גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההדדיות בין הציבור ובין בתי המשפט היא ה"דלק" המאפשר למערכת לנוע באופן תקין

ככל שנתמיד במאמץ לתקן, לשפר ולייעל את השירות הניתן לציבור בבתי המשפט, תוך שמירה על אופייה של הרשות השופטת כרשות עצמאית, מקצועית, בלתי תלויה וא-פוליטית - כך נבטיח את אמון הציבור בה ● אמון הציבור במוסדות שלטון החוק, פרויקט מיוחד

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות / צילום: כדיה לוי, גלובס
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות / צילום: כדיה לוי, גלובס

"שלטון החוק כרוך בשמירה מתמדת על האמון במוסדות המשפט" - כך כתב באחד מפסקי הדין הנשיא מאיר שמגר ז"ל, שממנו נפרדנו בצער רב לפני שבועות ספורים. בכך ביטא הנשיא שמגר את ההשקפה הרווחת, ולפיה במדינה דמוקרטית לאמון הציבור יש תפקיד מרכזי וחשוב בביסוס המעמד המוקנה למוסדות המשפט בכלל, ולרשות השופטת - שעליה ארצה לייחד את דבריי - בפרט.

בניגוד לניסיונות של גורמים שונים לצרוב בתודעה הציבורית מצג שלפיו יש ירידה באמון הציבור כלפי הרשות השופטת, מדד הדמוקרטיה הישראלית מסוף שנת 2018 מטעם "המכון הישראלי לדמוקרטיה" מגלה כי בית המשפט העליון זוכה לרמת האמון הגבוהה ביותר מבין מוסדות השלטון בישראל, אחרי הצבא ונשיא המדינה; וסקרים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על כך שאמון הציבור ברשות השופטת ובבתי המשפט אף עלה מאז שנת 2016.

יהיו בוודאי מי שיציגו נתונים אחרים, אך כפי שכתב אחד השופטים הדגולים שקמו למדינת ישראל, השופט חיים כהן ז"ל, במאמרו "הרהורי כפירה באמון הציבור": "מסתבר שאמון הציבור הוא משרתם של אדונים רבים, כל אחד נופח בו רוח חיים משלו. ואף אחד מהם אינו יכול להוכיח שאותו פנטום אומנם קיים ורוקד לפי חלילו שלו".

בשונה מהשופט כהן ז"ל, שסבר כי תורת "אמון הציבור" היא נטע זר בתורת המשפט, ומן הראוי לנטוש אותה כליל - אני נמנית עם אלה הסבורים כי אמון הציבור הוא נכס חשוב שאותו על הרשות השופטת לשמר ולטפח.

בין אמון לפופולריות

יש להבחין הבחן היטב בין החתירה לחיזוק ולשמירה על אמון הציבור ברשות השופטת, לבין חתירה לאהדה ציבורית תוך ניסיון לרצות. אכן, הכרעות קשות הן פעמים רבות לא פופולריות; כך גם ההגנה על זכותם של פרטים בחברה שאינם חלק ממדורת השבט עשויה לעורר התנגדות.

הכרעות שיפוטיות אינן חסינות מביקורת, כל עוד הדעות השונות מועלות באופן ענייני ומכבד על-פי כללי המשחק הדמוקרטי. האפשרות להכיל דעות שונות במסגרת השיח הציבורי היא מסימני ההיכר של דמוקרטיה בריאה, אך בית משפט הפועל מתוך שאיפה לרצות ולזכות בפופולריות ציבורית אינו יכול לבצע את עבודתו נאמנה.

אמון הציבור והסדר החברתי

אמון הציבור ברשות השופטת מותנה בראש ובראשונה בהיותה מערכת עצמאית, בלתי תלויה, מקצועית וא-פוליטית. נאמנותה נתונה לציבור בכללותו ולכל פרט מן הפרטים המרכיבים אותו, ואין עליה מרות זולת מרותו של הדין. שימור "המערך הגנטי" הזה של הרשות השופטת הוא הכרחי, והוא זה המיועד להבטיח כי הציבור יקבל את הכרעותיו של בית המשפט ויקיים אותן, גם אם הן אינן תואמות את השקפותיו בעניין כזה או אחר.

אמון הציבור במוסדות המשפט כמוסדות מקצועיים ובלתי תלויים מבטיח את הסדר החברתי. התנהלותה התקינה של החברה הישראלית אינה יכולה להיות תלויה בהצבת שוטר בכל פינת רחוב, אלא בכך שמרבית האזרחים מצייתים לחוק רוב הזמן - הם נמנעים מיישוב סכסוכים בצורה אלימה, הם מכבדים חוזים ומאפשרים את קיום הכלכלה ומערכות השוק, והם מקבלים את הכרעות בתי המשפט ומצייתים להן.

במובן זה ניתן לומר כי נדרשת הדדיות ביחסים של הציבור עם הרשות השופטת ומוסדות המשפט בכללם: מוסדות אלה נסמכים בפעולתם על הציבור, על הכרתו בחשיבות עיקרון שלטון החוק, על יכולתו של הציבור לזהות עוולות ולהביאן אל סיפו של בית המשפט ולנהל הליך המאפשר חתירה לאמת. ההדדיות הזו המתקיימת בין הציבור ובין בתי המשפט איננה היסוד היוצר את קיומה של הרשות השופטת, אך היא בהחלט ה"דלק" המאפשר לה לנוע באופן תקין.

