גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לשחות נגד החרם: האם באמת צריך לחשוש מה-BDS?

בשלוש השנים האחרונות, ישראל העלתה הילוך במאבק בתנועת החרם ● אבל האם ה־BDS באמת כל־כך מאיים או שחרם נובח אינו נושך?

הפגנה נגד ישראל בטולוז, 2018. / צילום: Gettyimages ישראל
הפגנה נגד ישראל בטולוז, 2018. / צילום: Gettyimages ישראל

כעשרה ימים לפני ראש השנה האחרון, עמד עורך הדין מיכאל ספרד בפני שלושה שופטי בית המשפט העליון בירושלים וניסה לשכנע אותם שעושים עליהם סיבוב. בניגוד לטענותיה של המדינה, טען ספרד, לניסיונה לגרש מן הארץ את נציג ארגון Human Rights Watch, עומר שאקר, אין כל קשר למאבק בתנועת ה-BDS שקוראת להחרמתה של ישראל.

שאקר, אזרח ארה"ב, ערער לעליון על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים לאשר את ביטול אשרת השהייה והעבודה שלו באפריל האחרון. הצעדים הללו ננקטו נגדו בהתבסס על חוות דעת של המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה. נכתב בה כי שאקר "מרבה לצייץ מחדש ולשתף תכנים בנושא ה-BDS נגד ישראל".

"התיק הזה עוסק בשאלה האם קריאה לחברות להימנע מהשקעה בפיתוח ההתנחלויות בשל ההפרה של זכויות אדם שהשקעה כזו יוצרת, היא חרם על ישראל", מסביר ספרד את עיקר הטענה שלו. "לא Human Rights Watch ולא עומר שאקר קראו לחרם אקדמי, לחרם תרבותי ואפילו לא לחרם צרכני על מוצרי ההתנחלוית. הם אמרו לחברות: 'אל תתרמו להפרה של זכויות אדם מכיוון שהרחבה של ההתנחלויות היא הפרה של זכויות אדם'. גם אם חברות מעורבות בכך, אין קריאה להחרים את החברות הללו, ולכן זה לא קשור ל-BDS אלא להגדרה המאוד רחבה שהחוק הישראלי קבע לחרם על ישראל".

בתחילת החודש התברר שבית המשפט העליון לא השתכנע מטיעוניו של ספרד. השופטים ניל הנדל, נעם סולברג ויעל וילנר דחו את הערעור על החלטתו של שר הפנים לגרש את שאקר וקבעו כי הוא יצטרך לעזוב את ישראל תוך 20 ימים. הייתה זו הפעם הראשונה מאז שעבר התיקון לחוק האוסר על אזרחים זרים שקוראים לחרם על ישראל להיכנס לתחומה או לשהות בה, שבה אישר בית המשפט העליון החלטה מסוג זה.

"שיצעקו עלינו. לא נורא"

על אף מה שנראה כאפקטיביות מוגבלת של תנועת החרם, בשלוש השנים האחרונות ישראל העלתה הילוך בכל הקשור במאבקה באנשים ובארגונים שהיא מזהה כחלק מהתנועה. היא מגייסת את אזרחיה כלוחמי מקלדת שישמיעו את קולה של המדיניות הישראלית ברשתות החברתיות; מונעת כניסה לישראל או לשטחים של פעילים זרים בתנועת החרם או של מתנגדים בוטים מדי למדיניות הישראלית; מנסה לייבש ככל יכולתה את מקורות המימון של הארגונים הפועלים נגד מדיניותה ומכינה דוחות מפורטים שחושפים קשרים בין פעילי חרם מרכזיים לארגוני טרור.

אם כל זה לא מספיק, ישראל גם באה בטוב. משרדי הממשלה השונים (וגם שלל עמותות פרטיות) מביאים הנה לסיבוב "תיירות רכה" - כמה שיותר סלבריטאים שיצייצו במהלך ביקורים בישראל ואחריהם כמה ישראל נהדרת. בשיטה האחרונה טמון גם סיכון. כך למשל, אחד הניסיונות הללו התפוצץ לאחרונה בפניהם של אנשי המשרד לירושלים ולמורשת בראשות השר זאב אלקין, שהזמינו לארץ את השחקנית דמי לובאטו. לאחר שפעילי BDS תקפו אותה ברשת, היא התהפכה על ישראל וטענה שהוטעתה, ובסופו של דבר אף התנצלה על עצם הביקור פה.

דמי לובאטו   / צילום: רויטרס - Runway Manhattan

לסיום - וזה אולי ההישג הגדול ביותר של הפעילות הישראלית נגד ה-BDS - ישראל לא רק שהצליחה להצביע על מאפיינים אנטישמיים בפעילותם של פעילי חרם מרכזיים, אלא שבשנים האחרונות ביססה בכמה גופים בינלאומיים ומדינות את הגדרת האנטישמיות של הברית הבינלאומית לזיכרון השואה. על-פי ההגדרה הזו, כל מי ששולל את קיומה של ישראל כמדינתו של העם היהודי הוא אנטישמי (ומעניין מה לא מעט חרדים חושבים על כך).

להצלחה הזאת - מסכימים הן הלוחמים ב-BDS והן פעיליו - יש השלכות מרחיקות לכת על יכולתם של ארגוני החרם (שפעמים רבות מזהים את עצמם כארגוני זכויות אדם), לקבל מימון מגורמים ממשלתיים בכמה מדינות באירופה. מצד אחד, אף פוליטיקאי מהזרם המרכזי לא צריך שיאשימו אותו בתמיכה באנטישמים שקוראים למדינת היהודים להתפנות לתוך הים ונעזרים בקריקטורות בסגנון הדר-שטירמרי כדי להדגיש את הדחיפות שבכך.

מצד שני, לא כולם קונים את ההשוואה. רק לאחרונה אמרה שרת החוץ החדשה של שבדיה אן לינדה כי ארצה "אינה רואה דמיון בין פעילות ה-BDS לפעילות אנטישמית".

גם החלטת בית הדין האירופי מלפני שבועיים התעלמה מהניסיונות לקשור בין שנאת יהודים להתנגדות לכיבוש. השופטים דחו את הערעור שהגיש לפני כמה שנים יקב פסגות (הפועל בגדה המערבית) על הנחיית האיחוד האירופי מ-2015 לסמן מוצרים המיוצרים בגדה, במזרח ירושלים וברמת הגולן, וקבע כי 28 מדינות האיחוד יצטרכו מעתה לסמן את תוצרת ההתנחלויות. בישראל חוששים כעת כי ההחלטה עשויה להיות רק תחילתו של גל חקיקה המורה לסמן את מוצרי ההתנחלויות במקומות אחרים בעולם.

האם החלפת הדיסקט בכל הקשור למאבק ב-BDS קשורה להישגיה של התנועה? לאו דווקא. קשה מאוד לאמוד את המחיר שמשלמת ישראל כתוצאה מפעילות תנועת החרם והדה-לגיטימציה נגדה. בתחום הכלכלי אין אף אחד שחולק על כך שמדובר בנזק מינורי, אם בכלל, אבל לאיש אין נתונים שמכמתים את השפעת החרם, משיכת ההשקעות והסנקציות על הכלכלה, האקדמיה או התרבות בישראל. ברגע הראשון זה עשוי להיראות תמוה, אבל ההסבר העיקרי ששמעתי ממשרדי הממשלה שאמורים לעקוב אחר הנושא היה די משכנע: עיקר החרם מתנהל בתחום האפור, הסבירו לי. בתי השקעות, זמרים או ארגונים אקדמיים לא חייבים לצאת בהצהרות פומביות כדי לנתק את קשריהם עם ישראל. הם פשוט מחליטים בינם לבין עצמם שלא שווה להם להתעמת עם האקטיביסטים כדי להשקיע פה; שלא שווה להם לחטוף רפש באינסטגרם כדי להופיע פה, ושלא שווה להם שסטודנטים נרגשים יפוצצו במוסדותיהם כנסים אם הם יבחרו להזמין אליהם אנשי אקדמיה ישראלים.

נשיא אוניברסיטת חיפה וראש ועד ראשי האוניברסיטאות, פרופ' רון רובין, סבור שמבין התחומים השונים שבהם פועלת תנועת ה-BDS, השפעתה על האקדמיה היא המשמעותית ביותר. "באקדמיה יש לזה משקל, בעיקר במדעי הרוח והחברה", הוא אומר. "ישנם כל מיני ניסיונות לאסור את ה-BDS באמצעות חקיקה, אבל זה לא פותר את הבעיה כי ה-BDS הלא פורמלי הוא ה-BDS הקשה יותר. איך זה קורה? זה קורה כשבן אדם מקבל מאמר לפרסום והוא אפילו לא פותח את המעטפה וזורק אותה לפח כי מי שכתב אותו מישראל. זה קורה כשמפסיקים להזמין ישראלים לכנסים ולשבתונים. איך אפשר לדעת את זה? מרגישים עוינות בכנסים, למשל. אנשים לפעמים מקבלים תשובה כמעט אוטומטית שהמאמרים שלהם לא מתקבלים. התחומים הכי בעייתיים הם חקר המזרח התיכון וגם כל דבר שעוסק בגזע ובמגדר. הבעיה היא שזה קורה במדינות שבהן זה הכי כואב - בדוברות האנגלית שביניהן".

רובין גם אומר שהוא לא יכול להעיד על ירידה בכמות ובעוצמת פעילות החרם נגד אקדמאים ישראלים בשנים האחרונות. "אני לא יודע לומר אם יש התחזקות, אבל בוודאי שאין היחלשות. לכן חשוב לי לומר שוב שחקיקה לא פותרת את הבעיה. בעיניי, הדרך היחידה היא להתעמת איתם. להופיע בכנסים, להביע את עמדתנו ולהציג את האוניברסיטאות בישראל כמו שהן - שהן פתוחות בפני כל מי שרוצה ללמוד בהן ללא הבדל של דת ומוצא. להסביר שאנחנו מחוללי השינוי בחברה הישראלית. אנחנו צריכים לומר את זה מול כל פעיל BDS שנעמד מולנו. לא צריך להירתע מעימות מולם. שיצעקו עלינו. לא נורא".

פרופ' רון רובין / צילום: יונתן בלום

כשאני שואל את רובין מה דעתו על אפקטיביות הפעילות של המשרד לנושאים אסטרטגיים נגד תנועת החרם, הוא נשמע משועשע. "ראיתי שיש פרסומות בטלוויזיה בארץ. אני לא מבין למה יש פרסומות בארץ נגד ה-BDS. את מי הם מנסים לשכנע? אני לא מבין את הקטע. את הכסף הזה צריך להשקיע בלשלוח אותנו למקומות שבהם נעמוד פנים מול פנים עם הפעילים שלהם ונענה להם. האם ניתן לשכנע אנשים? תראה, באיזה כנס מישהו התחיל לדבר איתי על האפרטהייד במדינת ישראל. אמרתי לו ‘על מה אתה מדבר? אני בא מאוניברסיטה שבה 40% מהסטודנטים הם ערבים. אלו אנשים שיהפכו לחלק מהשרדה המרכזית של החברה’. את המסר הזה חייבים להעביר. אני חושב שמגע אישי מול אנשים שרואים שאין לך קרניים משנה לגמרי את השיח. ראיתי את זה ברמה האישית מול קולגות ממדינות ערב".

כשהוא מתבקש להתנבא אם בשנים הקרובות תתמוסס תנועת החרם נגד האקדמיה הישראלית או דווקא תצבור יותר כוח, רובין מתנסח בזהירות. "מה שיקרה בעתיד ואיך שיתייחסו אלינו זה תולדה של המצב הפוליטי בארץ", הוא אומר.

כך לא נראית כלכלה מוחרמת

NGO מוניטור הוא אחד מארגוני הימין שעוקבים מקרוב אחר תנועת החרם בשנים האחרונות ואף הצטרף לדרישה לגרש את שאקר מישראל כידיד בית המשפט. כשאני מבקש מאיתי ראובני שמנהל את תחום התקשורת בארגון להעריך את מידת ההשפעה של תנועת החרם, הוא ממהר לומר ש"ברמת הכלכלה הלאומית של ישראל - לקמפיין שלהם יש אפס השפעה. אני טוען שההצלחה של תנועת ה-BDS היא בעיקר ברמת התודעה".

ואכן, חברות וקרנות בינלאומיות פועלות פה בהמוניהן ומשקיעות בכלכלה הישראלית. מוצרים ישראליים נמכרים ברחבי העולם וחברות ישראליות נרכשות בסכומי עתק ובקצב מסחרר. אף גורם משמעותי לא החליט שהוא מפסיק לעשות עסקים עם ישראל. רק לאחרונה דווח כי בשנה החולפת עלתה ישראל ב-14 מקומות במדד "עשיית העסקים" שמפרסם הבנק העולמי, וכי היא ממוקמת בו במקום ה-35 מתוך 190 מדינות. כך לא נראית כלכלה מוחרמת.

המצב מורכב יותר לגבי היחס כלפי חברות שפועלות באופן ישיר בשטחים וכן לגבי חרם על רכישת מוצרים מתוצרת ההתנחלויות בחו"ל. ישראל הרשמית מציגה קריאה לחרם על חברות כאלו או לסימון של מוצרי ההתנחלויות בחו"ל כדה-לגיטימציה מלאה של ישראל כולה. המציאות, לעומת זאת, מגחיכה את הטענה ומראה שהעולם עושה את ההבחנה שממשלת ישראל מסרבת לעשות: הוא פשוט מבדיל בין ישראל הריבונית לבין השטחים שהיא כובשת.

סודהסטרים למשל יצאה ממעלה אדומים כדי שלא להסתכן בחרם. מהרגע שבו היא עברה לנגב שהריבונות עליו אינה שנויה במחלוקת, איש לא קורא שלא לרכוש את מוצריה. פפסיקו הענקית שעושה עסקים בכל העולם, ושלכאורה הייתה יכולה להיפגע מרכישה של חברה ישראלית, רכשה אותה ב-2018 בלי לחשוב פעמיים.

אז אם לא בתחום הכלכלי, ואם בתחומי התרבות ובאקדמיה קשה מאוד לאמוד את האפקטיביות שלה, כיצד בכל זאת מאיימת תנועת ה-BDS על ישראל? לראובני חשוב לומר שהוא בכלל מסתייג מהמילה איום. לשיטתו, מדובר באתגר. "תראה, התחום הראשון שבו יש להם הישגים זה היכולת שלהם להביא את הנושא לשולחנם של מקבלי ההחלטות. שפתאום מדינות וגופים ידידותיים לישראל מכניסים את הקשר עם ישראל למערך קבלת ההחלטות שלהם. שהם מדברים על זה. הדבר השני זה שתחושת הביטחון של ישראלים ויהודים נפגעה. שיש טשטוש מוחלט בין הדברים. ברגע שאתה יהודי, אתה בבעיה במקומות מסוימים. הדבר השלישי שאני רואה כהצלחה זה היכולת של התנועה הזאת להתלבש על כל שיח אוניברסלי או מוסרי שקורה בעולם ולהפוך לחלק ממנו. רק לפני שעה, תנועת ה-BDS הכריזה שהיא מזדהה עם גרטה טונברג שנלחמת נגד שינוי האקלים בטענה שאם רוצים להציל את האקלים, צריך קודם לסיים את הכיבוש. זה אולי נשמע מגוחך, אבל תחשוב על אדם ליברלי מערבי שלא חשוף למצב המורכב פה. הם עשו את אותו הדבר גם בחיבור שלהם עם תנועת Black Lives Matter בארה"ב. הבעיה היא שמהר מאוד התודעה יכולה לעבור למעשה".

שינוי בהגדרת האנטישמיות

ב-2016, לאחר הצטברות אירועים שכללו את ביטולי הופעותיהם של אמנים בקליבר של אלביס קוסטלו ולורן היל, ואת הניסיון לקדם בפיפ"א מהלך שיוביל להענשתה של ישראל בגין מניעת חופש תנועה משחקני נבחרת פלסטין, נדלק אצל קובעי המדיניות בישראל אור אדום. השלב הראשון בשינוי הגישה היה שאנשי המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה, שבראשו עומד גלעד ארדן המשמש גם כשר לביטחון פנים, נדרשו לחקור לעומק את ארגוני תנועת החרם.

חוקרי המשרד זיהו יותר מ-40 ארגונים עיקריים שאחראים לפעילות תנועת החרם על ישראל, ושההתחקות אחר אנשיהם ומקורות המימון שלהם הובילה אותם לא פעם אל הרשות הפלסטינית, אל החמאס ואל החזית העממית. את פעילי הארגונים הללו מכנים פרסומי המשרד "מחבלים בחליפות".

במקביל, הם ריכזו מאמץ רב בסריקת חשבונותיהם, אתריהם ופרסומיהם של פעילי החרם וארגוני החרם כדי לאתר בהם שימוש באמצעים רטוריים ו-ויזואליים בעלי גון אנטישמי. הצגתם של לא מעט טיעונים, השוואות או קריקטורות כביטויי אנטישמיות טהורים נראית לעיתים מעט היסטרית או נטולת הומור עצמי, אבל זה לא אומר שאנטישמיות אינה קיימת. לפעמים מדובר גם בגועל דוחה באמת.

"מצד אחד, ה-BDS הוא לא איום אסטרטגי מטורף", אומר ראובני מ-NGO מוניטור. "מצד שני, אתה לא יכול להתעלם ממנו. כבר ניסו וזה לא עבד. מה שעובד זה לקחת את מה שאני מגדיר כאתגר, לתחם אותו, להבין איפה הבעיות שלו ועד כמה הוא יכול להזיק לך, ולראות איך מתמודדים איתו עם כלים ומשאבים מוגבלים. אני חושב שישראל התעוררה מאוחר מדי, כשהעסק הזה כבר נהיה גדול, אבל אני גם חושב שיש הישגים בשנתיים האחרונות. לדעתי, הולך להיות שינוי מאוד רציני באופן שבו ה-BDS מתבטא ומשווק את עצמו לעולם בגלל שעכשיו גם מדינות שביקורתיות כלפי ישראל מסתייגות מה-BDS".

עו"ד ספרד לא מתרשם במיוחד. "הגישה של ממשלת ישראל במאבק שלה נגד ה-BDS משרתת את תנועת ההתנחלות ואת תנועת הסיפוח והעליונות היהודית", הוא אומר. "הם מנסים לייצר זהות בין אלו שנאבקים להפסקת ההתנחלויות בשל היותן מפירות זכויות אדם ולזהות אותם עם תנועה שמטרתה להשמיד את מדינת ישראל".

ספרד עצמו משוכנע ש"נתניהו לבדו הוא מי שהפך את ה-BDS לאפקטיבי כי בפועל, התנועה הזאת לכשעצמה לא אפקטיבית. ממה שאני מכיר, ההישגים של ה-BDS קטנים ונקודתיים. ההצלחה הגדולה שלהם היא תודעתית ופסיכולוגית והניפוח שלהם הוא מעשה ידיהם של נתניהו וארדן וארגונים כמו NGO מוניטור ואחרים. כל הקריירה של אנשים כמו נתניהו וארדן מבוססת על הפחדה של הציבור ועל יצירת שדים שאפשר יהיה לרדוף אחריהם. הם עשו את זה לארגוני החברה הישראלית למיניהם, לשמאלנים ולערבים ול-BDS. ככל שאתה מגדיל את השדים האלו, ככה אתה מקבץ את הציבור הישראלי המפוחד מאחוריך. מול ישראל לא עומד הרי איום קיומי, אז איך אפשר לייצר איום כזה? מנפחים את איראן ואת ה-BDS. כמה חבר'ה בכמה קמפוסים שמדברים לא יפה על ישראל".

ראובני חושב שבעקבות אימוץ הגדרת האנטישמיות החדשה (והשנויה במחלוקת בעצמה), נכנסו הארגונים למגננה. "אנחנו סבורים שכמו שיש תהליך שבו מדינות משוות את החוק שלהן להגדרה הזאת, גם ארגוני סיוע הומניטרי צריכים לאמץ את ההגדרה. אם אתה מסתכל על מה שגרמניה החליטה ועל טיוטת דוח של האו"ם שיצא לאחרונה ונכתב בו שבתנועת ה-BDS יש אספקטים אנטישמיים רבים שצריך לטפל בהם, ועל כך שבמדינות בארה"ב מדברים על זה ובבריטניה מדברים על זה, אתה רואה שבמקומות הללו ה-BDS הפך להיות משהו שכבר לא כל-כך קל להזדהות איתו".

פרופ' ניב גורדון שתומך בתנועת החרם והוקע בשל כך בישראל עד שעבר לחיות וללמד בלונדון, מספק זווית אחרת על שאלת האפקטיביות של ה-BDS ועל הדרך שבה ישראל נאבקת נגד תנועת החרם. "תראה, בכלכלה ההשפעה של ה-BDS היא אפסית, אבל בתרבות ובאקדמיה המצב שונה. שם המטרה היא לפגוע בתדמית של ישראל כדמוקרטיה היחידה במזה"ת ולנסות לשכנע את הציבור הבינלאומי שישראל היא הלכה למעשה מדינת אפרטהייד. אני לא מכוון לדרום אפריקה אלא להגדרה של האו"ם. גם ל-BDS בדרום אפריקה לקח 30-20 שנה עד שהוא נהיה משמעותי, וכאן המחשבה לטווח הארוך היא שברגע שתצליח לשנות את התדמית של ישראל, אז אולי יהיו לכך השלכות אחרות. כך שהאפקטיביות באה לידי ביטוי בשינוי של התדמית. אם אתה מסתכל על הציבור בארה"ב, שמבחינת ישראל הוא הציבור החשוב ביותר, אנחנו רואים שאצל הדור הצעיר של היהודים שם יש ירידה עצומה בשיעור אלו שתומכים בישראל בכל מצב. רבים מהיהודים מאוד-מאוד ביקורתיים כלפי ישראל ורואים בה מדינה שמפירה זכויות אדם ומתרחקת מהערכים המוסריים שהם מאמינים בהם. מבחינת ה-BDS, אם רואים את זה כמלחמה איטית שבה צריך לכבוש כל גבעה, כאן יש מהלך אפקטיבי שמצליח. אלו הצלחות קטנות.

"גם מבחינת אמנים שלא מגיעים לישראל. אנחנו שומעים על אלו שמבטלים את ההופעות שלהם פה, אבל הרוב הם אלו שאומרים לעצמם ‘מה אנחנו צריכים את זה?’ ומראש לא באים. באקדמיה אני חושב שיש תנועה מתגברת של ארגונים מקצועיים - כרגע כמעט אך ורק במדעי הרוח והחברה - שחלקם החליטו לאמץ את הקריאה לחרם, אבל ברובם יש דיון בנושא ומבחינת ה-BDS עצם הדיון הוא הצלחה. זה אומר שישראל במוקד ושדנים בהפרות שלה כמו הגבלת חופש תנועה של סטודנטים ואקדמאים ועל הפגיעה ביכולת של אקדמאים לעשות את מלאכתם, וזה מראה שבמצב הנוכחי הם לא יכולים לעשות זאת. זה דיון שלא היה קיים עד לפני חמש שנים, אז גם פה אני רואה אפקטיביות".

רוג'ר ווטרס מרסס על חומת ההפרדה.  / צילום: רויטרס - Runway Manhattan

למרות הדברים הללו, גורדון אומר שעלייתם של משטרים שמרניים ברחבי העולם - טראמפ, ג'ונסון, אורבן, בולסונרו ואחרים - מחלישה את התפיסה הליברלית שעומדת בבסיס תפיסת ה-BDS. בנוסף, הוא מתאר את הזיהוי שישראל יצרה בין תנועת ה-BDS לבין אנטישמיות כ"הצלחה בלתי רגילה". "ישראל משקיעה המון במאבק ב-BDS ואני חושב שמה שאנחנו רואים היום בעולם זה שישראל הצליחה לשנות באופן רדיקלי את משמעות האנטישמיות - משנאת יהודים לביקורת על ישראל. נוצר מצב שיש מנהיגים בעולם שהם ציונים ואנטישמיים כמו למשל אורבן בהונגריה. זה נכון גם לגבי שרים בממשלת פולין שעונים על כל קריטריון של אנטישמיות קלאסית, אבל בגלל שהם ציונים, מבחינת ישראל זה בסדר. לעומת זאת, אנשים כמוני שמבקרים את מדינת ישראל, הופכים לדידם של ארדן ושותפיו לאנטישמים".

פעילי BDS מוחים בת"א נגד קיום האירוויזיון בישראל  / צילום: Gettyimages ישראל

 

BDS - המודל המצליח וההווה הדי זניח

המודל של תנועת החרם על ישראל הוא החרם שממנו סבל משטר האפרטהייד הדרום אפריקאי בשנות ה-80, ושמקובל לראות בו את הגורם המכריע שהביא להתמוטטותו ולהפיכתה של המדינה לדמוקרטיה. שלא במפתיע, לא רק שפעילי החרם נגד ישראל משתמשים במילה אפרטהייד כדי לתאר מגוון רחב של פרקטיקות ישראליות - הן בשטחים שנכבשו ב-1967 והן בתוך גבולותיה הריבוניים - אלא שהתנועה כולה נולדה בדרום אפריקה.

