גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המגפה הפוליטית שמתפשטת: שפעת ספרדית

זה זן חדש של מגפה שהולך ומתפשט: מספרד, דרך בריטניה ועד ישראל, דמוקרטיות מבוססות מתקשות להרכיב ממשלות ● פעם, פעמיים, אולי שלוש, אפילו ארבע ● מה יהיה? אולי צריך להתחיל לחשוב על דמוקרטיה 2.0

מפלגת הימין הלא־דמוקרטי בספרד חוגגת את התוצאות / צילום: רויטרס - Susana Vera
מפלגת הימין הלא־דמוקרטי בספרד חוגגת את התוצאות / צילום: רויטרס - Susana Vera

קשה להימנע מהכללות כאשר תופעה פוליטית מתרחשת בשורה של מקומות כמעט בעת ובעונה אחת. השומע מוזמן לפקפק, כי הכללות תמיד ראויות לפקפוק.

את ההכללה הזו מספקת, או מאשרת, ספרד. היא ערכה בתחילת השבוע בחירות, בפעם הרביעית בתוך ארבע שנים, בפעם השנייה בתוך שבעה חודשים. המפלגה המנצחת בבחירות של אפריל לא הצליחה לקבל רוב מוחלט של המושבים בפרלמנט. במשך ארבעה חודשים היא ניסתה להקים ממשלה, אבל סירבה להעניק די כיבודים מיניסטריאליים לשותפה הסבירה ביותר כדי להבטיח את הצטרפותה, או לפחות את תמיכתה מבחוץ.

לבסוף לא נשארה ברירה אלא לערוך בחירות חדשות. המנצחת של אפריל חזרה וניצחה השבוע, אבל איבדה מספר מושבים. גם שותפתה הקואליציונית הפוטנציאלית איבדה. יריבתה העיקרית התאוששה, וצמצמה כמעט בחצי את ההפרש ביניהן. כל זה התרחש בגבולות הטבעיים של המשוואה הפוליטית, השמאל הדמוקרטי נגד הימין הדמוקרטי. אבל הפעם קרה עוד משהו: הימין הלא-דמוקרטי הכפיל את כוחו.

לא זו בלבד שההימור של ראש הממשלה בפועל לא עלה יפה, אלא שהוא פתח את הדלת בפני ערעור היסטורי של היציבות הפוליטית. לא ברור עוד איך יהיה אפשר לכונן ממשלת רוב בספרד, אלא אם כן שתי המפלגות הגדולות שאינן סובלות זו את זו יעשו יד אחת. זה צירוף הכוחות היחיד שימנע בחירות שלישיות.

אכן, אין צורך להתאמץ כדי לעורר אסוציאציות אצל הקורא הישראלי.

ואף כי יתמהמה, בוא יבוא, אולי

בריטניה נמצאת עכשיו בעיצומה של מערכת בחירות. זו הפעם השלישית בתוך ארבע שנים שהבריטים מצביעים. לפני תשע שנים, המפלגה המנצחת לא הצליחה לקבל רוב, ונאלצה לכונן קואליציה. לא היה כדבר הזה מאז מלחמת העולם הראשונה. חמש שנים אחר כך היא קיבלה רוב קטנטן. שנתיים אחר כך היא האמינה לסקרי דעת הקהל, שחזו לה רוב גדול, יזמה בחירות קודם זמנן, ואיבדה אפילו את הרוב הקטן. היא הקימה ממשלת מיעוט, שתלאותיה שעשעו צופי טלוויזיה בחמש יבשות.

עכשיו היא מנסה להשיג את הרוב הגדול המתמהמה מאז 2010. הסקרים חוזים את בואו. אבל פרשנים מנוסים מזהירים אותנו שלא לסמוך על הסקרים. ממשלה נוספת ללא רוב היא אפשרות סבירה בהחלט.

ההכללה: דמוקרטיות מערביות רציניות מתחילות להתקשות להרכיב ממשלות, לא פעם אחת בלבד אלא פעם אחר פעם, אפילו כאשר שיטת הבחירות שלהן נועדה לזייף את התוצאות לטובת המפלגה הגדולה (כמו בבריטניה).

בגרמניה אין רוטציות

צריך לכלול בקבוצה הזו גם את גרמניה, שהצליחה להרכיב ממשלה לפני שנתיים רק מכוח צירוף מאולץ של שתי המפלגות הגדולות. הן עשו יד אחת, בחריקת שיניים, רק מפני שגרמנים זוכרים מה עוללו קשיים כאלה לניסיון הדמוקרטי הקודם שלהם, לפני 90 שנה. מי יודע מה יילדו הבחירות הבאות, בעוד שנתיים ופחות. כמעט ברור שאפילו הצירוף של שתי הגדולות לא יוכל להניב רוב פרלמנטרי.

אבל בגרמניה ובבריטניה ברור לפחות עניין אחד: העומד בראש המפלגה הגדולה ביותר הוא זה המתייצב בראש ממשלה חדשה לאחר הבחירות. ב-2005, הימין הגרמני שבאופוזיציה גבר על השמאל-מרכז שבשלטון בהפרש קטנטן: ארבעה מושבים מתוך 598 שהם, יחסית, פחות מהפרש יתרונה של כחול לבן על הליכוד.

הקנצלר היוצא, גרהרד שרודר, התעמת בטלוויזיה עם מנהיגת האופוזיציה אנגלה מרקל. אתם לא תרכיבו ממשלה, הוא אמר לה. אבל מפלגתו שלו קיבלה את כללי המשחק, והצטרפה אל קואליציה בהנהגת מרקל. איש לא העלה על דעתו שתהיה רוטציה במשרת הקנצלר. אין רוטציות. זו המצאה ישראלית (מעניין אגב, שרוטציות מתחוללות בארץ, כאשר הליכוד מפסיד בהפרש קטן מאוד. אין רוטציות כאשר הליכוד מנצח בהפרש קטן מאוד).

עכשיו נדונה בישראל האפשרות, שההחלטה על זהותו של מרכיב הממשלה תימסר לבוחרים במקום לנשיא, או לפוליטיקאים. יש בזה כמובן היגיון, מפני ששיעורים כאלה של חוסר יציבות ושל דשדוש מוכרחים להזיק למערכת הדמוקרטית. הרעיון הטוב ביותר לדעתי הוא לאמץ את הכלל (הלא-פורמלי) של גרמניה ושל בריטניה, ולהעניק את ראשות הממשלה - לא את המנדט לנסות ולהרכיב ממשלה, אלא את הכהונה עצמה - למנהיג המפלגה המשיגה את מספר המושבים הגדול ביותר ביום הבחירות.

עידן פוליטי של סימני מורס

מה אומר המשבר המערכתי הזה? מדוע מערכות דמוקרטיות מגובשות, או מגובשות יחסית, מתפוררות והולכות? כמעט קשה להאמין שהמפלגה המנצחת בישראל בדיוק לפני 50 שנה הייתה רחוקה רק כדי חמישה מושבים מרוב מוחלט בזכות עצמה, ללא שותפים. בבריטניה, לפני קצת יותר מ-20 שנה, למפלגה המנצחת היו 62% ממושבי הפרלמנט.

אני חושב שאין מנוס מלהביא בחשבון את האפשרות שדפוסי הפוליטיקה משתנים, ולא באופן זמני. שמתחילה להתיישן עצם התפיסה של מפלגות פוליטיות, שהתחילה להתהוות בעצם רק לפני פחות מ-200 שנה. שבעידן של תקשורת 5G אנחנו עדיין עומדים בעידן פוליטי של סימני מורס.

מוטב להודות שמן הטענה הזו משתמעים גם דברים מסוכנים. מפלגות פוליטיות אומנם נמאסו על רואיהן, אבל ברוב המקרים, מפלגות פוליטיות מייצגות מאמץ להגיע להסכמה רחבה. זו תכונה טובה בשביל חברה דמוקרטית, מפני שכרוכה בה הנכונות לדו-שיח ולפשרות.

דמוקרטיה 2.0, או 10.0, היא בהכרח גיחה אל הבלתי-נודע. מעבר לכל פינה יארוב לה לגיון של האקרים. אבל זה הזמן להתחיל לדון בה ברצינות. למען האמת, אני מתקשה לחשוב על איזשהו שימוש מועיל יותר במדיום תקשורתי מאשר ספקולציות תקופתיות על עתיד הדמוקרטיה. אני מקווה שנוכל להשתעשע בהן כאן מפעם לפעם, בדיון שיוכל לחצות את הגבולות הרגילים של ימין ושמאל.

עוד כתבות

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר