גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ארבע שנים לרפורמת הקורנפלקס: איך קרה ששינויי המחירים לא התגלגלו לכיס של הצרכנים

דוח של משרד הכלכלה שהגיע לידי "גלובס" בוחן מהן תוצאות הרפורמה להוזלת יבוא מוצרי מזון לישראל ● העלויות של מוצרים כמו קורנפלקס אכן הוזלו, אך ביד השנייה מוצרי חלב ובשר התייקרו ● "הרגולציה על המזון הרגיש נותרה בעינה, באופן המוסיף להכביד על העסקים בתחום"

קורנפלקס / צילום: תמר מצפי
קורנפלקס / צילום: תמר מצפי

ארבע שנים אחרי שנכנסה לתוקף: רפורמת הקורנפלקס הוזילה את העלויות של מזון הרגיל, אך הביאה להתייקרות המזון הרגיש, כך שההוזלה קוזזה עם ההתייקרות ולא הגיעה לכיסו של הצרכן - כך עולה מניתוח פנימי של משרד הכלכלה שהוצג ליבואנים גדולים והגיע לידי "גלובס".

הניתוח של משרד הכלכלה מבקש לבחון לראשונה את השפעות הרפורמה שנכנסה לתוקף בספטמבר 2016. במסגרת הרפורמה הוחלו הקלות שונות על תהליך יבוא המזון הרגיל, וזאת כחלק ממה שהוגדר כתהליך ממשלתי רחב של טיוב רגולציה והסרת חסמים בתחום היבוא, לאור המלצות ועדת טרכטנברג ב-2011 וועדת לנג ב-2014. הרפורמה הייתה אמורה להסדיר את אחריותם של יצרני ויבואני מזון, וזאת מתוך מטרה לפתוח את שוק המזון ליבוא של מוצרים במחירים מופחתים.

אלא שעל-פי הבדיקה הנוכחית, שנערכה כאמור כשלוש שנים לאחר כניסת הרפורמה לתוקף, "על אף הטיפול בתחום המזון הרגיל, הרגולציה על המזון הרגיש נותרה בעינה, באופן המוסיף להכביד על העסקים בתחום", כך כותבים במשרד הכלכלה.

אז מה הם המוצרים שנשארו מחוץ לרפורמה ושההוצאות עליהם גדלו? מזון רגיש על-פי משרד הבריאות כולל בעיקר מוצרי מזון טריים כמו חלב, מוצרי חלב ומקביליהם המכילים רכיבי חלב, בשר ומוצריו, דגים ומוצרי דגים, ביצים ומוצריהן, אך גם דבש ומוצריו, כל מוצר הדורש קירור נמוך משמונה מעלות, מזון המיועד לצריכה של תינוקות ופעוטות, תוספי תזונה, מים מינרליים ומזונות נוספים.

בסך-הכול, על-פי העבודה שמתייחסת לשנת 2018 אל מול 2015, החיסכון בעלות הנטל הרגולטורי בעקבות הרפורמה עומדת על כ-48 אלף שקל ליבואן בינוני לשנה, כשלפי החישוב שמציג משרד הכלכלה מדובר בהפחתה של כ-2.6% בעלות המכר.

כך, בתחום המזון הרגיל, הביאה הרפורמה להטבה משמעותית עבור היבואנים: חיסכון של כ-90% ממשך הזמן של תהליך היבוא שקוצר מכ-45 יום לפני הרפורמה, ועד לשלושה ימים לאחר הרפורמה.

ואולם בכל מה שנוגע למזון רגיש, המצב הפוך. מהבדיקה עולה כי הרפורמה העמיסה עלויות רגולטוריות על היבואנים שיצרו תוספת של כ-55 אלף שקל ליבואן בינוני בשנה, כך שלפי הערכת משרד הכלכלה, מדובר בהתייקרות של 3% בעלות המכר.

בניגוד למזון הרגיל שמשך זמן האספקה שלו התקצר, בכל מה שנוגע למזון הרגיש, התמונה הפוכה: נרשם גידול של 60-90 ימים בתהליך יבוא מזון רגיש שקודם לכן נע בין 35-55 יום, וכעת, על-פי משרד הכלכלה, עומד על 115-125 יום. 