אמון הציבור במבחן המעשה

אכן, יש שופטים ולא רק בירושלים. יש שופטים מסורים, מקצועיים וחדורי שליחות בכל רחבי הארץ - בטבריה, בנתניה, בבית שמש, בדימונה, בקצרין ובקריית גת - העושים את מלאכתם נאמנה והמתמודדים עם למעלה מ-800 אלף הליכים משפטיים חדשים המוגשים מדי שנה לכל ערכאות השיפוט בישראל - בבתי המשפט לתעבורה, בבתי המשפט למשפחה, בבתי הדין לעבודה, בבתי המשפט לנוער ובבתי משפט השלום והמחוזיים.

בתי משפט אלה הם הלב הפועם של הרשות השופטת שלנו, ואף שברוב ימות השנה מופנה הזרקור הציבורי והתקשורתי בעיקר אל בית המשפט העליון, אני סבורה כי בדברנו על אמון הציבור ראוי להפנות את הזרקור ולהאיר בו לא פחות את בתי המשפט הפרוסים לאורכה ולרוחבה של הארץ. השופטים המכהנים בבתי משפט אלה ועובדי המינהל המסייעים בידם מקיימים מגע קרוב, יומיומי ובלתי אמצעי עם הציבור בישראל בהליכים אזרחיים ובהליכים פליליים, וזאת לרוב בצמתים טעונים של מצוקה וקושי, והם עושים כל שביכולתם על-מנת ליתן להם מענה מיטבי.

הרשות השופטת מחויבת לעשות כל שניתן על-מנת להצדיק בכל יום מחדש את אמון הציבור בה. זהו אתגר לא פשוט בייחוד בהינתן העובדה כי שופטי ושופטות ישראל ערבים זה לזה, ולעתים די בכך שאחד או אחת מהם נכשל בהתנהלות שאינה ראויה על-מנת להכתים את המערכת כולה.

בהקשר זה חשוב לומר כי הרשות השופטת, ככל מערכת פעילה, אינה חפה מטעויות - מי שאינו עושה, אינו טועה. אך דומני כי גם כאשר מתגלים כשל או טעות, המבחן האמיתי הוא ביכולתה של המערכת לאתר את הטעות, לתקנה ולהפיק את הלקחים לעתיד לבוא. מהלכים אלה הם בעיניי הכרחיים על-מנת לבסס ולשמר את אמון הציבור.

כמו כן, אני סבורה כי לצד איכות השפיטה יש לשקוד על שיפור ביצועי הרשות השופטת - ההספקים שלה, קיצור לוחות הזמנים, הנגישות לבתי המשפט ושביעות-הרצון מהשירות המשפטי הניתן על-ידה על כל גווניו. בהיבטים אלה חשוב לי להדגיש כי הרשות השופטת ושדרת הניהול בה על כל זרועותיה שוקדות כל העת על שיפור המדדים הללו, בין היתר, תוך פיתוח והסתייעות בטכנולוגיות מתקדמות ובהצבת יעדים כלל-מערכתיים לצמצום משך הזמן הנדרש לניהול ההליך השיפוטי ולהכרעה בו.

אמון הציבור - האתגר ומבט לעתיד

הציניקנים יאמרו כי בעידן שבו גוברים הניסיונות להחליש את מעמדה של הרשות השופטת ולכופף אותה לטעמם של פוליטיקאים, אין בהכרח קשר בין מצוינות מקצועית שאליה חותרת הרשות השופטת ובין אמון הציבור. על הסכנה הרבה הכרוכה במגמה כזו עמד השופט כהן ז"ל כבר בשנת 2002 במאמר שהזכרתי, בציינו: "הניסיון הישראלי מלמדנו שאין לך פגיעה רעה באמון הציבור במערכת המשפט מזו הבאה בעקבות הסתה פוליטית. אם עד כה ההנחה הייתה שאובדן אמון הציבור, או חשש הפגיעה בו, קשורים סיבתית עם תקלות של ממש בתפקוד מערכת המשפט - הרי עתה נמצאנו למדים שיש שאובדן אמון הציבור או הפגיעה בו עלולים לבוא ללא כל קשר עם תפקוד זה".

דומה כי תובנה פסימית זו משקפת במידה רבה גם את מציאות הדברים בישראל של היום. למרות זאת, אני מתעקשת לדבוק בתפיסה שככל שנתמיד במאמץ לתקן, לשפר ולייעל את השירות הניתן לציבור בבתי המשפט, תוך שמירה על אופייה של הרשות השופטת כרשות עצמאית, מקצועית, בלתי תלויה וא-פוליטית - כך נבטיח את אמון הציבור בה. לכך אנו מחויבים, וכך נמשיך לעשות. 

הכותבת היא נשיאת בית המשפט העליון 

עוד כתבות

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press, Nathan Howard

ארה"ב: מדד הליבה של ההוצאה לצריכה פרטית ירד ל-2.8%, כצפוי

מדד ה-PCE החודשי ירד ל-0.3% לעומת 0.5% בחודש שעבר ● מזרחי טפחות: "אי ההפתעה תומכת להערכתנו בתוואי הפד הנוכחי" ● היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות אירופה ובוול סטריט ● מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8% ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

מנות במחתרת התאילנדית / צילום: דניה ויינר

אחת המסעדות התאילנדיות הטובות בישראל מסתתרת בכלל בחצר של בית

עגלת קפה שמגישה מאפה פיסטוק נדיר, מרכז הוליסטי שגם הציניקנים יתמסרו לו, מיזם אמנות נשי ומסעדה שאפשר למצוא בה בננה לוטי משובחת ● יום בפרדס חנה כרכור

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים