גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם בעל זכות מזערית בקרקע יכול לגרום ליתר הבעלים לאבד אותה?

האומנם כל שותף בקרקע זכאי לדרוש פירוק שיתוף? 

 

קבלנים / צילום: שאטרסטוק
קבלנים / צילום: שאטרסטוק

לאחרונה ניתן פסק דין המורה על פירוק שיתוף בקרקע בקריית אונו, בדרך של מכירה בשוק החופשי ולכל המרבה במחיר, זאת לאחר שחברת "חצי חינם", בעלת 0.5% מהקרקע בלבד, הגישה תביעה לפרק את השיתוף בקרקע (ת"א 32354-02-17). זאת בזמן שרוב השותפים בקרקע כבר החלו לגבש עסקת קומבינציה עם חברת גינדי על מנת להקים מרכז מסחרי במקום. ביהמ"ש הדגיש כי אין רלוונטיות לעובדה ש"חצי חינם" הינה בעלת מיעוט זעיר בקרקע ואישר את בקשתה לפירוק שיתוף.

ואכן, סעיף 37(א) לחוק המקרקעין קובע: "כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף". כלל זה נובע מהרעיון הבסיסי שלפיו לכל שותף קיימת האוטונומיה לצאת מקשר שהוא אינו מעוניין בו, כמו גם העובדה שפירוק שיתוף עדיף על שיתוף, שנתפס כמצב בלתי רצוי, לאור ההכבדה שהוא יוצר על אפשרות הניצול היעיל של הנכס.

השאלה העולה מפסק הדין היא האם נכון שבעל זכות מזערית בקרקע, שרכש אותה זמן קצר בטרם הגשת התביעה, יוכל לגרום ליתר הבעלים, חלקם מחזיקים בקרקע שנים רבות, לאבד אותה ולא ליהנות מפירותיה?

ייתכן שיש בכך מידה של חוסר צדק, שכן בעל זכות זניחה יכול "בקלות" יחסית לרכוש שבריר אחוז ולבקש את פירוק השיתוף בקרקע, כשמנגד ישנם בעלים שמחזיקים בקרקע שנים רבות, ואף ייתכן כי היא מסמלת עבורם ערך סנטימנטלי בעקבות ירושה שקיבלו לדוגמה. יתרה מכך, לעיתים, הדבר מביא את בעל הקרקע לעמדת כוח, בה הוא יכול להתמקח על זכותו, ואף לפעול בסחטנות כדי לקבל את מבוקשו ולהגדיל את נתחו.

נדגיש כי לפי הפסיקה, התנהגות כזו של ניסיון השתלטות עלולה להיחשב כחסרת תום לב ולעלות לכדי שימוש לרעה בזכות הבעלות, שלעתים כאמור עשויות לגבור על הזכות לפירוק שיתוף. עם זאת, הפסיקה קבעה שבית המשפט רשאי וצריך לבדוק כל מקרה לגופו ורק לאחר מכן להכריע האם יש מקום להורות על פירוק השיתוף.

בהליך אחר (ת"א 64633-07-17 ברק אביב סאסי בע"מ), נדונה השאלה בדבר שימוש לרעה בזכות הבעלות. מדובר היה במגרש הרשום כבית משותף, שבו החזיקו כמה בעלים. על המגרש אושרה תוכנית המאפשרת את הגדלת מספר יחידות הדיור אשר קבעה לנתבע זכות בחירה ראשונית, לבחור תת מגרש המסומן בנספח בינוי. התובעים טענו, כי על הנתבע מוטלת החובה לממש את זכות הבחירה, ומנגד, הנתבע טען, כי זו לא חובה אלא זכות בלבד.

בית המשפט קבע, בין היתר בהסתמך על סעיף 14 לחוק המקרקעין: "בעלות וזכויות אחרות במקרקעין, אין בהן כשלעצמן כדי להצדיק עשיית דבר הגורם נזק או אי נוחות לאחר". הוספת סעיף 14ח כי מימוש זכות הבחירה של הנתבע אינה גורעת מזכויותיו ואינה גורמת לו להוצאה כספית או לפגיעה בשווי קניינו. מאידך, זכות הבחירה תאפשר לשאר בעלי המגרש למצות את זכויותיהם בקרקע בצורה אופטימלית, לממש את הפוטנציאל ותכלית התכנית, והכול מבלי שיהיה בכך פגיעה בנתבע.

במקרה זה, בית המשפט לא נתן יד להתנהלות "חסרת תום הלב" של הנתבע, ולא אפשר לו להשתמש לרעה בזכותו הקניינית, כשבעלי המגרש האחרים צפויים להיפגע לאור האיזון בין היקפי הפגיעה בין הצדדים, נראה, כי על אף מעמדה החוקתי של זכות הקניין, בעלים של נכס אינו יכול להתנהג ככל העולה על רוחו, רק כי יש לו זכויות קניין. עקרון תום הלב מאפשר להגביל את הסעדים להם הוא זכאי.

עוד כתבות

ראשית המסיק בכרם פתורה / צילום: ערן כהן

ראש וראשון: שמן הזית הכי טרי, ראשון למסיק

לצרפתים יש את הבוז'ולה, היין הצעיר הראשון של הבציר, ולנו יש ראשון המסיק, שמן הזית הטרי של תחילת המסיק ● במסעדת רוברטה וינצ’י עושים לו כבוד

המומלצים לסוף השבוע

שלושה בסקירה אחת: ספרים לסוף השבוע

כמה המלצות למי שרוצים להעביר את הסופ"ש בבית: "גחליליות בלילה", "שלג" של רונית מטלון ו"חדר ענק נפתח" של מעיין בן אריה

צילום האלבום

"9" של האחיות כרקוקלי: מרקיד וקולי

"9" של האחיות כרקוקלי עונה על כל כללי הז'אנר, אבל לא מצליח לפרוץ את גבולותיו

בנימין נתניהו / צילום: חיים צח לעמ

נתניהו: דנתי עם פומפיאו בנושא סיפוח בקעת הירדן. האם זה באמת קרה?

ראש מחלקת המזרח התיכון, דייויד שנקר: נתניהו לא העלה את הנושא בפני פומפיאו

מתקן הפקת נפט/  צילום: רויטרס, Axel Schmidt

יצרניות הנפט יצמצמו את תפוקת הנפט ב-500 אלף חביות ליום

שרי האנרגיה מכמה ממעצמות הנפט הגדולות בעולם הודיעו היום כי נתקבלה הסכמה להעמיק את ההפחתה בייצור הנפט ● כתוצאה מכך, מחירי הנפט מזנקים כעת ב-1.3%

נכנסים הביתה / צילום: איתי בנית

משחקי חום וקור: הבית במרכז שמציג תפיסות עיצוב מנוגדות תחת קורת גג אחת

המעטפת החיצונית של הבית במרכז הארץ תוכננה בסגנון אירופי קלאסי, בעוד הוויזואליה הפנימית היא אקלקטית ● "האתגר המרכזי היה ליצור מרחב מגורים כפרי בלב סביבה אורבנית", מסבירות האדריכליות שרה ונירית פרנקל

נתניהו וריבלין / צילומים: איל יצהר ורויטרס

המתווה שלא היה: איך הפיל הליכוד על ריבלין הצעה לרוטציה

במערכת הפוליטית שוב עולות הקריאות לכבד את "מתווה הנשיא", וחוזרת המנטרה: שנה-שנתיים-שנה • אלא שריבלין מעולם לא הזכיר רוטציה ולא הציע שנתניהו ישוב לשנת הכהונה הרביעית • כיצד נולד הספין, איך הוא התגלגל, ואיך נראית רוטציה אמיתית? ● המשרוקית של גלובס

צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

מפלצת משוכללת של ארס והרס בגודל מילימטר וחצי: נמלת האש משתלטת על ישראל

נא להכיר: נמלת האש היא מפלצת משוכללת של ארס והרס בגודל מילימטר וחצי ● אוכלת כול, שוחה, עפה וזורעת חורבן בעולם ● המומחים מזהירים: כל נקודה בישראל תהיה נגועה בהן

מתוך הסדרה "מראדונה במקסיקו" / צילום: באדיבות פורום פילם

נרקומן של צומי: הסדרה "מראדונה במקסיקו" היא שברון לב

בסדרה "מראדונה במקסיקו", הפער בין דייגו שבתחתית החיים לבין המיתוס שהיה, דוקר בעיניים ומרסק את הלב

מייקל בלומברג / צילום: Brian Snyder, רויטרס

העינים נשואות לבחירות בארה"ב: אם לא טראמפ אז לפחות בלומברג

במקביל למערכת הבחירות הישראלית לכנסת ה-23, ארה"ב צועדת לתוך שנת בחירות מורכבת ומשוסעת יותר מאי פעם ● נהוג באמריקה שמנהיג מכהן ממשיך לשמונה שנות כהונה, אך טראמפ הוא שונה, וכך גם כל ההתנהלות סביבו, הקמפיין שלו, ואף התמיכה הציבורית בו

צילום: איל יצהר. צולם במפעל חלל של התעשייה האווירית

הישראלית הבכירה בתחום החלל ממליצה לישראל לשגר אישה לירח

ד"ר דגנית פייקובסקי, מהדמויות הבכירות בתחום האסטרונאוטיקה בעולם, מסבירה למה כדאי להשקיע בחלל, ולמה מומלץ למדינת ישראל שהאדם הבא שתשלח לחלל יהיה דווקא אישה

אמיר אוחנה, שלמה (מומו) למברגר, אביחי מנדלבליט / צילומים: רפי קוץ, לשכת עורכי הדין

משפט שלמה של אוחנה ומנדלבליט: העימות של שר המשפטים והיועמ"ש על ממלא-המקום של שי ניצן

אמיר אוחנה מאמין ששלמה למברגר יכול לכהן כמ"מ פרקליט המדינה ● אבל למברגר הוא המועמד המועדף של היועמ"ש, ולאוחנה חשוב להראות שהוא הבוס ● למה ליאת בן-ארי לא מועמדת להחליף את שי ניצן? יכול להיות שהתשובה נמצאת בכלל אצל בודהא ● פרשנות

שרון שפורר / צילום: כדיה לוי, גלובס

חם לה בגיהנום: שרון שפורר ניצחה את אפי נוה ולא מוכנה לשתוק

"חופשת הלידה שלי הלכה על דגמי ואפי נוה", מספרת העיתונאית שרון שפורר ● ב"אוף דה רקורד" היא מסבירה איך זה שהיא מסכימה עם הביביסטים בביקורת על מערכת המשפט, ולמה גיא פלג ואביעד גליקמן מגיעים לשחיתות מאוחר מדי ● ומה הבעיה שלה עם "גלובס"? ●  האזינו

יובל דיסקין, ממייסדי סיימוטיב ואופורה, ראש השב"כ לשעבר  / צילום: איל יצהר, גלובס

הסטארט-אפ המבטיח והביטחוניסט שמתנגד למכירת סייבר התקפי: סיכום הייטק שבועי

הסטארט-אפים שממהרים לפתח בינה מלאכותית, האזהרה של יובל דיסקין, ומשקיעי ההייטק שמחפשים להשקיע בחברות משלוחים ● מה קרה השבוע בהייטק

יעקב קוינט / צילום: שלמי יוסף

הצעה של מנהל רשות החברות מצמצמת את השיתוק שפוגע באזרח

פסיקות בית המשפט יצרו חוסר עקביות במה מותר ומה אסור לממשלות מעבר ● מנהל רשות החברות מציע להפוך את הכללים ● פרשנות

קהילה שכונתית של חברת הנדל”ן וואן בבושוויק  / צילום: כפיר זיו

אופנה, נדל"ן ומשלוחים: מה מחפשים משקיעי ההון סיכון הישראלים בתעשיות לואו-טק

משקיעי הון סיכון ישראלים משתלבים במגמה העולמית והחלו להשקיע בחברות לואו טק ● מה הופך חברת משלוחי ירקות לסטארט-אפ בעיני המשקיעים, למה הם לא מתרגשים מהקשיים של WeWork והאם בכלל יש להם את המיומנות הנדרשת להשקעה בחברות מסוג זה?

שאול אלוביץ' / צילום: שלומי יוסף

תיק ניירות הערך שחולט הוליד תביעת מיליונים: שאול אלוביץ' ואחיו תובעים את המדינה

אלוביץ, בעל השליטה בבזק לשעבר ואחיו יוסי תובעים מהמדינה 20 מיליון שקל על חילוט תיק ניירות ערך שהחזיקו במשותף ● נגד אלוביץ תלוי ועומד כתב אישום על מתן שוחד בתיק 4000, אחיו יוסי שגם כספו חולט אינו חשוד או נאשם בפרשה

גלעד אלטשולר / צילום: איל יצהר

2019 הייתה שנה טובה לבתי ההשקעות - ובעיקר לאלטשולר שחם

בית ההשקעות, שהנפיק השנה בהצלחה את חברת הגמל שלו, מציג רווחים אדירים של 213 מיליון שקל מתחילת השנה - ונהפך לבעל היקף הנכסים השני בגודלו בשוק ההון הישראלי

מלון Martinez קאן, צרפת / צילום: שאטרסטוק

10 המלונות היקרים בעולם: מה תקבלו בתמורה ל-150 אלף דולר ללילה?

בניו יורק ובדובאי, בפיג'י או בווגאס: במלונות האלו לא מציעים רק ספא או ארוחת בוקר ● מפל פרטי, ציורים של פיקאסו ומאטיס על הקירות, באטלר צמוד ומרפסת בשטח 250 מ"ר משקיפה הישר לסנטרל פארק ● שם המשחק הוא כסף. והרבה ● צ'ק אין לסופ"ש

משה ברקת/ צילום: רפי קוץ

הדרך לכישלון רצופה בכוונות טובות של הממונה על שוק ההון ברקת

בעולם שבו יש מחסור עצום באנליזה איכותית בכל צמתי ההשקעות בגופים המוסדיים, נכון יותר לעודד את המוסדיים להשקיע במחקר תומך השקעה שישפר את קבלת החלטות ההשקעה - ולא לייצר מחלקה ביורוקרטית שכל תפקידה הוא כסת"ח ● פרשנות