גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תשובה לשאלה של אתמול והתעלמות מהמצב של היום

השאת רווחים איננה יכולה להיות התכלית החברתית הבלעדית של חברה עסקית ● דעה - בתגובה לעו"ד דוד חודק

אלה אלקלעי / צילום: תמר מצפי
אלה אלקלעי / צילום: תמר מצפי

קטונתי מלהיכנס לדיון עם עו"ד דוד חודק על ההיבטים המשפטיים של ממשל תאגידי, ואני כמובן מסכימה עם חלק משמעותי מההיגדים במאמרו שפרסם השבוע ב"גלובס" ("תכלית החברה העסקית תחת התקפה"), אבל בדיון הציבורי הער המתנהל בנושא אחריות תאגידית הייתי רוצה להוסיף 3 היבטים לדיון:

1. תכלית - אני הייתי מגדירה את התכלית העסקית של בית השקעות, לדוגמה, כחברה המטפלת בכסף של אנשים אחרים, ואת התכלית של משרד עורכי דין כחברה המספקת ייעוץ משפטי או המטפלת בהיבטים המשפטיים של לקוחותיה.

אם בית ההשקעות ומשרד עורכי דין לא ירוויחו כסף מטיפול בכסף של אנשים אחרים או בצרכים המשפטיים שלהם, הם יפסיקו לפעול. אם הם ירוויחו, הם יצמחו, ירחיבו את הפעילות, ירחיבו את מעגל הלקוחות, העובדים הספקים וכו'.

אם התכלית של החברות בדוגמה תהיה רווח בלבד, איך מתקבלות החלטות של רווח בטווח הקצר תוך הגדלת הסיכון לטווח הארוך? אם רווח הוא אמת-המידה היחידה או העיקרית, טובת הפירמה נגזרת מכך שהגדלת המכירות של מוצר פיננסי חדש גם ללקוחות שהוא לא מתאים להם ראוי ונכון, כי זה יגדיל את הרווח.

הטיעון כי טובת הפירמה היא לדאוג כי לכל לקוח יהיה תמהיל מוצרים פיננסים שהכי מתאים לו גם אם זה לא התמהיל האופטימלי לרווחיות, נשמע לי כטיעון מחויב המציאות, כי אחרת בטווח הארוך היא תישאר ללא לקוחות. כשמפעל מתיישן, וההנהלה והדירקטוריון דנים בסגירתו ובפיטורי עובדיו, הייתכן שלא תילקח בחשבון ההשפעה על הלקוחות, העובדים והספקים בדיון על העלות האלטרנטיבית של העברת הייצור לסין או חידוש המפעל שהתיישן? האומנם אלה החלטות פוליטיות ולא החלטות עסקיות המשפיעות על היציבות וההתפתחות של הפעילות לאורך זמן ולא רק על הרווח ברבעון הקרוב.

הדוגמה המתבקשת היא הדוגמה של טבע ומספר חברות תרופות נוספות. החברות מכרו אופיואידים שיצרו לחברות רווח ענק לאורך מספר שנים, אבל הנזקים שהפעילות הזו יצרה (הגם אם הן פעלו במסגרת החוק) שמה סימן שאלה גדול על עצם המשכיותן העסקית.

2. אי-אפשר להתעלם מהמציאות שבה יש כיום חברות שהן גדולות ממרבית המדינות. אפל יכולה לממן את כל תקציב מדינת ישראל במשך שנתיים מהכסף שכבר נצבר בקופתה. פייסבוק, גוגל אמזון שולטות בתודעה, בפוליטיקה ובהיבטים של הכלכלה. בגודל כזה, בהיקף פעילות שכזה, בהשפעה שכזו אי-אפשר להסתפק בהגדרה שתכלית החברות הללו היא להרוויח.

ההנחה שמערכות החוק ישמרו שפירמות לא יפגעו באנשים, במדינה ובסביבה, הייתה ההנחה הרווחת שנים רבות, כשמדי פעם תקלות חייבו עדכון של ספר החוקים. במציאות הנוכחית שבהן מערכות המשפט לא יכולות להדביק את קצב ההתפתחות של טכנולוגיה וחברות לצד הגלובליזציה של התפתחות החברות מייצרות לאקונות שאנחנו צריכים כלים חדשים לטפל בהם.

נדמה לי שגם פרופ' מילטון פרידמן היה מסכים שכיום השאת רווחים איננה יכולה להיות התכלית החברתית הבלעדית של חברה עסקית, היות שאין דרך להבטיח שהיא תפעל במסגרת כללי המשחק בשוק תחרותי, כללי המשחק משתנים בקצב שהרגולציה לא יודעת עדיין להדביק. לדוגמה חוקי הפרטיות - מה מותר לפייסבוק, לטוויטר וללינקדאין לעשות עם המידע שאנחנו מספקים להן - מייצרים סימן שאלה גדול.

נקודה נוספת היא שכשיש לחברה מאות מיליארדי דולרים המאפשרים לה לסלק כל מתחרה עתידי פוטנציאלי בעולם מהדרך, צריך להגדיר מחדש שוק תחרותי מהו. בסביבה כזו הרלוונטיות של הממונה על ההגבלים העסקיים (התחרות), כפי שהיא מוגדרת כיום, מוטלת בספק.

3. התפתחות המידע והידע שזמינים לנו כמשקיעים היא מהפכה שמאפשרת לנו לבחון ולהעריך את איכות הניהול ונותנת לנו סט כלים משופר לבחון את הסיכון והסיכוי הגלומים בעתידן של חברות. אין ספק כי ניהול העובדים, הספקים, הלקוחות, ההשפעה על הסביבה - אלה תהליכים ומשימות מורכבות לניהול, אבל הן אלה שיקבעו במידה רבה את הרווחיות והשרידות העתידיות של החברה.

לראייתי, יש ערך מוסף רב בדירקטוריון שמורכב לא רק ממומחים פיננסים ויועצים משפטיים אלא גם מאנשים שהמומחיות שלהם היא במשאבי אנוש, רכש, ויחסי ציבור לדוגמה. בהיבט של משקיעים, העולם המתפתח במהירות של דירוג ESG לצד מערכות דירוג פיננסיות נותן לנו כלים פשוטים להערכה ראשונית אבל מעמיקה למדי של הבריאות הניהולית וההתנהלותית של חברות.

הימים בהם הכלי היחיד שעמד לרשותנו לבחון חברות היה הרווחיות שלהן בעבר, חלפו מהעולם. משקיעה שאיננה משתמשת בכלים המשופרים העומדים לרשותה, מתרשלת בתפקידה. עוד משתמע גם שמנכ"לית, שמתייחסת רק לרווחיות ולא מתייחסת לשלל ההיבטים המורכבים המשפיעים על רווחיותה ושרידותה העתידית של החברה אותה היא מנהלת, מתרשלת בתפקידה.

אנחנו חיות וחיים בתקופה שבה הפרדיגמות שאפשרו ניהול תקין של החברה בעשורים החולפים הפסיקו להיות תקפים. ההגדרות של ימין ושמאל כלכלי, שאפשרו למדינות שונות להתפתח ולפעול במסגרת דוגמה כלכלית חברתית ברורה, מתקשות לאפשר לנו לנהל באופן תקין לא את החברה ולא את הכלכלה, לא ברוסיה ולא בארה"ב. אי-אפשר להתעלם מאי-השוויון בתוך ובין מדינות, ואי-אפשר להתעלם מהכלים החדשים שעומדים לרשותנו לנהל השקעות, פירמות ואולי בעתיד גם מדינות בצורה טובה יותר. בעידן של היום אולי עדיף לבחון התורה הכלכלית של פרופ' אסתר דופלו ולא להסתפק בפרופ' מילטון פרידמן. 

הכותבת היא יו"רית IBI קרנות נאמנות. ל־IBI יש תיק השקעות אחראיות

עוד כתבות

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר