גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם הצהרת ארה"ב על חוקיות ההתנחלויות מנוגדת לדין הבינלאומי

שר החוץ האמריקאי חולל סערה כשהכריז כי ההתנחלויות בגדה לא סותרות את הדין הבינלאומי ● המבקרים התקוממו: אם יש דבר כזה "דין בינלאומי", אי-אפשר לשנות אותו בהבל-פה ● כדי להבין ממה עשוי הדין הזה, ואיך תיתכן מחלוקת אם הוא חל על ישראל, "המשרוקית של גלובס" מציגה מורה נבוכים

מייק פומפאו, שר החוץ של ארצות-הברית / צילום: shutterstock
מייק פומפאו, שר החוץ של ארצות-הברית / צילום: shutterstock

הצהרה דרמטית שהשמיע לאחרונה שר החוץ האמריקאי מייק פומפאו עוררה לא רק סערה פוליטית, אלא גם מבוכה פילוסופית. פומפאו הכריז כי "ממשל טראמפ הופך את הגישה של ממשל אובמה להתנחלויות הישראליות", שלפיה ההתיישבות בשטחי הגדה המערבית אינה מתיישבת עם החוק הבינלאומי. דובר הרשות הפלסטינית הודיע בתגובה שהממשל האמריקאי בכלל "אינו מוסמך להכשיר את מפעל ההתנחלויות", והאיחוד האירופי קבע כעובדה: "כל פעילות להקמת התנחלויות היא בלתי חוקית בעיני החוק הבינלאומי".

אם יש דבר כזה "חוק בינלאומי", איך אפשר לשנות אותו במחי הכרזה? מנכ"ל שוברים שתיקה אבנר גבריהו לעג: "כמו כן יודיע פומפאו שכדור הארץ הוא שטוח". ח"כ תמר זנדברג מהמחנה הדמוקרטי גרסה בטוויטר: "הממשל יודיע שהשמש זורחת במערב". על כך השיב כנגדה אחד הגולשים: "את לא מבינה את ההבדל בין עובדה מדעית לקביעה פוליטית ומדינית. משפט הוא דבר הסכמי, לא מדעי".

ובכן, מה שנקרא "משפט בינלאומי" הוא לא עובדה פיזיקלית, אבל גם לא נולד מחדש עם כל הכרזה פוליטית. הוא מציין מארג של הסכמים והחלטות שהתפתחו במשך שנים. כדי להבין למה מתכוונים שני הצדדים במחלוקת הנוכחית, אי-אפשר להסתפק בהצהרות חגיגיות על מה שהדין הבינלאומי "קובע". נצטרך להסתכל איך המנגנון עובד.

אילן יוחסין משפטי - דוגמאות להכרה באיסור להעביר אוכלוסייה לשטח כבוש

■ על מה מתנגדי הצהרת פומפאו מסתמכים?

גם הרשות הפלסטינית וגם האיחוד האירופי הזכירו מקור ספציפי שפוסל את ההתנחלויות: החלטה 2334 שאישרה מועצת הביטחון ב-2016. ההחלטה הזו גינתה צעדים של ישראל ל"שינוי הרכב האוכלוסייה" בשטחים הכבושים.

■ אבל מועצת הביטחון היא לא בית משפט.

נכון, אבל היא הסתמכה מצדה על מסמכים קודמים, ובהם חוות דעת של בית הדין הבינלאומי לצדק - גוף של האו"ם. בית הדין התבקש ב-2004 לקבוע עמדה (לא מחייבת) בעניין החוקיות של גדר ההפרדה, ובתשובתו הארוכה נכללה פסקה שלפיה ההתנחלויות מפרות את הדין הבינלאומי, שכן הדין אוסר, בין היתר, על כוח כובש "לארגן או לעודד מעבר של חלקים מאוכלוסייתה לשטח הכבוש".

■ באיזו זכות ביה"ד קבע דבר כזה?

כאן אנחנו מגיעים עמוק לעבר. ביה"ד הבינלאומי לצדק הציג את קביעתו כפירוש לסעיף אחד באמנת ז'נבה הרביעית, סעיף 49(6), שבסופו נכתב משפט לקוני: "המעצמה הכובשת לא תגרש ולא תעביר חלקים מאוכלוסייתה האזרחית לשטח הכבוש על ידה". אמנת ז'נבה נוסחה ב-1949, וכמובן לא אמרה שום דבר מפורש על ההתנחלויות. בית הדין הציג פרשנות שלפיה הסעיף מתאר את מה שישראל עושה בהתנחלויות.

■ אבל גם אמנת ז'נבה היא רק הסכם, והסכמים אפשר לשנות.

בהחלט. אמנת ז'נבה התגבשה אחרי מלחמת העולם השנייה, והכוח שלה נובע מכך שמדינות חתמו עליה, וכמו שראינו - ממשיכות לצטט ממנה עד היום בהחלטות ובמסמכים. אבל העובדה היא שישראל חתמה על אמנת ז'נבה ב-1951, וגם ארצות-הברית חתומה עליה, ושתיהן מכירות בה עד היום. לשיטתן, האמנה היא חלק מהדין הבינלאומי. למעשה אף מדינה בעולם לא נסוגה רשמית מאמנת ז'נבה.

■ אז איך פומפאו יכול להתכחש לדין הבינלאומי?

הוא לא מתכחש. צריך להבחין בין שתי שאלות: האם מכירים בתוקף של הוראות במשפט הבינלאומי, כגון סעיף 49(6); והאם חושבים שהן חלות במקרה ספציפי. פומפאו הקפיד לומר: ההחלטה להפסיק לראות בהתנחלויות משהו שמנוגד מעצם טיבו לחוק הבינלאומי מבוססת "על העובדות, ההיסטוריה והנסיבות המיוחדות" של ההתיישבות האזרחית בגדה המערבית. קרי: אין מחלוקת ש"למעצמה כובשת אסור להעביר חלקים מאוכלוסייתה האזרחית לשטח כבוש", אבל מעכשיו ארה"ב לא קובעת שזה מה שישראל עושה.

■ אילו נימוקים משפטיים הוא נתן לכך?

הוא לא נתן נימוקים מפורטים. פומפאו הזכיר שנשיאים קודמים היו חלוקים בשאלה. ממשל קרטר טען שההתנחלויות מנוגדות לאמנת ז'נבה, ונשען על חוות דעת של יועמ"ש משרד החוץ הרברט הנסל מ-1978. הנסל הסתמך על אמנת האג מ-1907, שמגדירה מהי "תפיסה לוחמתית" של שטח, ועל הסעיף שהזכרנו באמנת ז'נבה, והסיק (א) שישראל היא כוח כובש (ב) שאם היא מקצה קרקע ומממנת התנחלויות, הרי שהיא "מעבירה אוכלוסייה" לשטח הכבוש. הנשיא רייגן דחה את העמדה הזאת, בלי נימוק משפטי, והנשיאים הבאים שהתנגדו להתנחלויות לא נשענו על הדין הבינלאומי אלא על הטעם המעשי שהן "מכשול לשלום".

■ ומה אומרים בישראל?

כאמור, בישראל עצמה מכירים באמנת ז'נבה, וגם באמנת האג ששולבה בה. בבג"ץ מ-2004 בעניין הכפר הפלסטיני בית סוריק, למשל, כתבו השופטים: "נקודת המוצא של כל הצדדים הייתה שישראל מחזיקה באזור זה בתפיסה לוחמתית", כלומר כפופה להגבלות של אמנת האג, שאוסרות למשל (בסעיף 46) הפקעת רכוש של תושבי השטח התפוס. מצד שני, בישראל מסכימים עם פומפאו שהמילים "העברת אוכלוסייה אזרחית לשטח כבוש" לא נוגעות לנו.

■ איך זה ייתכן?

הטענה היא ששני מרכיבים בסעיף פתוחים לפרשנות - האם השטח "כבוש", והאם ישראל "מעבירה" לתוכו אוכלוסייה אזרחית. דוח שהגיש לממשלה השופט אדמונד לוי מ-2012 - ולא אושר עד היום - הגיע למסקנה ש"מנקודת מבטו של המשפט הבינלאומי, הקמת יישובים יהודיים ביו"ש אינה לוקה באי-חוקיות". הנימוק: השטח לא "נכבש" - הוא הובטח בידי חבר הלאומים כ"בית לאומי לעם היהודי", וירדן לא הוכרה קודם כריבון בו.

