גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מגדלים באוויר: ממשלת ישראל חייבת לעודד בנייה לגובה

ישראל הקטנה והצפופה מתמודדת עם תנאי פתיחה שדומים יותר לאלה של מנהטן מאשר לאלה של אטלנטה

מגדלי Yoo בפארק צמרת בתל-אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס
מגדלי Yoo בפארק צמרת בתל-אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

בפעם הראשונה שהגעתי לניו יורק, ראשי הסתחרר. גורדי השחקים העצומים היממו אותי, ואף שראיתי את העיר עוד לפני כן באינספור תמונות, כלום לא הכין אותי לדבר האמיתי. עוד באותה נסיעה ראשונה לארה"ב, כשביקרתי בערים אחרות שגם בהן מתגוררים מיליוני תושבים, שוב נדהמתי - רק שהפעם מהכיוון השני: אלפי קילומטרים רבועים של פרברים שבהם נדיר למצוא בתים בני יותר מקומה אחת נגלו לעיניי, וכולם פרוסים על פני מרחבים אדירים, מוקפים בחצרות ענקיות וירוקות, כמו כפר עצום שאיננו נגמר.

לא היה צריך להיות מומחה לנדל"ן כדי להבין מהיכן נובע ההבדל: בעוד שמנהטן היא אי קטן שגודלו 59 קילומטרים רבועים (רק מעט יותר משטחה של תל-אביב), ארה"ב כולה משתרעת על שטח כמעט בלתי נתפס בגודלו עבורנו הישראלים - יותר מ-9.8 מיליון קמ"ר, פי 473 משטחה של מדינת ישראל בתחומי הקו הירוק (20,770 קמ"ר). לכן, בעוד שבניו יורק כל פיסת אדמה יקרה יותר מזהב - בערי ענק אחרות בארה"ב, כמו אטלנטה, פיניקס או לאס וגא,ס מחיר הקרקע זניח, ואופי הבנייה בהתאם.

ישראל הקטנה והצפופה מתמודדת עם תנאי פתיחה שדומים יותר לאלה של מנהטן מאשר לאלה של אטלנטה. כמות הקרקע המוגבלת כופה תכנון עירוני מתאים, שאינו מתפרש לרוחב אלא לגובה. ואכן, ב-20 השנים האחרונות חזינו בזינוק חד בגובה הבנייה בישראל ובכמות יחידות הדיור שנבנו על כל דונם. התופעה הזו בולטת בעיקר בתל-אביב ובגוש דן, אך גם מי שמבקר בערים כגון חדרה, אשקלון או באר-שבע, נתקל כמחזה שבשגרה במגדלי מגורים חדשים בני 15 או 20 קומות, ולאחרונה אף יותר מכך.

סגנון הבנייה הזה אינו צפוי להשתנות אלא רק להתעצם, מאחר שכמות הקרקע במדינת ישראל לא צפויה לגדול. השאלה, אם כן, היא איך מתמודדים עם המצב הזה? רק לאחרונה פורסם כי מינהל התכנון מקדם תוכנית להגדלת הצפיפות בערים, ובניגוד למה שנהוג לחשוב, לא מדובר במדיניות רעה. מחקרים רבים הראו כי כאשר בנייה צפופה וגבוהה נעשית בצורה מתוכננת ובצמוד לפיתוח תשתיות מתאימות, הדבר דווקא משפר את איכות החיים האורבנית ומקצר מרחקים משירותים מסחריים וקהילתיים רבים בתוך העיר למרחקי הליכה.

למעשה, זהו רק צעד ראשון בכיוון הנכון. על הממשלה לעודד באופן פעיל בניית מגדלי מגורים בני 30 עד 40 קומות, ואף ליזום ולעודד תוכניות פינוי-בינוי לשם כך. המגדלים החדשים יחליפו את השיכונים הצפופים והנמוכים, שנבנו בסטנדרטים שהתאימו למאה הקודמת ויוצרים "פקק נדל"ני" מכוער ולא אסתטי במרכזי הערים הגדולות.

באופן זה ניתן יהיה להשיג ארבע מטרות במכה אחת: הגדלה דרמטית של היצע הדירות; שיפור החזות האורבנית בישראל; יצירת מרחבים ירוקים בתוך המרחב העירוני (מאחר שהמרווחים הגדולים יחסית בין המגדלים מאפשרים הקמת פארקים עירונייים); ושמירה על השטחים הירוקים המעטים שנותרו לנו מחוץ למרחבים העירוניים, באמצעות צמצום השטח שמיועד לבנייה חדשה.

החדשות הטובות הן שבניית מגדלים כאלה ותוכניות פינוי-בינוי כבר מתחילות לקרום עור וגידים במספר ערים בישראל, אך הקצב עדיין רחוק מלהשביע רצון.

על רקע המגמות הללו, סביר מאוד להניח כי רכישת נדל"ן וקרקעות תמשיך להיות אחד מאפיקי ההשקעה המשתלמים ביותר בישראל בעתיד הנראה לעין. האתגר של המדינה ושל רשויות התכנון איננו להפוך את מדינת ישראל הקטנה למה שנתוניה הטבעיים אינם מאפשרים לה להיות, אלא להפיק את המיטב מהנתונים הקיימים, כפי שנעשה בעזרת תכנון חכם לטווח ארוך במקומות כמו סינגפור, הונג קונג וטוקיו.

אם כיום כבר נפוצים ברחבי הארץ בניינים בני כ-20 קומות וכ-100 דירות, ניתן להניח בביטחון כי בעוד כעשור מהיום גם מגדלים בגובה כפול, שכבר ניתן לראות במקומות מסוימים, יהפכו לבניינים כמעט שגרתיים. מי שישכיל להבחין במגמה זו בזמן אמת ולרכוש נדל"ן וקרקעות, ייתכן מאוד שייהנה בהמשך מהגדלת אחוזי הבנייה ומרווח גדול על השקעתו. 

בכותב הוא בעלים ומנכ"ל של קבוצת רפאל נדל"ן

עוד כתבות

שכונת בית וגן ירושלים / צילום: אוריה תדמור

לא תמיד ניתן להגיע לחלוקה שוויונית בפרויקט תמ"א 38

כל תכנון פרויקט מסוג תמ"א 38 כולל אילוצים תכנוניים, אולם בפרויקטים מסוג חיזוק ועיבוי, האילוצים התכנוניים רבים, שכן הבינוי נעשה על גבי הבניין הקיים, על מגבלותיו ● כך דחתה ועדת הערר המחוזית בירושלים התנגדות של שני דיירים לתכנון של פרויקט

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

יו"ר דירקטוריון אל על נחקר בחשד למעורבות בפרשת שחיתות בנתיבות

משטרת ישראל אישרה כי עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, נחקר בחשד למעורבות בפרשה בתחום טוהר המידות שבה נחקר גם ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר ● בא כוחו של בן צבי, עו"ד נתי שמחוני: "מר בן צבי מכבד את רשויות אכיפת החוק, משתף פעולה באופן מלא והוא סמוך ובטוח כי בסופה של הבדיקה יוברר שלא דבק כל רבב בהתנהלותו"

שכונת עומרים באופקים. 45 דירות בפרויקט של בראל־סלעית בשכונה נמכרו מאז ה־7 באוקטובר / הדמיה: אול אין

הנתונים מגלים שהמסר ברור: התותחים לא עוצרים את המרוץ לדירה

אלפים ממשיכים להאמין בהשקעה בארבעה קירות שעומדים במוקד העימות והסכנה הכי גדולים כרגע במזרח התיכון, ומאות עסקאות נרשמו גם על הגבול עם עזה, בשדרות ובאופקים ● סיבות כלכליות יש, אך יותר מכל, החלום הנדל"ני של עם ישראל עדיין בועט

עגלת קפה הקבינה בכפר הס / צילום: שני בריל

ארבע הצעות לטיולי יום שרק המקומיים מכירים - ומשהו טעים ליד: מדור מיוחד לפסח

תצפית מרהיבה אל המדבר בשקיעה, פארק שמרגיש כמו ההיי ליין בניו יורק, האחות הקטנה של מקדש הבשרים משוק הכרמל וקרם לימון ומסקרפונה לקינוח ● יצאנו לארבעה מקומות שונים בארץ כדי לשמוע מהתושבים מהי פינת החמד שרק הם מכירים ומה יש לאכול שם, שגם כשר לפסח

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

מה מקור המילה דרדלה ואיזו מערכת הגנה אווירית של ישראל העליונה ביותר?

באיזה שנה הוקם סניף מקדונלד'ס הכשר הראשון, לאיזו מדינה הגבול הארוך ביותר עם צרפת ולמה שחקן ה-NBA החטיא השבוע זריקת עונשין בכוונה? • הטריוויה השבועית

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

סלט קרעי לחם ב''נעה אפייה מקומית'' / צילום: חיים יוסף

רגע לפני שנפרדים מהחמץ: מסעדה מעולה בהרי ירושלים שמנסה לחבר את כל המנות ללחם

"נעה אפייה מקומית" של אלדד שמואלי רק התחילה לרוץ והשף גויס למילואים ● עכשיו היא מתרוממת, והקו המנחה: מנות שהולכות טוב עם לחם, והלחם מצוין

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות חדות אבל ירדה ב-1.1% בסיכום שבועי; מדד הבנקים זינק ב-1.8%

ת"א 35 עלה ב-1.3% ● סיכום השבוע: מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ- 1.1% ובכ-0.6%, בהתאמה, ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-ביומד שירד השבוע בכ-7.6% ● ב-2 במאי יתווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל ושופרסל, יגרעו קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי ● תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עלתה השבוע בכ-0.1% והגיעה לכ- 4.8% בסוף השבוע

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

רחפן של Spear UAV / צילום: Spear UAV

"בעל 4 להבים מתוצרת ישראל": הרחפן שיכול לתקוף גם באספהאן

אחת מהאפשרויות שעלו היום, היא שישראל תקפה באיראן באמצעות חימוש משוטט של הסטארט-אפ התל אביבי "ספיר" (Spear UAV) - נשק בו היא משתמשת בזירות השונות של מלחמת "חרבות ברזל" ● כך משמש החימוש בעל יכולות AI את ישראל במלחמה

לקסוס LBX / צילום: יח''צ

ב-200 אלף שקל תקבלו רכב עם סטטוס יוקרתי. ומה לגבי הביצועים?

לקרוס–אובר הקומפקטי ביותר שהשיקה לקסוס יש עיצוב אטרקטיבי ומוניטין יוקרתי. השאלה אם מיתוג הפרימיום יחפה על הפשרות בשימושיות

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

מאחורי הציפייה לאירועים שליליים / צילום: Shutterstock

מדעי האימה: מה קורה למוח שלנו כשאנחנו מחכים לטיל איראני, או אפילו לזריקה

לא נרדמתם בציפייה לטילים האיראניים? מחקרים שעוסקים בציפייה לאירועים שליליים מגלים מה מתרחש במוח בזמן המתנה מורטת עצבים, מה הקשר בין ציפייה לזריקה להתנהגות כלכלית לא רציונלית, וגם איך מתמודדים עם תחושת האימה וחוסר השליטה

חיים ילין / צילום: פרטי

"אני לא מוצא את עצמי בתל אביב": חיים ילין לא מפסיק להתגעגע הביתה

הוא היה בממ"ד 12 שעות רצופות, שמע את הערבית, ראה את המלחמה ● אבל איכשהו זה המקום היחיד שעדיין נותן לחיים ילין כוח: "אני נמשך לשם כמו מגנט" ● פרויקט מיוחד 

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, בתפילת עיד אל–פיטר בטהרן / צילום: Associated Press

איך בוצעה התקיפה באיראן ומה היה היעד?

מהבסיס הצבאי שהותקף בוצעו במוצ״ש שיגורים לעבר ישראל ● איך ככל הנראה בוצעה התקיפה ומה יקרה עכשיו? ● וגם: התגובה בשווקים והקפיצה במחיר הנפט

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

השקל נחלש אל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדיווחים על תקיפה באיראן הביאו לצלילת השקל, אך לא לאורך זמן

שני אירועים שהתרחשו הלילה הובילו לפיחות בשער השקל מול הדולר: הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי חברת S&P ודיווחים על תקיפה ישראלית באיראן ● אלא שלאורך שעות הבוקר השקל החל להתייצב ● מה הוביל לשינוי ומה ניתן ללמוד מהעבר?