גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אין ממשלה ואין תקציב ל-2020: כך יעבוד "התקציב ההמשכי" תחת ידי הפקידים

אם לא יאושר תקציב עד ינואר 2020, המדינה תעבור לתפקד על בסיס תקציב חודשי, שינוהל ע"י החשכ"ל באוצר • אלה חדשות רעות למי שהתרגל לסבסוד של צהרונים, לנכים שציפו לקבל תוספת קצבאות ולמי שמעוניין לקדם רפורמות • אבל יש גם חדשות טובות - זה יצמצם את הגירעון וימנע מפוליטיקאים לבזבז כספים מיותרים

רוני חזקיהו, החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: משרד האוצר
רוני חזקיהו, החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: משרד האוצר

יש לי מושג:

אם הצעת תקציב המדינה לשנה הקרובה לא אושרה בכנסת עד סוף השנה הנוכחית - בשנה הבאה יופעל "תקציב המשכי". בהתאם לחוק יסודות התקציב, התקציב ההמשכי של משרד ממשלתי לשנה הקרובה מבוסס על התקציב המקורי של השנה הנוכחית, כאשר המימון לכל חודש יינתן ביחס של 1/12 מתקציב השנה הנוכחית - או מהצעת התקציב לשנה הבאה, הנמוך מבין השניים.

מ-1 בינואר 2020 מדינת ישראל תפעל ללא תקציב מאושר. האפשרות הזו הופכת בימים האחרונים לעובדה כמעט מוגמרת, לאור העיכוב בהקמת ממשלה וההסתברות ההולכת וגדלה לעריכת בחירות נוספות בחודש מרץ הבא. גם אם תוקם ממשלה בתוך ימים, האפשרות לאשר תקציב לשנת 2020 עד לאחד בינואר היא לא-ריאלית.

האם זה אומר שהמדינה תיכנס לשיתוק? לא בהכרח, אבל הרבה מאוד תלוי ביכולותיו של החשב הכללי של מדינת ישראל ובאורך התקופה, שבה המדינה תנוהל בהתאם לתקציב ההמשכי. ההערכות של אנשי המקצוע ובעלי הניסיון בנושא הן, כי הפגיעה בחיי האזרחים לא תהיה חריפה אם התקציב ההמשכי יהיה לתקופה של לא יותר משלושה חודשים, ואם לא יהיו משברים חריפים ובלתי צפויים.

נכון להיום המדינה מתנהלת לפי תקציב 2019, שאושר בכנסת בתחילת 2018. החל מ-1 בינואר ועד לאישור תקציב בכנסת יהיה החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו, האיש שינהל את כל ההוצאות התקציביות, ללא פיקוח של כנסת או ממשלה.

הסיטואציה הזו אמורה להיות חריגה מאוד, אך במציאות הפוליטית של השנים האחרונות היא הפכה לריטואל. למעשה, לכל מי שכיהן בתפקיד החשב הכללי בעשור האחרון הייתה "הזכות" לנהל את המדינה בתקציב המשכי. קודמתו של חזקיהו בתפקיד, מיכל עבאדי בויאנג'ו, מחזיקה בשיא הישראלי של ניהול תקציב המשכי: שבעה חודשים ב-2013 ו-11 חודשים ב-2015.

הגבלה על הוצאות הממשלה

לתקציב המשכי יש שתי משמעויות עיקריות. הראשונה: גודל הסכום שהמדינה יכולה להוציא בכל חודש לא יכול לעלות על 1 חלקי 12 מתקציב המדינה האחרון שאושר בכנסת (כלומר תקציב 2019), בתוספת הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן. ההגבלה הזו היא בשורה חיובית לכל מי שמודאג מהתנפחות הגירעון התקציבי החריג, שצפוי להגיע ב-2020 ל-3.7%.

המשמעות השנייה היא שלא ניתן להאריך את תוקפם של תקציבים זמניים ויש צורך באישור ועדות חריגים לכל התקשרות בחוזה חדש או חידוש של חוזה קיים. כאן טמונה בשורה פחות טובה לאזרחים ובמיוחד לכל מי שנהנה או קיווה ליהנות מהגדלת קצבאות הנכות, סבסוד הצהרונים, בית הספר של החגים והפטור ממכס על שורת מוצרים - כל אלה פג תוקפם בסוף 2019 ולא יוארך לתוך 2020, לפחות עד להקמת ממשלה חדשה.

הבשורות הטובות הן כאמור בחזית המאבק בגירעון התקציבי. לפי החוק, הממשלה רשאית להגדיל בכל שנה את הוצאותיה בשיעור של 2.7%. במספרים מוחלטים מדובר על תוספת של 14.6 מיליארד שקלים, שהייתה אמורה להתווסף להוצאה הממשלתית ב-2020. בתקציב המשכי כאמור פרוסת העוגה החודשית אינה יכולה לגדול מעבר ל-1 חלקי 12 של עוגת השנה הקודמת, ולכן המשמעות היא קיצוץ תקציבי. קיצוץ שילך ויגדל ככל שתתארך תקופת התקציב ההמשכי ויגיע למקסימום (כאמור 14.6 מיליארד שקל) אם התקציב ההמשכי יישאר למשך כל שנת 2020.

מצד שני יש לחסידי אחריות התקציבית גם סיבה לדאגה. האוצר הכין הצעת תקציב קשוחה לשנת 2020, שכללה שורה של קיצוצים, העלאות מסים ומהלכים נוספים לצמצום הגירעון התקציבי. כל המהלכים האלה - בהיקף כספי כולל של 21.5 מיליארד שקל, לא יוכלו לצאת אל הפועל עד להקמת ממשלה ולאישור תקציב.

יתירה מכך, ככל שאישור התקציב יידחה, כך יהיה צורך להעמיק את הגזירות משום שתקופת הזמן שתישאר ליישום תקציב 2020 תהיה קצרה יותר. כך לדוגמה, יידרש קיצוץ רוחבי של 2% במקום של 1% אם התקציב יאושר רק באמצע 2020.

עיכובים ברפורמות ובמיזמים גדולים 

אגב, לא רק קיצוצים וגזירות ייאלצו לחכות. גם מהלכים גדולים שבאגף תקציבים מאוד רוצים לקדם, אינם יכולים לצאת לדרך ובראשם פרויקט המטרו להקמת רכבת תחתית בגוש דן ויישום המלצות ועדת 2030 לרפורמה במערך ההכשרה לשוק התעסוקה.

מה שאולי מנחם את הדרגים המקצועיים באוצר היא העובדה שגם ידי הפוליטיקאים קשורות בתקופת הביניים הזו - מה שמונע מהם להוציא עוד כספים מקופת המדינה. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הכריז בימים האחרונים על הדחיפות הרבה שהוא מייחס לאישור תקציב רב שנתי חדש למערכת הביטחון - "תר"ש תנופה", שאמורה להוסיף לביטחון עוד 4 מיליארד שקלים בשנה.

ולא רק הביטחון תקוע. גם הפעימות השנייה והשלישית בהגדלת קצבאות הנכים אינן יכולות לצאת לדרך משום שהן מותנות באישור הממשלה. הפעימות האלה אמורות להגדיל את התוספת לנכים מ-2.3 מיליארד שקל לשנה כיום ל-4.3 מיליארד החל משנת 2021.

גורל דומה צפוי לתכניות שאין להן מקור תקציבי קבוע ובראשן מימון הצהרונים בהיקף של 900 מיליון שקל לשנה, הפחתות מכס ומסי קנייה על מוצרים בהיקף 600 מיליון שקל ותוכנית בית הספר של החגים של משרד החינוך. תוכנית נוספת שפגה ב-2020 היא המענקים לרופאים בפריפריה בהיקף של עד מיליארד שקל.

עוד תחום שבו צפוי לאוצר שקט יחסי הוא בחזית יחסי העבודה במשק. כל עוד אין בישראל ממשלה נבחרת אין מי שיחתום על הסכמי שכר חדשים. הסכם המסגרת עם עובדי המגזר הציבורי מגיע השנה לסיומו, ועד לחתימת הסכם שכר חדש לא יקבלו מאות אלפי עובדי הציבור בישראל תוספות שכר קיבוציות. גם הרופאים, ששכרם המריא בשנים האחרונות בעשרות אחוזים, פותחים את 2020 ללא הסכם שכר חדש - ועד לכינון ממשלה חדשה אין מה לדבר איתם על תוספות תקציב.

התקציב ההמשכי דוחה למדינה תשלום תוספות שכר במיליארדים, אבל אל דאגה. כשייחתמו לבסוף הסכמי השכר החדשים - העובדים צפויים לקבל במסגרתם החזרי שכר רטרואקטיביים על תקופת הביניים.

השורה התחתונה - לא לפגוע במשק

לא רק טובתם של קבוצות ומגזרים תלוייה באישור תקציב מדינה חדש. גם הפעילות הכלכלית במשק עשויה להיפגע במקרה של ניהול תקציב המשכי. תקציב כזה מחייב את החשב הכללי לעמוד באתגרים לא פשוטים. המשימה שמוטלת עליו היא להשתמש בתקציב המאוד מוגבל שעומד לרשותו, באופן שיצמצם למינימום את הפגיעה בפעילות הכלכלית.

דוגמה בולטת בהקשר הזה היא ענף התחבורה. בפרויקטים בתחום התשתיות, כמו הרכבת הקלה בתל אביב, נחתמים כל העת התקשרויות חדשות ומסתיימים מכרזים בהיקפים של מיליארדי שקלים. כל חתימה על התקשרות כזו מחייבת אישור של ועדת החריגים.

ב-2015 העניקה עבאדי-בויאנג'ו עדדיפות עליונה לתחום התחבורה ו-ועדות החריגים אישרו את ההתקשרויות העיקריות, כדי לא להביא לעיכוב בפרויקטים חיוניים למשק. אתגר מסוג אחר שעימו התמודדה עבאדי-בויאנג'ו היה אישור תקציבים לנושאים בעלי רגישות חברתית גבוהה. כך למשל, התברר כי אין תקציב למימון מלגות לסטודנטים יוצאי אתיופיה. עבאדי הביאה לאישור תקציב מיוחד למימון המשך המלגות לפנים משורת הדין, ובכך מנעה אולי התפרצות מחאה קשה של יוצאי אתיופיה.

אמנם החשב הכללי נהנה מעצמאות כמעט מוחלטת והדרג הפוליטי מוגבל מאוד ביכולת ללחוץ עליו, אבל עליו להיות ממוקד ולפעול בתיאום מלא עם האגפים האחרים במשרד ולבסוף לדעת להפגין גם רגישות חברתית כשצריך ולדעת מתי הוא יכול לקנות בכסף קטן שקט גדול. 

עוד כתבות

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

יציבות בוול סטריט; מיקרו־סטרטג'י יורדת ב-10%, שיאומי עולה ב-12%

סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ●  אמזון השקיעה 2.75 מיליארד דולר באנטרופיק ● מחר "יום שישי הטוב" לא יתקיים מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%