גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תיקון עולם: 30 שנה אחרי, ההשפעות של נפילת חומת ברלין עדיין מחלחלות וגם הפערים, התסכול והפחד עדיין כאן

30 שנה אחרי, ההשפעות של נפילת חומת ברלין עדיין מחלחלות ● האיחוד האירופי התרחב, אבל מתמודד עם איומים גלובליים; גרמניה התחזקה, אבל עדיין מפחדת מעצמה; והגבולות בין מזרח למערב הוסרו, אבל הפערים לא נעלמו

ברלין / צילום: רויטרס
ברלין / צילום: רויטרס

קו דק מסמן את התוואי שבו הפרידה חומת ברלין בין מזרח למערב. שתי שורות אבנים שמוטבעות באספלט ומתפתלות בין השדרות והרחובות של בירת גרמניה. בעבר, עוד אפשר היה לחוש את החומה באוויר. אזורי המוות לשעבר היו חניונים ריקים, הבניינים האטומים על תוואי החומה היו נטושים ועצים צמחו בפראות היכן שהוצבו מגדלי השמירה. היום, הכול התאחה למרקם עירוני אחיד. על המגרשים הריקים קמו מתחמי מגורים יוקרתיים, ה"סקוואטים" בבניינים הנטושים פונו, סופרמרקטים נפתחו בחניונים. האופניים מדלגים רק לשנייה על שתי שורות האבנים הבולטות וממשיכים הלאה. הפצע הגליד, כל מה שנשאר הוא צלקת.

בסוף השבוע הזה מציינת גרמניה 30 שנה לנפילת חומת ברלין. כל גרמני שהיה אז ילד ומעלה זוכר איפה היה ב-9 בנובמבר 1989, כשהמונים צבאו על מעברי הגבול, לאחר שדובר מפלגת האיחוד הסוציאליסטי ששלטה ברפובליקה הדמוקרטית של גרמניה (GDR) אמר במסיבת עיתונאים כי ניתן יהיה לעבור למערב באופן חופשי, "באופן מיידי". זו הייתה טעות שלו, אי הבנה גורלית של לוח זמנים אחר שעליו הוסכם בצמרת המפלגה, אבל זה לא היה משנה. האור הירוק ניתן, אלפים הגיעו לנקודות המעבר, השוטרים המוצבים בהן לא ירו, והערב שחתם חודשים של הפגנות ודרישות לרפורמה במזרח גרמניה הפך ללילה שבו חגגו ההמונים את הריסת החומה שחילקה את העיר במשך קרוב לשלושה עשורים.

מזרח ברלינאים נוהרים למערב העיר בנובמבר 89/ צילום:  Reuters Photographer, Str Old

אף שהפרסטרויקה שהובילה מוסקבה הייתה שם קודם, אף שחלקים מהגוש המזרחי התרופפו קודם לכן, נפילת החומה הפכה לסמל של קריסת הגוש הסובייטי, ממש כמו שהחומה עצמה הפכה לסמל של מסך הברזל שירד על היבשת אחרי מלחמת העולם השנייה. הנפילה התניעה שורת תהליכים שהביאו לסופה של מזרח גרמניה, לאיחוד מחדש עם מערב גרמניה, להאצה משמעותית של פרויקט האיחוד האירופי, להתרחבותו מזרחה ולעשורים של גבולות פתוחים ושל מטבע משותף. או במילים אחרות: פחות או יותר למציאות האירופית כפי שאנו מכירים אותה.

עבר | תרומה לצמיחת האיחוד האירופי

"החומה נפלה בהפתעה גמורה", נזכר פרופ' יוזף יאנינג מ"המועצה האירופית ליחסי חוץ" (ECFR) מכון מחקר העוסק ביחסי הביטחון והחוץ של אירופה. לפני 30 שנה הוא היה חוקר צעיר, שנקרא להרצות במערב ברלין על עתיד אירופה. בבוקר ה-9 בנובמבר עשה את הנסיעה הארוכה מבון, בירת מערב גרמניה, לברלין, ואחרי ההרצאה הלך עם אשתו למסעדה איטלקית. "כשחזרנו לאוניברסיטה, הלובי שהיה אמור להיות מלא בחוקרים אחרים היה ריק לגמרי. האח בערה, אבל לא היה אף אחד בחדר. שאלתי מישהי במטבח מה קרה. היא אמרה 'לא שמעת? החומה נופלת, כולם נסעו לשער ברנדנבורג'".

גם הזוג יאנינג הגיע לשם. "במשך כל היום שאחרי נפילת החומה פגשנו זרם של אנשים שבאו מהמזרח. בערב הקודם היו רק תושבי מזרח ברלין, אבל ב-10 בנובמבר כבר חצו את הגבול אנשים מהפינות הכי נידחות של מזרח גרמניה. אני זוכר שהם בעיקר הופתעו מהשפע שהיה לנו במערב. דיברנו עם זוג צעירים שביקר בסניף של חנות בנייה גדולה. אחד מהם אמר לי: 'אני לא מאמין כמה סוגים של אריחים לאמבטיה יש לכם'". צילומי הטלוויזיה מאותם הימים, שהפכו למיתולוגיים, מראים תושבים קונים כמויות גדולות של בננות וממלאים את המכוניות המזרח-גרמניות המיושנות בסחורה מערבית.

"נפילת החומה הפכה לסמל, וכמובן שבתור סמל - האירוע עצמו הוא 'אוברייטד'", אומר פרופ' יאנינג, שעומד כיום בראש המשרד הברלינאי של ה-ECFR, " אבל זו הייתה מעין הוכחה ויזואלית לזמנים המשתנים. התמונות נפוצו בכל העולם, והיו הרבה יותר מעניינות משרי החוץ של אוסטריה והונגריה שנפגשו על הגבול כמה חודשים לפני כן, או מההסכם שאִפשר מעבר רכבות מצ'כיה למערב גרמניה שנחתם קודם". מעל הכול, אומר פרופ' יאנינג, המחישו התמונות את ההיפרדות של מזרח גרמניה מהגוש הסובייטי. "הגורל של מזרח גרמניה נחרץ בגלל מוסקבה. ההחלטה של מיכאיל גורבצ'וב לא להתערב במה שקורה במזרח גרמניה, לא לדכא את ההתקוממות העממית שהחלה חודשים לפני נפילת החומה, בניגוד למה שעשתה ברית המועצות בהונגריה ב-56' או בפראג ב-68' - היא בעצם מה שהכריע את גורלה של המדינה".

חומת ברלין הוקמה בתחילת שנות ה-60, בימים שבהם מזרח גרמניה ראתה בעצמה את הניסיון האולטימטיבי ליישם את הקומוניזם במקום שבו נולד וצמח, במטרה למנוע את גל הבריחה המסיבי שאיים למוטט את הכלכלה של המדינה הצעירה, שנוסדה ב-49'. היא נפלה בעידן שבו ברית המועצות התפוררה מבפנים. "יותר מנפילת החומה", אומר פרופ' יאנינג, "הצעד המשמעותי בעיניי באותם הימים היה הכרזתו של גורבצ'וב כבר ב-87' שהקומוניזם אינו צריך לטעון יותר כי הוא יודע את האמת. זה היה חלק עצום מהכוח שהיה לברית המועצות לפני כן, הטענה שמרקסיזם ולניניזם הם הפירוש הנכון והאמיתי היחיד למציאות. אם בסיס זה נשמט, המונופול שהיה לקומוניזם על האמת התבטל, והדרך להתפרקות הגוש המזרחי נסללה". בחורף 89', ההצהרה הזאת הפכה למציאות ו"נוצר סדר עולמי חדש".

במבט לאחור, קו ישר נמתח בין נפילת החומה לבין הצמיחה של האיחוד האירופי וקידום האג"נדה העל-לאומית שהוא מייצג, במקום מה שנתפס כ"לאומיות ישנה".

"אחרי נפילת החומה וקריסת מזרח גרמניה, עלתה מהר מאוד האפשרות לאיחוד מחדש של גרמניה", אומרת פרופ' ברברה ליפרט ממכון המחקר הגרמני לנושאי חוץ וביטחון (SWP) "אלא שהתסריט שלפיו שוב תהיה באירופה גרמניה חזקה ומאוחדת הרתיע רבים. ראש ממשלת בריטניה מרגרט תאצ'ר, נשיא צרפת פרנסואה מיטראן וראש ממשלת איטליה ג'וליו אנדראוטי - כולם הביעו התנגדות לאיחוד מחדש של גרמניה, אפילו באופן פומבי".

הפתרון שנמצא לחשש מגרמניה מאוחדת הוא לעגן אותה בתוך מסגרת על-לאומית, שתדאג למנוע קונפליקטים אפשריים בינה לבין שכנותיה - האיחוד האירופי. "העמקת האינטגרציה באיחוד האירופי הייתה הפתרון לבעיה שנוצרה לגבי איחוד גרמניה", אומר פרופ' יאנינג. אינטגרציה עמוקה יותר הייתה המסלול שבו צעד האיחוד קודם לכן, אבל איחוד גרמניה העניק לו תנופה אדירה.

"מיטראן פנה בעניין לקנצלר גרמניה הלמוט קוהל, שהבין שצרפת פועלת מתוך פחד", אומרת פרופ' ליפרט, "אבל מה שקוהל גם הבין הוא שמדובר באינטרס גרמני - לקדם את האיחוד האירופי ואת המטבע המשותף. מיטראן ניסה להגביל את גרמניה העתידית על-ידי חיבור חזק יותר למסגרת האירופית. הוא הפך את האיחוד האירופי למסגרת המגבילה את הסנטימנט האנטי-גרמני ביבשת, שהיה עד אז די חזק בגלל סיבות היסטוריות. זה שיחק לטובת גרמניה".

נשיא בריה"מ מיכאיל גורבצ'וב וקנצלר מזרח גרמניה אריך הוניקר/ צילום:  Reuters Photographer, Str Old

משם, הדרך למצב הנוכחי הייתה קצרה. צרפת וגרמניה הפכו לקטרים המובילים של האיחוד האירופי. במיוחד גרמניה, אחרי רפורמות כלכליות שיזמו הסוציאל-דמוקרטים ושהביאו לשגשוג כלכלי בתקופתה של מרקל. צרפת נחלשה בשנים האחרונות ומנסה לתפוס מחדש את ההובלה רק מאז עלייתו לשלטון של הנשיא הנוכחי עמנואל מקרון. גרמניה, ש"מצאה את עצמה" בתור אומה מאוחדת רק כחלק מהאיחוד האירופי, הפכה את הארגון למודל שלפיו צריך להתנהל העולם - פחות מדינות ולאומיות ישנה, יותר מסגרות בינלאומיות והסכמה רחבה. המטבע המשותף הושק, הגבולות בתוך אירופה נפתחו, אירופה עצמה צירפה את מדינות הגוש המזרחי לשעבר חזרה לחיקה. "גרמניה המסכנה", אמר שר החוץ האמריקאי לשעבר הנרי קיסינג'ר, "גדולה מדי בשביל אירופה, קטנה מדי בשביל העולם". האיחוד האירופי הפך לפתרון של ברלין לשתי הבעיות הללו.

הווה | ברלין כבר לא ענייה וסקסית

ג'ואנה דומט עובדת על ציור בסטודיו שלה, בלבו של מה שהיה פעם רובע ממשלתי אסור לכניסה במזרח ברלין. כמה חודשים אחרי נפילת החומה, הסתערו המונים על מטה המשרד לביטחון המדינה המזרח גרמני הנודע לשמצה - ה"שטאזי" - ומנעו מהעובדים בו להמשיך ולהשמיד את הארכיון שתיעד את יד הברזל שבה שלטה המפלגה הסוציאליסטית במדינה. אבל למתחם הסגור הזה - רובע שלם שבו פעלו משרדי ממשלה, כלא למתנגדי משטר, מתקני חקירה וארכיונים - הם לא הגיעו. הוא היה סודי. השטאזי היה מסיע עצירים שעות בדרכים כפריות כדי לגרום להם לחשוב שהם נמצאים בכלא רחוק, כשלמעשה הם היו לא רחוקים מלב ברלין, ממשפחותיהם.

מהמרפסת של דומט אפשר לראות את מגדל הטלוויזיה באלכסנדרפלאץ. היא ציירת צרפתית, בת 28. נולדה אחרי שהחומה נפלה ומכירה את אירופה בגרסתה המאוחדת. היא גרה במרסיי, ברצלונה וברלין. קופצת לתערוכות בקופנהגן ובפריז. היא עברה לגרמניה ללא כל סיבוכים. הביטוח הרפואי שלה תקף כאן, היא יכולה להישאר כמה שתרצה. אין לה שום מטענים היסטוריים והיא מרגישה בבית בעיר. "אני אוהבת את האיחוד האירופי, אני מרגישה שזה סוג של לוקסוס להיות אזרח של האיחוד בימינו, לדלג בין מדינות בלי שום צורך בוויזה, להיות חופשי איפה לגור ואיך לעבוד", היא אומרת, "ובשבילי אירופה זאת ברלין. רוב האנשים שאני מכירה כאן באו ממקום אחר".

הסטודיו שלה ניצב בקומה השלישית של בניין ישן ומפואר, וילה שבנה לעצמו תעשיין גרמני עשיר בתחילת המאה הקודמת. במהלך מלחמת העולם השנייה הוא העסיק עובדי כפייה רוסיים בתנאים קשים, וכשהסובייטים השתלטו על החלק הזה של ברלין, במאי 45', הוא היה בין הראשונים שהוצאו להורג ביריות, ברחוב שמתחת לווילה שלו. לאחר מכן הפך הבניין למטה ה"נ.ק.ו.ד" הרוסי עד שהכיבוש הרוסי תם באופן רשמי ב-49' והמושכות עברו לשטאזי. במשך שנים שימשו האולמות הגדולים וחדרי העבודה בווילה לאכסון ארכיונים שנתפסו מהנאצים. הארכיונים שימשו את השטאזי לסחיטה, למאסר, להוקעת "בוגדים מהמערב הפשיסטי" ולצורכי תעמולה.

היום הם משמשים לאמנות. אחרי נפילת החומה, עמדה הווילה ריקה ומוזנחת במשך שנים רבות, עד שבשנה שעברה הושלם השיפוץ שלה, חלק מקדחת הנדל"ן שתפסה את ברלין בשנים האחרונות. מול הווילה פועלת מסעדה צ'יליאנית קטנה של זוג שהיגר מדרום אמריקה, ובבניין המשרדים לשעבר ממול, שנמצא בבעלות ישראלית, עובדים אמנים מכל העולם. בין שני הבניינים, נחילים של תיירים, ובעיקר תלמידים צעירים מרחבי אירופה, מגיעים לכלא הסמוך לסיור מודרך על-ידי עצירים לשעבר שמספרים על מוראות הדיקטטורה המזרח גרמנית. זוהי ברלין 2019.

אנגלה מרל ודונלד טראמפר/ צילום: רויטרס

"הכישלון של הקומוניזם בתור אלטרנטיבה לדמוקרטיה הליברלית של המערב, בעצם הראה למדינות מזרח אירופה כי אין להן אפשרות אחרות מאשר להצטרף לאיחוד האירופי", אומרת פרופ' טניה בורצל מה"פריי אוניברסיטט" בברלין, החוקרת את האיחוד האירופי, "אם הן רצו לשוב ולהצטרף לאירופה, שהן כמובן חלק מהגיאוגרפיה שלה, זה היה המודל היחיד שנשאר להן. לכן, ההתרחבות של האיחוד האירופי מזרחה בשנות ה-2000 ואחריהן הייתה סוג של התפתחות טבעית - לשני הצדדים".

בורצל מאמינה גם היא ביתרונות האיחוד האירופי. "האיחוד חי ובועט, ורחוק מאוד מלהתפרק או לעמוד באיום קיומי כמו שכותבים בתקשורת או מאיימים מימין", היא אומרת, "הפרישה של בריטניה מהאיחוד אינה סיפור כה משמעותי כמו שעושים ממנו, היא עדיין תהיה חלק מהגוש האירופי כמו נורבגיה. זה נכון שבשנים האחרונות יש יותר פופוליזם באירופה, במיוחד מימין, אבל בחודשים האחרונים אנחנו רואים גל נגדי, והמפלגות הירוקות ברחבי אירופה מקבלות תמיכה לא פחותה מזו של הימין הפופוליסטי".

לדבריה, נפילת החומה, ביחד עם הלקחים שלמדה גרמניה ממלחמת העולם השנייה, הפכו אותה למדינה שבה זכויות האדם הן נושא חשוב. "הרעיון הפופוליסטי מימין להקיף את אירופה בגדרות חדשות, לבנות חומות חדשות, פשוט לא מתאים לרוח התקופה", היא אומרת.

אבל לא כולם מאושרים מההווה הגרמני. תהליך ההפיכה של ברלין מעיר מחולקת ומוזנחת לבירת גרמניה היה כרוך בשינוי אמיתי באופייה, שעדיין נמשך. מחוצה לה, תהליך האיחוד הותיר שכבה עצומה של תושבים מתוסכלים, פסימיים ואפילו נוסטלגיים לימי מזרח גרמניה. בשנות ה-2000 פתחה העיר את השערים לכולם - משקיעים, גרמנים, זרים, אמנים. "ענייה אך סקסית", קרא לה ראש העיר הסוציאל-דמוקרטי קלאוס ווברייט. בימים אלה, עוברת העיר מהפכת "מי-טו" נדל"נית, שנועדה להראות למשקיעים שהחוקים השתנו, שמה שהיה מותר בעבר בשוק הפרוץ כבר לא אפשרי היום, שכבר אי אפשר לקרוא לברלין סקסית.

ומחוץ לה, האזור שהיה בעבר מזרח גרמניה עדיין ניצב בפני קשיים כלכליים ופוליטיים, ותושבים רבים מבכים את החיסול למעשה של חלקים גדולים מהתעשייה והפעילות הכלכלית שהתרחשו עם האיחוד. "אני לא שותפה לחגיגות סביב נפילת החומה", סיפרה בשבוע שעבר עיתונאית גרמנייה שגדלה במגדבורג, לא רחוק מברלין, "בשבילי זה יום עצוב". היא הייתה בת 15 כשהחומה נפלה, ולפני כן השתתפה במשך חודשים ב"הפגנות יום שני" שהתחילו כמה שבועות לפני נפילת החומה והמשיכו גם אחרי קריסתה, ודרשו שינויים במדינה. רבים בשמאל הגרמני, אגב, מסרבים גם הם לחגוג את האירוע מכיוון שהוא מתקיים באותו תאריך של "ליל הבדולח", ההתקפה האלימה השיטתית ברחבי גרמניה על בתי כנסת ועסקים יהודיים.

"אני רואה את העוני שעדיין קיים במזרח גרמניה", אומרת העיתונאית הגרמנייה, "את העובדה שהאזור נזנח, ומנגד את חגיגות הניצחון של הצרכנות המערב גרמנית. אני הרגשתי אחרי איחוד גרמניה כאילו איבדתי את המדינה שלי. רצינו רפורמות במזרח גרמניה, רצינו לשפר את המדינה שלנו, לא רצינו לאמץ את הריקנות של המערב".

התסכול הזה, שחשים רבים במזרח גרמניה, מתבטא במציאות פוליטית שונה מאשר במערב גרמניה. בבחירות האחרונות במדינת המחוז תורינגיה, למשל, הגיעה מפלגת די לינקה - מפלגת שמאל שהיא גלגול מסוים של ה-SED ששלטה במזרח גרמניה - למקום הראשון עם 31% מהקולות. לא רחוק מאחוריה, עם הישג היסטורי של 23%, הגיעה "אלטרנטיבה לגרמניה" בהובלת הפלג הקיצוני יותר בתוך המפלגה המתנגדת להגירה. כבר בימים האחרונים נשמעו קולות שקוראים לדבר עם "אלטרנטיבה" ואולי אפילו להכניס אותה לראשונה לשלטון מקומי. לא רחוק ממנה, בדרזדן, צמחה תנועת פגידה נגד המהגרים והפליטים, בהאלה הסמוכה ביצע ניאו-נאצי מסע רצח בחודש שעבר ממניעים אנטישמיים. הנוכחות הניאו-נאצית במזרח לשעבר חזקה הרבה יותר מאשר במערב.

"המקרה של איחוד מזרח ומערב גרמניה הוא חריג", אומרת פרופ' ליפרט, "אי אפשר להקביל אותו לקבלה של מדינות הגוש המזרחי לשעבר לתוך האיחוד האירופי. אבל מעניין להבחין שמבחינת עמדות פוליטיות בנוגע להגירה או לגבולות או אפילו ליחס למיעוטים ולמגדר, יש במזרח גרמניה בעיות דומות לבעיות שיש במדינות אחרות שהיו חברות בגוש הסובייטי, כמו הונגריה".

ילדה מהמערב ליד החומה/ צילום:  Reuters Photographer, Str Old

עתיד | גרמניה תצטרך לחזור ללאומיות

ארבעה דגלים עצומים מתנוססים מעל מבנה הפרלמנט הגרמני, מבנה הרייכסטאג לשעבר. שלושה מהם דגלי גרמניה ואחד של האיחוד האירופי. את דגל אירופה אפשר גם למצוא מככב בתוך אולם המליאה, סמוך לדגל גרמניה. בבריטניה, עוד לפני הברקזיט, נדיר למצוא דגל אירופי איפשהו, אבל בבירת גרמניה הוא נמצא בכל מקום.

נדמה כי אף מדינה לא מרגישה כה בנוח עם האיחוד האירופי כמו גרמניה. סקרי דעת הקהל מציבים את הגרמנים באופן קבוע בראש רשימת התומכים באיחוד האירופי מקרב חברות האיחוד. זו אינה רק שאלה של לאומיות: באמצעות מטבע האירו, והעובדה כי כלכלות דרום-אירופה החברות בו שומרות על השער שלו נמוך מכפי שהיה אמור להיות, הייצוא הגרמני שובר שיאים. גרמניה משגשגת כלכלית בתוך האיחוד האירופי.

אבל הסדר העולמי הקיים משתבש. הגרמנים מודעים לעובדה כי המציאות שנוצרה מאז תום המלחמה הקרה משתנה, שהאיחוד האירופי הגיע לצומת דרכים בינלאומי, ושגרמניה צריכה לשנות את האופן שבו היא מתנהלת או מובילה את הגוש. ענני הסערה המתקבצים מעל הפרלמנט הגרמני באים ממזרח ומדרום, מהפוליטיקה הכוחנית של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ומזו של נשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן.

בנוסף, מאז שדונלד טראמפ נכנס לבית הלבן לפני קרוב לשלוש שנים, סערה ברורה ומאיימת מגיעה ממערב. טראמפ כמעט והכריז על סופה של הברית הטרנס-אטלנטית, ובכל מקרה הבהיר לשותפיו האירופים כי תמו הזמנים שבהם ארה"ב מגינה בכוח על האינטרסים האירופיים. הוא אמר גלויות שהגיע הזמן שאירופה תעשה זאת בעצמה. הוא הגדיר את האיחוד האירופי כ"אויב הכי גדול של ארה"ב", פתח במלחמת סחר נגדו וממשיך במסים ובמכסים עליו. באופן מיוחד, סימן הנשיא האמריקאי את גרמניה כמי שמובילה את הגישה האירופית של "ליהנות מההגנה האמריקאית, אבל לנצל אותנו מבחינת הסחר".

"טראמפ כל-כך משונה, כל-כך קיצוני, שמפתה לראות אותו בתור חריג, אבל זה לא המצב", אומר פרופ' יאנינג, "הקרע הטרנס-אטלנטי כאן כדי להישאר, והסדר העולמי החדש - אתגרי ביטחון וחוץ - ידרשו אירופה מלוכדת וחזקה יותר. הבעיה היא שנכון להיום, אין הסכמה בין חברות האיחוד על הנושאים החשובים - על רוסיה, על סין או על סוגיות הגירה. לכן גרמניה נמצאת בקונפליקט. היא צריכה לאמץ עמדות "לאומיות" יותר, להפוך לשחקנית כמו צרפת, שזה דבר חדש לה. היא כבר לא יכולה להיות היקירה של כולם, לא להשתתף במבצעים צבאיים, לשמור על ניטרליות. היא תהיה חייבת לנקוט עמדות ברורות".

קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל הקדימה לראות את התמונה. כבר אחרי פגישתה הראשונה עם טראמפ בפסגת נאט"ו ב-2017 היא נשאה נאום משנה-מדיניות שבו קראה לאירופה "לקחת את גורלה בידיה". "הבעיה היחידה עם ההצהרה של מרקל היא שהיא פשוט לא עושה את זה", אומר פרופ' יאנינג.

"אין ספק שהתקופה של אינטגרציה עמוקה יותר, של הסרת גבולות, של חבירה משותפת - באה לסופה", אומרת פרופ' ליפרט, "במקום זאת, אנחנו מדברים עכשיו יותר על הבעיות שנוצרות מתלות הדדית של חברות האיחוד זו בזו, מבעיות עומק בגוש האירו, מדברים על אתגר ההגירה ועל גבולות הסולידריות האירופית. האיחוד האירופי מבין שלהתרחבות שלו מזרחה יש השלכות גיאו-פוליטיות. הוא היה עיוור לעניינים הללו עד עכשיו". ברוח התקופה, היא אומרת, נשיאת הנציבות החדשה, הפוליטיקאית הגרמנייה אורסולה פון-דר-לאיין, הגדירה את לשכתה כ"נציבות גיאו-פוליטית". בתור שרת הביטחון הגרמנייה, קידמה פון-דר-לאיין את החזון המתקדם לאט-לאט של צבא אירופי משותף.

"הולך ונהיה ברור כי אחת המשימות העיקריות שיעמדו בפני האיחוד בשנים הקרובות תהיה ההגנה על גבולות ועל אדמת אירופה", אומר פרופ' יאנינג, "זה משהו שמדינות האיחוד יצטרכו לעשות יחד, אבל נכון להיום, רמת ההסכמה ביניהן כה נמוכה, שקשה לראות איך זה יקרה. אנחנו נמצאים על קו פרשת מים, ונצטרך לראות יותר פעילות לאומית במקום פעילות רב-לאומית. עד עכשיו, הגרמנים האמינו שכל פעולה לאומית היא דרך שגויה, אבל עכשיו הם יצטרכו לאמץ דרך פעולה זו כדי לקדם את אירופה".

תם ולא נשלם | בגרמניה יש עדיין שאריות מהמלחמה הקרה

פצצות גרעין על אדמת גרמניה

בדרום-מערב גרמניה, בבסיס שמפעיל חיל האוויר האמריקאי, מאוחסנות כמה עשרות פצצות גרעיניות למקרה חירום. מטוסים של חיל האוויר האמריקאי הם שאמורים לשאת אותם לצורך התקפה גרעינית. הפצצות הגרעיניות הן שארית של ארסנל גרעיני שלם שהתארח על אדמת גרמניה במהלך השנים, חלק מברית ההגנה הצפון-אטנלטית (נאט"ו), ומתוך ציפייה כי אם תפרוץ מלחמת עולם שלישית, היא תהיה גרעינית וגרמניה תהיה החזית שלה. טילים בליסטיים, רקטות גרעיניות לטווח קצר וסוגים נוספים של פצצות גרעיניות אוחסנו בגרמניה במהלך השנים על-ידי הכוחות האמריקאים.

העובדה שיש נשק גרעיני דווקא בגרמניה, שבה פעילה תנועה חזקה נגד האטום מאז שנות ה-60, ושאפילו סגרה את תחנות הכוח הגרעיניות שלה לאחר האסון בפוקושימה, יפן, עדיין מעוררת זעם בקרב רבים. אפילו שר החוץ הגרמני לשעבר גידו וסטרוולה דרש מארה"ב לפנות את הפצצות הגרעיניות משטח גרמניה, אם כי הקנצלרית אנגלה מרקל אִפשרה את המשך אחסונן.

שוברים את החומה/ צילום: רויטרס Fabrizio Bensch

ה"זולי"

כמה חודשים אחרי האיחוד-מחדש של גרמניה, הציגה הממשלה הפדרלית מס חדש - "מס סולידריות" בגובה של עד 5.5% על מס ההכנסה שמשלמים מי שמרוויחים סכומים גבוהים - שנועד להבטיח את פרויקט האיחוד בין מזרח למערב. המס כונה במהרה בקיצור "זולי", וממשיך להיגבות עד היום, אף שעברו כמעט שלושה עשורים מאז האיחוד (שהתרחש ב-3 באוקטובר 1990). הוא היה נושא לעימותים משפטיים ולהבטחות בחירות לפעול לביטולו. רק בהסכם הקואליציוני האחרון הסכימו שתי המפלגות המובילות את גרמניה לבטל בהדרגה את המס, שמכניס לאוצר הגרמני כ-17 מיליארד אירו בשנה האחרונה, אבל הדבר ייעשה בהדרגה ויתחיל רק ב-2021. 80% מהגרמנים סבורים כי יש לבטל אותו מיידית.

אנגלה מרקל

הקנצלרית שנכנסת בימים אלה לשנת הכהונה ה-15 שלה בראש ממשלת גרמניה הגיעה לפוליטיקה במקרה, רק בעקבות התהפוכות הפוליטיות וקריסת המערכות של המדינה המזרח-גרמנית. ב-1989, אנגלה מרקל כבר הייתה בעלת דוקטורט בכימיה קוואנטית ונחשבה לחוקרת מבריקה עם משרה במכון ממשלתי. אבל "המהפכה השלווה" של 1989 הביאה אותה להצטרף לתנועה הדמוקרטית שהחלה לפעול במזרח גרמניה לשעבר, וממנה לפרלמנט קצר-הימים שנבחר במדינה עוד לפני האיחוד. משם המשיכה למפלגת ה-CDU ששלטה במערב גרמניה ונחשבה לבת טיפוחיו של הקנצלר הלמוט קוהל. היא הפכה לקנצלרית הראשונה, והאחרונה נכון לעכשיו, שהגיעה ממזרח גרמניה.

פערי מזרח־מערב

האיחוד בין מזרח גרמניה למערב גרמניה גרם לגל הגירה עצום מערבה. מדינות המזרח וברלין "איבדו" בין 2 מיליון ל-3.5 מיליון תושבים מאז 1989, לפי רוב ההערכות. כיום, רק 16% מהאוכלוסייה בגרמניה גרה במדינות מחוז שהיו בעבר במזרח גרמניה. המצב הכלכלי במזרח לשעבר קשה יותר, הצמיחה השנתית היא מחצית מהצמיחה במערב, שיעור העוני גדול ב-3%, 25% מהמשפחות במזרח גרמניה לשעבר הן חד הוריות לעומת 17% במערב-גרמניה והתמ"ג לראש במזרח נמוך ב-25% מזה שבמערב גרמניה.

בון

"עיר קטנה בגרמניה", קרא ג’ון לה-קארה לבון, שהפכה לבירה של מערב גרמניה אחרי חלוקת ברלין והפרדת גרמניה למזרח ולמערב. כל הממשלה הגרמנית התפרסה על פני העיר המנומנמת השוכנת על נהר הריין. אחרי איחוד גרמניה החליטה הממשלה הפדרלית כי כדי למנוע קריסה טוטאלית של העיר, יש לשמור בה חלק ממוסדות הממשלה, ועד היום נשארו בה 6 מתוך 14 משרדי ממשלה גרמניים. לשם כך, אלפי עובדי מדינה נעים באופן קבוע בין שתי הערים, ומספר הנסיעות באמצעות טיסה בשנה האחרונה הגיע ל-230 אלף. הנתון הגבוה הביא לדרישה מהאופוזיציה בחודשים האחרונים לשים קץ לסידור המיוחד, בשם ההגנה על איכות הסביבה וכחלק מציון 30 שנה לנפילת החומה.

עוד כתבות

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם