גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סיר הלחץ של המשבר החוקתי ממשיך להתבשל

הפור נפל השבוע, והמועד לדיון בפסילת "חוק יסוד הלאום" נקבע לקיץ ● כעת נותר רק לצפות באסון החוקתי המתרחש למולנו בהילוך איטי ● זה לא חוק יסוד הלאום שמטריד את השופטים - אלה ההגבלות על כוחם שהם מבקשים למנוע, ועל הדרך הם ידרסו את מה שבעבר ראו כקדוש ● פרשנות

אולם בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו
אולם בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו

הכנסת והממשלה גלגלו השבוע, בפעם המי יודע כמה, את העתירות המבקשות לפסול את "חוק יסוד הלאום". שוב ביקשו לדחות את הדיון, ושוב הודיע בית המשפט כי הוא מקבל את בקשתן. אמצע יוני הבא נקבע כעת למועד החדש לפריצת המשבר החוקתי הצפוי. לבית המשפט עליון שום דבר לא בוער. הסיר שהניח על האש כשהחליט לדון בעתירות, ממשיך להתבשל לו לאט אבל בטוח.

יידחה הדיון כמה שיידחה - בסוף זה יקרה. בית המשפט ידון בתיק הזה, והתוצאה המשפטית ידועה מראש. מעתה, יכריז בית המשפט, רשאים שופטיו לפסול גם חוקי יסוד. בכך תסיר הרשות השופטת מדרכה את המחסום האחרון שעשוי היה לבלום את כוחה שכמעט אינו יודע גבול: מחויבותה, ככל רשות שלטונית אחרת, למסגרת החוקתית.

חזאי של שלג דאשתקד

אין צורך לבחון את רשימת השופטים ששובצו לדיון בתיק הזה, כדי להבין מה הולך לקרות. וזה אפילו לא כושר מיוחד של ראיית הנולד שאציג פה. אני בסך-הכול מה שיהודה עמיחי קרא לו "נביא של מה שהיה". חזאי של שלג דאשתקד. אני מנתח את ההידרדרות במשפט החוקתי שאנחנו חווים בשנים האחרונות, ולפיה משרטט את שיקרה.

פסילת חוקים רגילים הפכה לאובווייס, דבר גלוי. לאקססורי ששרד משנות הניינטיז העליזות. היא בורקס פושר שמוגש כמנת סטנדרט במסיבת הפרישה של שופטים המכבד את עצמם. אפשר לשדרג אותה, אבל אי-אפשר לרדת ממנה. אתה לא פורש כיום מבית המשפט העליון בלי לפסול משהו. לפחות סעיף קטן, שיהיה לדרך. פסילת חוקים היא כרטיס ביקור ששופטים מחלקים לעמיתיהם בחו"ל. היא עוזרת לבית המשפט להגדיר את עצמו. אני פוסל משמע אני קיים.

המערכות הפנימו את רעיון פסילת החוקים עד שהעניין הפך טיפה לפאסה. הקטע החדש הוא פסילת חוקי יסוד. מה שעד לאחרונה הייתה דעת קצה זניחה, שנמסרה כאוביטר (הערת אגב בפסק דין) והיוותה דעת מיעוט היפותטית ומסוכנת, עומד להפוך לבון-טון המשפטי. חוקי היסוד שמומחי המשפט החוקתי טרחו שנים להסביר לנו שהם "פרקים בחוקה הישראלית", ולכן קדושים הם ולא ניתן לסטות מהם ימינה או שמאלה - עומדים להיות יעד החיסול הבא של מערכת המשפט.

שופט אוהב נורמות חוקתיות

בית המשפט אינו מוכן עוד להתחייב לעבוד לפי מה שהגדיר שנים כ"החוקה הישראלית". זה כבר לא החוקים שמפריעים לו. זה האופי החוקתי של המדינה שמשתנה מול עיניו. התכנים של חוק יסוד הלאום הם רק התירוץ. שום דבר שעבר במסגרתו לא מעלה ולא מוריד. מה שמטריד את בית המשפט היא המחשבה שבקרוב יוגבל כוחו, באמצעות חוק יסוד חדש. "פסקת התגברות", הצרת זכות העמידה וכל עניין אחר. משהו הרי יקרה בקרוב. ולא שיש לבית המשפט בעיה עם נורמות חוקתיות, הוא אפילו אוהב אותן. אבל אהבה כמו שדייג אוהב דגים. אהבה אינסטרומנטלית. חתונה לא תצא שם.

הנאומים נצברים, המאמרים מתפרסמים והמערכות ננעלות על המטרה. הכנסים האקדמיים משמשים במה להצדקת מה שעומד לבוא. לא יבוא בחורף? - יבוא בקיץ. אבל בוא יבוא. בית המשפט עומד להשתלט גם על חלקת חברי האסיפה המכוננת. הוא לא יסתפק עוד בהכרעה משפטית על בסיס הנורמות החוקתיות הקיימות. הוא יבקש לעצב אותן בעצמו.

השופט אינו ניצב בראש הפירמידה

החל מאמצע שנות התשעים הצליח בית המשפט לשכנע אותנו שהכנסת יצרה למעשה חוקה. אם איננו מעוניינים בה, תמיד נוכל לשנותה, למחוק או להוסיף לה פרקים. הרי, טען בית המשפט, מדובר ביצירה שכולה מטעם הכנסת, והוא בסך-הכול אוכף את רצונה כרשות מכוננת.

בנאומו משנת 2003, במענה לביקורת מצד יו"ר הכנסת דאז, ראובן (רובי) ריבלין, אמר השופט אהרן ברק: הפגם העיקרי בגישה של יו"ר הכנסת הוא שאינו מבחין בין כנסת המכוננת חוקי יסוד לכנסת המחוקקת חוקים רגילים. בית המשפט אינו מבקר את מעשיה המכוננים של הכנסת (...) אם פסק דינו של בית המשפט המפרש חוק יסוד אינו נראה לכנסת, הרשות בידה לשנות את חוק היסוד ולכונן הסדר חוקתי שונה (...) על כן טועה יושב-ראש הכנסת שעה שהוא קובע כי המחוקק ניצב בראש הפירמידה הנורמטיבית. בראש פירמידה זו ניצבת הכנסת כרשות מכוננת. היא פועלת מעל הכנסת כרשות מחוקקת. בוודאי שהשופט אינו ניצב בראש פירמידה זו".

החל מהקיץ הקרוב עומד הקטע הזה של ברק, להפוך לחלק ממופע סאטירה שיעלה בית המשפט של הנשיאה אסתר חיות. מה ברק אמר שבית המשפט אינו מתכוון ואינו רשאי לעשות, זה מה שיעשה בית המשפט של חיות.

הוא יקבע שהוא רשאי להתערב בפעולתה המכוננת של הכנסת. הוא יעמוד על כך שבסמכותו להורות לכנסת איזה פרק נכון שיופיע בחוקה ואיזה לא. הוא יציב את עצמו במקום שטען שלעולם לא יהיה בו. בראש הפירמידה. לא מעל הכנסת. הוא יציב את עצמו מעל החוקה. לא בתור הפרשן שלה. בתור המעצב שלה.

כשחוקי היסוד נצבעים בכחול

שנים שהמערכת המשפטית שיוועה לקבלת חוקה באמצעות השלמת מפעל חוקי היסוד. אלא שהמוצר המשפטי הזה היה צבוע מבחינתה באדום פוליטי, ולכן היה רצוי בעיניה. הוא היה דרך מוצלחת לפסול חוקים שהגיעו בדרך-כלל מצד מסוים של המערכת הפוליטית הנשלטת רוב הזמן בידי הימין. משעה שקואליציית ימין החלה לקדם את חוק יסוד הלאום החלו להישמע זמירות אחרות. חוקי היסוד שהיו קדושים עד לאותה עת הפכו להיות לכאלה שההבחנה בינם לכל חוק רגיל מוטלת בספק. במה הם טובים יותר?

לראשונה החלה להישמע הדרישה ל"רוב מיוחד". אולי אפילו אישור במשאל עם. עלתה טענה מפתיעה, שהכותרת 'חוק יסוד' אינה מספיקה לביצור חוקי היסוד מפני ביקורת שיפוטית, שכן הפרוצדורה שבה מחוקקים חוקי היסוד זהה לזו של החוקים הרגילים.

ואיש לא עצר לשאול כיצד לא עלתה הטענה הזו בשעה שבית המשפט החליט להעניק לחוקי היסוד של שנות התשעים מעמד נורמטיבי-חוקתי הגבוה משל חקיקה רגילה. איך חוקי היסוד שעברו חלקם ברבע מקולות חברי-הכנסת, וחלקם בפחות מכך, התקבלו ללא דרישת רוב מיוחד.

זו הייתה אחת מטענותיו של השופט מישאל חשין נגד עמדת השופט ברק ב"פסק דין בנק המזרחי": הפרוצדורה לחקיקת חוקי היסוד אינה שונה ולכן לא ייתכן לפסול מכוח חוקי יסוד את החקיקה הרגילה שעברה כמותם בדיוק באותה הצורה. אלא שברק דחה את הטענה. מה השתנה כעת שהטענה הזו עולה? האם העקרונות המשפטיים השתנו, או שמא תוכן חוקי היסוד שעליהם צריך ליישם אותם הוא שהשתנה? האם חוקי היסוד החדשים פחות נוחים למערכת?

בין השופטים חיות ושמגר

בטור שהקדשתי למשנת השופט מאיר שמגר ז"ל, טענתי כי על-פי שמגר "הכנסת רשאית לחוקק כל חוק. ולכן היא רשאית לחוקק גם כל חוק יסוד המגביל כל חוק אחר. לפי תזת שמגר, הרעיון של חוק יסוד שאינו חוקתי, לא עולה על הדעת. את העתירה על חוק הלאום היה שמגר דוחה על הסף". אלא שידידי, ד"ר יניב רוזנאי, טען כנגדי בטור שפרסם כאן בתגובה, כי עניין הביקורת השיפוטית על חוקי יסוד נשאר אצל שמגר ב"צריך עיון" ואף ציטט מפיו בנושא. לטענת רוזנאי, ייתכן ששמגר דווקא היה מקבל את העתירות בעניין.

אז בדקתי את עצמי מחדש. האם שמגר היה עשוי לקבל את העתירות נגד חוק הלאום?

פסילת חוק יסוד הלאום מתבקשת כיום בגלל אחת משתי טענות שמעלים העותרים: הראשונה, שהחוק אינו עומד בתנאי פסקת ההגבלה של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. השנייה, שהוא עומד בסתירה ל"עקרונות היסוד של השיטה". אין דרך שלישית לפסול את חוק יסוד הלאום.

שמגר שלל במפורש את הדרך הראשונה. הוא ציין ב"פסק דין מזרחי" ש"שינוי או פגיעה שלא במסגרת פסקת ההגבלה יכול שיעשו רק על-ידי חקיקה באותו מדרג, היינו באמצעות חוק יסוד ". הרעיון שלפיו אין לבחון את עמידת חוק יסוד בתנאי פסקת הגבלה היה מקובל גם על שופטים אחרים. הוא מופיע כבר ב"בג"ץ פורת" המוקדם.

על שלילת הדרך השנייה אין צורך להכביר במילים. שמגר לא קיבל כל רעיון שלפיו עקרונות יסוד עשויים להכתיב לכנסת התנהלות כלשהי. הוא אפילו לא האמין בקיומה של רשות מכוננת בישראל. עקרון היסוד ששמגר האמין בו היה ריבונות הפרלמנט. זה היה כמעט העיקרון היחיד עבורו. במאמר שהתפרסם לפני פרישתו ציין:

"ביטויה של ריבונות [הכנסת] הוא בכך, שאין גוף עליון מעל (הדגשה במקור) לכנסת המטיל עליה סייגים מן החוץ. הסייגים לחקיקה קמים וצומחים מתוכה, עקב החלטתה החופשית בעת חקיקת החוקים שהיא מקבלת (...) לשון אחרת: המעמד הריבוני ביטויו אך ורק בכך שאין מבחינת הרשות המחוקקת הכתבה חיצונית בעניין החקיקה על-ידי רשות אחרת (הדגשה במקור), כמובן, פרט להכתבה הנובעת מקולו של הבוחר".

אצל שמגר, האקטיביסט, המשבר החוקתי של הקיץ הקרוב לא היה מתרחש. העתירות נגד חוק יסוד הלאום היו נדחות על הסף. אבל חיות אינה שמגר. והצפוי - עומד להתרחש בתקופת נשיאותה. אנחנו חוזים כעת באסון חוקתי בהילוך איטי. 

הכותב שימש בארבע השנים האחרונות יועצה הבכיר של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד ואחראי מטעמה על ענייני הכנסת והממשלה במשרדה. בנוסף, שימש מרכז ועדת השרים לחקיקה וכמרכז ועדת שקד-לוין להגברת המשילות בישראל. הוא תלמיד לתואר שלישי באוניברסיטה העברית

עוד כתבות

נפגעי הקורקינטים - סופ"ש 6-7 בדצמבר

הסופש באיכילוב: 16 נפגעי תאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו

עתירה: התקציב לשיקום שורדות זנות לא נוצל – ועלול לרדת לטמיון

המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות עתר לבית המשפט נגד משרדי הרווחה והאוצר, בטענה שהכסף המוקצה עבור שיקום נשים בזנות לא הגיע ליעדו, ועשוי לשוב לקופת האוצר עם תום השנה ● בית המשפט הורה למדינה לנמק בתוך שבוע מדוע לא נעשה שימוש בתקציב

משה ברקת/ צילום: רפי קוץ

הדרך לכישלון רצופה בכוונות טובות של הממונה על שוק ההון ברקת

בעולם שבו יש מחסור עצום באנליזה איכותית בכל צמתי ההשקעות בגופים המוסדיים, נכון יותר לעודד את המוסדיים להשקיע במחקר תומך השקעה שישפר את קבלת החלטות ההשקעה - ולא לייצר מחלקה ביורוקרטית שכל תפקידה הוא כסת"ח ● פרשנות

תמר יסעור וצבי זיו  / צילום: תמר מצפי

תמר יסעור מונתה ליו"רית מעגל ידידי בת שבע

וגם: משה ברקת מחפש אקטוארים בצפון אמריקה

רונן ניר, שותף בויולה ונצ'רס / צילום:

"למה קמים פחות סטארט-אפים? כי אנחנו לא יודעים איך ייראה עידן המכונות"

רונן ניר, שותף בקרן ההון סיכון ויולה ונצ'רס, מסביר בראיון ל"גלובס" כיצד הולך ומשתנה מודל האקזיט המוכר, למה ענקיות הטכנולוגיה דורשות מהמשקיעים לחשב מסלול מחדש, ומה קורה מאחורי הקלעים של הסטארט-אפים: "לכל משקיע יש ברגע נתון שתי חברות במשבר"

דונלד טראמפ / צילום: Leah Millis, רויטרס

טראמפ: "יש יהודים בארה"ב שאינם אוהבים מספיק את ישראל"

בנאום לפני כנס של המועצה הישראלית-אמריקאית, ארגון של מהגרים ישראליים בארה"ב, מנה טראמפ את פעולותיו למען ישראל והכריז: "אני מקיים את הבטחותיי" ● הצהיר: לא בטוח שאעזוב את הבית הלבן אחרי שמונה שנים ● "אל תצביעו בעד הדמוקרטים – הם ייקחו לכם את כל הכסף"

דקטלון תל אביב / צילום: יחצ

ענקית הספורט הצרפתית דקטלון מקימה מרכז לוגיסטי בישראל

בין המועמדות להקמת המרכז: החברה לפיתוח קיסריה • דקטלון חתמה חוזים לפתיחת שלוש חנויות נוספות בארץ

פרויקט מחיר למשתכן ביבנה / צילום: אייל פישר

הממשלה אישרה: תוכנית מחיר למשתכן תוארך גם ל-2020

זאת בשתי פעימות: בפעימה הראשונה יימשך שיווק הדירות במסגרת התוכנית עד ליוני 2020; לאחר מכן, בכפוף למקור תקציבי ובאישור הממשלה, התוכנית תימשך עד לסוף 2020 ● כיוון שמדובר בממשלת מעבר, ההחלטה טעונה בחינה של היועמ"ש

ריאנאייר / צילום: שאטרסטוק

אפקט בואינג: ריאנאייר תסגור את הקו לנירנברג בחודש מרץ הקרוב

חברת הלואו קוסט מנמקת את המהלך בעיכוב בקבלת מטוסי הבואינג 737 מקס 10 ● המשמעות – ביטול הקו הישיר מת"א לנירנברג שבגרמניה הפועל כיום בתדירות של שתי טיסות שבועיות

צילום: איל יצהר. צולם במפעל חלל של התעשייה האווירית

הישראלית הבכירה בתחום החלל ממליצה לישראל לשגר אישה לירח

ד"ר דגנית פייקובסקי, מהדמויות הבכירות בתחום האסטרונאוטיקה בעולם, מסבירה למה כדאי להשקיע בחלל, ולמה מומלץ למדינת ישראל שהאדם הבא שתשלח לחלל יהיה דווקא אישה

עמנואל "מאני" פאקיו. מתאגרף, פוליטיקאי ושחקן / צילום: Joe Camporeale, רויטרס

כוכב הקריפטו: מי הסלב הבא שינפיק מטבע?

הנפקת המטבע הדיגיטלי של כוכב האגרוף הפיליפיני "מאני" פקיאו בחודש שעבר ציינה שלב חדש בשימוש בטכנולוגיה למונטיזציה של הערצת המונים ● מטבע ליברה לסלבריטאים כנראה לא יגיע בקרוב, אבל אפשר לפנטז על הפוטנציאל

אבי ברזילי, מנכ"ל אפריקה נכסים / צילום: אירנה קוסטינסקי

ביג מגדילה את ההימור על אפי נכסים: רכשה מניות נוספות של חברת הנדל"ן המניב ביותר מ-400 מיליון שקל

בעקבות ההשקעה, שבוצעה במסגרת הנפקת מניות, הגדילה ביג את שיעור החזקתה באפי נכסים, המתנהלת ללא גרעין שליטה, ל-20% בהשקעה כוללת של 725 מיליון שקל ● מגה אור, המחזיקה ב-13% ממניות אפי נכסים, שמרה על חלקה בהשקעה של 83 מיליון שקל

גלעד אלטשולר / צילום: איל יצהר

2019 הייתה שנה טובה לבתי ההשקעות - ובעיקר לאלטשולר שחם

בית ההשקעות, שהנפיק השנה בהצלחה את חברת הגמל שלו, מציג רווחים אדירים של 213 מיליון שקל מתחילת השנה - ונהפך לבעל היקף הנכסים השני בגודלו בשוק ההון הישראלי

שריפה בשמן תעשייה בנמל חיפה/ צילום: אילן מלסטר , המשרד להגנת הסביבה

שמן תעשיות: השריפה בחוף שמן הותירה הפסד של יותר מ-10 מיליון שקל

את הרבעון השלישי של השנה סיכמה שמן, העוסקת בייצור ושיווק של שמנים, בהפסד של 8.5 מיליון שקל ● זאת בעקבות הוצאה חד-פעמית של יותר מ-10 מיליון שקל בקשר לשריפה

עמוס לוזון / צילום: איל יצהר

"לא שוכנעתי כי קיים סיכוי כלשהו לשיקומה של דורי בנייה"

כך כתבה היום השופטת איריס לושי-עבודי, לצד החלטתה להוציא צו לפתיחת הליכים לחברת דורי בנייה ● עם זאת, לא נסתם הגולל המשפטי על האפשרות לשיקום החברה

תיירות מוסלמיות / צילום: רויטרס

מי הוא הישראלי שעומד מאחורי קמפיין פייסבוק לשנאת מוסלמים?

תחקיר של העיתון הבריטי "גרדיאן" חשף מעורבות של ישראלים בקמפיין נגד שמאלנים ומוסלמים, לרבות אחד אריאל אלקאראס, "תכשיטאי" מלוד (שמכחיש כל קשר לקמפיין) ● אך חשיפות קודמות מצביעות על מאמצים לקידום גזענות מזה שנים

תמיר כהן, יו"ר שיכון ובינוי / צילום: אלון רון

לנוכח ההידרדרות במצבה הפיננסי של תהל: קרן פימי נסוגה מרכישת השליטה, שיכון ובינוי מציעה לרכוש לפי שווי חברה של 12 מיליון דולר

חברת הבנייה והתשתיות מציעה להעמיד לתהל הלוואה של 11.95 מיליון דולר למשך שנתיים, אותה יהיה ניתן להמיר ל-49.9% ממניות החברה ● עוד כוללת ההצעה שתי אופציות נוספות לשיכון ובינוי לרכישת מניות נוספות של תהל ● תמיר כהן, יו"ר שו"ב: "ההשקעה תאפשר לממש את פוטנציאל הסינרגיה הרב בפעילויות שתי החברות"

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החוץ האמריקאי מייק פומפיאו / צילום: ג'ים יאנג, רויטרס

מלחמת גרסאות עם וושינגטון: סיפוח הבקעה עלה או לא עלה בשיחה עם פומפיאו?

ראש מחלקת המזרח התיכון בבית הלבן נשאל על כך ביום שישי במסגרת תדרוך עיתונאים בוושינגטון, והכחשתו הייתה גורפת ● למרות זאת, נתניהו מתעקש היום: "והעליתי את הנושא בפני פומפיאו, ואני מתכוון להעלותו בפני ממשל טראמפ"

חלל עבודה משותף / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

מדעי החלל המשותף: לאן צפוי להגיע ענף שטחי העבודה ואיך זה קשור לפקקים

בתוך חמש שנים בלבד הגיע היקף השטחים בחללי העבודה המשותפים ל–1.5% משטח המשרדים בארץ ● לפי מחקר של צ'מנסקי בן שחר, כ–80 אלף איש בארץ כבר עובדים בחללים כאלו, ומשבר התחבורה צפוי להזניק את מספר החללים המשותפים גם בפריפריה

שליחי Wolt, תל אביב / צילום: יח"צ

תנגוס בתן ביס? אפליקציית משלוחי האוכל Wolt מתרחבת לרמת השרון

אפליקציית המשלוחים, שהחלה לפעול בישראל לפני כשנה בת"א, מרחיבה את אזור הפעילות ונכנסת לרמת השרון ● להערכת החברה, השירות החדש מקצר את זמני ההמתנה למשלוח מ-90 דקות ל-31 דקות בממוצע ● כיום עובדת Wolt עם כ-500 מסעדות