חלק מהמזון הוזל וחלק היתייקר

התוקף של מוצרי החלב התקצר

מחברי העבודה מציינים כי החישוב מתמקד במשלוח ראשון של מוצר שאין לו אישור מקדים (כשהמשמעות היא שניתן להעריך כי במשלוחים של מוצרים שאינם נשלחים לראשונה פרק הזמן עשוי להתקצר), וכי העיכוב בתהליך השחרור נובע ממספר ימים יותר ארוך בהליך השחרור, ובדיקת המסמכים.

עוד מצוין כי חיי המדף של מוצרי חלב הוא בערך 80 יום מהתחלת הייצור - וכי על כן, ההשלכה עליהם גדולה. כלומר, ניתן להעריך כי היקף המוצרים שמושמדים גדל בשל העיכובים הללו, שכן התוקף שלהם אינו ארוך מספיק על-מנת להיכנס לישראל, מה שעשוי להעמיס עוד יותר על עלויות יבוא המזון הרגיש.

את רפורמת הקורנפלקס קידמו שר האוצר משה כחלון וסגן שר הבריאות יעקב ליצמן במסגרת דיוני התקציב לשנים 2015-2016. הרפורמה, שגובשה על-ידי משרדי האוצר, הבריאות, והכלכלה, נועדה להגדיל את היצע המזון המיובא, לאפשר יבוא מקביל, להגביר את התחרות ולהוריד את מחירי מוצרי המזון המיובאים.

ההפסדים קיצצו את הרווחים

הרפורמה אמורה הייתה להביא להוזלה של מוצרי מזון יבשים דוגמת דגני בוקר, ביסקוויטים, קרקרים, חטיפים, פסטות, אורז ומוצרים נוספים, בכך שתקל על היבואנים עם הסרת הליכים ביורוקרטיים בשלבים שונים בתהליך, מתוך כוונה כי ההקלות הללו יפחיתו את העלויות ויגולגלו אל הצרכן.

ואולם ממסקנות העבודה של המשרד, כמו גם משיחות עם יבואנים, עולה כי היבואנים הגדולים שמייבאים גם מזון רגיל וגם מזון רגיש קיזזו את תוספת העלויות של המוצרים הרגישים באלה של המוצרים הרגילים, כך שבפועל הצרכן לא נהנה מירידת מחיר.

תוצאות הבדיקה מושפעות מתמהיל היבוא בין מזון רגיש לבין מזון רגיל; כך, ככל שהנתח של המזון הרגיל גדול יותר - משמע כי היתרונות של הרפורמה מבחינתו יגדלו.

בתוך כך, במשרד הכלכלה מציינים במסגרת העבודה כי "הצעדים שביצע משרד הבריאות בעניין הגדרת מזון רגיש, והעברת מוצרים לרשימת מזון רגיל", בתקופה האחרונה ומאז הרפורמה, "העצימו את ההשפעה החיובית של הרפורמה".

ככל הידוע, מדובר בתהליכים שהשפעתם טרם ניתנת למדידה שכן מדובר בעדכונים שנכנסו או ייכנסו לתוקף בעתיד הקרוב. כך למשל, רשימת המוצרים הרגישים העדכנית ביותר פורסמה בחודש אוקטובר ואמורה להיכנס לתוקף בתוך חודשיים ממועד פרסומה - כלומר ב- בדצמבר. אגב, בהקשר זה נציין כי יבואנים טוענים לעיכובים מסיביים בשבועות שחלפו מאז החגים בנוגע למוצרים מיובאים, ביניהם חמאה ותחליפי חלב.

ממשרד הכלכלה וממשרד הבריאות לא נמסרה תגובה לפניית "גלובס" בנושא. 

עוד כתבות

סידני אוסטרליה  / צילום: shutterstock אס.איי.פי קריאייטיב

הישראלית שדיווחה על "האצה בצמיחה": מניית אפסווילאג' הנסחרת באוסטרליה זינקה 53% ביום

החברה, המפתחת פלטפורמת תוכנה כשירות לניהול אפליקציות לקידום עסקים קטנים ובינוניים, צופה הכנסות חוזרות חודשיות של כ-105 אלף דולר - צמיחה של 50% ביחס לרבעון הקודם ושל 200% לעומת הרבעון המקביל

דקטלון תל אביב / צילום: יחצ

ענקית הספורט הצרפתית דקטלון מקימה מרכז לוגיסטי בישראל

בין המועמדות להקמת המרכז: החברה לפיתוח קיסריה • דקטלון חתמה חוזים לפתיחת שלוש חנויות נוספות בארץ

רונן ניר, שותף בויולה ונצ'רס / צילום:

"למה קמים פחות סטארט-אפים? כי אנחנו לא יודעים איך ייראה עידן המכונות"

רונן ניר, שותף בקרן ההון סיכון ויולה ונצ'רס, מסביר בראיון ל"גלובס" כיצד הולך ומשתנה מודל האקזיט המוכר, למה ענקיות הטכנולוגיה דורשות מהמשקיעים לחשב מסלול מחדש, ומה קורה מאחורי הקלעים של הסטארט-אפים: "לכל משקיע יש ברגע נתון שתי חברות במשבר"

נתניהו וריבלין / צילומים: איל יצהר ורויטרס

המתווה שלא היה: איך הפיל הליכוד על ריבלין הצעה לרוטציה

במערכת הפוליטית שוב עולות הקריאות לכבד את "מתווה הנשיא", וחוזרת המנטרה: שנה-שנתיים-שנה • אלא שריבלין מעולם לא הזכיר רוטציה ולא הציע שנתניהו ישוב לשנת הכהונה הרביעית • כיצד נולד הספין, איך הוא התגלגל, ואיך נראית רוטציה אמיתית? ● המשרוקית של גלובס

שיווק על ידי משפיענים / אילוסטרציה: שאטרסטוק

מנהלי שיווק מצייצים בחרו: "ynet" האתר מועדף לפרסום במגזר הכללי, "גלובס" בכלכלי

כך עולה מסקר משותף של קבוצת הפייסבוק "מנהלי שיווק מצייצים" וחברת המחקר Segmanta ● "גלובס" מוביל בהעדפה של המפרסמים לפרסום מתוך כלל האתרים הכלכליים: 25.9% ממשתתפי הסקר ציינו כי יפרסמו בו בשנה הבאה

גיל אגמון / צילום: איל יצהר

גיל אגמון רוכש מקבוצת דלק עוד 7.5% ממניות דלק רכב בפרמיה של 20% על מחיר השוק

העסקה, בהיקף של 135 מיליון שקל, היא שלב נוסף של קבוצת דלק למכירת החזקות שאינן בתחום האנרגיה ● המניה הגיבה בזינוק של 15%, ובסך הכל עלתה בחודש האחרון בכ-40%

פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו

עתירה: התקציב לשיקום שורדות זנות לא נוצל – ועלול לרדת לטמיון

המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות עתר לבית המשפט נגד משרדי הרווחה והאוצר, בטענה שהכסף המוקצה עבור שיקום נשים בזנות לא הגיע ליעדו, ועשוי לשוב לקופת האוצר עם תום השנה ● בית המשפט הורה למדינה לנמק בתוך שבוע מדוע לא נעשה שימוש בתקציב

מדף של מוצרי תנובה/  צלם:תמר מצפי

חגיגת קניות בנובמבר? לא לשוק המזון: קיטון של מעל 100 מיליון ש' במכירות

אף שרשתות המזון הצטרפו למבצעים של חודש נובמבר, ענף מוצרי הצריכה רשם ירידה של 2.7% ביחס לחודש המקביל בשנה שעברה

עם הפנים ל–2030 / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

עם הפנים ל-2030: מה יאפיין את המגמות בשוק הדיור בשנים הקרובות

אחרי שנה בלי ממשלה קבועה, הביקוש לדירות המשיך לעלות, וההיצע לא גדל מספיק ● הריבית הנמוכה מתדלקת עוד ועוד את הביקושים, ונראה שרק ב-2021 יוצגו תוכניות חדשות שיוכלו להשפיע על שוק הדיור

משה ברקת/ צילום: רפי קוץ

הדרך לכישלון רצופה בכוונות טובות של הממונה על שוק ההון ברקת

בעולם שבו יש מחסור עצום באנליזה איכותית בכל צמתי ההשקעות בגופים המוסדיים, נכון יותר לעודד את המוסדיים להשקיע במחקר תומך השקעה שישפר את קבלת החלטות ההשקעה - ולא לייצר מחלקה ביורוקרטית שכל תפקידה הוא כסת"ח ● פרשנות

שליחי Wolt, תל אביב / צילום: יח"צ

תנגוס בתן ביס? אפליקציית משלוחי האוכל Wolt מתרחבת לרמת השרון

אפליקציית המשלוחים, שהחלה לפעול בישראל לפני כשנה בת"א, מרחיבה את אזור הפעילות ונכנסת לרמת השרון ● להערכת החברה, השירות החדש מקצר את זמני ההמתנה למשלוח מ-90 דקות ל-31 דקות בממוצע ● כיום עובדת Wolt עם כ-500 מסעדות

אודי אדירי/ צילום: דוד פרץ

ישראל מתנגדת לפיתוח מאגר הגז אפרודיטה בקפריסין

המהלך הישראלי מסכל למעשה את האפשרות שהמאגר יפותח ללא הסכם בין המדינות, כך לפחות טוענים בשותפות 'ישי' המחזיקה בזכויות על החלק הישראלי של המאגר

הנחה בארנונה? רק בפינוי בינוי / עיצוב: טלי בוגדנובסקי, צילום: יח"צ

ההכנסות מארנונה ברשויות המקומיות צפויות לצמוח בשנת 2020

הסיבה לגידול הצפוי בהכנסות של הרשויות המקומיות מארנונה, היא נוסחת העדכון של משרדי הפנים והאוצר שלפיה המס המוניציפלי יעלה החל משנת 2020 ב-2.58%

נפגעי הקורקינטים - סופ"ש 6-7 בדצמבר

הסופש באיכילוב: 16 נפגעי תאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

האחים יעקובי / צילום: אריק סולטן

אחים יעקובי: הניסיון לשקם את אורתם סהר הוביל להסדר חוב נוסף בחברה הבת

בדוחות של יעקובי לרבעון השלישי, החברה מחקה את יתרת השקעתה באורתם סהר בהיקף של כ-7 מיליון שקל וכן רשמה הפרשות של יותר מ-12 מיליון שקל בגין ערבויות שהעמידה "למזמיני עבודות ולספקים של אורתם סהר" ● אלה גררו את יעקובי להפסד רבעוני של 28 מיליון שקל

מתחם בית הפסנתר של קבוצת ניצן גרופ / הדמיה: Evolve Media

אלקטרה בנייה נבחרה לבנות את פרוייקט "בית הפסנתר" בתל אביב

החברה תבנה עבור קבוצת ניצן גרופ את פרויקט "בית הפסנתר" בפינת הרחובות אלנבי ואחד העם בתל אביב בהשקעה כוללת של כ-120 מיליון שקל

צוללת צבאית / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

הוועדה שלא קמה התחקיר שלא נעשה, הלקחים שלא הופקו: במערכת הביטחון לא למדו מפרשת הצוללות

ועדה שמונתה לקביעת כללים בנושאי רכש לא פעלה, ובכירים במערכת הביטחון טוענים כי לא הופקו לקחים ● משרד הביטחון: הוטלו מגבלות על עבודה מול מתווכים

דונלד טראמפ ובוריס ג'ונסון בפסגת G& / צילום: ארין שאף, רויטרס

חמישה דברים שאתם חייבים להתייחס אליהם לפני ששבוע המסחר מתחיל

תאריך הטלת המכסים של ארה"ב על סין מתקרב בצעדי ענק ● הפד צפוי להכריז על גובה הריבית בעוד הציפיות להפחתתה מתרחקות ● הבריטים שוב ילכו לקלפיות ● והאם בנק ישראל ימשיך להתערב בשוק המט"ח? ● התחזית השבועית של "גלובס"

שי ניצן / צילום: שריה דיאמנט

שי ניצן משיב לטענות שביצע הפיכה שלטונית: "מסע שיסוי שיביא להפלת יסודות הבית"

"אין זה מתקבל על הדעת שאדם שהקדיש את חייו המקצועיים למאבק המשפטי בטרור; למאבק בשחיתות השלטונית; למאבק בארגוני הפשיעה; למאבק על ערכיה של המדינה היהודית דמוקרטית - יקום בוקר אחד וינסה לבצע 'הפיכה שלטונית'", כך אמר פרקליט המדינה שי ניצן

חלל עבודה משותף / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

מדעי החלל המשותף: לאן צפוי להגיע ענף שטחי העבודה ואיך זה קשור לפקקים

בתוך חמש שנים בלבד הגיע היקף השטחים בחללי העבודה המשותפים ל–1.5% משטח המשרדים בארץ ● לפי מחקר של צ'מנסקי בן שחר, כ–80 אלף איש בארץ כבר עובדים בחללים כאלו, ומשבר התחבורה צפוי להזניק את מספר החללים המשותפים גם בפריפריה