■ האם כל אחד יכול לפרש את הדין הבינלאומי כרצונו?

זה יותר מסובך. יש גופים שיכולים לפרש מסמכים כמו אמנת ז'נבה, אבל לא כל מדינה מכירה בסמכותם. לדוגמה, לא כל חברות האו"ם מכירות בתוקף המחייב של עמדת ביה"ד הבינלאומי לצדק, זה שקבע שסעיף 49(6) אוסר על ההתנחלויות. ב-1956 ישראל הכריזה מרצונה שהיא מחויבת להכרעותיו, אבל ב-1985 היא חזרה בה. באמנה המכוננת של ביה"ד הפלילי הבינלאומי מ-1998 נוספו לביטוי "העברת אוכלוסייה אזרחית" המילים "במישרין או בעקיפין". ישראל לא אהבה את החידוד, ובהצבעה על הנוסח ברומא לא תמכה באמנה.

■ למה אי-אפשר להכריע במחלוקת לפי תקדימים?

חוקים יבשים מנוסחים לעתים קרובות באופן עמום, אבל המשמעות המדויקת שלהם מתחדדת לפי השימוש בהם במקרים קודמים. לכאורה, תקדימים להסתמכות על אמנת ז'נבה היו יכולים להכריע אם מה שעושה ישראל נחשב ל"העברת אוכלוסייה לשטח כבוש" או לא. אבל סקירה שערך פרופ' יוג'ין קונטורוביץ', מומחה למשפט בינלאומי וחבר בפורום קהלת, העלתה שבשאר המקרים הבולטים של מעבר אוכלוסייה אזרחית לשטח כבוש מאז חתימת אמנת ז'נבה, כמעט שלא נעשה שימוש בסעיף 49(6). הקהילה הבינלאומית התערבה בדרכים שונות בעימותים בצפון קפריסין, בחצי האי קרים, בסהרה המערבית ועוד, ולעתים המחלוקות הגיעו לערכאות בינלאומיות - אבל לא על סמך הסעיף הזה.

■ והעובדות, מה איתן?

המשרוקית לא מתיימרת לספק חוות דעת משפטית משלה. העובדות הן שכל מדינות העולם מכירות באופן מופשט באיסור להעביר אוכלוסייה לשטח כבוש. העובדות הן גם שכמעט כולן מפרשות אותו כך שהוא חל על ההתנחלויות, אבל ישראל וארצות-הברית - לא. 

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: תמר מצפי

ת"א ננעלה בירידות; סלקום קפצה לאחר רכישת גולן טלקום

ת"א 35 ירד ב-0.8%, ת"א 125 נחלש ב-0.75%, ומדד ת"א 90 איבד 0.45% ● מדדי הטכנולוגיה והבנקים ירדו בכ-1% ● סלקום תרכוש את גולן טלקום ב-600 מיליון שקל ● טאואר פספסה את תחזיות הרבעון הרביעי ומספקת תחזית הכנסות נמוכה לרבעון הראשון של 2020

אייל מליס, ענת גבריאל / צילומים: יוסי זמיר, אנצ'ו גוש. עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

האוטו של תנובה: בוחנת כניסה למשלוחי המכולות

חברת המזון הגדולה בישראל במגעים לכניסה למיזם המכירה המקוונת לסופרמרקטים שכונתיים שהקימה יוניליוור • המיזם מציע לסופרמרקטים ומכולות תשתית להקמת אתר מכירות ברשת • שיתוף-פעולה שכזה עשוי להיות כפוף לאישור הרשות לתחרות

המשנה למנכ``ל  ``ידיעות אחרונות`` ציון פרץ / צילום: יוסי כהן

בעקבות מינוי אבי בן טל: ציון פרץ, המשנה למנכ"ל רשת 13, פורש מתפקידו

כבר עם היוודע דבר מינויו של אבי בן טל לתפקיד מנכ"ל רשת, העריכו רבים כי פרץ יפרוש מתפקידו, זאת למרות שנעשו מאמצים מצד בעלי המניות לשכנע אותו להישאר לפחות לחודשים הראשונים

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 17 בפברואר

אתמול באיכילוב: 8 נפגעים בתאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

משה מזרחי, אינמוד / צילום: איל יצהר, גלובס

הכנסות שנתיות של 156 מיליון דולר לאינמוד שכבר שווה 1.4 מיליארד דולר

חברת האסתטיקה הרפואית רשמה ברבעון הרביעי הכנסות של 47 מיליון דולר, גידול של 63% לעומת התקופה המקבילה ● החברה משיקה שני מוצרים חדשים וחוזה צמיחה נוספת של 20-25% ב-2020

אליעזר פישמן / צילום: שלומי יוסף

משפחת פישמן תחמוק מאחריות משפטית? מחלוקת בין לאומי והפועלים על הצעת פשרה בתיק פשיטת הרגל

איש העסקים פושט הרגל מנסה לקדם פשרה שכוללת מחיקה של התביעות המשפטיות נגד ילדיו ורעייתו בתמורה לתשלום פעוט ● ל"גלובס" נודע כי בנק לאומי כבר הסכים לפשרה, שנתקעה כי בנק הפועלים דרש הזרמה של עשרות מיליונים ● לאומי: "מתנגדים בתוקף להסדר המוצע"

שאול אלוביץ' / צילום: איל יצהר

פרשנות: אלוביץ' מקווה שהשופטים ייטו לו חסד יותר מאנשי הפרקליטות

ההחלטה לוותר על זכותו לשימוע בתיק בזק התקבלה אצל שאול אלוביץ' בראש ובראשונה בגלל האכזבה שלו מתוצאות הליך השימוע שנערך לו בתיק 4000, וגם כדי לא לחשוף את טענות ההגנה שלו בפני התביעה

אורי פדרמן - בעלים של קפה לנדוור  / צילום: איל יצהר, גלובס

אחרי 13 שנה: קפה לנדוור נפרדת מאסם-נסטלה ותופץ ע"י שסטוביץ

ל"גלובס" נודע כי מוצרי הקפה של לנדוור יעברו בהדרגה להפצת שסטוביץ • לפי הערכות, פעילות זו צפויה להביא לשסטוביץ תוספת למחזור של כ-5 מיליון שקל בשנה

אלון מאסק / צילום: Aly Song, רויטרס

יצרניות הרכב הוותיקות שוברות את הראש: "איך להיות יותר כמו טסלה?"

בכירים בפולקסווגן, אאודי, פורשה וג'נרל מוטורס מאיצים את המאמצים להעלות על הכביש דגמים "הורגי טסלה" ● אנליסט במורגן סטנלי: "אם טסלה תוכיח שהיא רווחית, זה יבטל את אחת הסיבות הגדולות ביותר לכך שהיצרניות המסורתיות היססו 'ללכת על כל הקופה' עם המכוניות החשמליות"

משה ברקת / צילום: רפי קוץ

ברקת משנה תוואי ליישום משטר ההון הרגולטורי ומכין את הקרקע להגברת דיבידנדים בביטוח

אתמול פרסם הממונה על רשות שוק ההון טיוטות של "מפות דרכים להתאמת הוראות סולבנסי 2 למתכונת האירופית ולאימוצו של תקן דיווח כספי בינלאומי (IFRS) מספר 17" ● מניות חברות הביטוח, שהתחזקו אתמול בעקבות הודעת ברקת, ירדו היום בממוצע בכ-1.3%, בצל הסנטימנט השלילי בשוקי ההון

טל גרנות-גולדשטיין, מנכ"לית HOT / צילום: יח"צ

הערכות: הוט תבקש לבחון את המיזוג שלה עם פרטנר במקביל למיזוג סלקום וגולן טלקום

בהוט שוקלים לבקש מהמדינה שלא לתת אישור למיזוג של סלקום עם גולן טלקום לפני שיבחנו את פוטנציאל המיזוג של הוט עם פרטנר ● בהוט מאמינים כי המיזוג שלה עם פרטנר טומן בחובו יתרונות ברמה הלאומית, ולכן על הרגולטור לבחון את שני המיזוגים במקביל

אביב כוכבי / צילום: Oded Balilty, Associated Press

רשמית צה"ל מודיע על הקמת אגף אסטרטגיה ואיראן

זאת כחלק מהתוכנית הרב-שנתית "תנופה" שמקדם הרמטכ"ל אביב כוכבי ● האגף החדש יכלול בשלב ראשון את החטיבה האסטרטגית וחטיבה קשרי החוץ, ושתי משימותיו העיקריות יהיו תכנון אסטרטגיה צבאית ו"ריכוז הפעולות לעיצוב ולתכנון המערכה למול הזירה האיראנית"

בניין הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

המסחר בתל אביב צפוי להיפתח בהמשך לירידות ברחבי העולם

מדד דאו ג'ונס איבד אמש 0.6%, S&P 500 ירד ב-0.3% והנאסד"ק ננעל בעלייה מזערית של 0.02% לשיא חדש ● הזהב חצה את רף 1,600 דולר לראשונה מאז 2103 והנפט ננעל ללא שינוי ● אתמול ירד מדד ת"א 35 ב-0.8%, ת"א 125 נחלש ב-0.75%, ומדד ת"א 90 איבד 0.45%

רמי לוי / צילום: שלומי יוסף

רמי לוי הופך לזכיין של דואר ישראל: פותח לראשונה דואר בתוך חנות של הרשת

דואר ישראל מרחיבה את מערך שיתופי-הפעולה הקמעונאיים שלה ותפתח סניף בתוך רשת רמי לוי

שעוני פייר קארדן / צילום: יח"צ

רולטיים קיבלה את הזיכיון הבלעדי לייבוא מותג השעונים פייר קארדן

השעונים של המותג ישווקו ברשת חנויות אימפרס ובאתר האונליין שלה ובחנויות שעונים נוספות בטווח מחירים שינוע בין 560-880 שקלים

בניין קבוצת NSO / צילום: AP Photo, AP

מהשב"כ ל-NSO: מינוי נוסף של איש ביטחון לחברת הסייבר התקפי

איש שירות הבטחון הכללי לשעבר, אלי עמר, ישמש כסמנכ"ל מערכות המידע בחברה ● המעבר של אנשי הבטחון  מתפקידים רגישים ובכירים לשורותיה של אחת מחברות הסייבר השנויות במחלוקת בישראל, מזכיר את המעברים של בכירי משרד האוצר לאורך השנים למשרות נחשקות בשוק הפרטי

שלטי השכרה ומכירה בבניין בחדרה  / צילום:  תמר מצפי

הורשע עו"ד שהעלים הכנסות בסך 1.7 מיליון שקל מהשכרת שמונה דירות

ביהמ"ש קבע כי "עו"ד שמואל אריאלי העלים את ההכנסות מהשכרת הדירות במרמה, תוך שימוש פסול בפרטיהם של קרובי משפחתו, כדי לפטור עצמו מהצורך לדווח על הכנסותיו ולשלם מסים כדין" ● "הנאשם עשה שימוש יצירתי במיוחד – אם להשתמש במילים עדינות – בידע המשפטי שברשותו"

צביקה גנדלמן / צילום: תמר מצפי

הוועדה המקומית של חדרה אישרה להרוס את בניין העירייה

הוועדה המקומית חדרה אישרה תוכנית להרס מבנה העירייה הקיים, כחלק מחידוש משמעותי של מרכז העיר המיושן ● בתוכנית – הקמת מגדל בן 26 קומות שיהווה קרייה שלטונית, ולצידו בנייה של היכל תרבות חדש, ובנייה למגורים ומסחר

בני גנץ, בנימין נתניהו / צילום: איל יצהר, תמר מצפי

נתניהו הזמין את גנץ לעימות טלוויזיוני: "אם אתה לא יכול לעמוד בלחץ של עימות איך תוביל את מדינת ישראל?"

נתניהו הזמין את גנץ לעימות בראיון בערוץ 20 ● גורם בכיר בכחול לבן: מעטים הסיכויים שגנץ יענה לעימות כזה

ויצמן שירי / צילום: תמר מצפי

ויצמן שירי ביטל את רכישת נקסט ג'ן "לאור נסיבות אישיות"

לפי ההסכם מנובמבר האחרון, התוכנית הייתה לרכוש 40% ממניות החברה תמורת 4 מיליון שקל, ולמכור לה פעילות נדל"ן וקנאביס שבבעלות שירי