גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדרך אל האקזיט כבר לא עוברת דרך הרכב האוטונומי

טרנד המכוניות ללא נהג נדחה למועד לא ידוע, אך 3 אירועים שנערכו בשבועות האחרונים מפזרים חלק מהערפל מעל עתיד התחום • מה גרם ליו"ר סקודה להתלהב בת"א, אילו מסרים היו חבויים בכנס המשקיעים של מובילאיי, והאם הענף בחר צד בסכסוך בין המעצמות?

אמנון שעשוע / צילום: אינטל, Walden Kirsch
אמנון שעשוע / צילום: אינטל, Walden Kirsch

העתיד של ענף האוטו-טק הישראלי, רגע לפני העשור החדש, מעורפל מתמיד. הפעילים בתחום מסכימים שהחזון של רכב ללא נהג מייצור מסחרי המוני, שדחף בשלוש-ארבע השנים את התעשייה קדימה והביא לה השקעות של מיליארדים, נדחה למועד בלתי ידוע.

עם זאת לכולם די ברור שלתעשיית הרכב הממוסדת יש כיום אתגרים הרבה יותר גדולים ודחופים, למשל עמידה בדרישות הפליטה והרגולציה, מלחמת הסחר והשגת משאבים לייצור רכב חשמלי.

מצד שני די ברור שכלי הרכב הסדרתיים החדשים, שיירדו בשנים הקרובות מפסי הייצור, יצוידו בהרבה טכנולוגיה מתקדמת כדי לשמור על תחרותיות ולעמוד בדרישות הרגולציה. אין ספק גם שתעשיית הרכב חייבת לפתח מקורות חדשים ליצירת הכנסות כדי לפצות על התפוצה ההמונית של כלי רכב חשמליים. בשורה התחתונה ההזדמנויות בהחלט קיימות, אף שנתיב ההתקדמות אינו ברור.

שלושה אירועים חריגים שהתקיימו בשבועות האחרונים, שניים מהם דווקא בישראל, שופכים אור על תמונת המצב של הענף בשנים הקרובות.

1. הנאום הציוני של מנכ"ל סקודה

האירוע הראשון היה מסיבת עיתונאים של מנכ"ל סקודה, ברנרד מאייר, שנערכה במקביל לתערוכת Smart Mobility. בחדר ישיבות קטן בתל אביב ניצב מי שאחראי על מותג מרכזי בקונצרן פולקסווגן, שהכנסותיו השנתיות ב-2018 הסתכמו ב-17.4 מיליארד אירו, הודות למכירה של כ-1.25 מיליון כלי רכב ב-140 מדינות.

מאייר נשא נאום ציוני נלהב באוזני עיתונאי רכב וכלכלה בכירים מהעולם. הוא דיבר על יכולת ההמצאה הבלתי נדלית של ענף האוטו-טק הישראלי ועל הדרייב יוצא הדופן להצלחה ולחדשנות, שסקודה מוצאת כאן. הוא סיפר על תוכניות לבצע הטמעה מואצת של טכנולוגיות מתוצרת ישראל במערך הייצור, הניהול והפיתוח העולמי של סקודה; על טכנולוגיות כחול לבן בתחום הסייבר, החיישנים והסיוע לנהיגה, שיתחילו להופיע, כבר בעתיד הקרוב, במיליוני דגמים של החברה; ועל הכוונות לשלב טכנולוגיות ישראליות בתוכניות ההשקה המואצת של כלי רכב מחושמלים של המותג ובמערך הטעינה שלהם.

הוא לא שכח להזכיר את העובדה שסקודה יכולה לספק לחברות סטארט-אפ ישראליות גישה לכלל המותגים של פולקסווגן, יצרנית הרכב הגדולה בעולם. מה שלא שמענו ממנו היה אופק תכנון ברור לייצור המוני בקבוצת פולקסווגן, או בכלל, של רכב ללא נהג. לפני שנתיים זה היה מונח באזז כמעט בלתי נמנע באירועים כאלה.

מהאירוע הזה קיבלנו שתי תובנות עיקריות. הראשונה היא שלמרות שינוי הפאזה, תעשיית הרכב העולמית, ולא רק סקודה, ממשיכה להפגין עניין רב בשוק האוטו-טק הישראלי. הבעת העניין היא לא תיאורטית והיא אינה מכוונת לאוזני המשקיעים, כפי שהיה בעבר. היא לא קשורה להשקעות הון סיכון שמטרתן לספק לשחקנים השונים סיבוב פיננסי. מאייר הדגיש במפורש שהשקעות פיננסיות בחברות סטארט-אפ לא תואמת את המדיניות של סקודה ושל קבוצת פולקסווגן בכלל.

העניין הנוכחי הוא מעשי לגמרי, כזה שמתורגם לחוזי אספקה המוניים של טכנולוגיות, שיכולות לפתור ליצרנים בעיות ולייצר להם הכנסות בטווח הנראה לעין. במילים אחרות מי שירצה לשרוד את שינוי הפאזה יצטרך לנטוש את שיווק החלומות למשקיעים, שמקובל בעולם הסטארט-אפ, ולהתמקד בברזלים (או שבבים), במסחור, בתיעוש ובהורדת עלויות.

התובנה השנייה מהמפגש היא שחברות ישראליות שיעברו את המשוכה של תעשיית הרכב - ויש לא מעט כאלה - יגיעו די מהר לשלב שבו הן ייצרו לעצמן הכנסות ממשיות, יפחיתו את הצורך בגיוסי הון ובמקביל יתקרבו לאקזיט או להנפקה. לא נופתע כלל אם ב-2020 נראה שורה של אקזיטים משמעותיים בענף.

2. מנוע הצמיחה של מובילאיי

האירוע השני שמשפיע על התמונה הוא כנס משקיעים גלובלי שערכה מובילאיי בישראל, בפעם הראשונה מאז שנרכשה על ידי אינטל. האירוע הזה כוון בעיקר עבור המדיה הבינלאומית, די מפתיע בהתחשב בכך שמובילאיי נוטה בדרך כלל לשמור את ההצגה הפומבית של נתוניה והישגיה לתערוכת CES שמתקיימת בווגאס בינואר.

שבירת המסורת יכולה להצביע על הצורך להעניק למשקיעי אינטל תמונת ביניים מרגיעה, לנוכח התחרות הגוברת בשוק המערכות המתקדמות לסיוע בנהיגה (ADAS). בנוסף היא מעידה על החשיבות הגדולה שמייחסת אינטל למובילאיי כמנוע צמיחה עתידי עם פוטנציאל רווח של מיליארדי דולרים.

הנתונים שהציגה מובילאיי מצביעים על המשך הנוכחות הדומיננטית שלה בשוק ה-ADAS העולמי, על צבר הזמנות רציני למערכות ברמות האוטונומיה הנמוכות ועל פוטנציאל גדול להתרחבות לשווקים עולמיים, שנחשבים עדיין בתוליים מבחינת אימוץ מערכות ADAS - בהם השוק ההודי הענק. אבל אנחנו מתעניינים דווקא במסרים שהיו חבויים בין השורות ואותם אפשר לסכם בכמה נקודות.

הנקודה הראשונה: החזון של מכונית ללא נהג עדיין עובד חזק בקרב המשקיעים. יש סיכוי קלוש שנוכל להיכנס בשנים הקרובות לסוכנות רכב ולרכוש מכונית שתפטור אותנו כליל מטרדות הנהיגה, אבל זה לא אומר שמובילאיי ושאר השחקנים מוותרים על טכנולוגיות החלום האקזוטיות שהם מפתחים עבור אוטונומיה בדרגות 4 ו-5. הם רק משנים את הטרמינולוגיה.

אם בשנים קודמות מילת הקסם של עולם הרכב ללא נהג הייתה "ייצור המוני" הרי שמילת הקסמים הנוכחית היא "תחבורה בתור שירות" (או MAAS). סביב ה-MAAS מסתתרות עדיין לא מעט שאלות - למשל, האם, מתי וכמה יצרני הרכב ומפעילי התחבורה יראו כסף משירותי ההסעות נטולי הנהג בהינתן העלות הכבדה של הפיתוח; והאם הרגולטורים בעולם יאזרו אומץ ויאפשר הפעלה של רכב כזה ללא שום נוכחות נהג מלווה - תנאי הכרחי לכדאיות הכלכלית של שירותים כאלה.

השאלות הכבדות הללו לא מפריעות ל-MAAS להיות המגנט החדש של השקעות הון סיכון בענף. הוכחה לכך קיבלנו כאשר מובילאיי ציינה באירוע כי חתמה על הסכם עם יצרנית הרכב הקטנה NIO. השתיים ישתפו פעולה בייצור רכב אוטונומי שיוצע על ידי NIO הן לשוק הסיני והן למובילאיי, לטובת שירותי MAAS בתחילה בסין ובהמשך במדינות אחרות. האזכור הזה הספיק כדי להטיס את המניה של הסטארט-אפ הסיני ב-30%.

הנקודה השנייה: ישראל היא רק תחנת מעבר. עם כל הכבוד להתקדמות המואצת של פרויקט ה-MAAS המשותף של פולקסווגן ומובילאיי בישראל, אנחנו לא היעד הסופי. נהפוך הוא: גוש דן, שבו אמורות המוניות הרובוטיות של הפרויקט להתחיל לפעול בעוד שנתיים, הופך במהירות לגיהינום תחבורתי לכל סוגי הרכב. זה לא משנה אם הם חשמליים ואם נוהג בהם אדם או מחשב.

אבל שירותי MAAS, שנהנים מתדמית "שיתופית, ירוקה וחכמה" וינוהלו על ידי תאגידים בינלאומיים, הם נשק מצוין לריכוך הרגולטורים ביחס להעלאת רכב אוטונומי ללא נהג מלווה על כבישים ציבוריים. בפרט בישראל שבה הרגולטורים גמישים, פתוחים לרעיונות ונואשים למצוא פתרונות תחבורתיים.

באינטל ומובילאיי יודעים שאם וכאשר הפרויקט יזכה לתמיכה רגולטורית בישראל, כולל אימוץ מודלים של בטיחות שיתגברו על המשוכה המשפטית, ויוכיח שהוא יכול לפעול בצורה מסחרית ובטוחה, זו עשויה להיות הוכחת היתכנות רצינית עבור שווקים הרבה יותר גדולים ורווחיים, למשל קליפורניה וסין.

ואם הניסיון ייכשל חלילה? ישראל מספיק רחוקה וקטנה כדי שניתן יהיה לטאטא את השברים מתחת לשטיח של ההיסטוריה.

הנקודה השלישית: בעולם הרכב החכם חבוי הרבה כסף, שאינו קשור בהכרח לנהיגה אוטונומית. חלק לא מבוטל מהמצגת של מובילאיי הוקדש למסחור המידע שמופק מכלי רכב חכמים שמקושרים לרשת. בשלב הראשון מדובר בעיקר בשימוש ברכיבים של מובילאיי, שכבר מותקנים בעשרות מיליוני רכבים, לצורך כרייה אוטומטית של נתונים חזותיים ועיבודם לכדי מפות ברזולוציה גבוהה, שיכסו בהדרגה את אירופה, ארה"ב, יפן ושאר העולם.

מובילאיי זוכה לדבריה לשיתוף פעולה נרחב בתחום הזה מיצרני הרכב הגדולים בעולם וזה לא אמור להפתיע בהתחשב בעובדה ששוק מסחור ה-Data מרכב אמור לגלגל עשרות מיליארדי דולרים תוך כמה שנים.

ומה לגבי הנהג הקטן, זה שמשלם לא מעט כסף עבור התקנת מערכות ADAS ברכב ותוך כדי כך מייצר לשחקנים שמעליו הרבה מאוד כסף מ-Data? אולי היה ראוי ליידע אותו בעובדה הזו ואפילו לשתף אותו בעקיפין ברווחים, למשל באמצעות סבסוד עמוק של החומרה הבטיחותית או הפצתה בחינם.

כך או כך, הפעילות בענף האוטו־טק הישראלי ממשיכה במרץ והפעילות של מובילאיי מוסיפה לבעבע מתחת לפני השטח; מובילאיי ממשיכה להוות אבן שואבת לכלל הענף. 2020 עתידה להיות שנה מעניינת. 

3. מהמרים מול האמריקאים

אירוע האוטו־טק השלישי נערך החודש בעיר סוג'ואו בסין, שהפכה בשנים האחרונות למרכז גדול לפיתוח טכנולוגיות מתקדמות בעיקר בתחום הבינה המלאכותית. הכנס נשא את הכותרת "שיתוף פעולה ישראלי־סיני בנושא בינה מלאכותית והאינטרנט של הדברים" והוא התקיים בברכת הגורמים המוסמכים בישראל ובהשתתפות נציגים מהקונסוליה הישראלית בשנחאי וממשרד הסחר והחוץ.
בכנס השתתפו כ־350 חברות סיניות מתחום הפיתוח וההשקעות לצד נבחרת מרשימה של חברות AI ישראליות (HABANA למשל) ולא מעט נציגים של עילית האוטו־טק הישראלי, כולל אינוביז, גארדנוקס מובילאיי ועוד.

זה היה כנס מרשים, שקידם לא מעט את התדמית הישראלית בסין וכלל פאנלים כמו "היתרונות של ישראל בתחום הבינה המלאכותית ופוטנציאל ההשקעות הסיני בהן". הבעיה היחידה היא שהכנס התקיים בדיוק בתקופה בה הממשל האמריקאי מנהל "מלחמה קרה", בהיקף גלובלי, כדי למנוע זליגה לסין של טכנולוגיות מערביות בתחום הבינה המלאכותית, הרובוטיקה והתקשורת מול סין בזירת של הבינה המלאכותית וטכנולוגיות התקשורת המתקדמות.

הוא גם נערך בשעה שישראל מקימה, תחת לחץ אמריקאי כבד, "ועדה לפיקוח על ההשקעות הסיניות" בתחומי היי־טק רגישים. לפיכך האירוע הזה, בעיתוי ותחת הכותרת שבה, הוא בבחינת משחק מסוכן עם האמריקאים, שיכול להעיד על אחד משני דברים: או שמישהו למעלה לקה בחוסר רגישות קיצונית כלפי מה שמתנהל כיום בעולם ומסרב לאמץ את הפתגם "המשכיל בעת ההיא יידום"; או שממשלת ישראל וענף האוטו־טק כבר בחרו צד במאבק הזה בין המעצמות - רק שכחו לעדכן בכך את הציבור ואת המשקיעים. 

עוד כתבות

חיסכון פינסיוני / צילום: שאטרסטוק

כך פועלת האפליקציה שעוזרת לילדים שלכם לחסוך באופן לא מודע

כולנו יודעים כמה קשה לחסוך, במיוחד לפנסיה ולטווח ארוך ● אבל מסתבר שבעולם הפיננסים אומצו שיטות של הכלכלה ההתנהגותית, כדי לשפר את יכולת החסכון שלנו מבלי שאנחנו בכלל יודעים ● האזינו

משה ברקת/ צילום: רפי קוץ

ברקת נגד חברת הייעוץ: "יש ריכוז כוח גדול מאוד אצל אנטרופי; איכות ההחלטות באסיפות הכלליות טעונה שיפור"

רשות שוק ההון פרסמה טיוטת דוח ביקורת חריף על תחום הייעוץ למוסדיים בהצבעות באסיפות כלליות ● על מהלך רגולטורי שמובילה הרשות ביחס לחברות הייעוץ נמתחת ביקורת מצד רשות ני"ע והמשנה ליועמ"ש ● גל סטאל, יו"ר אנטרופי: "הדוח נערך בלי שנעשתה כל פנייה אלינו. נראה כי מדובר בדוח רצוף שגיאות, הכולל פרשנות שגויה למציאות"

גיל אגמון / צילום: איל יצהר

גיל אגמון רוכש מקבוצת דלק עוד 7.5% ממניות דלק רכב בפרמיה של 20% על מחיר השוק

העסקה, בהיקף של 135 מיליון שקל, היא שלב נוסף של קבוצת דלק למכירת החזקות שאינן בתחום האנרגיה ● המניה הגיבה בזינוק של 15%, ובסך הכל עלתה בחודש האחרון בכ-40%

איציק בנבנישתי,/ צילום: תמר מצפי

מתיחות ביחסים בין פרטנר להוט סביב עתיד השותפות ברשת

פרטנר חוששת שהוט מנסה להתמזג עם סלקום והוט חוששת מאי הוודאות לגבי בעלי השליטה העתידיים בפרטנר

חממה לגידול קנאביס/ צילום: shutterstock א.ס.פ.קריאייטיב

בג"ץ הקפיא את רפורמת הקנאביס הרפואי, איך יושפע השוק?

בסוף השבוע הקפיא בג"ץ חלקית את האסדרה החדשה בקנאביס וקיבע את המחיר למטופלים שקיבלו את הרישיון לפני הרפורמה, עד חודש מרץ • מה יקרה עכשיו ומה יכול משרד הבריאות לעשות כדי להפחית את המחירים בלי לגרור את המגדלים להפסדים • "גלובס" עושה סדר

צוללת צבאית / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

הוועדה שלא קמה התחקיר שלא נעשה, הלקחים שלא הופקו: במערכת הביטחון לא למדו מפרשת הצוללות

ועדה שמונתה לקביעת כללים בנושאי רכש לא פעלה, ובכירים במערכת הביטחון טוענים כי לא הופקו לקחים ● משרד הביטחון: הוטלו מגבלות על עבודה מול מתווכים

הנחה בארנונה? רק בפינוי בינוי / עיצוב: טלי בוגדנובסקי, צילום: יח"צ

ההכנסות מארנונה ברשויות המקומיות צפויות לצמוח בשנת 2020

הסיבה לגידול הצפוי בהכנסות של הרשויות המקומיות מארנונה, היא נוסחת העדכון של משרדי הפנים והאוצר שלפיה המס המוניציפלי יעלה החל משנת 2020 ב-2.58%

ח. מר: במקום נופש באיים הקריביים - חילוט ערבות והפסד כבד

ח. מר שבשליטת קרן פימי של ישי דוידי ממשיכה לסבול מתוצאות כספיות חלשות, והפסדיה ברבעון השלישי של השנה גדלו כמעט פי שלושה והגיעו לכ-35 מיליון שקל ● ההפסד הרבעוני במגזר הגלובל הצטבר ליותר מ-14 מיליון שקל, לעומת רווח מגזרי של כ-7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד

חלל עבודה משותף / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

מדעי החלל המשותף: לאן צפוי להגיע ענף שטחי העבודה, ואיך זה קשור לפקקים

בתוך חמש שנים בלבד הגיע היקף השטחים בחללי העבודה המשותפים ל–1.5% משטח המשרדים בארץ ● לפי מחקר של צ'מנסקי בן שחר, כ–80 אלף איש בארץ כבר עובדים בחללים כאלו, ומשבר התחבורה צפוי להזניק את מספר החללים המשותפים גם בפריפריה

שריפה בשמן תעשייה בנמל חיפה/ צילום: אילן מלסטר , המשרד להגנת הסביבה

שמן תעשיות: השריפה בחוף שמן הותירה הפסד של יותר מ-10 מיליון שקל

את הרבעון השלישי של השנה סיכמה שמן, העוסקת בייצור ושיווק של שמנים, בהפסד של 8.5 מיליון שקל ● זאת בעקבות הוצאה חד-פעמית של יותר מ-10 מיליון שקל בקשר לשריפה

מנכ"ל תנובה, אייל מליס

תנובה מסמנת מנועי צמיחה חדשים: בוחנת כניסה לתחום האוכל המוכן

חברת המזון הגדולה בישראל בוחנת הקמת מערך ייצור למזון מוכן בוואקום המיועד לשוק המקצועי ● גובה ההשקעה בקווי הייצור מוערכת בעשרות מיליוני שקלים וצפויה להביא לחברה תוספת מכירות של 150 מיליון שקל בשנה

ישראל כץ / צילום: איל יצהר

כשטראמפ הכיר בירושלים כבירת ישראל, האם באמת לא קרה דבר?

שר החוץ צופה שהפלסטינים יזרמו עם סיפוח הבקעה "כמו עם העברת השגרירות". הם לא זרמו ● המשרוקית של גלובס

גל סטאל, יו"ר ובעלים באנטרופי / צילום: יונתן בלום, גלובס

אנטרופי ממליצה לדירקטוריון לאומי על דירקטור בבזק לשעבר שתמך בעסקת בזק-yes

מדוח של אנטרופי לקראת האסיפה הכללית של בנק לאומי בעוד כשבועיים, שהגיע לידי "גלובס", עולה כי יצחק (איציק) אילדמן זוכה לתמיכתה של חברת הייעוץ לכהונה נוספת כדירקטור חיצוני בבנק

מתחם בית הפסנתר של קבוצת ניצן גרופ / הדמיה: Evolve Media

אלקטרה בנייה נבחרה לבנות את פרוייקט "בית הפסנתר" בתל אביב

החברה תבנה עבור קבוצת ניצן גרופ את פרויקט "בית הפסנתר" בפינת הרחובות אלנבי ואחד העם בתל אביב בהשקעה כוללת של כ-120 מיליון שקל

הבורסה בתל אביב / צילום: שאטרסטוק

פתיחה יציבה בתל אביב; שינויים מינוריים במדדים המרכזיים

נתוני תעסוקה חיוביים בארה"ב דחפו את השווקים לעליות ביום שישי האחרון ● אתמול בתל אביב דלק רכב בלטה בזינוק חד על רקע הגדלת ההחזקות הצפויה של בעל השליטה גיל אגמון בחברה כשירכוש 7.5% נוספים מהון מניותיה של דלק רכב מקבוצת דלק

דקטלון תל אביב / צילום: יחצ

ענקית הספורט הצרפתית דקטלון מקימה מרכז לוגיסטי בישראל

בין המועמדות להקמת המרכז: החברה לפיתוח קיסריה • דקטלון חתמה חוזים לפתיחת שלוש חנויות נוספות בארץ

חגיגות יום הרווקים של עליבאבא / צילום: Aly Song, רויטרס

בלאק פריידיי? שעתיים של רווקים סינים נותנות יותר

חגיגת השופינג בארה"ב מלפני שבועיים רשמה שיאים, אבל אלה מתגמדים לעומת מכירות בהיקף של כ-38 מיליארד דולר ביום הרווקים הסיני ● מהזינוק הזה נהנית מעל כולם ענקית הקמעונאות עליבאבא, שמשתלטת על העולם

רשימת כחול לבן לכנסת. אשכנזי, לפיד, גנץ, ויעלון / צילון: כדיה לוי

מאמצים אחרונים למניעת בחירות שלישיות; אלו המחלוקות שעל הפרק

עיקר המאבק מתנהל בשתי גזרות - פנימה בקוקפיט של כחול לבן, שם יאיר לפיד מתנגד לכל פשרה עם ראש הממשלה, ומנגד גישתו החיובית של גבי אשכנזי ● הגזרה שנייה - סירובו של נתניהו להתחייב כי לא ינסה לקבל חסינות מהכנסת

מדף של מוצרי תנובה/  צלם:תמר מצפי

חגיגת קניות בנובמבר? לא לשוק המזון: קיטון של מעל 100 מיליון ש' במכירות

אף שרשתות המזון הצטרפו למבצעים של חודש נובמבר, ענף מוצרי הצריכה רשם ירידה של 2.7% ביחס לחודש המקביל בשנה שעברה

תיירות מוסלמיות / צילום: רויטרס

מי הוא הישראלי שעומד מאחורי קמפיין פייסבוק לשנאת מוסלמים?

תחקיר של העיתון הבריטי "גרדיאן" חשף מעורבות של ישראלים בקמפיין נגד שמאלנים ומוסלמים, לרבות אחד אריאל אלקאראס, "תכשיטאי" מלוד (שמכחיש כל קשר לקמפיין) ● אך חשיפות קודמות מצביעות על מאמצים לקידום גזענות מזה שנים