גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מפינוי להסדרה: מה מספרת המדינה לבג"ץ

איילת שקד מתפארת שבתפקידה כשרת המשפטים הפכה את גישת המדינה למאחזים על ראשה • העובדות מלמדות כי בתקופתה פיתחו הרשויות שלל תרופות משפטיות ומינהליות כדי להשאיר מבנים לא חוקיים במקומם • אבל בדיקה מעמיקה מראה כי התפנית התחילה עוד הרבה לפניה ● המשרוקית של גלובס

איילת שקד / צילום: רפי קוץ
איילת שקד / צילום: רפי קוץ

ערב הבחירות, בראיון לגלי צה"ל, ביקשה יו"ר ימינה איילת שקד למנות את הישגיה כשרת המשפטים. לצד מינוי שופטים שמרנים היא התפארה גם בתמורה מרחיקת לכת בהתייחסות המשפטית של המדינה לבנייה הבלתי חוקית בגדה המערבית: "כל תשובות המדינה לבג"ץ בנוגע להתיישבות ביו"ש שונו", היא הסבירה. "מתשובות שדיברו על פינוי, היום מדברים על הסדרה".

לא מדובר בפורמליסטיקה בלבד. העמדות שמשמיעים נציגי הממשלה בין כותלי בית המשפט בדיונים על הבנייה בגדה המערבית הן צוהר לגישת המדינה לעתיד השטחים. מאז ההחלטה הרשמית של ממשלת רבין ב-1992 לחדול מהקמת יישובים חדשים ביהודה ובשומרון, הבנייה באזור נעשית ללא מעורבות ממשלתית רשמית. לכן, בנייה כזאת מוגדרת בנייה בלתי מורשית, או בלתי חוקית - בנייה הנעשית בניגוד לחוק הישראלי, לא רק הבינלאומי. כאשר בעלי קרקעות וארגונים מבקשים להיאבק בבנייה באמצעים משפטיים, המדינה עומדת בפני דילמה: מה מספרים לבג"ץ?

בשנת 2008, למשל, בתגובה לעתירה שדרשה להפסיק את הבנייה במאחזים היובל וחרשה, תשובת המדינה הייתה: יש לפנות כל בנייה בלתי חוקית, לפי סדר עדיפויות שייקבע. שקד טוענת שהיא, כשרת משפטים, הביאה להפיכת העמדה הזו על ראשה. "לכל בג"ץ אנחנו מנסים למצוא פתרון משפטי בכיוון של הסדרה", היא הסבירה ל"מקור ראשון" ביוני 2018. עתירות שמוגשות נגד המאחזים בגדה המערבית, לדבריה, משמשות את המדינה דווקא כהזדמנות להסדיר אותם, כלומר להכשירם.

שקד מתארת למעשה את ההיבט המשפטי של מגמה רחבה יותר, שאותה ניסח ראש הממשלה בנימין נתניהו בראיון לכאן ב': "אני עושה תפנית היסטורית", הוא אמר, "כבר לא מדברים על מה מוותרים ואיזה שטחים מוסרים, אלא מדברים על מה לוקחים ואיפה מחילים ריבונות".
מה עומד מאחורי הטענה של שקד, והאם היא עצמה גרמה לשינוי בגישה? צללנו אל המסמכים.

1. אם אין חוק, נאחזים בביורוקרטיה

כל הגורמים הנוגעים בדבר, החל ביועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט וכלה בארגונים כמו שלום עכשיו ויש דין, מסכימים שמשהו השתנה בתקופת הממשלה ה-34. אחד הביטויים לכך היה הנכונות לבחון, בפעם הראשונה, הסדרה של מבנים ישראליים שנבנו על קרקע פלסטינית פרטית, אם גופים של המדינה סייעו בהקמתם. גם הכנסת נקטה צעדים בכיוון: חוק ההסדרה, שעבר בכנסת בפברואר 2017, פתח פתח להשארת מבנים כאלה על מכונם תוך פיצוי הבעלים. אבל אחרי שהחוק הוקפא באוגוסט בבג"ץ, הממשלה פנתה לפתרונות משפטיים ומינהליים.

בפברואר 2018 פורסם דוח מסכם של צוות מקצועי להסדרת בנייה באיו"ש בראשות חיה זנדברג, שמינה ראש הממשלה בנימין נתניהו שנתיים קודם. הצוות הציע שורת כלים משפטיים להתמודדות עם אתגרי ההסדרה. לדברי שקד, הממשלה היוצאת הרבתה להסתמך על המלצות הוועדה במאמציה להסדיר את הבנייה הלא חוקית ביו"ש.

בשיחה עם המשרוקית, הצביעה שקד על שיתוף הפעולה ההדוק בין משרד המשפטים למשרד הביטחון להסדרת ההתיישבות בגדה המערבית, ואמרה כי "בכל בג"ץ שיש בו בעיה אנחנו מנסים לא ללכת מיד לפינוי, אלא למצוא פתרון משפטי או מינהלי".

מנדלבליט החל למצוא פתרונות משפטיים לבנייה הלא חוקית עוד לפני חקיקת חוק ההסדרה, שאליו התנגד. ב"מתווה עמונה" שפרסם ב-2016 הוא הציע להעניק למפוני המאחז, באופן זמני, נכסים חלופיים שיוגדרו "נטושים" בהסתמך על הצו בדבר נכסים נטושים ביהודה ושומרון. ואילו בסוף 2018 הוא הכיר בחשיבותו של אמצעי אחר - "תקנת השוק", שלפיה אם קרקע שנקנתה "בתום לב" מתוך מחשבה שגויה שהיא רכוש ממשלתי, העסקה לא תיפסל. עמדה זו המשיכה את הקו שנקט עוד קודם לגבי חוק ההסדרה, ועלה בקנה אחד גם עם פסיקה קודמת של המחוזי בירושלים שקבעה שיש להסדיר את המאחז מצפה כרמים באמצעות סעיף זה.

נסוגים מהנסיגות, נאחזים במאחזים / אינפוגרפיק

2. "אמרו 'כן, נפנה' - ולא עשו כלום"

אולם כמו במקרים אחרים שבהם בדקנו הישגים שפוליטיקאים התהדרו בהם, גם הפעם גילינו שהשינוי ששקד תובעת עליו בעלות הוא רק המשך למגמה שהחלה לפניה. "השינוי הדרמטי באמת היה במרץ 2011", אומרת חגית עופרן, ראש צוות מעקב ההתנחלויות בשלום עכשיו. באותה שנה, בתגובה לעתירה של הארגון לבג"ץ בדרישה לממש צווים שהוצאו נגד שישה מאחזים בגדה המערבית, הגדירה הממשלה מדיניות חדשה, שלפיה מבנים שהוקמו על אדמות מדינה לא ייהרסו מיד, אלא תיבחן אפשרות להסדיר אותם. רק מבנים על קרקע פלסטינית פרטית יפונו.

כדי להבין את גודל השינוי צריך לחזור שני עשורים אחורה. דוח המאחזים שחיברה טליה ששון ב-2005 גילה שלמרות העצירה הרשמית של ההתנחלות בידי ממשלת רבין, החל באמצע שנות ה-90 תמכה הממשלה במאחזים שהוקמו ללא החלטה רשמית. ב-1998 הגישה שלום עכשיו עתירה ראשונה נגד בנייה לא מורשית בגדה המערבית, ומאז הגישו ארגונים עתירות רבות נוספות. תשובות המדינה היו וריאציות על אותו נושא: הבנייה הבלתי מורשית תפונה.

עופרן מזכירה את האקלים הפוליטי: ב-2003 פרסם ממשל בוש את מפת הדרכים, ובה סעיף שדרש את פינוי כל המאחזים שהוקמו אחרי 2001. ההצהרות נותרו בעיקר על הנייר: "שרון ואולמרט אמרו 'כן, נפנה', אבל לא עשו כלום. הם גררו רגליים, הורידו שלושה מאחזים ונתנו אישורי בנייה במקומות אחרים".

3. הקניין הפרטי כבר לא מהווה הגנה

בימי אובמה ונתניהו החלה התמונה המדינית להשתנות, וישראל הרשמית החלה להבחין בין בנייה על קרקע פרטית לבנייה על אדמות מדינה. בכל פעם שניסו בשלום עכשיו לאתגר בנייה על אדמות מדינה, מספרת עופרן, "מיד הכשירו אותה. אין לנו סיבה לזרז הכשרה של מאחזים, אז ירדנו מזה והתמקדנו באדמות פרטיות".

אלא שהתרופה שפיתחה המדינה איבדה מיעילותה כשצוות של המנהל האזרחי חשף שגיאות רבות בסימון האדמות ביו"ש. התברר שחלק גדול מהקרקעות עם מבנים במחלוקת שנחשבו לאדמות מדינה הן למעשה פרטיות. ואמנם, בעשור האחרון ננקטו צעדים שסייעו להסדרת מאחזים כאלה. לדוגמה, דוח ועדת אדמונד לוי מ-2012 קבע כי "הקמת יישובים אלה נעשתה לאורך השנים בידיעתו, עידודו והסכמתו של הדרג המדיני הבכיר ביותר". ב-2013 הודיעה המדינה ש"תתעדף" לאכיפה נגד בנייה בלתי חוקית על קרקע פרטית רק אם בעלי הקרקעות עצמם יגישו עתירה. בג"ץ פסל מדיניות זו בסוף 2014.

אם כן, בימי שקד כשרת המשפטים, הממשלה אכן הגבירה את המאמצים המשפטיים להסדרת הבנייה בגדה. אלא שהם היו רק נדבך נוסף בבניין שיסודותיו הונחו שנים קודם לכן.

עוד כתבות

יעקב ליצמן / צילום: אמיל סלמן

יוצאת לדרך: התוכנית לשיקום המכונים להתפתחות הילד

במסגרת התוכנית, יבוטלו החל מאפריל ההחזרים שסיפקה המדינה עבור טיפולים פרטיים • בחוזר סמנכ"ל שנשלח היום לקופות-החולים צוינו יעדים לצמצום תורי ההמתנה לטיפולים, שכיום מגיעים עד חודשים ארוכים ● הקופות יתוקצבו ב-80 מיליון שקל בשנה עבור שיפור השירות

פרוייקט מחיר למשתכן בירושלים/ צילום:רפי קוץ

התפרסמה רשימת זוכי ההגרלה התשיעית ב"מחיר למשתכן"

משרד הבינוי והשיכון פרסם הבוקר את רשימת הזוכים בהגרלה האחרונה של מסלול "מחיר למשתכן" ● יותר מ-20 אלף משקי בית השתתפו בהגרלת מחיר למשתכן שפורסמה בספטמבר, מתוכם יש 3,316 זוכים

מימין לשמאל: בירנצוייג, מנכ"ל וייסייטס, שייר, סמנכ"ל פיתוח עסקי, פולק, מדען ראשי, רוטשילד, סמנכ"ל מוצרים, עכאוי, סמנכ"ל טכנולוגיות / צילום: רוית תורקיה

סטארט-אפ הווידאו-אנליטיקס ויסייטס גייס 10 מיליון דולר

החברה הוקמה ב-2015 ומעסיקה 15 עובדים במשרדיה בת"א ● המערכת שפיתחה ויסייטס מסוגלת לזהות התנהגויות של אנשים מקטעי וידאו ולהתריע על אירועים חריגים כמו קטטות רחוב

איתן יוחננוף, מנכ"ל החברה / צילום: תמר מצפי

הצלחה בהנפקת יוחננוף: ביקושים בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקל

החברה הבטיחה את הסכום שביקשה לגייס, כ-460 מיליון שקל, לפי שווי חברה של 1.85 מיליארד שקל "לפני הכסף"

משה כחלון / צילום: רפי קוץ, גלובס

שכר הדירה עלה ב-10% בחמש שנים, אך הוא עדיין לא מדביק את קצב עליית מחירי הדירות

לפי נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שכר הדירה הממוצע עלה בשנה האחרונה ב-1.6% והגיע לשיא של 4,000 שקל ● בראש טבלת המחירים עומדת תל אביב עם שכר דירה ממוצע של 5,865 שקל ובתחתית הטבלה נמצאות הקריות באזור חיפה

יובל שטייניץ, ניידת הבחירות של גלובס / צילום: כדיה לוי

זוכי פרס נובל ומעל ל-100 מדענים לשטייניץ: הפסק לבסס את משק האנרגיה על הגז הטבעי

גילוי דעת ציבורי שנשלח הבוקר לשר האנרגיה מבקש להפסיק את הרחבת תחנות הכוח המופעלות בגז טבעי ולעבור לשימוש מסיבי באנרגיות מתחדשות ● "אנו חוששים שהממשלה לא מבצעת ניתוח מעמיק של כלל האפשרויות ובוחרת בפתרון שנראה נח בטווח הקצר, אך יסב נזקים כלכליים וסביבתיים לישראל בטווח הבינוי והארוך"

אור בנוזיו / צילום: אריאדנה סינל

"ראיתי את עצמי מתופף על במות, עד שתקף אותי חיידק המחשבים"

אור בנוזיו (35), ראש צוות פיתוח מובייל בחברת SciPLAY (סייפליי) ● טווח שכר: 30-35 אלף שקל

פארק העסקים ביקום / צילום: תמר מצפי

ביי ביי פישמן: קרן JTLV של עמיר בירם תרכוש 50% מפארק העסקים בקיבוץ יקום

תמורת העסקה מגיעה ל-250 מיליון שקל ● לאחרונה מימש קיבוץ יקום אופציה להעמיד את מניות קבוצת מבני תעשיה בפארק העסקים יורופארק למכירה ● למרות מיקומו האטרקטיבי סובל יורופארק מתפוסה ממוצעת של פחות מ–70% עקב נטישת דיירי עוגן ● העסקה תניב למבני תעשיה רווח של כ–70 מיליון שקל

מיקו צרפתי, יו"ר ועד עובדי חברת החשמל / צילום: איל יצהר, גלובס

מיקו צרפתי, סמנכ"ל: הג'וב החדש והמפתיע שמסתמן עבור יו"ר ועד עובדי חברת החשמל

צרפתי, יו"ר המזכירות הארצית של ועד עובדי חברת החשמל, אמר כי אינו פוסל התמודדות על התפקיד שהתפנה בעקבות עזיבתו של עמית אוברקוביץ' לבנק הפועלים ● "כרגע זה לא רלוונטי. אם יפורסם מכרז, אהיה בדילמה קשה"

הבריכה במגדלי זיו, שבה התחשמל איתמר יוסף פוקס ז"ל / צילום: ניב אהרונסון, וואלה! חדשות

כשהרוח הופכת לסכנה ממשית: מי אמור לשמור על הבטיחות שלנו ברחוב

ילד נופל מערימת סלעים, אדם נכנס לבריכת נוי ומתחשמל, אישה מועדת על מדרכה שבורה ונפצעת קשה • מי אמור לשמור עלינו בחופים, בפארקים וברחובות - והאם זה בכלל אפשרי

טילי ספייק בשימוש חיילים גרמנים / צילום: רפאל

רפאל תמכור לגרמניה אלפי טילים נגד טנקים בכ-200 מיליון אירו

את העסקה בגרמניה הובילה חברת הבת של רפאל באירופה, Eurospike והיא נחתמה באחרונה ● במסגרת העסקה, במהלך השנים הקרובות רפאל תספק לצבא גרמניה אלפי טילי ספייק על דגמיהם השונים ועוד מאות משגרים מותאמים מסוג ICLU

שדרות ירושלים / צילום: כדיה לוי

עם חלון ראווה לסלון: עד שהרכבת הקלה תגיע, ביפו הופכים חנויות נטושות לדירות מגורים

בהיעדר קונים, בעלי חנויות בשדרות ירושלים מפנים עסקים ומשכירים אותן למגורים ● "יפו היא חצר אחורית, לאף אחד לא אכפת", מספר אחד מבעלי החנויות בשדרה

שמואל סייד מנכ"ל ריט 1 / צילום: תמר מצפי, גלובס

עם רוח גבית מהריבית הנמוכה והצמיחה במשק: ריט 1 מפרסמת דוחות טובים ומעלה תחזיות

הקרן הציגה ברבעון שחלף גידול של 30% ברווח הנקי שהגיע לרמה של כ-80 מיליון שקל ● המנכ"ל שמואל סייד: "התוצאות החזקות נובעות מרכישת נכסים מניבים במהלך השנה בהיקף של כ-700 מיליון שקל יחד עם שיפור ב-NOI מנכסים זהים"

חמאה  /צילום: שני מוזס

משבר החמאה בדרך לפתרון? אלו שתי ההצעות שעל הפרק

גורמים המקורבים למגעים טוענים כי בימים הקרובים צפוי להתקיים דיון בזק במשרד ראש הממשלה בנושא ● שתי ההצעות שעומדות על הפרק: צו שעה שיאפשר יבוא חמאה פטור ממכס למשך חצי שנה, או פתיחת מכסת יבוא פטורה של 5,000 טונות

קיילי ג'נר / צילום: שאטרסטוק

קיילי ג'נר מוכרת 51% מחברת הקוסמטיקה שלה ב-600 מיליון דולר

ענקית היופי והטיפוח קוטי היא הרוכשת של Kylie Cosmetics ● ג'נר, שהקימה את החברה ב-2015, תמשיך להוביל את הפעילות הקריאייטיבית

מתקנים של ארמקו הסעודית./ צילום: רויטרס Ahmed Jadallah

לקראת ההנפקה המדוברת: ארמקו ביטלה את הרוד שואו שתכננה בלונדון

החברה כבר החליטה שלא למכור מניות בארה"ב, בקנדה או ביפן ● ההנפקה תסתמך כעת בעיקר על משפחות סעודיות עשירות ומשקיעים מקומיים ● הודיעה אתמול כי תנפיק 1.5% ממניותיה לפי שווי של עד 1.7 טריליון דולר

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: כדיה לוי, גלובס

בעקבות השינויים הדיגיטליים: אנגלמן הסדיר את נוהלי עבודת ביקורת המדינה

הנוהל החדש, שגובש בשיתוף-פעולה עם היועמ"ש אביחי מנדלבליט, מסדיר היבטים של ביקורות על מערכות המידע ואיתנותן ואמור להסדיר את עבודת הביקורת בעידן של מאגרי מידע ממוחשבים, מחשבים ניידים וגישה למייל

רהט / צלם: ברנדייס

אושרה תוכנית ותמ"ל להקמת שכונת מגורים חדשה ברהט

התוכנית כוללת 2,400 יח"ד במבני מגורים בני 3-10 קומות, 19,000 מ"ר עבור שטחי מסחר ותעסוקה, 140 דונם עבור מבני ציבור ו-134 דונם לשטחים ציבוריים פתוחים ● ראש עיריית רהט: "לתוכנית יש צוואר בקבוק. עדיין לא הצליחו להגיע להסדר עם התושבים"

אילן רביב, מנכ"ל מיטב דש / צילום: ישראל הדרי

בעקבות בית ההשקעות פסגות, גם מיטב דש מפטר עשרות עובדים: "מתאימים את ההוצאות למבנה ההכנסות"

מיטב דש, שמעסיק כיום כ-1,000 עובדים, צפוי להוציא בקרוב לפועל מהלך פיטורים של כמה עשרות מעובדיו ● בחודש שעבר הודיע פסגות כי יקצץ כ-7% מכוח האדם, המונה כ-800 עובדים

עובד חברת החשמל על מנוף / צילום: תמר מצפי

תעריף החשמל צפוי לרדת ב-4% החל מה-1 בינואר

כפי שנחשף ב"גלובס", התעריף צפוי לרדת בעיקר כתוצאה מירידה בעלויות הדלקים המשמשים לייצור חשמל ובראשם הפחם והגז הטבעי ● ההחלטה על ההורדה כפופה לשימוע ציבורי