איך זה קרה? בוועידת האו"ם נגד גזענות שהתכנסה בדרבן שבדרום אפריקה בשיא האינתיפאדה השנייה ב-2001, הצליחה קואליציה של מדינות לטמון לישראל מארב דיפלומטי. הן השתלטו על סדר היום של הוועידה והצליחו להעביר הצהרה מסכמת שקראה לבודד את ישראל כמדינת אפרטהייד ולגזור מכך אסטרטגיה של סנקציות וחרמות בתחומים שונים. ההיענות של מדינות העולם לרעיון הייתה כידוע זניחה, אבל אירועי דרבן הניחו את היסודות לתנועת החרם שקמה ארבע שנים מאוחר יותר וכללה כ-170 ארגונים לא ממשלתיים פרו-פלסטיניים. הדמות הבולטת בארגון באותה תקופה היה האקטיביסט עומר ברגותי, פלסטיני המתגורר בעכו ובעל מעמד תושב קבע כתוצאה מנישואיו לאזרחית ישראל.

בעוד שקשה להצביע על הישגים משמעותיים של תנועת החרם בתחומי הכלכלה והאקדמיה, האזרח הישראלי התוודע אליה מזמן בזכות פעילותו הבלתי נלאית של מנהיג פינק פלויד לשעבר, רוג’ר ווטרס. אף אחד לא יודע כמה זמרות, זמרים, להקות או אמנים ביטלו את הופעותיהם או את פעילותם המקצועית בישראל כתוצאה מלחץ שווטרס ופעילים אחרים הפעילו עליהם. דוברות משרד התרבות והספורט הפנתה אותי למשרד לנושאים אסטרטגיים כששאלתי אותם כמה הופעות או אירועי ספורט בוטלו או שובשו בשנים האחרונות עקב קמפיין החרם, וגם לא ידעו לומר אם המגמה מתחזקת, נחלשת או נשארה סטטית. במשרד לנושאים אסטרטגיים, מתברר, לא מנהלים מעקב בתחומים הללו, אבל לאחרונה פורסם שראשיו מנסים לגייס אדם שינהל את המערכה נגד תנועת החרם בתחום התרבותי.

תומך BDS מפגין בהופעת פארל ויליאמס בקייפטאון, 2015    / צילום: Gettyimages ישראל

דוגמאות בולטות לביטולי הופעות מהשנים האחרונות הן ביטול הופעתה של הזמרת לורד הניו זילנדית בדצמבר 2017 וביטול הופעתה של לנה דל ריי בפסטיבל מטאור באוגוסט 2018. עם זאת, יש להניח שאמנים אחרים העדיפו לוותר על ישראל מלכתחילה כדי להימנע מעימות עם פעילי תנועת החרם.

אלון ליאל שכיהן כשגריר ישראל בטורקיה ובדרום אפריקה אמר לי לפני קצת יותר משנה כי "הסנקציות על דרום אפריקה הן ללא ספק סיפור ההצלחה הכי גדול של סנקציות כלכליות, תרבותיות וצבאיות בעידן המודרני. למה הן הצליחו? במשך 40-30 שנה היו סנקציות חלקיות, אבל אז הן מערב אירופה והן ארה"ב, ובסוף אפילו ישראל, נכנסו לתוכן ואטמו את החמצן הדרום אפריקאי לגמרי. אם יש עליך סנקציות ממדינות אפריקה ומהודו, אבל מערב אירופה וארצות הברית פתוחים אליך, אין לך בעיה, אבל ברגע שהסנקציות מקיפות וכוללניות, הן מתחילות להשפיע חזק מאוד". בין המילים אפשר להבין שזה לא המקרה של ישראל.

**כתבה זו נערכה מחדש לאחר פרסומה, בעקבות פנייה שקיבלנו ולפיה דברים שצוטטו בכתבה נאמרו שלא לייחוס

עוד כתבות

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות