גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם הצהרת ארה"ב על חוקיות ההתנחלויות מנוגדת לדין הבינלאומי

שר החוץ האמריקאי חולל סערה כשהכריז כי ההתנחלויות בגדה לא סותרות את הדין הבינלאומי ● המבקרים התקוממו: אם יש דבר כזה "דין בינלאומי", אי-אפשר לשנות אותו בהבל-פה ● כדי להבין ממה עשוי הדין הזה, ואיך תיתכן מחלוקת אם הוא חל על ישראל, "המשרוקית של גלובס" מציגה מורה נבוכים

מייק פומפאו, שר החוץ של ארצות-הברית / צילום: shutterstock
מייק פומפאו, שר החוץ של ארצות-הברית / צילום: shutterstock

הצהרה דרמטית שהשמיע לאחרונה שר החוץ האמריקאי מייק פומפאו עוררה לא רק סערה פוליטית, אלא גם מבוכה פילוסופית. פומפאו הכריז כי "ממשל טראמפ הופך את הגישה של ממשל אובמה להתנחלויות הישראליות", שלפיה ההתיישבות בשטחי הגדה המערבית אינה מתיישבת עם החוק הבינלאומי. דובר הרשות הפלסטינית הודיע בתגובה שהממשל האמריקאי בכלל "אינו מוסמך להכשיר את מפעל ההתנחלויות", והאיחוד האירופי קבע כעובדה: "כל פעילות להקמת התנחלויות היא בלתי חוקית בעיני החוק הבינלאומי".

אם יש דבר כזה "חוק בינלאומי", איך אפשר לשנות אותו במחי הכרזה? מנכ"ל שוברים שתיקה אבנר גבריהו לעג: "כמו כן יודיע פומפאו שכדור הארץ הוא שטוח". ח"כ תמר זנדברג מהמחנה הדמוקרטי גרסה בטוויטר: "הממשל יודיע שהשמש זורחת במערב". על כך השיב כנגדה אחד הגולשים: "את לא מבינה את ההבדל בין עובדה מדעית לקביעה פוליטית ומדינית. משפט הוא דבר הסכמי, לא מדעי".

ובכן, מה שנקרא "משפט בינלאומי" הוא לא עובדה פיזיקלית, אבל גם לא נולד מחדש עם כל הכרזה פוליטית. הוא מציין מארג של הסכמים והחלטות שהתפתחו במשך שנים. כדי להבין למה מתכוונים שני הצדדים במחלוקת הנוכחית, אי-אפשר להסתפק בהצהרות חגיגיות על מה שהדין הבינלאומי "קובע". נצטרך להסתכל איך המנגנון עובד.

אילן יוחסין משפטי - דוגמאות להכרה באיסור להעביר אוכלוסייה לשטח כבוש

■ על מה מתנגדי הצהרת פומפאו מסתמכים?

גם הרשות הפלסטינית וגם האיחוד האירופי הזכירו מקור ספציפי שפוסל את ההתנחלויות: החלטה 2334 שאישרה מועצת הביטחון ב-2016. ההחלטה הזו גינתה צעדים של ישראל ל"שינוי הרכב האוכלוסייה" בשטחים הכבושים.

■ אבל מועצת הביטחון היא לא בית משפט.

נכון, אבל היא הסתמכה מצדה על מסמכים קודמים, ובהם חוות דעת של בית הדין הבינלאומי לצדק - גוף של האו"ם. בית הדין התבקש ב-2004 לקבוע עמדה (לא מחייבת) בעניין החוקיות של גדר ההפרדה, ובתשובתו הארוכה נכללה פסקה שלפיה ההתנחלויות מפרות את הדין הבינלאומי, שכן הדין אוסר, בין היתר, על כוח כובש "לארגן או לעודד מעבר של חלקים מאוכלוסייתה לשטח הכבוש".

■ באיזו זכות ביה"ד קבע דבר כזה?

כאן אנחנו מגיעים עמוק לעבר. ביה"ד הבינלאומי לצדק הציג את קביעתו כפירוש לסעיף אחד באמנת ז'נבה הרביעית, סעיף 49(6), שבסופו נכתב משפט לקוני: "המעצמה הכובשת לא תגרש ולא תעביר חלקים מאוכלוסייתה האזרחית לשטח הכבוש על ידה". אמנת ז'נבה נוסחה ב-1949, וכמובן לא אמרה שום דבר מפורש על ההתנחלויות. בית הדין הציג פרשנות שלפיה הסעיף מתאר את מה שישראל עושה בהתנחלויות.

■ אבל גם אמנת ז'נבה היא רק הסכם, והסכמים אפשר לשנות.

בהחלט. אמנת ז'נבה התגבשה אחרי מלחמת העולם השנייה, והכוח שלה נובע מכך שמדינות חתמו עליה, וכמו שראינו - ממשיכות לצטט ממנה עד היום בהחלטות ובמסמכים. אבל העובדה היא שישראל חתמה על אמנת ז'נבה ב-1951, וגם ארצות-הברית חתומה עליה, ושתיהן מכירות בה עד היום. לשיטתן, האמנה היא חלק מהדין הבינלאומי. למעשה אף מדינה בעולם לא נסוגה רשמית מאמנת ז'נבה.

■ אז איך פומפאו יכול להתכחש לדין הבינלאומי?

הוא לא מתכחש. צריך להבחין בין שתי שאלות: האם מכירים בתוקף של הוראות במשפט הבינלאומי, כגון סעיף 49(6); והאם חושבים שהן חלות במקרה ספציפי. פומפאו הקפיד לומר: ההחלטה להפסיק לראות בהתנחלויות משהו שמנוגד מעצם טיבו לחוק הבינלאומי מבוססת "על העובדות, ההיסטוריה והנסיבות המיוחדות" של ההתיישבות האזרחית בגדה המערבית. קרי: אין מחלוקת ש"למעצמה כובשת אסור להעביר חלקים מאוכלוסייתה האזרחית לשטח כבוש", אבל מעכשיו ארה"ב לא קובעת שזה מה שישראל עושה.

■ אילו נימוקים משפטיים הוא נתן לכך?

הוא לא נתן נימוקים מפורטים. פומפאו הזכיר שנשיאים קודמים היו חלוקים בשאלה. ממשל קרטר טען שההתנחלויות מנוגדות לאמנת ז'נבה, ונשען על חוות דעת של יועמ"ש משרד החוץ הרברט הנסל מ-1978. הנסל הסתמך על אמנת האג מ-1907, שמגדירה מהי "תפיסה לוחמתית" של שטח, ועל הסעיף שהזכרנו באמנת ז'נבה, והסיק (א) שישראל היא כוח כובש (ב) שאם היא מקצה קרקע ומממנת התנחלויות, הרי שהיא "מעבירה אוכלוסייה" לשטח הכבוש. הנשיא רייגן דחה את העמדה הזאת, בלי נימוק משפטי, והנשיאים הבאים שהתנגדו להתנחלויות לא נשענו על הדין הבינלאומי אלא על הטעם המעשי שהן "מכשול לשלום".

■ ומה אומרים בישראל?

כאמור, בישראל עצמה מכירים באמנת ז'נבה, וגם באמנת האג ששולבה בה. בבג"ץ מ-2004 בעניין הכפר הפלסטיני בית סוריק, למשל, כתבו השופטים: "נקודת המוצא של כל הצדדים הייתה שישראל מחזיקה באזור זה בתפיסה לוחמתית", כלומר כפופה להגבלות של אמנת האג, שאוסרות למשל (בסעיף 46) הפקעת רכוש של תושבי השטח התפוס. מצד שני, בישראל מסכימים עם פומפאו שהמילים "העברת אוכלוסייה אזרחית לשטח כבוש" לא נוגעות לנו.

■ איך זה ייתכן?

הטענה היא ששני מרכיבים בסעיף פתוחים לפרשנות - האם השטח "כבוש", והאם ישראל "מעבירה" לתוכו אוכלוסייה אזרחית. דוח שהגיש לממשלה השופט אדמונד לוי מ-2012 - ולא אושר עד היום - הגיע למסקנה ש"מנקודת מבטו של המשפט הבינלאומי, הקמת יישובים יהודיים ביו"ש אינה לוקה באי-חוקיות". הנימוק: השטח לא "נכבש" - הוא הובטח בידי חבר הלאומים כ"בית לאומי לעם היהודי", וירדן לא הוכרה קודם כריבון בו.

■ האם כל אחד יכול לפרש את הדין הבינלאומי כרצונו?

זה יותר מסובך. יש גופים שיכולים לפרש מסמכים כמו אמנת ז'נבה, אבל לא כל מדינה מכירה בסמכותם. לדוגמה, לא כל חברות האו"ם מכירות בתוקף המחייב של עמדת ביה"ד הבינלאומי לצדק, זה שקבע שסעיף 49(6) אוסר על ההתנחלויות. ב-1956 ישראל הכריזה מרצונה שהיא מחויבת להכרעותיו, אבל ב-1985 היא חזרה בה. באמנה המכוננת של ביה"ד הפלילי הבינלאומי מ-1998 נוספו לביטוי "העברת אוכלוסייה אזרחית" המילים "במישרין או בעקיפין". ישראל לא אהבה את החידוד, ובהצבעה על הנוסח ברומא לא תמכה באמנה.

■ למה אי-אפשר להכריע במחלוקת לפי תקדימים?

חוקים יבשים מנוסחים לעתים קרובות באופן עמום, אבל המשמעות המדויקת שלהם מתחדדת לפי השימוש בהם במקרים קודמים. לכאורה, תקדימים להסתמכות על אמנת ז'נבה היו יכולים להכריע אם מה שעושה ישראל נחשב ל"העברת אוכלוסייה לשטח כבוש" או לא. אבל סקירה שערך פרופ' יוג'ין קונטורוביץ', מומחה למשפט בינלאומי וחבר בפורום קהלת, העלתה שבשאר המקרים הבולטים של מעבר אוכלוסייה אזרחית לשטח כבוש מאז חתימת אמנת ז'נבה, כמעט שלא נעשה שימוש בסעיף 49(6). הקהילה הבינלאומית התערבה בדרכים שונות בעימותים בצפון קפריסין, בחצי האי קרים, בסהרה המערבית ועוד, ולעתים המחלוקות הגיעו לערכאות בינלאומיות - אבל לא על סמך הסעיף הזה.

■ והעובדות, מה איתן?

המשרוקית לא מתיימרת לספק חוות דעת משפטית משלה. העובדות הן שכל מדינות העולם מכירות באופן מופשט באיסור להעביר אוכלוסייה לשטח כבוש. העובדות הן גם שכמעט כולן מפרשות אותו כך שהוא חל על ההתנחלויות, אבל ישראל וארצות-הברית - לא. 

עוד כתבות

יאיר אפרתי, ווליו בייס  / צילום: עינת לברון

ווליו בייס ומשקיעים נוספים גייסו 240 מיליון דולר לחברת בלנק צ'ק

קבוצת משקיעים בה חברה ווליו בייס הישראלית גייסה 240 מיליון דולר ל-SPAC בתחום הרפואי ● החברה תחפש בישראל ובעולם השקעות בעיקר בתחומי הרפואה מרחוק והבריאות הדיגיטלית שכבר רושמות הכנסות

אולפן ערוץ 20 / צילום: ערוץ 20

"התאבדו" על המספר: ערוץ 20 הציע פי 5 מהמתחרים על השימוש באפיק 14

ערוץ 20 זכה במכרז שערכה הרשות השנייה על קבלת אפיק 14 בשלט ● לגלובס נודע כי ערוץ 20 שבשליטת המיליארדר יצחק מירילשווילי הציע במכרז 5 מיליון שקל - לעומת מיליון שקל שהציע ערוץ 24 ולעומת פחות מחצי מיליון שקל שהציע ערוץ הלא TV

טל פרלמוטר / איור: גיל ג'יבלי

טל פרלמוטר מקים את "הקרקס" וינהל את קמפיין ישראל ביתנו

פרלמוטר, עד לאחרונה שותף בשמעוני-פינקלשטיין, פרש מהמשרד והקים סוכנות עצמאית ● אחרי עזיבתו של פרלמוטר, תומר פולישוק מונה למנהל הקריאטיב הראשי של המשרד

בני גנץ  / צילום: אלעד מלכה

לאחר חודשים של שיתוק: מועצות התאגיד ומועצת הכבלים והלוויין חוזרות לפעול

שר התקשורת בני גנץ חתם על על מינויה של שרון ידין לתפקיד חברת מועצת התאגיד, ובכך אפשר את חזרתה של המועצה לפעילות, אחרי כמעט 10 חודשים של שיתוק ● בנוסף הממשלה אישרה את מינויים של ארבעה חברים במועצת הכבלים והלוויין

הכניסה ללשכת התעסוקה / צילום: כדיה לוי

בלי הסגר השלישי: ירידה קלה בשיעור האבטלה הרחב בדצמבר 2020

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדווחת על ירידה קלה בשיעור האבטלה הרחב בדצמבר 2020 - 537 אלף בני אדם, לעומת 599 בני אדם בסוף נובמבר ● נתון זה אינו כולל את דורשי העבודה החדשים בסגר השלישי שהתחיל ב-27 בדצמבר - כ-134 אלף איש נוספים שאיבדו את עבודתם

בורסת פרנקפורט / צילום: shutterstock

נעילה מעורבת באירופה: מדד הדאקס טיפס ב-0.4%

בוול סטריט לא יתקיים היום מסחר לרגל חופשת יום מרטין לותר קינג ● הביטקוין עולה ב-1% ונושק לרמה של 37,000 דולרים

יאיר אבידן / צילום: רמי זרניגר, יח"צ

בנק ישראל: "בשל התפתחות הטכנולוגיה, יש לבחון את מחירי השירותים הבנקאיים"

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל מצפה מהבנקים ומחברות כרטיסי האשראי להתאים את התעריפונים שלהם למציאות הטכנולוגית המשופרת, שמשפיעה על העלויות התפעוליות שלהם

עמדות בדיקת קורונה בנתב"ג / צילום: מיכל רז חיימוביץ

משרד המשפטים יגבש תקנות שיחייבו ביצוע בדיקת קורונה בנתב"ג

כך סיכמו גנץ ומנדלבליט לקראת ישיבת הממשלה מחר ● בהודעה שפרסם מוקדם יותר משרד המשפטים נאמר כי "אין כל אמת בטענה כאילו הייעוץ המשפטי לממשלה מנע אי-פעם התניית כניסה לארץ מחו"ל בהצגת בדיקת קורונה שלילית" ● רגב: "לאורך כל הדרך גורמי הייעוץ המשפטי אמרו שאין לנו את הסמכות"

יובל שטייניץ / צילום: איל יצהר

כך הפכה התוכנית שתקבע כיצד ייראה משק האנרגיה למוקד מריבה

יותר מ-120 מדינות יאפסו את פליטות הפחמן שלהן תוך 30 שנה ● ואצלנו? שרי האנרגיה והגנת הסביבה מתקוטטים, כולל ירידה לפסים אישיים, ובמשרד ראש הממשלה נוטים שלא להתערב, למרות הצהרת נתניהו בנושא

דני גבע, שותף בכיר במיתר, וליאור סושרד באירוע ההכרזה על השותפים החדשים / צילום: משרד מיתר

משרד מיתר הודיע על צירופם של תשעה שותפים חדשים

השותפים שהצטרפו הם: רן קמחי, ליאור לוי, טלי לונגין, יהונתן זלוף, בוריס רוגינקין, רועי בר, דורון לוי, ג'ונה אברמוביץ ומאור חקק

עיירת נופש שוממת בשוויץ. הרשויות החליטו על סגירת מסעדות, בארים ומקומות בילויים למשך יותר משישה שבועות / צילום: Reuters, Arnd Wiegmann

שווייץ תקיים משאל עם: האם חוקי להטיל סגר בגלל הקורונה?

קבוצה המתנגדת לסגרים אספה קרוב ל-90 אלף חתימות בשבועות האחרונים כדי להכריז על משאל עם בנוגע לחקיקה ● המשאל יתקיים ככל הנראה ביוני הקרוב - המועד המוקדם ביותר האפשרי מבחינת החוק כדי להוציא אותו לפועל

נציגי UTI במעמד החתימה המקוון עם נציגי GEELY / צילום: יח"צ

חברת UTI קיבלה את זיכיון הייבוא של החטיבה המסחרית של GEELY הסינית

הייבוא יתמקד בתחילה במשאיות חלוקה חשמליות קלות

טל גרנות-גולדשטיין, מנכ"לית HOT / צילום: יח"צ

"מחדלי השוק הסיטונאי": משרד התקשורת קונס את הוט טלקום ב-6 מיליון שקל

לדברי המשרד, החברה לא קיימה כנדרש את הוראות רפורמת השוק הסיטונאי והערימה קשיים על ספקי אינטרנט ללא תשתית לחכור מקטעי תשתית ולשווקם לצרכנים

אמיר ברמלי בית משפט הכרעת דין הונאת משקיעים / צילום: איל יצהר

הפרקליטות מתנגדת לבקשת ברמלי לפסול את השופט כבוב

ברמלי ביקש את פסילתו של השופט כבוב, לאחר שבנו של השופט הגיש נגדו תלונה על ניסיון סחיטה ● בתגובתה לבית המשפט, כתבה הפרקליטות כי "אין לאפשר לנאשם במחי לשונו ועטו להביא לפסילתו של שופט"

יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

היום בכנסת: דיון על פיקוח הדוק יותר למטבעות דיגיטליים

היום עתידה הוועדה לדון בבקשה לאישור צו איסור הלבנת הון לנותני שירות בנכס פיננסי, המכניס אל גדרי החוק לאיסור הלבנות הון גופים העוסקים בסחר במטבעות וירטואליים

לירן אבישר בן חורין / צילום: רפי קוץ

בסרט הזה כבר היינו: משרד התקשורת ישכור חברת ייעוץ לקביעת מחירי שוק סיטונאי

אחרי שכשל ביצירת שוק סיטונאי על גבי רשת הוט, המשרד רוצה לבחון מחדש את המודל הרצוי לקביעת מחירי שוק סיטונאי על גבי רשת הוט ובזק ● המשרד הודיע על כוונתו להטיל קנס של 6 מיליון שקל על הוט בשל אי-יישום רפורמת השוק הסיטונאי ברשת שלה

אמיר ברמלי / צילום: תמר מצפי

אחרי החשד בסחיטה: אמיר ברמלי מבקש את פסילתו של השופט חאלד כבוב

לדברי ברמלי, "מצב בו השופט כבוב דן בעניינו של ברמלי, כאשר בנו של השופט הגיש תלונה במשטרה נגד ברמלי, הוא פגום ומעוות, ויש להימנע ממנו"

חנן מור מנכל חברת חנן מור / צילום: איל יצהר

הראל תשקיע 40 מיליון שקל במניות קבוצת הנדל"ן חנן מור

המניות יוקצו במחיר של 37 שקל למניה, המשקף הנחה של 5.2% ביחס למחיר הסגירה אתמול

חוות שרתים. "זה תחום שמצריך הרבה ניסיון" / צילום: Shutterstock

מסימני תקופת הקורונה: כך הפכו חוות השרתים לטרנד ההשקעה הלוהט של חברות הנדל"ן

לאחר שחטפו מכה במשרדים ובמסחר, חברות הנדל"ן המניב מגוונות את התיק בעזרת תחום שדווקא שגשג בקורונה: חוות השרתים

מעבדה אינטל / צילום: אינטל

האיום המרכזי הוא מגפת הדולר. כיצד נתחסן ממנה?

כדי להבריא את המשק, משרד האוצר צריך לחבור לנגיד בנק ישראל - שנתן את מנת החיסון הראשונה - לאותת לעובדים כי לא יפקיר אותם אל מול השינויים בשער המטבע, ולייצר סביבה עסקית תחרותית ● נשיא התאחדות התעשיינים בטור מיוחד לגלובס