גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מומחי ההגנה של נתניהו: למה לדעתנו סיקור חיובי איננו שוחד

בשימועים בתיקי רה"מ הציגו פרקליטיו חוות-דעת מיוחדת שכתבו חמישה מומחי משפט בכירים, נתן לוין, אבי בל, ריצ'רד הידמן, יוסף טיפוגרף ואלן דרשוביץ, ולפיה אסור לפרקליטות להתערב בנעשה בתקשורת • כעת, ערב החלטת היועמ"ש, הם מבקשים להשיב למבקרים ● דעה

היועמ"ש אביחי מנדלבליט ורה"מ בנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
היועמ"ש אביחי מנדלבליט ורה"מ בנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"

היועץ המשפטי לממשלה (להלן היועמ"ש), אביחי מנדלבליט, יחליט בקרוב אם להגיש כתבי אישום בתיקי 2000 ו-4000 נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבשניהם ההאשמות נשענות על אותה טענה משפטית: סיקור אוהד לעובד ציבור הוא מתן בעל ערך ("מתת"), שיכול להביא לאישום בשוחד. לפי פרסומי היועץ, בתיק 2000 נתניהו חשוד בהפרת אמונים, על שלא שלל הצעה לסיקור אוהד; ובתיק 4000 הוא חשוד בשוחד, כי נטען שקיבל סיקור חיובי.

בחוות-הדעת שמסרנו ליועמ"ש בשימוע לראש הממשלה, טענו כי פרשנות זו כעבירת השוחד היא שגויה משפטית. הצגנו תוצאות מחקר שלנו, שהעלה כי אין בית משפט במדינה מודרנית-נאורה שהרשיע עובד ציבור בעבירת שוחד בגין קבלת סיקור חיובי. אם רשויות החוק יאמצו תאוריה-פרשנות משפטית זו בתיקי נתניהו, הן יוציאו את ישראל מהמדינות המתקדמות הדוגלות בחופש הביטוי והעיתונות.

לא סתם אין תקדים בעולם הדמוקרטי להרשעת מקבל סיקור חיובי כמקבל שוחד. בעולם הדמוקרטי מבינים שאסור להאשים ולהעניש פלילית מילים מחמיאות, גם אם נכתבו מבקשת עובדי ונבחרי ציבור. במדינה דמוקרטית נאורה המכבדת את חופש הביטוי, עיתונאים ובעלי גופי תקשורת לא נותנים עדות במשטרה ובבתי המשפט על המניעים שעמדו מאחורי סיקור חדשותי כלשהו, ולאנשי ציבור אין מה לחשוש ששיחות עם אנשי תקשורת יגררו חקירות בחשד לפלילים.

היעדר תקדים בעולם הדמוקרטי הוא עניין חשוב. אף שפרקליט המדינה, שי ניצן, אמר בעניין זה: "אז מה? רק בגלל שמדובר בראש הממשלה נדחה את התקדים לפעם אחרת? - יש פגם ביצירת עבירה פלילית חדשה והחלתה למפרע על נאשם, אפילו כשמדובר בראש הממשלה. לפי "עיקרון החוקיות", אין להחיל דיני עונשין רטרואקטיבית, אלא אם זה אושר מפורשות בחוק. אם רוצים לפגוע בחופש העיתונות הישראלי על-ידי יצירת עבירה חדשה, "סיקור חיובי כשוחד" - הדרך הלגיטימית היא חקיקת חוק בכנסת.

יחסי קח-ותן בין אנשי ציבור לתקשורת הם טיפוסיים לעיתונות חופשית בעולם הדמוקרטי. בחוות-הדעת התייחסנו לדוח מ-2012 שכתב שופט לשעבר בבית המשפט לערעורים בבריטניה, בריאן לבסון, המנתח את סוגיית יחסי הפוליטיקאים והתקשורת בבריטניה. הדוח הוא מחקר מעמיק על יחסים בין פוליטיקאים לתקשורת שנכתב בעולם הדמוקרטי.

לבסון סקר פרשיות היסטוריות של יחסי קח-ותן בין איל התקשורת רופרט מרדוק לראשי ממשלה בבריטניה, וקבע כי ביחסי עיתונות-פוליטיקאים "יש בהכרח מרכיב של 'סחר'", וכי "בין קובעי המדיניות לבין אלה הנהנים במישרין ממדיניותם... ביחסי פוליטיקה-תקשורת, הגבולות בין ענייני ממשל, מפלגה והפרט הם נזילים ומטושטשים".

לדברי לבסון, "יחסי פוליטיקאי-תקשורת נוטים להדדיות ממוקדת, שבה לכל צד יש משהו שהצד השני רוצה"; ופוליטיקאים מחפשים "רווח הניתן לכימות מהשקעתם ביחסים עם עיתונאים... במונחים של תמיכה פוליטית ומדינית, או האדרת מוניטין ופרופיל אישי".

לבסון, שהיה מודע לבעייתיות שביחסי קח-ותן אלה, הדגיש כי "התקשרות חופשית ברמה אישית בין העיתונות לפוליטיקאים חיונית לדמוקרטיה בריאה"; וכתב: "אם נכשלה ההגנה על האינטרס הציבורי ביחסים בין העיתונות לפוליטיקאים, אז הדמוקרטיה שלנו מספקת דרכים שבהן הפוליטיקאים יכולים לתת דין וחשבון על כך ישירות לציבור". ב-2,000 עמודי "דוח לבסון" אין אפילו רמז למחשבה שניתן להעמיד לדין איש ציבור או איש תקשורת בשל יחסי הסחר ביניהם.

מפתיע שבין המתנגדים לראש הממשלה ישנם המכחישים את החדשנות ההרסנית שב"תאוריית סיקור חיובי כשוחד". נביא שתי טענות כוזבות.

אחת מתייחסת למשפט הישראלי. ב-1994 אישר בית המשפט העליון את הרשעת ראש העיר רמת גן לשעבר, אורי עמית, בקבלת שוחד של 5,000 דולר. לבקשת עמית, הועבר צ'ק השוחד למוציא-לאור של מקומון ידידותי שנקלע לקשיים פיננסיים. לטענת התומכים בתאוריית סיקור חיובי כשוחד, כגון העיתונאי שחר גינוסר, יש לראות במקרה זה הכרה משפטית בתאוריה זו. אבל קביעת בית המשפט העליון בפרשיה זאת היא הפוכה - נקבע במפורש כי הכסף, ולא דבר אחר, היה השוחד האסור.

הטענה השנייה מתייחסת לעסקאות תקשורת-פוליטיקאים המתוארות ב"דוח לבסון". בין הסוגיות שבדוח נדונו יחסי ראש הממשלה לשעבר טוני בלייר למוציא-לאור רופרט מרדוק, שהניבו סיקור אוהד שעזר לבלייר לנצח בבחירות ב-1997 וב-2001, וחקיקת חוק שנועד לאפשר למרדוק לרכוש את תחנת הטלוויזיה ערוץ 5. המשפטנים הבריטים מכנים את ההסדר שהעביר בלייר כ"סעיף מרדוק".

בעניין זה אמר השופט לבסון כי לא מצא ראיה ישירה על הסכם מפורש בין השניים, "ואיש לא יכול היה לצפות לראיות כאלה ברצינות. מערכות יחסים עוצמתיות אלה הן עדינות ומתוחכמות, המידה שבה האינטרסים חופפים או מצטלבים זה בזה היא מסובכת, והדיאלוג מתוחכם ביותר".

על סמך אמירות כאלה של לבסון, ניסו כמה עיתונאים, בהם גינוסר, לטעון כי אין בתולדות בריטניה עסקאות של סחר בין עיתונאים לפוליטיקאים, או לפחות שאין ראיה לסחר זה בדוח לבסון. ברם, לבסון קבע אחרת, וכתב במפורש על "חילופי השפעות... שעוררו שאלות לגיטימיות"; ושאין יחסי בכירים פוליטיים ומו"לים ללא "סחר". לבסון ציין כי "אפילו בין שרי הממשלה התעורר חשד שהתקיים הסדר כאמור" בין מרדוק לבלייר.

מה שחשוב אינו אם היו לשופט לבסון ראיות חותכות לעסקאות של תן-וקח. ללבסון היו כוחות חקירה מוגבלים (כמקובל בוועדות חקירה). כן חשוב - אם לבסון ראה בחשדות עניין לחקירה פלילית שיש להעביר לרשויות המוסמכות לחקור - והתשובה לכך היא שלילית. לבסון ידע שהדין הבריטי לא מאפשר להפעיל את החוק הפלילי על עסקאות תקשורת-פוליטיקאים בנושא סיקור חדשותי. אילו חשד בפלילים, לבסון היה מפנה את עניין העסקאות למשטרה. הוא נמנע מכך משום שהבין שאין לכך יסוד בדין האנגלי, וגם את הנזק החמור שחקירה כזו תגרום לתקשורת ולעקרונות הדמוקרטיה. לכן, הצעד שהמליץ עליו היה שינויי חקיקה, שנדחה בפרלמנט האנגלי.

ראוי שהיועמ"ש יאמץ את שיטת לבסון, המדגישה שקיפות ופיקוח עצמי של העיתונות והימנעות מתביעות פליליות. העמדה לדין של נבחר ציבור בגין עבירה שנולדה לאחר תחילת החקירה נגדו, תפגע קשות בשלטון החוק ובמעמד ישראל בדמוקרטיות העולם. החקירות הפליליות נגד נתניהו הכניסו את רשויות אכיפת החוק ללב העניינים הפוליטיים. המשך ההליך הפלילי יחמיר את הנזק. 

פרופ' אבי בל, פרופ' אלן דרשוביץ, עו"ד נתן לוין, עו"ד ריצ'ארד היידמן ועו"ד יוסף טיפוגרף הם מומחים למשפט שחיברו חוות-דעת ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בעניין תיקי נתניהו וההשלכות על הדמוקרטיה הישראלית. את חוות-דעת הם הציגו בפני היועמ"ש ובכירי הפרקליטות בעת השימוע של ראש הממשלה בנימין נתניהו בתיק 4000. 

*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר המלצת המשטרה/הגשת כתב אישום, ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא בגדר חשוד, מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.

עוד כתבות

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

החברה שמשגעת את העולם עומדת לקנות אותם בעסקת ענק: הכירו את רונן דר ועמרי גלר

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● "לעובדים היה קשה לתפקד דווקא כשהבינה המלאכותית 'התפוצצה'"

אירוע GTC 2024 של אנבידיה / צילום: באדיבות אנבידיה

בוול סטריט עוקבים מקרוב אחר הבשורות מהאירוע השנתי של אנבידיה

ענקית השבבים מקיימת בסן חוזה את הכנס הפיזי הראשון שלה מאז הקורונה ● ההכרזות של החברה באירוע עשויות לסמן את הכיוון הבא של הבינה המלאכותית

יו''ר טקטונה, יריב גילת / צילום: יח''צ

ותודה לביטקוין: המניה בבורסת תל אביב שזינקה ב-271% בתוך שבוע

שווי השוק הנוכחי של טקטונה עומד על כ-170 מיליון שקל, עלייה של יותר מ-100 מיליון שקל בתוך שבוע ● בשבוע שעבר פרסמה את התוצאות הכספיות לסיכום שנת 2023, שמהן עלה כי עברה לרווח של 700 אלף דולר בסיכום אותה שנה

המדינה שמצטרפת לציר הרשע של חמאס, רוסיה ואיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסיבה לכך שאיחוד האמירויות מובילה השקעת ענק במצרים, דרום אפריקה משקיעה מיליוני דולרים ביצירת קשר עם חמאס ומסתבכת בארה"ב, והאלימות לא עוזרת לקרב את הפלסטינים למדינה ● כותרות העיתונים בעולם 

טים קוק וסונדר פיצ'אי / צילום: Associated Press

"בלוקבסטר דיל": הדיווח שמקפיץ את מניית גוגל ב-5% במסחר המוקדם

מערכת ה-AI של גוגל עשויה להגיע למכשירי אפל כבר השנה, אם שיתוף הפעולה המתקיים בין החברות יושלם ● הדיווח על שיחות שיתוף הפעולה נחשף בבלומברג ומקפיץ את מניית אלפאבית בכ-5% במסחר המוקדם

שיאן השכר בתקשורת נמצא במגזין אוטו / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

2.7 מיליון שקל בשנה: זה כנראה איש התקשורת הכי עשיר בישראל

טל חמו, מנכ"ל מגזין הרכב "אוטו", מחזיק ב-20% ממניות מהמגזין שבשליטת מימון ישיר ● עפ"י תנאי העסקתו הוא זכאי, בין היתר, למענק חתימה של מיליון שקל ולמענק התמדה בסכום כפול ● המגזין הרוויח אשתקד 2.4 מיליון שקל

יניב פרטוש (מימין) וניב חורש / צילום: שי פרנקו

יניב פרטוש מונה למנכ"ל משותף בסוכנות הדיגיטל ארלו של ראובני־פרידן

פרטוש יכהן בתפקיד במקביל לניב חורש, מבעלי הקבוצה, שביצע את התפקיד עד כה לבדו ● במקביל למהלך בוצעה שורה של מינויים נוספים בסוכנות

נתן חץ, מנכ''ל אלוני חץ / צילום: איל יצהר

חברת הנדל"ן שמציגה: שכר של 45 מיליון שקל למנהלים למרות הפסדי עתק

עליית הריבית גררה הפחתות שווי של 2.6 מיליארד שקל בנכסיה של אלוני חץ, אבל רק בחו"ל, ונתן חץ משוכנע שהענף כבר נוגע בתחתית ● למרות הפסדי העתק, הבכירים באלוני חץ נהנו משכר של מיליוני שקלים ● וכמה עלה לחץ ההימור נגד השקל? ● שלוש תובנות מדוחות אלוני חץ

איילת שקד / צילום: שלומי יוסף

החיים המפנקים שאחרי הפוליטיקה: כמה מרוויחה איילת שקד על 25 שעות עבודה בשבוע?

לפי הדוח שפרסמה היום קרדן נדל"ן, השרה לשעבר הרוויחה בשנה החולפת שכר של 1.53 מיליון שקל ● עפ"י הסכם השכר של שקד, שאושר בשנה שעברה, היא מקבלת שכר חודשי של 70 אלף שקל עבור 25 שעות שבועיות בלבד

יוסי כהן / צילום: שלומי יוסף

חדשות טובות ליוסי כהן: כמה ירוויח ראש המוסד לשעבר מהגיוס בדוראל

חברת האנרגיה המתחדשת דיווחה כי גוף השקעות אמריקאי צפוי להשקיע 400 מיליון דולר בפעילות האמריקאית של דוראל ● ראש המוסד לשעבר משמש כדירקטור בחברה הבת של דוראל, ומחזיק באופציות ל-3% ממניותיה – הטבה בשווי של עשרות מיליוני שקלים

מרוואן עיסא / צילום: מתוך הרשתות החברתיות

ארה"ב מאשרת: רמטכ"ל חמאס מרוואן עיסא חוסל

היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב מאשר: מרוואן עיסא חוסל בתקיפת צה"ל ברצועה  ● אזעקות בגליל העליון, צה"ל תקף מטרות של חיזבאללה בלבנון • מטרה אווירית חשודה חצתה לשטח ישראל ממרחב ים סוף - ונפלה בשטח פתוח, צפונית לאילת • הותר לפרסום: סמ"ר מתן וינוגרדוב נפל בקרב בצפון הרצועה ● עדכונים שוטפים

תמונות החטופים מה-7 באוקטובר / צילום: Reuters, SUSANA VERA

מהומות בירושלים: מפגינים חסמו רכבים של שרים בדרך לקבינט

הרמטכ"ל מסר הצהרה מיוחדת לתקשורת שבה התייחס לשורה של נושאים ● בני משפחות חטופים מפגינים סמוך לקריה בתל אביב ולקריית הממשלה בירושלים ● גלנט: "בזכות הפעולה הקרקעית הגענו למידע שהביא לסיכולים ולהצלחות - זה נכון לצפון עזה, למחנות המרכז בנוסיראת' ולרפיח" ● דיווח: בעזה מודים - מרוואן עיסא נפגע בתקיפת צה"ל ● עדכונים שוטפים

גל רכישות בסייבר הישראלי / אילוסטרציה: Shutterstock

הפרדוקס בענף הסייבר: איך קורה שחברה נמכרת בשווי של פי 100 מההכנסות שלה?

בחצי השנה האחרונה נרכשו שמונה סטארט־אפים ישראלים בתחום הסייבר - כולם בשווי שגבוה פי עשרות ביחס להכנסות שלהם ● הסיבה מאחורי האקזיטים הנדיבים: הענקיות הזרות בונות על המוצרים של החברות הצעירות, כהבטחה להגדלת המכירות ● האם זו רק ההתחלה?

כפיר תשבי ורענן רז / צילומים: בן חכים, רועי שור

היזמים שהגיעו לסייבר ללא רקע ועומדים מאחורי אקזיט של 350 מיליון דולר

שנתיים בלבד לאחר הקמתה, אוואלור נרכשה על ידי ענקית הסייבר זיסקיילר בעבור 350 מיליון דולר ● בראיון ראשון לאחר ההכרזה, המייסדים רענן רז וכפיר תשבי מספרים על תחילת הדרך: "צחקו שלא נדע איך לאיית סייבר באנגלית", ועונים על השאלה האם יש בועה בענף

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: Nasdaq, Inc

מרכב עד בנקאות: פיטורים של מאות עובדים בעסקים של אמנון שעשוע

בתוך חודשיים הבנק הדיגיטלי וואן זירו, חברת מכשירי העזר אורקם וכעת גם מובילאיי הודיעו על מהלכי התייעלות שבמסגרתם יפוטרו בסה"כ מעל 200 עובדים ● שעשוע בתגובה לפיטורים במובילאיי: "זו הייתה החלטה קשה" ● מקורבים לחברה טוענים כי אין קשר בין שלושת המקרים

טוקיו, יפן. השינוי קרוב? / צילום: טלי בוגדנובסקי

המדינה האחרונה בעולם ששמרה על ריבית שלילית מחשבת מסלול מחדש

אפילו משבר האינפלציה העולמי ב־2022 לא הביא את יפן לחרוג ממדיניות הריבית השלילית ● השבוע צפויה הודעת ריבית דרמטית, וההערכות הן כי השינוי קרוב ● בין הסיבות: עליות שכר חדות

ולדימיר פוטין בנאום לאחר הבחירות ברוסיה. נבחר ל-6 שנים נוספות / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

פוטין נבחר לנשיא בפעם החמישית. מה צפוי עכשיו לרוסיה?

בעוד שהניצחון של ולדימיר פוטין בבחירות לנשיאות רוסיה לא מפתיע, היקף הניצחון שלו - עם כ-88% מהקולות - עלול לתת לגיטימציה למורשת ולמלחמה התוקפנית שלו ● הקדנציה החמישית בתפקיד תתמקד ככל הנראה במלחמה באוקראינה - ובלוודא שהרוסים ימשיכו לתמוך בה

לאה פרמינגר, סמנכ''לית השקעות, אלטשולר שחם / צילום: סם יצחקוב

זו מנהלת השקעות החדשה של אלטשולר שחם. האם השינוי בדרך?

בית ההשקעות הגדול בישראל, אלטשולר שחם, הודיע לאחרונה כי לאה פרמינגר תחליף את דני ירדני בתפקיד סמנכ"לית ההשקעות ● יש המעריכים כי הרקע של פרמינגר בתחום האלטרנטיבי עשויה ללמד על שינוי במדיניות ההשקעה באלטשולר שחם

מטוסי F-35 / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

חרם הנשק על ישראל: המסלול העוקף של הולנד, הסכנה שאורבת באירופה

בניסיון לעקוף את החלטת בית המשפט שאין לספק חלקי F-35 לישראל, משרד הביטחון ההולנדי בודק אפשרות להעביר את החלקים לאיטליה או לארה"ב ● במקביל, ניצחון העתירה בבית בבית המשפט בהאג הובילה לשורת דרישות דומות בצרפת, בדנמרק, בבריטניה ובספרד

יו''ר ועדת החוקה, ח''כ שמחה רוטמן / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

המהפכה המשפטית עדיין פה: המהלך החדש של רוטמן והתגובה של נציב השופטים

יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, קיים היום דיון כדי לקדם מינוי נציב תלונות הציבור על שופטים שאינו שופט בית משפט עליון בדימוס, כפי היה ב-20 השנים האחרונות ● הנציב המכהן, שופט העליון בדימוס אורי שהם: "אין פה ניגוד עניינים"