו עמוקות על התעשייה: "הטכנולוגיה התפתחה לרמה כזו שהיא יכלה להיכנס לרכבים ולהפוך אותם לחכמים, וזאת במקביל למיתון עמוק בשוק הרכב שהביא לכך שפעילות המחקר והפיתוח של חברות הרכב נבלמה בדיוק ברגע הגרוע ביותר - שנות המשבר הפיננסי של 2008-2009".

גוגל ניצלה את המשבר הפיננסי

התוצאה היתה חולשה של תעשיית הרכב שיצרה ואקום אליו נכנסו ענקיות הטכנולוגיה. "אם אתה מנסה לאתר את נקודת ההתחלה של הרכב האוטונומי", משחזר הייר, "הוא מתחיל עם האתגרים של דרפ"א, הסוכנות הצבאית לפרויקטים מחקריים מתקדמים של ארה"ב". לדברי הייר, "הצוותים המובילים, שמומנו על ידי חברות הרכב וחלקי הרכב, הגיעו מאוניברסיטאות קרנגי מלון שבפיטסבורג וסטנפורד שבקליפורניה, וכשג'נרל מוטורוס חתכה את המימון לצוות של קרנגי, מי שנכנסה במקומה הייתה גוגל שקנתה את כל החבר'ה האלה".

"לארי פייג' וסרגיי ברין (מייסדי גוגל; א"ב) היו מרותקים מהאתגרים האלה", מספר הייר, שמעיד על עצמו שבתחילת הדרך כלל לא האמין בהיתכנות של הרכב האוטונומי. "אחרי שהאתגרים הסתיימו, הם שכרו את ראש הצוות של סטנפורד, נתנו לו כמה כסף שהוא היה צריך ואמרו לו: 'לך תרכיב את הצוות הכי טוב שאתה יכול, אנחנו רוצים לגרום לזה לקרות'. זה היה אחד האירועים הראשונים שבהם התרחש שיבוש אמיתי בעולם הרכב, כי גוגל עם כל הכסף וכל הגודל שלה בעצם באה ואמרה - אנחנו נבנה את מערכת ההפעלה לעולם הרכב. המטרה הייתה להפוך את יצרניות הרכב למקבילה של יצרני מכשיר טלפון, שגם להם אומרת גוגל: 'אנחנו נבנה את מערכת ההפעלה ואתם את החומרה'". השיבוש הזה, טוען הייר, "היה צריך לגרום ליצרניות הרכב להתעורר.

"קח לדוגמה חברה כמו ב.מ.וו שיש לה את מכונת הנהיגה האולטימטיבית. אבל מה זה אומר חוויית נהיגה אולטימטיבית אם מי שנוהג זה המחשב? כך, יש איום גדול על עצם האופן שבו המכונית נעה - דבר חשוב לצרכן הקצה, שהולך להשתנות".

לדברי הייר, טסלה היא השיבוש השני המשמעותי בתעשייה. לטענתו החשיבות שלה היא בכך ש"לא משנה מה אתה חושב על המודל העסקי שלה, היא מוכיחה שהצרכנים מוכנים לאמץ רכב המונע בסוללה חשמלית. כך, לאחר כמאה שנה שחברות הרכב משפרות את מנוע הבעירה הפנימית, לפתע מדברים על מערכת שונה לגמרי. אלו שני שיבושים משמעותיים שמתרחשים בעת ובעונה אחת - מערכת ההפעלה ומערכת ההנעה. לצידם מתחוללים עוד שינויים, קטנים יותר, כמו נושא החיבוריות בין רכבים ונושא התחבורה השיתופית, וגם תחומים נגזרים כמו תחום הסייבר - כי אם הרכבים עומדים להיות מחוברים זה לזה, החיבור הזה מוכרח להיות בטוח". גם השיתופיות לדבריו היא גורם משבש פוטנציאלי. "מה זה אומר שיתופי? איך שינוי הבעלות כמו במקרה של אובר וליפט ישנה את התעשייה?".

"צריך להמשיך לקחת הימורים"

הייר מדבר על הצורך של יצרניות הרכב לאמץ טכנולוגיות. "מסורתית, חברות הרכב טיפחו טאלנטים בהנדסה מכונות ולא היו להן בכלל טאלנטים בתחום הנדסת התוכנה", אומר הייר, "וכשפורד הייתה צריכה טאלנטים בלמידת מכונה, צוות איתור (סקאוטינג) של החברה הציג לי את סאיפס הישראלית, שרכישתה הייתה מבחינתנו הצלחה מסחררת". סאיפס, שפיתחה פתרונות ראייה ממוחשבת ולמידה חישובית, נמכרה לפורד ב-2016 תמורת עשרות מיליוני דולרים.

"עסקת סאיפס פתחה לאנשים את העיניים לגבי הכישרונות בישראל. יש בישראל מחויבות למשימה שאני לא רואה במקומות אחרים. זה לא רק לעשות כסף - אם יש משהו שמספיק מעניין אותם הם יהיו מאוד מסורים. זה אומר שכוח העבודה בישראל מאוד יציב, בעוד שבעמק הסיליקון לפעמים אתה קונה חברה, ואחרי כמה ימים רוב העובדים עוזבים".

מה עוד מאפיין לדעתך את סצנת האוטו-טק המקומית?

"אני מגיע לישראל באופן קבוע מאז 2016 ואני רואה שהיא גדלה, יש אולי פחות חברות אבל הן הופכות לגדולות יותר. האם יש בועה? אם יש זה מכיוון שהרבה תאגידים מתעוררים עכשיו ומבינים כמה כישרון יש פה. העניין הוא שאי אפשר לבוא ולומר סתם 'נלך לשם, נגייס כמה אנשים ונקים משהו מאפס'. כנראה שמה שקורה זה שחברות רבות מנסות להבין איך לייצר כאן דריסת רגל, וזה מה שמחמם את השוק. אני גם לא חושב שהחוזק של השקל משפיע באופן משמעותי על ההשקעות".

מה יכול היה לייעל את זה? אולי מנגנון לשיתוף מידע בין התעשייה, הממשלה, גופי מחקר וכו'?

"אני מאמין שהדבר יתקן את עצמו, כרגע יש תיאבון גלובלי גדול למיזוגים ורכישות, וישראל נמצאת על הרדאר של כולם, אבל לא הייתי אומר שהשוק כאן בועתי יותר מאשר במקומות אחרים. קח למשל את המקרה של הסטארט-אפ הישראלי Oryx Vision (שפיתח חיישני לידאר לרכב אוטונומי, והודיע על סגירתו בסוף אוגוסט השנה; א"ב). אלו דברים שימשיכו לקרות כי אנשים מהמרים, ואם הם לא ימשיכו לשים שם את ההימורים שלהם, המימון פשוט ייגמר".

ואולי יש עוד תת תחומים בתחום האוטו-טק שהיה כדאי לתעשייה המקומית ללכת אליהם?

"יש עדיין צורך עצום בפריצת דרך בתחום הסוללות החשמליות, ולא ראיתי הרבה חברות בישראל שעוסקות בזה. זה תחום שיהיה נכון להשקיע בו. עקומות העלות של מנוע חשמלי ובעירה פנימית עדיין לא מתקרבים זה לזה ולכן טסלה עדיין מפסידה הרבה כסף. הם הראו שהציבור מעוניין לאמץ אותן אבל העלות מהווה עדיין מכשול. זו משוואה כלכלית שעדיין לא עובדת. האתגרים כעת הם להוריד את העלות לקילוואט, להאריך את משך זמן פעולת הסוללה בין טעינה לטעינה, להאריך את משך חייה הכולל, לטעון אותה מהר יותר ולטפל בה ביעילות בשלב סוף החיים שלה".

ומה לגבי תחום הבידור לרכב?

"אמנם כשניסע במכונית שנוהגת באופן עצמאי, תהיה לנו הרבה אינטראקציה עם המכונית בהרבה דרכים שונות, אבל כעת התחום הזה מרגיש לי יותר ספקולטיבי".

אחת הטענות שנשמעו בהקשר לעבודה של סטארט-אפים ישראליים שפונים לתעשיית הרכב היא שהם טובים בטכנולוגיה, אך אפילו המנכ"לים שלהם לוקים לעתים בבורות באשר לאופן הבסיסי שבו תעשיית הרכב עובדת. האם נתקלת בכך ומה דעתך על כך?

"אני מסכים עם זה, אך הדבר לאו דווקא מאפיין רק את הסטארט-אפים הישראליים. הם עוסקים בתוכנה ולא היה להם מגע עם התעשייה הזאת, אז למה שהם ידעו? למנכ"ל לוקח זמן להבין איך התעשייה עובדת, איך דברים נמכרים ונקנים, איך פועלים שרשרת האספקה ומנגנון הרכש, מי השחקניות המעורבות, איך מתחילים לעבוד איתן, מה זה אומר להתחיל פיילוט ואיך אתה מממן אותו".

אז מה היית מייעץ להם?

"תעשיית הרכב מושכת הון רב כי היא עצומה בגודלה, ולכן גם היכולת לבצע שינוי משמעותי היא גדולה. חברה שתצליח להוזיל עלויות אפילו בכמה דולרים בודדים, אם תכפיל אותם בכמות הרכבים המיוצרת - זה כבר כסף גדול. אם היא תוכל לעזור לחברת רכב להימנע מקריאת שירות (ריקול) רק כי בעזרת למידת מכונה היא הצליחה לשנות משהו במפעל שיכול לפתור בעיה - אפשר לחסוך לחברה מאות מיליוני דולרים ואפילו יותר מזה.

"מצד שני, חייבים לזכור שבתעשיית הרכב מחזורי המכירות מאוד ארוכים, ולכן מתחילים בעבודה עם חברה אחת או שתיים, עם פיילוט קטן או שיתוף פעולה קטן להוכחת התכנות. אחרי שתוכיחו - הכסף יגיע. במקביל אתם חייבים שהגורם המממן אתכם יהיה סבלני".

טענה נוספת שנשמעה בהקשר לתעשיית הרכב המקומית היא שאם כבר יש כאן כל כך הרבה חברות שמספקות לתעשיית הרכב, מדוע שלא ינסו בישראל לפתח חברות טיר1 גדולות שיספקו ישירות ליצרניות הרכב ולא ייצרו חברות שרק יימכרו?

"זו שאלה מעניינת שכל יזם מתחבט בה, אבל אין לה תשובה מושלמת. זו תעשייה קשוחה מכדי להפוך בה בקלות לשחקן טיר1, כי מחזורי המכירות גדולים, כי יש מעט מאוד לקוחות קצה וכי אתה צריך לממן את עצמך עד שתעמוד על שתי הרגליים. זה לא בלתי אפשרי - ראה מקרה מובילאיי או ווייז. אף על פי שגם הן בסוף נמכרו, הן עדיין הגיעו לסקייל עצום למרות הדרך הקשה".

מה התחזית שלך לחמש-עשר השנים הבאות?

"הולכת להיות כמות כסף גדולה שתושקע בשני האתגרים המרכזיים: מערכות ההפעלה והסוללות. לישראל יהיה חלק חשוב בכך, ולכן גם חזרתי לכאן. אנשים באמת צריכים להסתכל חמש-עשר שנים קדימה - איך אני מפתח שבב טוב יותר או משפר את הסוללה. שני התחומים האלה יתמזגו בסופו של דבר - נהיגה אוטונומית על רכב מונע בסוללה. ייווצר צורך בכוח רב של מחשוב וקישוריות לענן וקשר טוב עם התשתית - מה שמכונה V2X (טכנולוגיה שמקשרת בין רכב לכל מה שסביבו, מרכבים אחרים ועד רמזורים; א"ב). זהו תחום נוסף שבו חברות ישראליות משקיעות, אבל הן בהחלט יכולות להשקיע יותר". 

ג'ו הייר

גיל: 46
מגורים: דירבורן, מישיגן, ארה"ב
תפקיד: מנהל ההשקעות האוטו-טק של קרדיט סוויס
תפקידים קודמים: דירקטור פיתוח עסקי, פורד; Managing Director , גוגנהיים פרטנרס; Executive Director , ג'יי פי מורגן; סגן נשיא, בר סטרנס
השכלה: תואר שני במנהל עסקים מאונ' קולומביה

עוד כתבות

לימסול, קפריסין. מקלט המס הכי נגיש לישראלים / צילום: Shutterstock

רשות המסים פתחה במבצע לאיתור נכסים ביעד ההשקעה הפופולרי

רשות המסים פתחה במבצע לאיתור נכסים, הכנסות וחברות של ישראלים בקפריסין, שהפכה ליעד השקעה פופולרי הודות למדיניות מס אטרקטיבית ● גורם ברשות: "חברות רבות רשומות בקפריסין כשהשליטה והניהול מתבצעים מהארץ" ● עסקי הנדל"ן להשקעה בסכנה למיסוי של עד 50%

סמנכ''ל משאבי אנוש ומינהל במקורות, חגי פיליפסון / צילום: כדיה לוי

ההחלטה הראשונה שקיבל במלחמה סמנכ"ל משאבי אנוש במקורות

חגי פיליפסון, סמנכ"ל משאבי אנוש ומינהל בחברת מקורות, מספר מה הייתה ההחלטה הראשונה שקיבלה החברה ב־7 באוקטובר ואיך היא השפיעה על העובדים ● לדבריו, המלחמה יצרה לעובדים ולמנהלים אתגרים חדשים, בהם הצורך להמשיך במשימות שוטפות תחת ירי טילים

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

הבכיר שמסביר - כך ארה"ב מונעת מישראל להשיג את מטרות המלחמה

מאיר בן שבת, ראש המטה לביטחון לאומי לשעבר, משוכנע שהממשל האמריקאי לא מצליח להפנים את המשמעות הקיומית של מיטוט חמאס ● בשיחה עם גלובס הוא מדבר על חשיבות כניסת צה"ל לרפיח, ועל החזרת ההרתעה הצבאית למרות "המשקולות שביידן מציב על רגלי ישראל"

אירוע GTC 2024 של אנבידיה / צילום: באדיבות אנבידיה

בוול סטריט עוקבים מקרוב אחר הבשורות מהאירוע השנתי של אנבידיה

ענקית השבבים מקיימת בסן חוזה את הכנס הפיזי הראשון שלה מאז הקורונה ● ההכרזות של החברה באירוע עשויות לסמן את הכיוון הבא של הבינה המלאכותית

אילוסטרציה: shutterstock

תרופה ראשונה לכבד שומני, המחלה שאולי לא ידעתם שיש לכם

בסוף השבוע האחרון אושרה לשיווק בארה"ב תרופה של חברת מדריגל לכבד שומני, שוק שבמשך שלושה עשורים נחשב בעל פוטנציאל אדיר ומושא הפנטזיה של חברות תרופות ● האם התרופות נגד השמנה הרסו את החלום, ואיך ינסו התרופות הבאות בצנרת לפצח את השוק

מפגינים למען עסקה לשחרור החטופים בעזה / צילום: ציפי מנשה

המשלחת הישראלית הגיעה לקטאר והחלו שיחות מו"מ לעסקה

גורם ישראלי בכיר: "נציגי חמאס בקטאר לא יקבלו את ההחלטות. מי שיקבל את ההחלטות יהיה סינוואר" • משרד החוץ האמריקני ביקש מישראל מידע בעקבות דיווחים על מעצר כתב אל-ג'זירה בפשיטה על בית החולים • צה"ל תקף מחבלים ועמדות של חיזבאללה בלבנון, בנוסף למקורות הירי שביצעו שיגורים לעבר ישראל • עדכונים בולטים 

המדינה שמצטרפת לציר הרשע של חמאס, רוסיה ואיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסיבה לכך שאיחוד האמירויות מובילה השקעת ענק במצרים, דרום אפריקה משקיעה מיליוני דולרים ביצירת קשר עם חמאס ומסתבכת בארה"ב, והאלימות לא עוזרת לקרב את הפלסטינים למדינה ● כותרות העיתונים בעולם 

הצבת מיגוניות בתחנות הסעה ביישובי קו העימות על ידי הקרן לידידות / צילום: רענן כהן, הקרן לידידות

בעקבות ההסלמה בצפון, הקרן לידידות תציב 123 מיגוניות באזור

המיגוניות יוצבו בתחנות הסעה שטרם מוגנו ב־42 יישובים, בהם נהריה, מעלה יוסף ומעלות תרשיחא ● עלות הפרויקט עומדת על 6.7 מיליון שקל, והוא נעשה לבקשת ראשי הרשויות באזור ● ישראל מתגייסת

יניב פרטוש (מימין) וניב חורש / צילום: שי פרנקו

יניב פרטוש מונה למנכ"ל משותף בסוכנות הדיגיטל ארלו של ראובני־פרידן

פרטוש יכהן בתפקיד במקביל לניב חורש, מבעלי הקבוצה, שביצע את התפקיד עד כה לבדו ● במקביל למהלך בוצעה שורה של מינויים נוספים בסוכנות

תל אביב. החלטת ביהמ''ש הפחיתה משמעותית ואף ביטלה תשלום היטלי השבחה ברבעים 3 ו-4 / צילום: שלומי יוסף

עיריית תל אביב או בעלי הדירות: מי ינצח במאבק ששווה מיליארדים

לאחר שביהמ"ש ביטל היטלי השבחה לרובעים 3 ו-4 בת"א בהיקף של מיליארד שקל לפחות, עיריית ת"א מנסה להילחם על גביית הכספים והגישה בקשת ערעור לעליון ● לטענת העירייה, כיום ישנם 1,900 הליכי ערר על גביית היטלי ההשבחה ברובעים אלה

מטוסי F-35 / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

חרם הנשק על ישראל: המסלול העוקף של הולנד, הסכנה שאורבת באירופה

בניסיון לעקוף את החלטת בית המשפט שאין לספק חלקי F-35 לישראל, משרד הביטחון ההולנדי בודק אפשרות להעביר את החלקים לאיטליה או לארה"ב ● במקביל, ניצחון העתירה בבית בבית המשפט בהאג הובילה לשורת דרישות דומות בצרפת, בדנמרק, בבריטניה ובספרד

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סימני השאלה סביב קבוצת הוואטסאפ שפתח ניר ברקת

שר הכלכלה ​ניר ברקת הקים בצעד חריג קבוצת וואטסאפ הכוללת מעל 20 בכירים מענף המזון, וביקש מהם שלא להעלות מחירים לתקופה מסוימת ● מומחים בתחום מסבירים: מהלך חוקי אך כזה שמעלה לא מעט שאלות משפטיות ● בסביבת השר הבהירו: קיבלנו ייעוץ משפטי טרם הפעולה

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: Nasdaq, Inc

מרכב עד בנקאות: פיטורים של מאות עובדים בעסקים של אמנון שעשוע

בתוך חודשיים הבנק הדיגיטלי וואן זירו, חברת מכשירי העזר אורקם וכעת גם מובילאיי הודיעו על מהלכי התייעלות שבמסגרתם יפוטרו בסה"כ מעל 200 עובדים ● שעשוע בתגובה לפיטורים במובילאיי: "זו הייתה החלטה קשה" ● מקורבים לחברה טוענים כי אין קשר בין שלושת המקרים

רינת אשכנזי, הכלכלנית הראשית, הפניקס בית השקעות / צילום: טומי הרפז

הכלכלנית הבכירה שלא חוששת להשקיע "גם במקומות אקזוטיים כמו הודו ויפן"

רינת אשכנזי מהפניקס טוענת שהמניות בת"א דווקא הציגו תשואה סבירה בשנה האחרונה, וכי ההשוואה למדדי וול סטריט עושה להן עוול ● היא סבורה שסוכנויות הדירוג יופתעו לטובה מהכלכלה המקומית, ממליצה לפזר את ההשקעות ומאמינה בבנקים, חברות ביטוח ורשתות מזון

ראש הממשלה בנימין נתניהו וקנצלר גרמניה, אולף שולץ, בפגישתם היום / צילום: קובי גדעון-לע''מ

קנצלר גרמניה שינה את הטון. האם ישראל תאבד את הידידה החשובה באירופה?

קנצלר גרמניה אולף שולץ התייצב בביקור רשמי לצד ישראל, אך שינה את הטונים מבעבר ● הוא הטיל ספק בתועלת הפעולה הצבאית ברפיח בשל ריבוי הרוגים פלסטינים והזהיר מפני אסון הומניטרי ברצועה ● במקביל, מדינות באיחוד מקדמות החלטות אנטי-ישראליות

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה חיובית בת"א; תמר פטרוליום זינקה ב-18%, נכסים ובנין ב-8%

מדד ת"א 35 עלה ב-1.1% ● הפסקת הפעילות של אסדת תמר למשך 37 ימים פגעה ברווחי ישראמקו ● ווישור תמזג את ווישור ביטוח לתוך איילון ● בלידר שוקי הון צופים אינפלציה ברמה של 3.2% ומעדיפים אפיקים צמודים בשוק המקומי ● מיטב: יוון, איטליה ומדינות במזרח אירופה עשויות להיות יעד לפיזור השקעות מהמדדים היקרים בארה"ב

שיאן השכר בתקשורת נמצא במגזין אוטו / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

2.7 מיליון שקל בשנה: זה כנראה איש התקשורת הכי עשיר בישראל

טל חמו, מנכ"ל מגזין הרכב "אוטו", מחזיק ב-20% ממניות מהמגזין שבשליטת מימון ישיר ● עפ"י תנאי העסקתו הוא זכאי, בין היתר, למענק חתימה של מיליון שקל ולמענק התמדה בסכום כפול ● המגזין הרוויח אשתקד 2.4 מיליון שקל

ג׳נסן הואנג, מנכ''ל ומייסד אנבידיה / צילום: Reuters, Walid Berrazeg

האירוע שכל התעשייה חיכתה לו: אנבידיה מציגה את הדור הבא של הבינה המלאכותית

הכנס השנתי של החברה הלוהטת בעולם התקיים בסן חוזה, וסיפק שורה של בשורות מרכזיות ● מהדור הבא של שבבי הבינה המלאכותית, דרך שיתוף פעולה עם אפל ועד לחידושים בענף הרכב ● כל הפרטים מהאירוע השנתי של אנבידיה

יו''ר טקטונה, יריב גילת / צילום: יח''צ

ותודה לביטקוין: המניה בבורסת תל אביב שזינקה ב-271% בתוך שבוע

שווי השוק הנוכחי של טקטונה עומד על כ-170 מיליון שקל, עלייה של יותר מ-100 מיליון שקל בתוך שבוע ● בשבוע שעבר פרסמה את התוצאות הכספיות לסיכום שנת 2023, שמהן עלה כי עברה לרווח של 700 אלף דולר בסיכום אותה שנה

טים קוק וסונדר פיצ'אי / צילום: Associated Press

"בלוקבסטר דיל": הדיווח שמקפיץ את מניית גוגל ב-5% במסחר המוקדם

מערכת ה-AI של גוגל עשויה להגיע למכשירי אפל כבר השנה, אם שיתוף הפעולה המתקיים בין החברות יושלם ● הדיווח על שיחות שיתוף הפעולה נחשף בבלומברג ומקפיץ את מניית אלפאבית בכ-5% במסחר המוקדם