גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הזדקנות האוכלוסייה חושפת את התהום העמוקה של הקופה הציבורית ולא רק בישראל

הזדקנות האוכלוסייה וצמצום כוח העבודה יכבידו יותר ויותר בשנים הבאות על התקציבים הציבוריים של מדינות, שמצויים כבר כעת בגירעונות ● כשהכלכלות נתונות בסטגנציה, המשבר הבא עומד להתרכז בממשלות ובחובותיהן ● כתבה אחרונה על הפצצה המתקתקת של המגמות הדמוגרפיות

פנסיונרים בארה"ב / צילום: שאטרסטוק
פנסיונרים בארה"ב / צילום: שאטרסטוק

להצטמצמות מספר התושבים שבגיל העבודה יש השפעה ישירה על שיעור הצמיחה במשק. במילים פשוטות, ככל שמספר העובדים במשק יורד כך יורדת הצמיחה, וככל שהאוכלוסייה מזדקנת כך מצטמצמים הביקושים בכלל ומצטמצמת הזמינות של הון וחיסכון להשקעות ולפיתוח בפרט, כפי שהראינו בשבוע שעבר.

אך לגידול הדרמטי של האוכלוסייה מעל גיל 65, הן באחוזים והן במספרים מוחלטים - בארה"ב למשל מ-35 מיליון בשנת 2000, 12% מהאוכלוסייה, ל-83 מיליון בשנת 2030, כ-24% מהאוכלוסייה - תהיה השפעה מרחיקת לכת גם על תקציבי כל המדינות והתחייבויותיהן.

בעשור שמאז משבר 2008 ובניסיון להימנע מהתמודדות עם שורשי הבעיות שמאחורי המשבר הגדילו הממשלות את גירעונותיהן, ובאמצעות מדיניות הבנקים המרכזיים העמיסו עוד ועוד חובות על כל סקטור במשק.

כך עומד החוב העולמי על שיא כל הזמנים של כ-250 טריליון דולר או כ-3.3 פעמים התוצר העולמי השנתי. הגירעונות של הממשלות תפחו באופן מואץ במיוחד. חובותיה של ממשלת ארה"ב למשל, עומדים נכון להיום על יותר מ-22.6 טריליון דולר והחוב ממשיך לגדול השנה עד כה בקצב של כ-2.7 מיליארד דולר ביום. אגב, בשנת 2000 עמד החוב הממשלתי האמריקאי על כ-5.6 טריליון דולר.

השפה היחידה שהמנהיגות הכלכלית והפוליטית העולמית יודעת היום היא "לבעוט את הפחית במורד הכביש", כלשון הביטוי האמריקאי לגלגול הבעיה הלאה. גלגול שנעשה באמצעות ניפוח אינסופי בשלל אמצעים, כמו ריבית אפסית, ריבית שלילית, הרחבה כמותית, גירעונות כאלה ואחרים ועוד ועוד.

אבל כל אלה לא יפתרו את הבעיות הכלכליות ששיטת הפייק-כסף יצרה בכלל ואת הבעיות החברתיות הנובעות ממנה בפרט, ואלו הולכות ומתפשטות בקצב מפחיד. תהליך התפוררותה של השיטה, שבו אנחנו חוזים כעת כמו בסרט אימה בהילוך איטי, יתאחד בשנים הבאות עם הבעיות האובייקטיביות שיביאו הגידול העצום בהיקף האוכלוסייה הבוגרת והירידה בכוח העבודה. וכך המשבר הגדול הבא יתרכז בממשלות, בחובותיהן, בהתחייבויותיהן, בתפקידן, ובמעמד הכסף שעליו יש להן מונופול מוחלט מאז 1971.

יותר הוצאות, פחות הכנסות

הממשלות הבטיחו: שלמו מסים, קבלו צמיחה

במקביל לגידול המתמשך באוכלוסייה מאז 1950, גדל התפקיד שהממשלות לקחו על עצמן בארגון ובסידור חייהם של תושביהן, בעיקר בעולם המערבי.

