מי אני?

"פרץ גן, 66, מגדל צמחי מרפא. עומד ביחד עם אשתי רוני בראש חברה משפחתית בשם 'על עלים' אגרונום בוגר הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית בירושלים בהצטיינות, ומוסמך אוניברסיטת טקסס A&M בארה"ב".

מה אני עושה?

"אנחנו בתחום מצחי המרפא כבר יותר מ-30 שנה וכיום יש לנו את המגוון הגדול ביותר בארץ - יותר מ-200 מינים. אנחנו עוסקים ביבוא של דברים שאי אפשר לגדל בישראל. עם הצמחים האלה מכינים חליטות, תוספי תזונה, קוסמטיקה ממקור צמחי, תבלינים ותערובות למאכל. המוצרים שלנו נמכרים לכל המגזרים בשוק, מהלקוח הפרטי ועד למפעלים וליצוא. העבודה שלנו מתחילה בשדה, שם מגדלים את הצמחים ולאחר מכן אנחנו מעבדים אותם. אנחנו גם מעבירים הדרכות, סמינרים והרצאות, ומפיצים חומר בתחום. בנוסף לתפקידי כמנהל העסק אני גם יו"ר העמותה הישראלית לצמחי מרפא 'עילם'.

"לצד זה, אנחנו גם מייצרים כמוסות. יש לנו קושי רציני, כי אנשים קונים את זה באינטרנט במחירים מוזלים והתחרות לא הגיונית. לדוגמה, הממשלה הסינית מסבסדת אותם, ואני לא יכול להתחרות בזה".

לעוד מידע בנושא האזינו לפודקאסט גלובסטוק. אורח: ח"כ לשעבר רועי פולקמן

איך הגעתי לתחום הזה?

"אחרי הלימודים, אשתי ואני הגענו למושב ציפורי להקים פה משק חקלאי. עבדתי בחברה שעסקה בין השאר במיצוי צמחים, ונשלחתי מטעמה לבדוק גידול בארה"ב שהמטרה הייתה לגדל אותו בישראל. הניסוי הזה לא עלה יפה, ומשם עברנו לצמחים אחרים והתגלגלתי לעבודתי כיום. בין השאר עבדתי אפילו עבור משרד החוץ".

כמה עובדים יש לך?

"יש לנו שמונה עובדים זרים בחקלאות ועוד תשעה עובדים ישראלים. לא פשוט להעסיק עובדים, וזרים בפרט. קודם כל יש לנו מכסה מוגבלת וזו הבעיה מספר אחת. בנוסף, עלויות ההעסקה שלהם היא מטורפת. זה כמובן רק מצטרף לכל המסים האחרים, החל מהארנונה המופקעת לדעתנו ועד למס הכנסה וביטוח לאומי, ואגרות בגובה אלפי שקלים עבור העובדים הזרים ועוד ועוד. התוצאה היא שאנחנו כמעט לא יכולים לחשוב על יצוא, בעלויות שמוטלות עלינו פה אין שום סיכוי שנצליח לייצא".

איזה מחזור אתה מגלגל?

"1-2 מיליון דולר בשנה".

הבעיה שהכי מטרידה אותי כבעל עסק קטן?

"כוח אדם, למצוא את הכוח אדם המתאים והייחודי שמסור לעבודה. זו משימה כמעט בלתי אפשרית בגלל כל החובות שמטילים עלינו. לכל זה תוסיפו את שלושת ימי הבחירות-שבתון שהיו בשנה, שנאלצנו לשלם עבורם. זה פשוט מטורף. הממשלה נותנת שבתון ואני זה שמשלם. הנזק שנגרם לנו הוא כבד - מדובר על אלפי שקלים לכל יום. הרי על פי החוק, גם העובדים הזרים שלנו חייבים בשבתון".

הדבר הראשון שהממשלה צריכה לטפל בו?

"עידוד החקלאות. אנחנו לא זוכים לשום תמיכה ממשרד החקלאות או מגופים ממשלתיים אחרים. הכוונה היא למחיר המים או למסים. אין שום נקודות זכות לחקלאים בישראל, חוץ מהזכות שנתנו להשתמש בקרקע שזו באמת זכות גדולה. חוץ מזה אין לנו שום תמיכה".

יום השבתון בבחירות

יום הבחירות לכנסת הוא מסורתית יום שבתון שבו השכירים יכולים לא לעבוד בו בלי "לבזבז" יום חופש. לאחרונה גם יום הבחירות לרשויות המקומיות, שנערכו לפני שנה, הפך לשבתון. אבל בזמן שציבור השכירים מרוויח, בעלי העסקים הם אלו שמשלמים את המחיר ולא מקבלים פיצוי מהמדינה. באופן חריג, בתוך 12 חודשים נערכו שלושה ימי בחירות, ועם הפלונטר הפוליטי, לא בטוח שזה ייגמר שם