גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זה ייגמר בדמעות: שורה של חוקרים מנסים לפענח מה גורם לנו לבכות והאם אפשר לחיות בלי בכי

בכי כתגובה לרגש הוא תופעה נדירה בעולם היצורים החיים ונחשב תכונה אבולוציונית מתקדמת, אבל חוקרים עדיין מנסים לפענח מה בדיוק התפקיד שלו ומדוע גם חוויות חיוביות יכולות לגרום לדמעות לזלוג מעצמן

זה ייגמר בבכי  / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב
זה ייגמר בבכי / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

בני אדם נחשבים היצור החי היחיד שדומע בתגובה לרגש, אבל צריך להתייחס לעובדה הזה במידה של ספקנות. בעבר חוקרים ייחסו לבני אדם תכונות רבות ייחודיות שלאורך השנים התבררו כלא כל כך ייחודיות, אחרי הכול. ובכל זאת, דמעות בתגובה לרגש הן עניין נדיר בקרב יצורים חיים ומתקדם יחסית מבחינה אבולוציונית. 

התפקיד של הבכי אינו ידוע בוודאות. מאחר שתינוקות בני יומם בוכים ללא דמעות, וצינורית הדמעות מתפתחת במלואה רק אחרי כמה שבועות של חיים, נראה שדמעות אינן מנגנון שנשאר מתקופת הינקות, אלא משהו אחר. 

בכי הוא גם עניין תרבותי. במערב בוכים יותר מאשר במזרח, ונשים מערביות בוכות פעמיים עד שלוש בחודש נתון, בעוד שגברים מערביים בוכים רק פעם בחודש בממוצע. ובמזרח הפער המגדרי קטן יותר. נראה שככל שהבכי בתרבות מסוימת נפוץ פחות, כך נפוצות יותר רגשות אשמה בעקבות בכי, ואולי להפך, ככל שהבכי יותר מביך או מעורר רגשות אשמה, כך בוכים פחות.

מה גורם לנו לבכות, מה אנחנו מנסים להשיג בכך ומה קורה כאשר איננו מצליחים לבכות? כמה מחקרים חדשים מנסים לענות על השאלות. 

ירידה לצורך עלייה: הסיבה שאנחנו אוהבים סרטים עצובים

קבוצת חוקרים, בהובלת אסמיר גאסנין מאוניברסיטת טילבורג בהולנד, מצאה שנבדקים דיווחו על הרגשה טובה יותר אחרי שבכו בעקבות צפייה בסרט עצוב. הממצא הזה תואם את הדעה הרווחת בציבור שלפיה בכי חזק וטוב משפר את ההרגשה, אולם עד לאותו מחקר מדענים לא הצליחו להוכיח זאת. אחרי שהעציבו נבדקים בכוח, הנסיינים גילו, כצפוי, שהם מרגישים רע יותר משהרגישו תחילה.

גאסנין וצוותו ביקשו לפשר בין הממצאים לחוכמת ההמונים על ידי בדיקת נסיינים בשלושה מצבים: מיד אחרי הבכי, 20 דקות אחריו וכעבור 90 דקות. לנבדקים הוקרנו שני סרטים הנחשבים סוחטי דמעות במיוחד. 32 נבדקים מתוך 60 כלל לא בכו וטענו שהסרטים לא כל כך השפיעו עליהם. 28 נבדקים בכו ודיווחו מיד אחרי הסרט על מצב רוח רע. אחרי 20 דקות, לעומת זאת, חזר מצב רוחם לקדמותו, וכעבור 90 דקות הם הרגישו אפילו יותר טוב מקודם.

ייתכן שזו הסיבה שאנחנו בוחרים לעתים במכוון לצפות בסרטים עצובים, לקרוא ספרים עצובים ולהאזין למוזיקה עצובה. הירידה החדה ואחר כך העלייה במצב הרוח גורמת לנו להרגיש שעברנו חוויה טובה סך הכול. כאשר הבכי אינו מקובל תרבותית, הרגשות אחריו הם פחות חיוביים. לעומת זאת, אנשים שקיבלו תמיכה חברתית בזמן הבכי נטו יותר לדווח עליו כחוויה חיובית. זה מזכיר את הסצינה בסרט "הקול בראש", שבה הגיבורה אומרת שאולי זה תפקידו של עצב, לאפשר לאנשים לתמוך בך. 

אנשים שסובלים מדיכאון או מחרדות פחות נהנים מיתרונות הבכי וחווים אותו פחות כמשפר מצב רוח. נראה שלבכי במסגרת הפרעות אלו יש תפקיד אחר. 

על מה אנחנו בוכים כשאנחנו בוכים מאושר

דמעות של אושר יכולות להופיע בחתונה, בפגישה מחודשת עם אדם שהתגעגענו אליו, בהופעה של אמן נערץ או כשקבוצת הכדורגל שלך מבקיעה גול. אבל מדוע הן זולגות? בעבר, חוקרים טענו שאלה לא באמת דמעות של אושר אלא דמעות שנובעות מהקלה בעקבות פחד שלא התממש, לדוגמה בעת חזרת אהוב משדה הקרב או מחשבה על כל מה שיכול היה להשתבש עד הגעת הילד לחופה. האם יש סוגים נוספים של בכי מרוב אושר?

פרופ' אוריאנה אראגון, מאוניברסיטת קלמזון שבצפון קרולינה, הציעה לאחרונה במאמר שפורסם בכתב העת Psychological Science שבכי עשוי להיות כלי לוויסות רגשות כשהם עוצמתיים מדי, גם אם חיוביים. בניסוי שהובילה, הוקרנו לנבדקים סרטים שבהם נראו תינוקות חמודים מאוד או מפגשים מאושרים בין אנשים שלא התראו זמן רב. "נראה שהנבדקים הגיבו לרגשות שהיו כל כך עוצמתיים, עד שהם לא היו מסוגלים להכילם. ומי שאכן בכה, הצליח להתמודד בצורה יעילה יותר עם הרגש", היא טענה.

בני אדם, כמו רוב היצורים בטבע, הם חיות שזקוקות לאיזון. כשחם לנו, אנחנו רוצים להתקרר. כשקר לנו, אנחנו רוצים להתחמם. כשרטוב לנו, אנחנו רוצים להתייבש וכן הלאה. רגשות המציפים אותנו בעוצמה רבה בבת אחת יכולים לגרום לחוויה גופנית לא נעימה גם אם מדובר ברגשות חיוביים. בכי מרוב אושר ומהתרגשות כנראה נועד לווסת את הביטוי הגופני של הרגשות הללו.

במחקר נמצא דבר מה נוסף: אנשים שנטו לבכות ברגעים משמחים אך מציפים ברגש גם היו אלה שרצו לצבוט לחיים של תינוק חמוד. נראה שיש כל מיני דרכים לנטר הצפה של רגש חיובי, חלקן ידידותיות לסביבה מאחרות. אראגון העריכה שיש קשר בין הבעת רגשות שליליים באירועים מציפים חיוביים לבין תגובות חיוביות לכאורה במצבים שליליים, כמו צחוק בלוויה או חיוך בעת מבוכה. 

לא בכית, לא הרגשת: האם אפשר לחיות בלי לבכות?

אם בכי הוא עניין תרבותי, האם אפשר לחיות בלעדיו? אנשים החולים בתסמונת Sjorgen, מחלה אוטואימונית הפוגעת במנגנון ייצור הדמעות, מדווחים גם על שיבוש בעולם הרגשי.

במחקר שהשתתפו בו 300 נבדקים הלוקים בתסמונת, 22% מהם תוארו כ"אלקסיתמיים", כלומר היה להם קושי לזהות את רגשותיהם שלהם, לעומת 12% מקבוצת הביקורת של נבדקים בריאים. ככל שהאלקסיתמיה הייתה חמורה יותר, כך המצב המנטלי של הנבדקים היה רע יותר והם נטו יותר לדיכאון ולקשיים חברתיים.

על רקע המחקר הזה, עולה השאלה אם גם בחברות שהבכי פחות מקובל בהן מתבטא הדבר ביכולת פחותה להבחין ברגשות ובמועקה שקשה לסלק, או שאולי מלכתחילה באותן תרבויות תפקידי הבכי מתפתחים באופן שונה. 

בסך הכול רוצים קצת אמפתיה

בכי הוא עניין נפוץ בסיטואציות של פרידה, אובדן או חשש מפרידה. אצל חיות רבות, גוזל המופרד מהוריו משמיע צליל ייחודי, שהוא ככל הנראה האב הקדמון של הבכי שתינוקות וילדים משמיעים בגיל צעיר, כשהם זקוקים לתשומת לב מהמטפלים העיקריים שלהם - אם משום שהם בודדים ואם משום שהם פצועים או זקוקים לנחמה אחרת. נראה שעם ההתבגרות, בני אדם מרחיבים את השימוש בבכי גם כדי לקבל עזרה ואמפתיה מאנשים שאינם בני משפחה.

מחקר שהוביל פרופ' אד ווינגרהוטס מאוניברסיטת טילבורג בהולנד בחן אם בכי אכן יעיל בהשגת התוצאות האלה. 530 איש קראו שישה קטעים שבהם תואר מפגש עם אנשים הזקוקים לעזרה. חלק מהנבדקים נחשפו לגרסה שבה מבקש העזרה בכה. מתברר שהבכי עוזר. נבדקים הצהירו שייתנו תמיכה רגשית רבה יותר לאדם שבוכה וירגישו יותר אמפתיה כלפיו. אולם התמונה הזאת אינה שלמה, כי אותם נבדקים שנחשפו לאדם בוכה דיווחו על יותר רגשות שליליים בסיטואציה, ועל שיפוט כללי פחות חיובי של אותו אדם שפגשו.

מסקנות המחקר היו שבכי הוא תגובה שנועדה לגייס עזרה מאחרים, אולם האופן שבו הבכי מניב עזרה הוא חרב פיפיות. נראה שהוא מעורר רגשות שליליים הנעים מאמפתיה עד עצבנות ורחמים. העזרה נועדה להפיג רגשות שליליים אלה אצל האדם שעוזר, אולם הסיטואציה עצמה, אף שהיא פרו-חברתית, אינה בהכרח חיובית לשני הצדדים. לדוגמה, בכי עז של תינוקות קטנים מקושר לרגשות תסכול, זעם ודיכאון אחרי לידה אצל האם, לצד רצון לעזור. 

"המלחמה נגמרה": כל בכי מתחיל בכניעה

פרופ' מריה מיסלי מהמכון לחקר הטכנולוגיות והמדעים הקוגניטיביים ברומא ופרופ' כריסטיאנו קסטלפרנצ'י מאוניברסיטת סיינה בנו מודל שלדעתם מתאר את המכנה המשותף לכל סוגי הבכי.

לפי המודל שלהם, מרכיב המפתח בכל בכי הוא כניעה - לרגשות שלך או לסיטואציה, ותחושה של הקלה על כך שהמאבק הסתיים, גם אם הסתיים בכניעה. 

כך, לדוגמה, אדם המוצף ברגשות זעם בעקבות תסבוכת ביורוקרטית אך ממשיך להתמודד עם הסיטואציה, לאט לאט נצבר בו עוד ועוד תסכול. כאשר אין פתרון, הוא חש שהתסכול מציף אותו מעבר ליכולתו, הוא מאותת לעצמו, 'אני חסר אונים', ואז הבכי מציף אותו. זהו איתות לכך שהמלחמה נגמרה.

אותן תחושות עולות במקרה של בכי מרוב פחד. האדם מנסה להתמודד עם הפחד, והבכי מופיע כאשר הוא מבין שאין לו ברירה אלא לחוות את הצפת הרגש. 

האם אפשר להסביר באותו אופן גם בכי בעת חוויות חיוביות ומרגשות? מיסלי וקסטלפרנצ'י טוענים שכן. לדעתם, התסכול במקרה של חוויה אסתטית עוצמתית מאוד נובע מחוסר היכולת לתעד, להביע או לשמר את החוויה. התסכול מציף, האדם חושב כיצד הוא בכל זאת יכול לבטא או לאחוז בחוויה, אך מבין כי אינו יכול לעשות זאת, ונכנע. "המלחמה נגמרה", אומר המוח לגוף, והדמעות זולגות. 

מפחדים מבושות? שתי אסטרטגיות לעצירת הדמעות

כיוון שבכי הוא בין היתר איתות חברתי, הגיוני שבנסיבות מסוימות נרצה להימנע ממנו, אבל איך עושים את זה?

קבוצת חוקרים בהובלת בריאן פרקינסון מאוקספורד וד"ר גוונדה סימונס מאוניברסיטת ברימינגהם הציגה שאלון לכ-100 נבדקים במטרה לברר באילו נסיבות הם מנסים לשלוט בבכי ובאילו נסיבות הם דוחקים בעצמם לבכות.

מחקרים קודמים הראו שאנשים משתמשים בשני סוגי אסטרטגיות לעידוד או דיכוי של בכי. האחד הוא "שינוי בשלב הקלט", כלומר, שינוי הרגש עצמו - אם על ידי הימנעות מסיטואציה שמייצרת בכי ואם על ידי ניסיון להסיט קשב מהסיטואציה ולהוסיף לה רגשות אחרים (חיוביים או סתם משעממים), או ניסיון לפרש את הרגשות בדרך חדשה ופחות מעוררת בכי. אסטרטגיה שנייה היא "שינוי בשלב הפלט", כלומר, להרגיש הכול אבל לשלוט בדמעות באמצעות נשימות, בליעת הדמעות ועוד. הנבדקים במחקר זה השתמשו בשתי האסטרטגיות.

במחקר נמצא עוד כי נבדקים נטו לעודד את עצמם לבכות כשהם לבד או עם אדם מוכר. הדחקת בכי התרחשה כמעט תמיד בציבור. 

עוד כתבות

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

שכונת אשכול ברובע שדה דב / הדמיה: משרד האדריכלים תכנון נוף

בשווי מעל 100 מיליון שקל: עיריית תל אביב מוכרת מגרש ענק בשדה דב

עיריית תל אביב מוכרת מגרש בן כ-4 דונמים בשכונת אשכול בצפון העיר, ששוויו הוערך בכ־115 מיליון שקל ב־2021 ● רמ"י ומשרד השיכון פרסמו מכרזים להקמת מעל 8,000 יח"ד ברחבי הארץ ● והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית ראשונה לפינוי-בינוי בעתלית ● חדשות הנדל"ן

לוטרה. דגי בריכות הנוי חוסלו כמעט לחלוטין / צילום: Shutterstock

קרבות על טריטוריה, פלישות וחיסולים: משפחות הפשע של סינגפור הן בכלל לוטרות

הסגרים שהונהגו בקורונה נתנו לבעלי חיים רבים הזדמנות להשתלט על שטחים אורבניים ● בתום המגפה הם נדחקו בחזרה לשיפולי הערים, אבל לא הלוטרות בסינגפור: אלה עושות שם שמות אפילו על חשבון קרוקודילים

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב אסר על מכירתם במשך מאה שנים ● כעת האוסף מותר למכירה והוא שווה סכום עתק

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לישראל

אילוסטרציה: shutterstock

עזבה את הדירה לפני תום מועד השכירות. האם המשכיר יכול לפדות את צ'ק הביטחון?

השוכרת טענה כי הדירה אינה ראויה למגורים עקב חוסר בידוד ורטיבות, ולכן היא יכולה לעזוב את הדירה ללא התראה מוקדמת ● המשכיר ניסה לפדות את צ'ק העירבון הפתוח על מלוא שכר הדירה לתקופת החוזה ● מה קבע בית המשפט?

ד''ר נטע מימון, מנכ''לית Neuro-Fi, חוקרת מוזיקה ומוח / צילום: יונתן בלום

החוקרת שיכולה להשפיע על המוח שלנו, בלי שנשים בכלל לב

ד"ר נטע מימון משלבת בין מוזיקה לחקר המוח כדי לסייע לחולי אלצהיימר ופרקינסון ● היא גם הקימה חברה שרוצה להפוך את מה שאנחנו שומעים באוזניות לגירוי מוחי שיעזור לנו להירגע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

הרש גולדברג פולין

מחאה ספונטנית בירושלים אחרי פרסום הסרטון של הרש החטוף

המוחים יצאו לרחובות בקריאה להחזרת החטופים • מקור ביטחוני: צה"ל מוכן מיד להתחיל במבצע ברפיח • ביידן חתם על סיוע לאוקראינה וישראל בשווי עשרות מיליארדים • שר הביטחון גלנט: מחצית ממפקדי חיזבאללה בדרום לבנון חוסלו, החצי השני מתחבא • פגיעה ישירה בשני בתים באביבים, קרוואן אחד נשרף - אין נפגעים בגוף ● עדכונים שוטפים

ראש אמ''ן אהרון חליווה

מבריק ויהיר, כריזמטי ונהנתן: הכירו את אהרון חליוה, האלוף השנוי במחלוקת שפרש היום

מבריק, כריזמטי, האיש הכי מקושר במטכ"ל, רוקסטאר, ומנגד נהנתן, יהיר ויש שיאמרו בוטה • ראש אמ"ן, שהודיע היום על פרישה מצה"ל, מיהר לקחת אחריות על הכישלון, אבל מאז, עלו עוד ועוד סימני שאלה סביב התנהלותו ● נראה שגם הוא - שיודע להתנהל מול התקשורת "אפילו יותר מדובר צה"ל" - לא צפה את עוצמות המתקפה ולא מפסיק למשוך אליו אש

הבניין ברחוב גורדון 22 בתל אביב / צילום: דנה אטיאס

2.5 מיליון שקל לדירת 2 חדרים בבניין לשימור מחמיר בת"א

דירה במבנה היסטורי ברחוב גורדון בתל אביב, שתכנן האדריכל שלמה גיפשטיין, נמכרה לאחרונה ● לדירה יש זכויות בנייה נוספות בשטח של כ־40 מ"ר, אולם המחיר לא משקף אותן ● המתווכת בעסקה: "עסקאות במחירים של 2.3 מיליון שקל עד 3.1 מיליון שקל קיבלו 'בוסט' בשלושת החודשים האחרונים"

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת תל אביב לבינלאומיות

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת בצעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לאמריקה וכיצד תושפע הפעילות בישראל

מתנדבי משלחת של Jewish National Fund USA / צילום: ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה''ב

כך הגיעו לישראל משלחות של 3,000 מתנדבים בזמן המלחמה - לא כולם יהודים

ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה"ב הוביל 11 משלחות שהתנדבו ביישובים כמו שדרות, ארז, גבולות ואורים ● טלי צור־אבנר, ראש המטה בישראל: "הביקוש גבוה, יש רשימות המתנה" ● ישראל מתגייסת

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-680 מיליון דולר, ואף עשוי להגיע ליותר מכך ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

נטפליקס אכזבה וטסלה הפתיעה: מה צפוי הלילה בדוחות מטא?

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, צפויה לפרסם את תוצאותיה הכספיות לרבעון ● האנליסטים אופטימיים לגבי הדוחות הערב אך גם חוששים מגידול בהוצאות החברה בתחום הבינה המלאכותית

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

מגמה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה יורדת בכ-3%, טסלה מזנקת ב-12%

הנאסד"ק עולה ב-0.2% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

צילומים: יריב כ''ץ (ידיעות אחרונות), יח''צ, shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המילון העכשווי של ענף השיווק, הפרסום והמדיה

גלובס מציג את המושגים, האנשים, הרשתות והחברות שמסעירים בעת הנוכחית את אנשי השיווק, הפרסום והמדיה ● מהאחים אמיר והשרים ניר ברקת ושלמה קרעי, דרך האיום הסיני משיין - ועד רשתות המזון שעשו עלייה והבינה המלאכותית שכולם מתאמצים לייצר איתה מציאות חדשה

טסלה מודל S ''פלייד'' / צילום: יח''צ

טסלה פספסה את התחזיות ורשמה את הירידה החדה ביותר בהכנסות מאז 2012

למרות שפספסה את התחזיות המוקדמות בשורת הרווח וההכנסות, מניית טסלה מזנקת במסחר המאוחר ● האנליסטים בוול סטריט חזו כי החברה תציג ירידה בהכנסות ברבעון הנוכחי לאחר שורה של חדשות רעות