אם בעבר הרחוק ראו הממשלה את עיקר תפקידן בשמירה על החוק והסדר ובהגנה מפני אויבים חיצוניים, הרי שבמהלך המאה ה-20, ובפרט מאז מלחמת העולם השנייה, נחתם מעין חוזה בין הממשלות לתושביהן. החוזה הבטיח לממשלות ולאליטות המנהלות אותן שלטון ללא מיצרים, תשלום מסים לתקציבי עתק, כולל לחלוקה ביד רחבה למקורבים, והכול תוך בקרה מוגבלת ו"שקט תעשייתי" מצד האזרחים. בתמורה הובטחו לאזרחים צמיחה כלכלית מתמדת ופתרונות לבעיות הכלכליות-חברתיות הגדולות, ובראשן העתיד, כלומר הפנסיה והטיפול הרפואי בעת זיקנה.

וכך, במשך מחצית המאה וכל עוד האוכלוסייה הייתה צעירה, ההבטחה הייתה קלה לקיום. בשנת 1935, כאשר נוסד הביטוח הלאומי האמריקאי (Social Security), עמדה תוחלת החיים בארה"ב על 61 שנים. גביית מסים מכל האזרחים תמורת הבטחה לפנסיה מגיל 65 נשמעה עסקה לא רעה, למבטיחים כמובן.

יתר על כן, "יחס התמיכה" (Support ratio) - מספר האנשים בגיל העבודה (15-65) לעומת אדם אחד שמעל גיל 65, עמד על מעל 50. בשנת 1940 למשל, עמד היחס בין מספר המשלמים ביטוח לאומי למספר מקבלי התשלומים מביטוח לאומי על 1:159. בנסיבות כאלו קל היה לקיים את ההבטחות.

בשנת 1965, כאשר הוקמה מדיקר, תוכנית הביטוח הרפואי לתושבים מעל 65, כבר עמדה תוחלת החיים בארה"ב על 70 שנה, ויחס התמיכה ירד לכ-4.5, אך עלויות הטיפולים הרפואיים היו נסבלות, הן בגלל היקפן והן בגלל מחירן האובייקטיבי, והתוכנית נראתה בת קיימא.

התמיכה מידלדלת

מספר העובדים ירד, מספר הזכאים גדל

אך לאט לאט החלו להופיע הסדקים. בתחילה נפל שיעור המשתתפים במעגל העבודה מגיל 62 ומעלה, הגיל שבו ניתן להתחיל לממש את הטבות הביטוח הלאומי בארה"ב. עובדה זו הקטינה את ההכנסות ממסים המיועדים לשתי התוכניות והגדילה את משך הכיסוי. בשנת 1965 כמעט שלושה רבעים מאוכלוסיית הגברים בגיל 62 היו במעגל העבודה. הנתון הזה צנח ל-45% עד 1995 ול-55% כיום.

המגמה הזו של קיטון היחס בין מספר העובדים המשלמים לתוך התוכניות לבין מספר הפורשים המקבלים קצבאות תימשך בעשורים הבאים. לפי דוח של הביטוח הלאומי מספטמבר 2018, בשנת 2017 עמד מספר המועסקים עמד על 2.8 ל-1 המקבל קצבה, והנתון הזה צפוי להמשיך ולרדת ל-2.2 ל-1 עד 2035.

נוכח הגידול בזכאים מחד והירידה במספר העובדים מאידך, הייתה 2018 השנה הראשונה שבה שילם הביטוח הלאומי יותר מאשר הכניס ממסים. על פי הערכות המוסד, מעתה ואילך הוא יריץ תקציבים גירעוניים עד שייגמרו כל עתודותיו הכספיות בתוך 15 שנה לכל היותר. דע עקא, כל העתודות הכספיות האלו אינן באמת קיימות. כולן עד הדולר האחרון הן IOU, פתקי חוב של ממשלת ארה"ב.

לפי החוק האמריקאי, הביטוח הלאומי חייב להפקיד את כל הכספים שהוא גובה באוצר האמריקאי. לאורך השנים הצטברו בקרן הנאמנות שהוקמה לצורך העניין כמעט 3 טריליון דולר, שעליהם מחויבת הממשלה בכ-2.8% ריבית לשנה. אך גם הכספים וגם הריבית אינם אלא התחייבויות, שכן הממשלות האמריקאיות לדורותיהן השתמשו בכספי קרן הנאמנות למימון גירעונותיהן השוטפים. עתה הממשלה מחויבת לשלם חזרה לביטוח הלאומי את הסכומים הנדרשים כדי לכסות את הפערים הגדלים והולכים בין מה שהוא גובה לבין מה שהוא התחייב לשלם למבוטחים.

על פי הערכות המוסד עצמו, הנוטות להיות אופטימיות שכן הן אינן מביאות בחשבון משבר של ממש שיקטין משמעותית את ההכנסות בעשור הקרוב, כל הסכום הנ"ל יהיה חייב להיות משולם בחזרה בתוך 14 שנה. לאחר מכן יימצא המוסד בגירעון שוטף, כלומר עודף קבוע של התחייבויות על הכנסות מהעובדים הצעירים, בשיעור של כ-24% מהתחייבויותיו.

חוב זה והריבית עליו יוסיפו לגירעון השוטף בתקציב הממשלה הפדרלית, העומד השנה כבר על כטריליון דולר. עול נוסף זה יביא את התקציב הפדרלי, לפי ההערכות הזהירות מאוגוסט 2019 של המשרד לתקציבים של הקונגרס, לכדי גירעון של 1.5 טריליון דולר בתוך שמונה שנים. ואלו כאמור הערכות זהירות המניחות כי לא יהיו שינויים דרמטיים בקצב הצמיחה והוא יישאר יציב לחלוטין באזור 2% לאורך כל התקופה האמורה.

כמה האמריקאים תלויים בביטוח הלאומי

אם לא די בכך שתוחלת החיים גדלה, בשעה שהיחס בין מספר העובדים למספר הפנסיונרים התכווץ, מסתבר כי הגבייה עצמה באחוזים מהשכר הכולל במשק גם היא קטנה.

התשלום לביטוח לאומי, שמסתכם ב-12.4% מהעובד ומהמעסיק גם יחד, משולם עד תקרת שכר של כ-132 אלף דולר. בשנת 1937, כאשר הוחל לגבות את המס, 92% מסך השכר במשק היה כפוף למס. בשנת 1983 עמד השיעור על 90%, אך בשנת 2017 רק 83% מכלל שכר העבודה מוסה.

הסיבה העיקרית לכך היא שרוב הגידול בשכר התרחש במדרגות השכר הגבוהות ביותר. בעוד שהשכר החציוני כמעט לא השתנה ריאלית מאז 1971, שכר העשירון העליון כמעט הכפיל את עצמו, ולפיכך חלק מהגידול הזה עבר את תקרת החיוב במס.

בשנת 2017 רק 6% מהאמריקאים קיבלו שכר שמעל תקרת התשלום לביטוח הלאומי, אך 17% מסך ההכנסות, כולם של אותם 6%, הופטרו מתשלום המס. לא יהיה זה הימור פרוע להניח כי בשנים הקרובות תקרה זו תיעלם לחלוטין או תצומצם באופן דרסטי. ואכן כבר היום מונחת בפני הקונגרס הצעת חוק שתגביה את תקרת השכר באופן מיידי מעל 400 אלף דולר, ובשיטה שתמשיך ותגביה אותה באופן מדורג עד שבסופו של דבר היא תכלול כמעט את כל השכר. ההצעה גם מגדילה את היקף המס ב-0.1% לשנה עד לכ-16% בשנת 2045. במקביל, על פי ההצעה, יוגדל גם היקף התשלומים והזכויות של הפנסיונרים.

כדי להבין עד כמה הקרב על תשלומי הביטוח הלאומי יהיה נושא פוליטי מרכזי בשנים הבאות די להסתכל על שני הנתונים הבאים: בשנת 2025 יותר מ-26% מבעלי זכות ההצבעה בארה"ב יהיו מעל גיל 65. בשנת 2035 יעמוד המספר על מעל 31%, כך לפי נתוני הלישכה לסטטיסטיקה של הממשלה הפדרלית. לציבור הזה, תשלומי הביטוח הלאומי, אשר עבורם נוכה המס כל חייהם, הם קריטיים.

על פי נתוני הביטוח הלאומי, עבור 65% ממקבלי הקיצבה, העומדת בממוצע על כ-17 אלף דולר לשנה, תשלומי הביטוח הלאומי מהווים את רוב הכנסותיהם בשנות הזיקנה. עבור 36% מהווים התשלומים יותר מ-90% מהכנסותיהם. בנסיבות אלו ברור כי התחייבויות הממשלה לתשלומי הביטוח הלאומי לא ישונו בקלות.

גם תוכנית הבריאות מכבידה על התקציב

אך הביטוח הלאומי אינו ההתחייבות היחידה שעומדת לאיים על כל מרקם התקציב. יש לו אחות - מדיקר, תוכנית הביטוח הרפואי לאזרחים שמעל גיל 65. בשנת 1965 הפכה התוכנית לחלק מחוק הביטוח הלאומי, ועם השנים נוספו לה חלקים שונים. היום זהו ביטוח רפואי מקיף ביותר המעניק כיסוי רחב ובמחיר השתתפות נמוך ביותר כמעט לכל אמריקאי שמעל גיל 65.

הואיל וכמעט כל תוכניות הביטוח הרפואי בארה"ב קשורות למקום העבודה, הרי שמדיקר היא תוכנית הביטוח הממשית היחידה הזמינה לאמריקאים שבפנסיה, למעט עובדי ציבור ופנסיונרים מקבוצות מיוחדות וקטנות יחסית הזכאים לביטוח רפואי ממקום אחר.

תמורת הכיסוי האמור משלמים העובד והמעסיק יחד בחלקים שווים 2.9% מהשכר ללא תקרה וכן תשלומים חודשיים נמוכים בעת ההצטרפות לתוכנית בגיל 65.

בשנת 2018 עמד סך ההוצאות למדיקר בתקציב המדינה על 740 מיליארד דולר, עלייה מ-462 מיליארד דולר ב-2008, אך ההכנסות ממסים וההשתתפות העצמית הסתכמו ב-755 מיליארד דולר. אלא שההוצאות צפויות להאמיר בשנים הבאות.

הואיל ועלויות הבריאות בארה"ב צומחות בקצב מואץ זה שלושה עשורים, הרי שהחיבור של הגידול באוכלוסייה המבוגרת עם הגידול בעלויות הרפואה צפוי לנפח דרמטית את עלויות התוכנית. אלו צפויות לחצות את רף טריליון הדולר בתוך ארבע שנים ולהגיע ליותר מ-1.5 טריליון דולר עד שנת 2029, כך לפי הערכות משרד התקציבים של הקונגרס. במשך 16 השנים הבאות יגדלו ההוצאות על מדיקר מ-3.7% מהתמ"ג ב-2019 לכ-5.7% מהתמ"ג ב-2035, כך על פי הערכות שמרניות של חבר הנאמנים של התוכנית.

הואיל והיקף האוכלוסייה העובדת אינו צפוי לגדול באופן משמעותי, הרי שמשנת 2020 ואילך התוכנית תתחיל להוציא יותר ממה שהיא מכניסה ובהיקפים גדלים והולכים. בתוך חמש שנים יגיעו הגירעונות האלו לכ-225 מיליארד דולר לשנה, זאת בנוסף להשתתפות הממשלה על פי חוק בעלות התוכנית היום.

הגירעונות הן בגין הביטוח הלאומי והן בגין מדיקר לאוכלוסייה המבוגרת יעמידו את הגירעון השוטף בעשר השנים הבאות על כמעט 5% מהתמ"ג ויגדילו את חובות הממשלה עד 2029 לפחות ב-12 טריליון דולר, כלומר לכ-35 טריליון דולר. שוב, הערכה אופטימית שמניחה העדר שינוי במצב הכלכלי.

אוכלוסייה בוגרת אינה משנה הרגלים

הגירעון המתרחב על רקע הזדקנות האוכלוסייה אינו רק מנת חלקה של הממשלה הפדרלית. גם תוכניות הפנסיה של המדינות סובלות מגירעונות אקטוארים משמעותיים ומאותן סיבות, וגם את ההתחייבויות האלו יהיה צורך לשלם באופן גובר והולך בעשור הקרוב. לפי מקורות שונים, כולל פרויקט Pension Tracker שעורך מכון מחקר באוניברסיטת סטנפורד, מוערכים הגירעונות האלו ב-5 טריליון דולר.

אך הזדקנות האוכלוסייה לא רק תיצור עומס כבד גדל והולך על קופת הממשלה הפדרלית בזמן שהכלכלה מתכווצת בגלל המבנה הדמוגרפי המשתנה. גם הכלים המקובלים לתמרוץ הכלכלה לא יעבדו כאשר מדובר באוכלוסייה מזדקנת גדולה.

במחקר משנת 2017 תחת הכותרת "ההשפעות המוגבלות של מדיניות מוניטרית ופיסקלית על אוכלוסייתה הבוגרת של יפן" מצאו החוקרים נאיוקי יושינו והירוקי מיאמוטו, כי הרגלי הצריכה של האוכלוסייה הבוגרת בקושי השתנו בעקבות הירידה בשיעורי הריבית.

בשונה מהאוכלוסייה העובדת, ההוצאות של בני האוכלוסייה הבוגרת נוטות להיות נמוכות וקבועות בהתאם להרגלים, לתקציב ולמסגרת החיים שהם יצרו לעצמם. במילים פשוטות, הורדת הריבית לא תגרום לבני זוג בגיל שמונים לקחת הלוואה ולרכוש מכונית פרארי חדשה, או ליטול משכנתא לשיפוץ הבית ולבניית חדר נוסף.

זוהי אפוא סיבה נוספת למלכודת שאליה ייקלעו המשקים האמריקאי, האירופי, הסיני ורבים אחרים בעשור הקרוב. לא די שהתבגרות האוכלוסייה תטיל עומסים כבדים והולכים על התקציבים הציבוריים הנמצאים בקשיים גדולים גם ככה, אלא שזה יקרה במשק הנתון בסטגנציה מתמשכת והמתקשה להגיב אפילו לכלים של הרחבות והמרצות מוניטריות כפיסקליות.

אי אפשר להגזים בתיאור ההשפעה השלילית המקיפה ומרחיקת הלכת שתהיה לשינויים הדמוגרפיים על כל חלקי הכלכלה.

שלושים וחמש השנים שחלפו היו "שבע השנים הטובות" מבחינה דמוגרפית ומבחינת פריצות הדרך הטכנולוגיות ותרומתן לפרודוקטיבית של המשק. העובדה שבין שנת 2012 לשנת 2029 כ-73 מיליון אמריקאים ייצאו לפנסיה וההשפעות הצפויות של אירוע מכונן זה על המשק האמריקאי לא היו סוד. אך במקום לנצל את תקופת הגאות, העדיפו האליטות, ובראשן ההנהגה הפוליטית משתי המפלגות, ראשי הבנק המרכזי וראשי המשק בכלל, להשקיע את מרצן במאבקים פוליטיים, לעסוק במלחמות רחוקות וכמובן להעמיק את השוד מתמשך של הקופה הציבורית.

עתה הגענו ל"שבע השנים הרעות", ועמן מגיע המועד לשלם את מחיר החגיגה חסרת האחריות. בעשור הקרוב יתחברו אפוא שלושת ה-D's - Debt + Deficit + Demographics, דמוגרפיה + גירעון + חוב - וייצרו סערה מושלמת. האם תוצאתה תהיה ה-D הרביעי הגדול מכולם, Default, חדלות פירעון? ימים יגידו. 

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. מחבר הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com. בטוויטר: chanansteinhart 

עוד כתבות

קניון חדש ברהט  / הדמיה: יח"צ

מרכז מסחרי IN, שוק OUT: רני צים ומידאס ישקיעו 51 מיליון שקל בעיר הבדואית רהט

זאת כחלק מפיתוח הפעילות במגזר הערבי תחת המותג SEVEN ● הפרויקט, שנמצא עדיין בשלבי תכנון, ייבנה על שטח של כ-17 אלף מ"ר ויכלול כ-9,000 מ"ר שטחי מסחר

דונלד טראמפ / צילום: Leah Millis, רויטרס

הספירה לאחור החלה: האם טראמפ בדרך לעוד ארבע שנים בבית הלבן?

סיכויי טראמפ להיבחר מחדש טובים, למרות הסקנדלים ● אליזבת' וורן פונה לשכבות הנמוכות, למרות שאלה לא מודעים לסנאטורית ממסצ’וסטס ● ומה הקשר של "רוקדים עם כוכבים" לבחירות? ● "המדריך לטראמפיסט" - פודקאסט חדש לקראת בחירות 2020 לנשיאות ארה"ב ● האזינו

לוטננט קולונל אלכסנדר וידמן / צילום: Jack Gruber-USA TODAY, רויטרס

כך הואשם הקצין היהודי בנאמנות כפולה בשימוע האימפיצ'מנט

מאמץ רפובליקני לקעקע אמינותו של של לוטננט קולונל אלכסנדר וידמן, שמשפחתו היגרה מבריה"מ לארה"ב בהיותו בן שלוש ● וינדמן, שהאזין לשיחת טראמפ עם נשיא אוקראינה, העיד: "אין זה יאה שנשיא ידרוש ממדינה זרה לחקור את יריבו הפוליטי" ● פרשנות

חברות התקשורת / עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

חברות הסלולר מבקשות דחייה במכרז הדור החמישי

פרטנר מבקשת דחייה על רקע אי-הוודאות בסוגיית מבנה דירקטוריון החברה, סלקום מבקשת דחייה בשל אי-השלמת המו"מ עם גולן טלקום ואקספון, והוט מובייל מבקשת דחייה על רקע אי-הוודאות בפרטנר

מערב העיר הרצליה / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

הותמ"ל אישרה היום את תוכנית קרית שחקים בהרצליה

התוכנית כוללת 1,650 יח"ד שייבנו ב-7 מגדלים בני 22-60 קומות, שטחי תעסוקה ומסחר ומרכז תחבורה מטרופוליני

קאר שולץ, מנכ"ל טבע / צילום: שלומי יוסף

שולץ על הנפקת האג"ח של טבע: "הביקוש החזק ממחיש את האמון באסטרטגיה ובסיכויים הפיננסיים שלנו"

טבע הבטיחה אתמול גיוס של 2.1 מיליארד דולר בהנפקת איגרות חוב בחו"ל, לאחר שביקשה בתחילה לגייס 1.5 מיליארד דולר בלבד ● האג"ח הונפקו בריבית של 7%-6% ללא ביטחונות

פקקי תנועה באיילון/ צילום: איל יצהר

לא מצליחים לשרוד בפקקים? תוך עשור יעלו על הכבישים עוד 1.8 מיליון כלי רכב

הגידול באוכלוסייה והצמיחה בתמ"ג יהפכו את הכבישים ב-2030 לגיהנום ● מחקר חדש טוען כי מספר כלי הרכב בכבישים יזנק ל-5.2 מיליון ● השקעות העתק בתחבורה הציבורית והפנטזיות על רכב ללא נהג ישפרו את המצב אבל לא ימנעו קטסטרופה

בני גנץ ובנימין נתניהו בפגישה עם הנשיא ראובן ריבלין / צילום: חיים צח, לע"מ

היום האחרון למנדט של בני גנץ: מה הסיכוי להקים ממשלה?

גנץ הודיע אמש כי "בחירות שלישיות הן דבר רע, אך לא ניתן לוותר על עקרונות יסוד וערכים בסיסיים" ● אם ב-28 הימים שהיו לנתניהו וב-28 הימים שהיו לגנץ להקים ממשלה, נתניהו לא הסכים להתפשר, וגם גנץ לא הסכים - מה ישתנה ב-21 הימים הבאים? ● פרשנות

יצחק תשובה/ צילום: איל יצהר

ישראמקו ותמר פטרוליום פנו לממונה על התחרות בגלל סירוב שותפותיהן ב"תמר" לאשר עסקה עם חברת החשמל

ישראמקו, תמר פטרוליום, דור גז ואוורסט תשתיות, המחזיקות יחדיו ב-53% מהזכויות במאגר, טוענות כי שותפותיהן למאגר, דלק קידוחים ונובל אנרג'י, מונעות תיקון הסכם לאספקת גז בין תמר לחברת החשמל בשל האינטרסים שלהן במאגר המתחרה לוויתן

 

הפגנה של "המרד בהכחדה" / צילום: NOAH BROWNING, רויטרס

סערה בגרמניה: אחד ממייסדי "המרד בהכחדה" המעיט בחשיבות השואה

בראיון עם השבועון הגרמני "צייט" אמר רוג'ר האלאם, אחד ממקימי הארגון הגלובלי, כי השואה אינה יוצאת דופן לעומת מקרים אחרים של ג'נוסייד

אילן ארד קשת (מימין), מנכ"ל יצירה, וגיא ניסנזון, יו"ר ובעלים  / צילום: SHANNON STAPLETON, רויטרס

"יש בארץ בתי השקעות גדולים שיכולים להיכנס לבעיה רצינית במקרה של משבר וגל פדיונות"

אילן ארד-קשת, מנכ"ל בית ההשקעות יצירה, מעריך כי "המגמה החיובית בשוקי ההון בארה"ב צפויה להימשך לתוך 2020" ● בית ההשקעות הצעיר, שהוקם לפני כשנתיים וחצי, הגדיל מאז את היקף הנכסים בקרנות הנאמנות שהוא מנהל ליותר מ-200 מיליון שקל

מאות מפגינים מחוץ לישיבת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים נגד הפקת פצלי שמן בעדולם, 2014 / מגמה ירוקה

דוח חדש: חיפושי נפט ופצלי שמן משתרעים על פני עשירית משטח ישראל

עם כל הכבוד לחלום ישן נושן למציאת נפט כחול-לבן, האם מדינת ישראל צריכה לפתח מאגרי דלקים פוסיליים כשהמגמה העולמית היא מעבר לאנרגיות נקיות?

 פידליטי / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

ענקית הפיננסים פידליטי קיבלה רישיון למכור ביטקוין בניו יורק

הרישיון יאפשר לחברה לגייס לקוחות לפלטפורמה שהקימה לפני כשנה, המציעה שירותי מסחר ומשמורת של מטבעות דיגיטליים ● הרגולטור הפיננסי של מדינת ניו יורק נתן עד כה רישיונות ל-23 חברות קריפטו

יו.בי.אס ubs בנק / צלם: רויטרס

מהפרופסור לרפואה ועד הפנסיונרים שלא דיווחו על כספים בחו"ל: מי שילם למדינה כופר על העלמת הכנסות ב-2017

רשות המסים פרסמה את קובץ החלטות ועדות הכופר לשנת 2017 ● כוכבי הדוח הם בעלי דירות שהעלימו הכנסות משכירות; 49 החלטות מתוך 283 עסקו בהשמטת הכנסות משכר דירה ● 8 החלטות נוגעות לפרשת UBS שווייץ ● וכמה שילם שאול מזרחי, בעלי מועדון "הבארבי" בת"א?

הפרשת קרקעות חקלאיות / צילום: תמר מצפי

אחרי 20 שנה: רשות המסים חויבה להכיר בביטול עסקת מקרקעין

ועדת הערר קבעה כי הסכם למכירת קרקע ב-1997 לא יצא אל הפועל, ולכן רשות המסים צריכה לבטל את שומת המס שהוציאה בגינו

נכס של סטרווד ווסט./ צילום: מצגת החברה

סטרווד ווסט מסתבכת: לאחר שמחזיקי האג"ח פתחו בהליך משפטי, נאלצת להתמודד עם טענות של נושה מובטח בארה"ב

לדברי חברת הנדל"ן האמריקאית הנסחרת בת"א, הטענות לא אמורות לפגוע מהותית בעסקיה, אבל נראה שבשוק סקפטיים לגבי זאת, והאג"ח שהנפיקה, בהיקף של יותר מ-900 מיליון שקל, נסחרו היום בירידה של יותר מ-3% למחיר המשקף הפסד של כ-60% למשקיעים בהנפקה

גורדון סונדלנד / צילום: Loren Elliott, רויטרס

עדות חדשה בשימועי האימפיצ'מנט מהדקת החבל סביב צוואר טראמפ

שגריר ארה"ב לאיחוד האירופי: הייתה התניה של תקן וקח בהתנהלות טראמפ מול נשיא אוקראינה ● בעבר הכחיש טראמפ בתוקף התניה כזו ● טראמפ הערב: "לא מכיר את סונדלנד כל כך טוב. לא דיברתי איתו הרבה"

נפגעי הקורקינטים - 19 בנובמבר 2019

אתמול באיכילוב: 10 נפגעי תאונות קורקינט ואופניים חשמליים, מתוכם 4 אושפזו

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

גיימרית / צילום: Shutterstock

גוגל השיקה את הפרויקט השאפתני של גיימינג בענן ומפתחת 450 משחקים

מעתה יוכלו גיימרים לשחק במשחקים באיכות גבוהה בדפדפן כרום ובמכשירי פיקסל, ללא צורך בחומרה יקרה ומתקדמת ● השירות טרם זמין בישראל

חגיגות יום הרווקים של עליבאבא / צילום: Aly Song, רויטרס

כמה כסף הוציאו הישראלים ב"יום הרווקים הסיני" האחרון?

38.4 מיליארד דולר ב-24 שעות - זה הסכום האסטרונומי שגרפה לקופתה עליבאבא הסינית ב"יום הרווקים הסיני" שהתקיים ב-11.11.19 ● מה הייתה מנת חלקם של הישראלים?