גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מפינוי להסדרה: מה מספרת המדינה לבג"ץ

איילת שקד מתפארת שבתפקידה כשרת המשפטים הפכה את גישת המדינה למאחזים על ראשה • העובדות מלמדות כי בתקופתה פיתחו הרשויות שלל תרופות משפטיות ומינהליות כדי להשאיר מבנים לא חוקיים במקומם • אבל בדיקה מעמיקה מראה כי התפנית התחילה עוד הרבה לפניה ● המשרוקית של גלובס

איילת שקד / צילום: רפי קוץ
איילת שקד / צילום: רפי קוץ

ערב הבחירות, בראיון לגלי צה"ל, ביקשה יו"ר ימינה איילת שקד למנות את הישגיה כשרת המשפטים. לצד מינוי שופטים שמרנים היא התפארה גם בתמורה מרחיקת לכת בהתייחסות המשפטית של המדינה לבנייה הבלתי חוקית בגדה המערבית: "כל תשובות המדינה לבג"ץ בנוגע להתיישבות ביו"ש שונו", היא הסבירה. "מתשובות שדיברו על פינוי, היום מדברים על הסדרה".

לא מדובר בפורמליסטיקה בלבד. העמדות שמשמיעים נציגי הממשלה בין כותלי בית המשפט בדיונים על הבנייה בגדה המערבית הן צוהר לגישת המדינה לעתיד השטחים. מאז ההחלטה הרשמית של ממשלת רבין ב-1992 לחדול מהקמת יישובים חדשים ביהודה ובשומרון, הבנייה באזור נעשית ללא מעורבות ממשלתית רשמית. לכן, בנייה כזאת מוגדרת בנייה בלתי מורשית, או בלתי חוקית - בנייה הנעשית בניגוד לחוק הישראלי, לא רק הבינלאומי. כאשר בעלי קרקעות וארגונים מבקשים להיאבק בבנייה באמצעים משפטיים, המדינה עומדת בפני דילמה: מה מספרים לבג"ץ?

בשנת 2008, למשל, בתגובה לעתירה שדרשה להפסיק את הבנייה במאחזים היובל וחרשה, תשובת המדינה הייתה: יש לפנות כל בנייה בלתי חוקית, לפי סדר עדיפויות שייקבע. שקד טוענת שהיא, כשרת משפטים, הביאה להפיכת העמדה הזו על ראשה. "לכל בג"ץ אנחנו מנסים למצוא פתרון משפטי בכיוון של הסדרה", היא הסבירה ל"מקור ראשון" ביוני 2018. עתירות שמוגשות נגד המאחזים בגדה המערבית, לדבריה, משמשות את המדינה דווקא כהזדמנות להסדיר אותם, כלומר להכשירם.

שקד מתארת למעשה את ההיבט המשפטי של מגמה רחבה יותר, שאותה ניסח ראש הממשלה בנימין נתניהו בראיון לכאן ב': "אני עושה תפנית היסטורית", הוא אמר, "כבר לא מדברים על מה מוותרים ואיזה שטחים מוסרים, אלא מדברים על מה לוקחים ואיפה מחילים ריבונות".
מה עומד מאחורי הטענה של שקד, והאם היא עצמה גרמה לשינוי בגישה? צללנו אל המסמכים.

1. אם אין חוק, נאחזים בביורוקרטיה

כל הגורמים הנוגעים בדבר, החל ביועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט וכלה בארגונים כמו שלום עכשיו ויש דין, מסכימים שמשהו השתנה בתקופת הממשלה ה-34. אחד הביטויים לכך היה הנכונות לבחון, בפעם הראשונה, הסדרה של מבנים ישראליים שנבנו על קרקע פלסטינית פרטית, אם גופים של המדינה סייעו בהקמתם. גם הכנסת נקטה צעדים בכיוון: חוק ההסדרה, שעבר בכנסת בפברואר 2017, פתח פתח להשארת מבנים כאלה על מכונם תוך פיצוי הבעלים. אבל אחרי שהחוק הוקפא באוגוסט בבג"ץ, הממשלה פנתה לפתרונות משפטיים ומינהליים.

בפברואר 2018 פורסם דוח מסכם של צוות מקצועי להסדרת בנייה באיו"ש בראשות חיה זנדברג, שמינה ראש הממשלה בנימין נתניהו שנתיים קודם. הצוות הציע שורת כלים משפטיים להתמודדות עם אתגרי ההסדרה. לדברי שקד, הממשלה היוצאת הרבתה להסתמך על המלצות הוועדה במאמציה להסדיר את הבנייה הלא חוקית ביו"ש.

בשיחה עם המשרוקית, הצביעה שקד על שיתוף הפעולה ההדוק בין משרד המשפטים למשרד הביטחון להסדרת ההתיישבות בגדה המערבית, ואמרה כי "בכל בג"ץ שיש בו בעיה אנחנו מנסים לא ללכת מיד לפינוי, אלא למצוא פתרון משפטי או מינהלי".

מנדלבליט החל למצוא פתרונות משפטיים לבנייה הלא חוקית עוד לפני חקיקת חוק ההסדרה, שאליו התנגד. ב"מתווה עמונה" שפרסם ב-2016 הוא הציע להעניק למפוני המאחז, באופן זמני, נכסים חלופיים שיוגדרו "נטושים" בהסתמך על הצו בדבר נכסים נטושים ביהודה ושומרון. ואילו בסוף 2018 הוא הכיר בחשיבותו של אמצעי אחר - "תקנת השוק", שלפיה אם קרקע שנקנתה "בתום לב" מתוך מחשבה שגויה שהיא רכוש ממשלתי, העסקה לא תיפסל. עמדה זו המשיכה את הקו שנקט עוד קודם לגבי חוק ההסדרה, ועלה בקנה אחד גם עם פסיקה קודמת של המחוזי בירושלים שקבעה שיש להסדיר את המאחז מצפה כרמים באמצעות סעיף זה.

נסוגים מהנסיגות, נאחזים במאחזים / אינפוגרפיק

2. "אמרו 'כן, נפנה' - ולא עשו כלום"

אולם כמו במקרים אחרים שבהם בדקנו הישגים שפוליטיקאים התהדרו בהם, גם הפעם גילינו שהשינוי ששקד תובעת עליו בעלות הוא רק המשך למגמה שהחלה לפניה. "השינוי הדרמטי באמת היה במרץ 2011", אומרת חגית עופרן, ראש צוות מעקב ההתנחלויות בשלום עכשיו. באותה שנה, בתגובה לעתירה של הארגון לבג"ץ בדרישה לממש צווים שהוצאו נגד שישה מאחזים בגדה המערבית, הגדירה הממשלה מדיניות חדשה, שלפיה מבנים שהוקמו על אדמות מדינה לא ייהרסו מיד, אלא תיבחן אפשרות להסדיר אותם. רק מבנים על קרקע פלסטינית פרטית יפונו.

כדי להבין את גודל השינוי צריך לחזור שני עשורים אחורה. דוח המאחזים שחיברה טליה ששון ב-2005 גילה שלמרות העצירה הרשמית של ההתנחלות בידי ממשלת רבין, החל באמצע שנות ה-90 תמכה הממשלה במאחזים שהוקמו ללא החלטה רשמית. ב-1998 הגישה שלום עכשיו עתירה ראשונה נגד בנייה לא מורשית בגדה המערבית, ומאז הגישו ארגונים עתירות רבות נוספות. תשובות המדינה היו וריאציות על אותו נושא: הבנייה הבלתי מורשית תפונה.

עופרן מזכירה את האקלים הפוליטי: ב-2003 פרסם ממשל בוש את מפת הדרכים, ובה סעיף שדרש את פינוי כל המאחזים שהוקמו אחרי 2001. ההצהרות נותרו בעיקר על הנייר: "שרון ואולמרט אמרו 'כן, נפנה', אבל לא עשו כלום. הם גררו רגליים, הורידו שלושה מאחזים ונתנו אישורי בנייה במקומות אחרים".

3. הקניין הפרטי כבר לא מהווה הגנה

בימי אובמה ונתניהו החלה התמונה המדינית להשתנות, וישראל הרשמית החלה להבחין בין בנייה על קרקע פרטית לבנייה על אדמות מדינה. בכל פעם שניסו בשלום עכשיו לאתגר בנייה על אדמות מדינה, מספרת עופרן, "מיד הכשירו אותה. אין לנו סיבה לזרז הכשרה של מאחזים, אז ירדנו מזה והתמקדנו באדמות פרטיות".

אלא שהתרופה שפיתחה המדינה איבדה מיעילותה כשצוות של המנהל האזרחי חשף שגיאות רבות בסימון האדמות ביו"ש. התברר שחלק גדול מהקרקעות עם מבנים במחלוקת שנחשבו לאדמות מדינה הן למעשה פרטיות. ואמנם, בעשור האחרון ננקטו צעדים שסייעו להסדרת מאחזים כאלה. לדוגמה, דוח ועדת אדמונד לוי מ-2012 קבע כי "הקמת יישובים אלה נעשתה לאורך השנים בידיעתו, עידודו והסכמתו של הדרג המדיני הבכיר ביותר". ב-2013 הודיעה המדינה ש"תתעדף" לאכיפה נגד בנייה בלתי חוקית על קרקע פרטית רק אם בעלי הקרקעות עצמם יגישו עתירה. בג"ץ פסל מדיניות זו בסוף 2014.

אם כן, בימי שקד כשרת המשפטים, הממשלה אכן הגבירה את המאמצים המשפטיים להסדרת הבנייה בגדה. אלא שהם היו רק נדבך נוסף בבניין שיסודותיו הונחו שנים קודם לכן.

עוד כתבות

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"