גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מומחי ההגנה של נתניהו: למה לדעתנו סיקור חיובי איננו שוחד

בשימועים בתיקי רה"מ הציגו פרקליטיו חוות-דעת מיוחדת שכתבו חמישה מומחי משפט בכירים, נתן לוין, אבי בל, ריצ'רד הידמן, יוסף טיפוגרף ואלן דרשוביץ, ולפיה אסור לפרקליטות להתערב בנעשה בתקשורת • כעת, ערב החלטת היועמ"ש, הם מבקשים להשיב למבקרים ● דעה

היועמ"ש אביחי מנדלבליט ורה"מ בנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
היועמ"ש אביחי מנדלבליט ורה"מ בנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"

היועץ המשפטי לממשלה (להלן היועמ"ש), אביחי מנדלבליט, יחליט בקרוב אם להגיש כתבי אישום בתיקי 2000 ו-4000 נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבשניהם ההאשמות נשענות על אותה טענה משפטית: סיקור אוהד לעובד ציבור הוא מתן בעל ערך ("מתת"), שיכול להביא לאישום בשוחד. לפי פרסומי היועץ, בתיק 2000 נתניהו חשוד בהפרת אמונים, על שלא שלל הצעה לסיקור אוהד; ובתיק 4000 הוא חשוד בשוחד, כי נטען שקיבל סיקור חיובי.

בחוות-הדעת שמסרנו ליועמ"ש בשימוע לראש הממשלה, טענו כי פרשנות זו כעבירת השוחד היא שגויה משפטית. הצגנו תוצאות מחקר שלנו, שהעלה כי אין בית משפט במדינה מודרנית-נאורה שהרשיע עובד ציבור בעבירת שוחד בגין קבלת סיקור חיובי. אם רשויות החוק יאמצו תאוריה-פרשנות משפטית זו בתיקי נתניהו, הן יוציאו את ישראל מהמדינות המתקדמות הדוגלות בחופש הביטוי והעיתונות.

לא סתם אין תקדים בעולם הדמוקרטי להרשעת מקבל סיקור חיובי כמקבל שוחד. בעולם הדמוקרטי מבינים שאסור להאשים ולהעניש פלילית מילים מחמיאות, גם אם נכתבו מבקשת עובדי ונבחרי ציבור. במדינה דמוקרטית נאורה המכבדת את חופש הביטוי, עיתונאים ובעלי גופי תקשורת לא נותנים עדות במשטרה ובבתי המשפט על המניעים שעמדו מאחורי סיקור חדשותי כלשהו, ולאנשי ציבור אין מה לחשוש ששיחות עם אנשי תקשורת יגררו חקירות בחשד לפלילים.

היעדר תקדים בעולם הדמוקרטי הוא עניין חשוב. אף שפרקליט המדינה, שי ניצן, אמר בעניין זה: "אז מה? רק בגלל שמדובר בראש הממשלה נדחה את התקדים לפעם אחרת? - יש פגם ביצירת עבירה פלילית חדשה והחלתה למפרע על נאשם, אפילו כשמדובר בראש הממשלה. לפי "עיקרון החוקיות", אין להחיל דיני עונשין רטרואקטיבית, אלא אם זה אושר מפורשות בחוק. אם רוצים לפגוע בחופש העיתונות הישראלי על-ידי יצירת עבירה חדשה, "סיקור חיובי כשוחד" - הדרך הלגיטימית היא חקיקת חוק בכנסת.

יחסי קח-ותן בין אנשי ציבור לתקשורת הם טיפוסיים לעיתונות חופשית בעולם הדמוקרטי. בחוות-הדעת התייחסנו לדוח מ-2012 שכתב שופט לשעבר בבית המשפט לערעורים בבריטניה, בריאן לבסון, המנתח את סוגיית יחסי הפוליטיקאים והתקשורת בבריטניה. הדוח הוא מחקר מעמיק על יחסים בין פוליטיקאים לתקשורת שנכתב בעולם הדמוקרטי.

לבסון סקר פרשיות היסטוריות של יחסי קח-ותן בין איל התקשורת רופרט מרדוק לראשי ממשלה בבריטניה, וקבע כי ביחסי עיתונות-פוליטיקאים "יש בהכרח מרכיב של 'סחר'", וכי "בין קובעי המדיניות לבין אלה הנהנים במישרין ממדיניותם... ביחסי פוליטיקה-תקשורת, הגבולות בין ענייני ממשל, מפלגה והפרט הם נזילים ומטושטשים".

לדברי לבסון, "יחסי פוליטיקאי-תקשורת נוטים להדדיות ממוקדת, שבה לכל צד יש משהו שהצד השני רוצה"; ופוליטיקאים מחפשים "רווח הניתן לכימות מהשקעתם ביחסים עם עיתונאים... במונחים של תמיכה פוליטית ומדינית, או האדרת מוניטין ופרופיל אישי".

לבסון, שהיה מודע לבעייתיות שביחסי קח-ותן אלה, הדגיש כי "התקשרות חופשית ברמה אישית בין העיתונות לפוליטיקאים חיונית לדמוקרטיה בריאה"; וכתב: "אם נכשלה ההגנה על האינטרס הציבורי ביחסים בין העיתונות לפוליטיקאים, אז הדמוקרטיה שלנו מספקת דרכים שבהן הפוליטיקאים יכולים לתת דין וחשבון על כך ישירות לציבור". ב-2,000 עמודי "דוח לבסון" אין אפילו רמז למחשבה שניתן להעמיד לדין איש ציבור או איש תקשורת בשל יחסי הסחר ביניהם.

מפתיע שבין המתנגדים לראש הממשלה ישנם המכחישים את החדשנות ההרסנית שב"תאוריית סיקור חיובי כשוחד". נביא שתי טענות כוזבות.

אחת מתייחסת למשפט הישראלי. ב-1994 אישר בית המשפט העליון את הרשעת ראש העיר רמת גן לשעבר, אורי עמית, בקבלת שוחד של 5,000 דולר. לבקשת עמית, הועבר צ'ק השוחד למוציא-לאור של מקומון ידידותי שנקלע לקשיים פיננסיים. לטענת התומכים בתאוריית סיקור חיובי כשוחד, כגון העיתונאי שחר גינוסר, יש לראות במקרה זה הכרה משפטית בתאוריה זו. אבל קביעת בית המשפט העליון בפרשיה זאת היא הפוכה - נקבע במפורש כי הכסף, ולא דבר אחר, היה השוחד האסור.

הטענה השנייה מתייחסת לעסקאות תקשורת-פוליטיקאים המתוארות ב"דוח לבסון". בין הסוגיות שבדוח נדונו יחסי ראש הממשלה לשעבר טוני בלייר למוציא-לאור רופרט מרדוק, שהניבו סיקור אוהד שעזר לבלייר לנצח בבחירות ב-1997 וב-2001, וחקיקת חוק שנועד לאפשר למרדוק לרכוש את תחנת הטלוויזיה ערוץ 5. המשפטנים הבריטים מכנים את ההסדר שהעביר בלייר כ"סעיף מרדוק".

בעניין זה אמר השופט לבסון כי לא מצא ראיה ישירה על הסכם מפורש בין השניים, "ואיש לא יכול היה לצפות לראיות כאלה ברצינות. מערכות יחסים עוצמתיות אלה הן עדינות ומתוחכמות, המידה שבה האינטרסים חופפים או מצטלבים זה בזה היא מסובכת, והדיאלוג מתוחכם ביותר".

על סמך אמירות כאלה של לבסון, ניסו כמה עיתונאים, בהם גינוסר, לטעון כי אין בתולדות בריטניה עסקאות של סחר בין עיתונאים לפוליטיקאים, או לפחות שאין ראיה לסחר זה בדוח לבסון. ברם, לבסון קבע אחרת, וכתב במפורש על "חילופי השפעות... שעוררו שאלות לגיטימיות"; ושאין יחסי בכירים פוליטיים ומו"לים ללא "סחר". לבסון ציין כי "אפילו בין שרי הממשלה התעורר חשד שהתקיים הסדר כאמור" בין מרדוק לבלייר.

מה שחשוב אינו אם היו לשופט לבסון ראיות חותכות לעסקאות של תן-וקח. ללבסון היו כוחות חקירה מוגבלים (כמקובל בוועדות חקירה). כן חשוב - אם לבסון ראה בחשדות עניין לחקירה פלילית שיש להעביר לרשויות המוסמכות לחקור - והתשובה לכך היא שלילית. לבסון ידע שהדין הבריטי לא מאפשר להפעיל את החוק הפלילי על עסקאות תקשורת-פוליטיקאים בנושא סיקור חדשותי. אילו חשד בפלילים, לבסון היה מפנה את עניין העסקאות למשטרה. הוא נמנע מכך משום שהבין שאין לכך יסוד בדין האנגלי, וגם את הנזק החמור שחקירה כזו תגרום לתקשורת ולעקרונות הדמוקרטיה. לכן, הצעד שהמליץ עליו היה שינויי חקיקה, שנדחה בפרלמנט האנגלי.

ראוי שהיועמ"ש יאמץ את שיטת לבסון, המדגישה שקיפות ופיקוח עצמי של העיתונות והימנעות מתביעות פליליות. העמדה לדין של נבחר ציבור בגין עבירה שנולדה לאחר תחילת החקירה נגדו, תפגע קשות בשלטון החוק ובמעמד ישראל בדמוקרטיות העולם. החקירות הפליליות נגד נתניהו הכניסו את רשויות אכיפת החוק ללב העניינים הפוליטיים. המשך ההליך הפלילי יחמיר את הנזק. 

פרופ' אבי בל, פרופ' אלן דרשוביץ, עו"ד נתן לוין, עו"ד ריצ'ארד היידמן ועו"ד יוסף טיפוגרף הם מומחים למשפט שחיברו חוות-דעת ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בעניין תיקי נתניהו וההשלכות על הדמוקרטיה הישראלית. את חוות-דעת הם הציגו בפני היועמ"ש ובכירי הפרקליטות בעת השימוע של ראש הממשלה בנימין נתניהו בתיק 4000. 

*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר המלצת המשטרה/הגשת כתב אישום, ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא בגדר חשוד, מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.

עוד כתבות

הנסיך צ'ארלס מנסה את משקפי Google Glass  / צילום: Mark Blinch, רויטרס

דעה: לא כל הנוצץ זהב: למה נכשלו המשקפיים החכמים של גוגל

בקול ענות חלושה הודיעה גוגל בסוף השבוע על קצן של משקפי הגוגל גלאס להמונים. מדוע קרס המיזם היומרני ומה אפשר ללמוד מכך על היכולת לחזות את "הדבר הבא"

ניר שטרן/ צילום: תמר מצפי

מציאות כמעט בלתי אפשרית: דז'ה-וו למשקיעים בסלקום

למרות המציאות הענפית הקשה, רבים מאמינים כי השקעה סבלנית בפלטפורמה העסקית של סלקום עוד תביא עמה תשואות גבוהות בעתיד ● נראה כי אופוריה מוגזמת ביחס לשינוי כיוון בתנאי השוק עלולה להסתיים בפעם המי יודע כמה במפח-נפש

רוני צ’אן/ צילום: שלומי יוסף

"היזהרו מהכסף הגדול שמגיע מסין": ראיון עם המיליארדר שממליץ לישראל להיות פרנואידית

המיליארדר רוני צ'אן, מעשירי הונג קונג, מזהיר מהשפעת מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין על ישראל ("בסוף תצטרכו לבחור צד") • בראיון ל"גלובס", איל הנדל"ן וההשקעות מציע לחברות ישראליות שמעוניינות בשוק הסיני לפעול מה, ומסביר כי המו"מ בין טראמפ לבייג'ין הוא העמדת פנים

גינה ציבורית בחריש / צילום: שלומי יוסף

בדיקת "גלובס": העיר חריש צומחת מהר, אז למה לא כל הדירות נחטפות, ומה הם הפרויקטים החלשים?

היצע הדירות הנרחב בעיר החדשה חריש מסייע לחברות הבונות בה להרחיב את פעילותן, אך בחלק מהמקרים שיווק יחידות הדיור הופך למאתגר ● נתוני המכירות של החברות הציבוריות הבונות בעיר לא מצביעים על קשיים רוחביים, אך כוללים כמה פרויקטים עם היקפי מכירות נמוכים למדי

ד”ר איציק מזרחי/ צילום: איל יצהר

"יקר בישראל, אבל התיירים מגיעים למרות המחירים. זה פרדוקס": מנכ"ל בוקינג ישראל בראיון

ד"ר איציק מזרחי, מנכ"ל בוקינג ישראל, מסביר בראיון ל"גלובס" מדוע הפכה פלטפורמת הזמנות מקומות הלינה והאירוח הבינ"ל לכל-כך פופולרית ● "מדד ההצלחה של בוקינג דומה במידה רבה לפורמט של ייעוץ עסקי שכולל ניהול תשואה וניהול תוכן כדי למקסם את העבודה"

הצבעה בקריאה הראשונה על חוק פיזור לכנסת ה-22 / צילום: דוברות הכנסת - גדעון שרון, יח"צ

ממימון מפלגות עד כלים חד פעמיים - כמה אתם שולטים בחדשות?

מתי יתפטר נתניהו מתפקידיו כשר, איפה נבחרה ראשת הממשלה הצעירה ביותר בעולם ואת מי הכי חיפשו השנה הישראלים בגוגל? 10 שאלות מסיפורים שהיו השבוע בחדשות

הדרימליינר של אל על / צילום: סיון פרג'

מטוס אל על עבר תאונה בלאס וגאס ונחבל בכנף; אין נפגעים

התאונה התרחשה בשעה שמטוס הדרימליינר בואינג 787-9 "באר-שבע" נגרר לעמדת החניה, אחרי שנחת בלאס וגאס בטיסה מת"א ● בעת התאונה המטוס היה ריק מנוסעים ומאנשי צוות

טראמפ וארדואן / צילום: Peter Nicholls, רויטרס

החלטה היסטורית בארה"ב: הסנאט הכיר רשמית ברצח העם הארמני

ההחלטה, שהינה בעיקר מוסרית והצהרתית, מגיעה על רקע מערכת היחסים הרעועים בין ארה"ב וטורקיה בשנים האחרונות ובמיוחד בעקבות מעורבותה של טורקיה במלחמת האזרחים בסוריה באחרונה ● על פי דיווחים בטורקיה, בעקבות החלטת הסנאט, טורקיה הוציאה בשעה האחרונה זימון לשגריר ארה״ב באנקרה לשיחת נזיפה

קצין ומרגל/ צילום: באדיבות סרטי יונייטד קינג

אנטי־רומן: הסרט החדש של רומן פולנסקי גנרי ונטול ברק

"קצין ומרגל" של רומן פולנסקי נעדר חידוש וברק, ויוצרו רומז שגם הוא קורבן רדיפה, ממש כמו דרייפוס, גיבור הסרט

דונלד טראמפ, פודקאסט לשבת / עיבוד תמונה: אפרת לוי / איור: אפרת לוי, גלובס

נמאס לכם לבחור? עשינו לכם את העבודה לקראת סוף השבוע

הבחירות שנגזרו עלינו בפעם השלישית הובילו אותנו לתחושת מיאוס מבחירה, אפילו כשזה נוגע לפודקאסטים ● אל חשש, עשינו בשבילכם את העבודה, וריכזנו בעבורכם את הפודקאסטים מבית "גלובס" שהכי אהבתם בשבוע החולף ● פודקאסט לשבת ● האזינו

ארבעת הפרופסורים שהעידו בשימוע על ההדחה / צילום: רויטרס - Mike Segar

פרשנות - ימים של אימפיצ'מנט: הפרופסורים ו"ההפיכה היהודית"

ימי האימפיצ'מנט בוושינגטון הם זמן של חרדה, של מרירות ושל פילוג ● אנשים מצביעים זה על זה ואומרים דברים לא נעימים ● למשל, "הם יהודים" ● פרשנות

הצעקה האחרונה/ צילום: יחצ

ביקורת ספרים ירוקה במיוחד: הספר שיעזור לכם לצרוך בצורה אקולוגית יותר

וגם: "לאכול בעלי חיים", הספר הטבעוני המשלב קטעים פילוסופיים, מידע וסיפורים, כולל דיאלוגים פנימיים בנושא ההתחממות הגלובלית והשלכותיה, בדגש על מה שכל אחד יכול לעשות

אתר Quora / צילום: Quora

אתר השאלות והתשובות Quora השיק גרסה בעברית

אתר השאלות והתשובות נוסד על ידי אדם ד'אנג'לו, לשעבר סמנכ"ל טכנולוגיות בפייסבוק, והושק לראשונה באנגלית ב-2010 ● היום Quora פועלת ב-24 שפות ויש לה כ-300 מיליון משתמשים חודשיים פעילים

קונסטנט דולהרט / צילום: שלומי יוסף

בינה מלאכותית ומתיחת ענק באינסטגרם: ראיון עם האמן ההולנדי שמנהל מערכת יחסים עם הטכנולוגיה

קונסטנט דולארט מהולנד הבין שהדרך להעביר מסרים על טכנולוגיה היא באמצעות שימוש בה ● הוא יצר תמונה של אנגלה מרקל באמצעות בינה מלאכותית וכדי להבין את המניעים של חברות הטכנולוגיה הוא גייס במימון המונים והקים חברה משלו

שי ג'ינפינג, נשיא סין, ודונלד טראמפ, נשיא ארה"ב / צילום: KEVIN LAMARQUE, רויטרס

אנליסטים: ההסכם עם סין רחוק מלהיות הישג מפואר לטראמפ

תחת הכותרת "סין תחמנה את טראמפ" כותב "וושינגטון פוסט": בהסכימה להוריד את המכסים, הסירה ארה"ב נטל כבד מעל סין תמורת הבטחות שבייג'ינג תקיים או לא תקיים בעתיד ● המחלוקות הגדולות נותרו על השולחן: הסובסידיות המסיביות שמעניקה סין לחברות ממשלתיות, והנוהג הסיני לדרוש ידע טכנולוגי מחברות זרות תמורת הזכות לפעול בסין

מסחר בוול סטריט./  צילום: רויטרס

סגירה מעורבת בוול סטריט לאחר אישור ההסכם בין סין וארה"ב

הנשיא טראמפ: מכסים בגובה של 25% על סחורות מסין יישארו בתוקף אבל ארה"ב תשהה את כניסתם לתוקף של מכסים נוספים ● בורסות אירופה נסגרו בעליות לאחר פרסום תוצאות הבחירות בבריטניה

דרור פויר / צילום: יונתן בלום, גלובס

דעה: הטיפשות והשקר הולכות יד ביד לעבר השקיעה

אנחנו חיים בשקרים כמו שהדג חי במים ● אבל שקרים אינם המים, הם כתמי הנפט ושקיות הניילון שמזהמים את הים ● דעה

סקר הסקרים

סקר הסקרים: כחול לבן מגדילה את הפער, אבל עדיין לא תצליח להקים ממשלה

מדינת ישראל הולכת לבחירות בפעם השלישית בתוך שנה ● סקר הסקרים בודק מי מתחזק, מי נחלש, ומי מתנדנד סביב אחוז החסימה ● כל הסקרים מכל כלי התקשורת ● "גלובס" עושה סדר ומביא את המספרים העדכניים ביותר של מערכת הבחירות הסוערת

בינה  מלאכותית/ צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

שנות ה-20 יהיו העשור של הבינה המלאכותית

אף מדען רציני לא חושב שרובוטים מתוסכלים יצאו למסע הרג בעתיד הנראה לעין, אבל הקהילה המחקרית משוכנעת שהעשור הקרוב עשוי להיות העשור של הבינה המלאכותית ● אז מה צפוי לנו?

המלכה אליזבת' / צילום: Yui Mok, רויטרס

מחפשים עבודה? המלכה אליזבת מחפשת מנהל מדיה חברתית

בעבור שכר בגובה 233 אלף שקלים לשנה (50 אלף ליש"ט), מנהל המדיה החברתית יצטרך לעבוד 37.5 שעות בשירות הוד מלכותה