גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מבקר המדינה בעקבות העליון: האם נעשה שימוש בחילוטים כדי להפעיל לחץ על חשודים?

תופעת החילוטים המוגזמים שמבצעת המדינה ואשר נחשפה ב"גלובס", ממשיכה לטלטל את מערכת החוק • לאחר שורת פסיקות של בית המשפט, שהגבילה את האצבע הקלה על ההדק של הרשויות, מגיע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן ומקים לתחייה דו"ח גנוז על הנושא של קודמו בתפקיד

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: כדיה לוי, גלובס
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: כדיה לוי, גלובס

דו"ח מבקר המדינה בנוגע למדיניות החילוטים של גורמי האכיפה צפוי לכלול ביקורת חריפה למדי על כך שהמשטרה והפרקליטות משתמשות, לעתים, בחילוט ככלי להפעלת לחץ על חשודים בפלילים.

לפי המידע שבידי "גלובס", הנקודה המרכזית ביותר שהופיעה בטיוטת הדו"ח הקודם - שנגנז, היא גם זו ש"מככבת" בטיוטה הנוכחית והיא נוגעת לפער העצום בין הרכוש שנתפס בשלבי החקירה הראשוניים, לזה שבסופו של ההליך מחולט ומועבר לקופת המדינה. הנתונים מראים כי אפילו במקרים של הרשעות, בסופו של דבר הסכומים שמאשרים בתי המשפט לחלט נמוכים משמעותית מאלו שנתפסו מלכתחילה.

חלק מהנתונים שבודק מבקר המדינה נחשפו בשנה שעבר ב"גלובס". בסדרת כתבות שפרסמנו הראינו כי למרות שבשנים 2008-2017 נתפסו למעלה מ-3.5 מיליארד שקל לחשודים, רק 500 מיליון שקל נלקחו לצמיתות בסוף ההליכים מהעבריין המורשע. כלומר, 14% בלבד מהסכום שנתפס בשלביו הראשונים של ההליך נמצא בסופו ככזה שמוצדק לחלט אותו לצמיתות מהנאשם.

מהו בעצם חילוט? לפי החוק, המשטרה והפרקליטות יכולות לבצע תפיסה וחילוט זמני (החרמה) של כספם ורכושם של חשודים בפלילים, עוד לפני העמדה לדין או הרשעה שלהם. זאת ,בשני מצבים עיקריים - כשמדובר בחשד לביצוע עבירה כלכלית וכשעולה החשד כי כספו או רכושו של החשוד הושג באמצעות ביצוע עבירה; או כשמדובר בעבירה שהעונש עליה יכלול בסבירות גבוהה תשלום פיצויים לקופת המדינה או לנפגעי העבירה.

השימוש בכלי החילוטים התרחב

בשנים האחרונות, הורחב באופן ניכר השימוש של המשטרה והפרקליטות בכלי החילוטים, מתוך הבנה כי מדובר בכלי אפקטיבי ביותר. "האכיפה הכלכלית פוגעת בחשודים ונאשמים יותר וכואבת להם יותר. בנוסף, בגלל החילוטים של כספים של חשודים, יותר קשה להם לשלם שכר-טרחה לסנגורים, וזה משפיע עליהם" אמר ל"גלובס" לפני שנה עו"ד יהודה שפר, לשעבר המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית, מי שגם הקים את הרשות להלבנת הון ונחשב לאביה של "מהפכת החילוטים". מהצד השני נשמע תדיר קולם של החשודים וסניגוריהם, שטוענים השכם והערב לפגיעה בזכויותיהם הבסיסיות, עוד לפני שבכלל התנהל המשפט בעניינם. התופעה גם זכתה לקיתונות של ביקורת מצד בית-המשפט העליון.

הביקורת הצפויה של מבקר המדינה על החילוטים נולדה בעקבות בדיקה שהחלה במשרד מבקר המדינה כבר בשנת 2016, בימיו של המבקר הקודם, השופט (בדימוס) יוסף שפירא. בעבר גם התבטא לגביה עו"ד שפר, שסיפר כי לאור הממצאים שהועברו למשרד המבקר מהפרקליטות, נגנזה טיוטת דו"ח הביקורת בנושא.

מאז שנגנזה הטיוטה הקודמת, אירעו מספר חילופי גברי במשרד מבקר המדינה: מונה מבקר המדינה הנוכחי, רו"ח מתניהו אנגלמן, וגם התחלף ראש האגף הרלוונטי במשרד, והנושא חזר שוב לשולחן. בימים אלה שוקדים במשרד מבקר המדינה על כתיבת טיוטת דו"ח, שיעסוק בפרקטיקת החילוטים.

לפי ההערכות, הביקורת תתפרסם כחלק מהדו"ח השנתי שמפרסם המבקר בסביבות אמצע השנה, ובו מוקדש כדרך קבע פרק המבקר את עבודת הפרקליטות.

במסגרת חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, שחוקק בתקופתה של שרת המשפטים הקודמת ח"כ איילת שקד עם עזיבתה של השופטת (בדימוס) הילה גרסטל את תפקיד נציבת הביקורת על הפרקליטות, הועברה הסמכות לביצוע ביקורת מערכתית על גופי התביעה (כמו הפרקליטות והתביעה המשטרתית) למשרד מבקר המדינה.

ואלה הנקודות העיקריות שצפויות להופיע בדו"ח.

אמצעי להפעלת לחץ על חשודים?

הביקורת צפויה לעסוק בשימוש לכאורה של הפרקליטות והמשטרה בחילוטים כאמצעי להפעלת לחץ על חשודים.

הנתונים מראים כי למרות שב-2008-2017 נתפסו למעלה מ-3.5 מיליארד שקל, רק 500 מיליון שקל נלקחו בסוף ההליכים לצמיתות מהעבריין המורשע. כלומר, 14% בלבד מהסכום שנתפס בשלביו הראשונים של ההליך נמצא בסופו ככזה שמוצדק לחלטו לצמיתות מהנאשם.

בתיקי צווארון לבן, שבהם מתבצעים מרבית החילוטים בשנים האחרונות (וראו בהמשך), הפער אפילו בולט יותר. לדוגמה, בתיקים שאחת העבירות שנחקרו בהם הייתה עבירת השוחד (לרוב יחד עם עבירות של הלבנת הון, מרמה ומס) נתפסו בתפיסה זמנית יותר ממיליארד שקל, ואולם סכום החילוט הסופי באותם תיקים עמד על 42 מיליון שקל בלבד.

במשרד המבקר שוקלים בחיוב לאמץ את הטענה כי הפערים העצומים, יותר מרומזים כי גופי האכיפה מבקשים להשתמש בכלי האימתני הזה גם כדי להפעיל לחץ על חשודים ונאשמים, בשלב מוקדם מאוד של ההליכים, ולבקר את הפרקליטות על השימוש הנרחב שהיא עושה בכלי רב העוצמה הזה.

בפרקליטות כבר הודו בעבר שיש בעיה עם הפער העצום הזה, אבל ייחסו זאת לעובדה כי ההליכים הפליליים נמשכים ונמתחים על-פני מספר רב של שנים. בתיקים כלכליים, שלא מקבלים עדיפות בטיפול ביחס לתיקים פליליים דחופים יותר, מדובר בטיפול שנמשך יותר מהממוצע. לפיכך, המליצו בפרקליטות להעביר לטיפולו של ביהמ"ש הכלכלי גם תיקים שעוסקים בעבירות של הלבנת הון, ולא רק תיקי ניירות ערך כפי שנהוג כיום.

אבל, גם לגופם של המספרים, טענו בפרקליטות, התמונה שונה בתכלית. בסופו של יום, הסבירו, דווקא כן מחולט לצמיתות אחוז ניכר מהרכוש שנתפס או חולט זמנית בתחילת ההליך. כשבוחנים את זה "פר תיק", גרסו, מבינים כי אחוזי החילוט הסופיים עומדים על כ-70%.

נקודה נוספת שצפויה להופיע בדו"ח המבקר תעסוק בהצטברותם של הנכסים שחולטו לטובת המדינה, אך לא מומשו. לפי הידוע, כיום מחזיקה המדינה בעשרות נכסי מקרקעין של עבריינים מורשעים, אך חסרה את "הרגל המסיימת" שתאפשר את מכירת הנכסים והעברת הרווח ממכירתם לקופתה.

פגיעה בזכויות יסוד של חשודים ונאשמים

לפי פרסום של נטעאל בנדל ב"הארץ" מהשבוע שעבר, שחשף לראשונה את העובדה כי בימים אלה שוקדים שוב במשרד המבקר על כתיבת דו"ח שיעסוק בתופעת החילוטים, מהדוח הנכתב בימים אלה עולה חשש כי מדיניות הפרקליטות הובילה לפגיעה בזכויות של חשודים. גם ביהמ"ש העליון, במספר הזדמנויות שונות, הביע עמדה דומה.

הוצאת צווי החילוט הזמניים אשר מכוחם תופסות רשויות האכיפה את רכושו ונכסיו של אדם בשלבים המוקדמים של ההליך בעניינו, נעשית, על-פי רוב, באמצעות פנייה לבית המשפט במעמד צד אחד, בשלב שבו החקירה עדיין סמויה. הצווים האלה, שמושגים עוד בטרם לחשוד יש הזדמנות להעלות טענה כלשהי שתסתור את כיוון החקירה המסתמן, נוהגים להיות גם רחבים מאוד. הם כוללים כל רכוש הרשום על שם החשוד או נמצא בחזקתו, חשבונות בנק שלו ושל בן/בת זוגו, חשבונות של חברות שבבעלותו, ועוד.

מצד אחד במרבית המקרים מדובר בצווים רחבים מאוד, ומצד שני קיים פער עצום בין מה שנתפס בתחילת ההליך למה שמחולט בסופו. התוצאה היא שלאורך השנים הצטברו תלונות רבות של חשודים ונאשמים, לפיהן תפיסת כל רכושם כבר בשלב ראשוני של ההליך לא מאפשרת להם קיום מינימלי ופוגעת בזכויותיהם הבסיסיות.

לטענת סניגורים רבים, המציאות מלמדת כי על הפרקליטות לנקוט משנה זהירות עם מתן החלטות שמשמעותן פגיעה קשה ביותר בזכויות הקניין של נאשמים וחשודים.

לכך יש להוסיף כי פעמים רבות תופעת החילוטים טומנת בחובה גם עינוי דין, לנוכח הימשכותם של מרבית ההליכים המשפטיים על פני מספר שנים. זה נכון במקרה של מי שמוגש נגדו כתב אישום, שנשאר פעמים רבות ללא כספו ורכושו עד לגזר הדין, שיכול להתקבל רק שנים רבות אחרי שהתחיל ההליך, אבל גם במקרים של מי שבסוף לא מועמדים לדין.

במקרים רבים הפרקליטות לא ממהרת להודיע לחשודים שהתיק בעניינם נסגר - גם אחרי שהיא מודיעה לחשודים הנוספים באותה פרשה כי הם מועמדים לדין - וכל עוד התיק בעניינם לא נסגר, נותר הרכוש המחולט אצל גורמי האכיפה, עד להחלטה הסופית שיכולה להתקבל כעבור שנים.

גם בית המשפט העליון הדגיש בעבר עד כמה חשוב להקפיד בזכויות היסוד של נאשמים וחשודים בעת הפעלת כלי החילוט. כך השופטת ענת ברון קבעה במקרה אחד שהגיע אליה: "חילוט רכושו של אדם טומן בחובו פגיעה קשה בזכות הקניין הנתונה לו, והפגיעה מתעצמת ככל שתקופת החילוט מתמשכת… יש לנקוט אותה רק כאמצעי אחרון ובהיעדר אמצעים חלופיים להבטחת אותה תכלית. כך יש לעשות בהשראת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וכך יש לעשות על פי עיקרון המידתיות המקובל עלינו".

המסר של העליון, עושה רושם, התחיל לחלחל גם לערכאות הנמוכות יותר. לאחרונה, למשל, אישר ביהמ"ש המחוזי מרכז את קביעת ביהמ"ש השלום בראשל"צ, שהורה לשחרר מחצית מרכושו התפוס של חשוד, לאור הזמן הרבה שעבר מאז החלה החקירה והעיכוב בהגשת כתב האישום.

תפיסות מוגזמות, מעבר למה שנבע בצו

בשנים האחרונות הגיעו לביהמ"ש העליון מספר מקרים, שכוללים לכאורה חילוטים אגרסיביים החורגים בהרבה ממה שקבע הצו בעניינם, ובוודאי שלא עומדים בקנה אחד עם דרישת המידתיות, עליה מבקש ביהמ"ש העליון להקפיד. סביר להניח כי גם נושא זה יכלל בטיוטת הדו"ח הנכתבת בימים אלה.

המקרה המוכר ביותר הוא זה הנוגע כנראה לתפיסת חפצי אמנות ותכשיטים בביתם של איש העסקים שאול אלוביץ', בעל השליטה ב"בזק", ורעייתו, איריס במסגרת פרשת תיק 4000. גורמי האכיפה לא הסתפקו בצו הרחב יחסית שהיה בידיהם לתפוס את רכושם וכספם של בני הזוג, ובחרו גם לקחת מקירות הבית את יצרות האמנות שהיו בו. הם גם טרחו להסיר את העגילים מאזניה של איריס אלוביץ' ואת טבעות הנישואים מאצבעות בני-הזוג.

תפיסות רכוש מול חילוט סופי

השופט יצחק עמית ביקר קשות את התנהלות המשטרה בפרשה, וקבע כי לא ניתן לעשות חילוט ללא צו המאשר באופן ספציפי את תפיסת הרכוש שמוחרם.

מקרה אלוביץ' אינו היחיד. פעם אחר פעם הציבו שופטי ביהמ"ש העליון לרשויות אכיפה תמרורי עצור, כשלפתחם הגיעו מקרים בהם מתחו המשטרה או הפרקליטות את סמכויותיהם מעבר למה שמתיר להם הצו והחוק.

ומה עם המלחמה בארגוני הפשיעה?

נקודה נוספת שראוי לשים לב אליה היא התחושה של רבים, לפיה השימוש בכלי החילוטים בשנים האחרונות חורג מהתכלית המקורית שלשמה נועד - מאבק בארגוני הפשיעה.

המחוקק הוא זה שהרחיב באורח ניכר את היכולת של גורמי האכיפה לעשות שימוש בכלי החילוטים. מאז חקיקת חוק איסור הלבנת הון, ובפרט מאז כניסתו לתוקף של תיקון לחוק זה בשנת 2016, אשר הכיר בעבירות המס החמורות כעבירות מקור (עבירות המהוות את המקור להון ולרכוש המולבן), נעשה שימוש נרחב מאוד בסמכויות אלה.

מכיוון שבכמעט כל עבירה כלכלית נוהגת הפרקליטות באופן אוטומטי להוסיף גם עבירת הלבנת הון, נפתחת בפניה גם האופציה לחלט את רכושו של הנאשם.

ועם זאת, לפעמים נשמעת הטענה שייתכן שגם תמצא את עצמה בדו"ח הנוכחי, לפיה זה שהאופציה קיימת - זה לא אומר שאפשר להפעיל אותה ללא ריסון, וללא כל הבחנה. מאותם נתונים שנחשפו ב"גלובס" בשנה שעברה, עלה ש-80% מהסכום שנתפס היה בקרב חשודים בעבירות צווארון לבן ולא בארגוני פשיעה.

אין להקל ראש בעבירות כאלה, אבל חשוב לזכור כי לרוב, עבירות צווארון לבן מתבצעות בקרב אנשים נורמטיביים ולא על-ידי מי שמקדישים את חייהם לפשיעה. וכל זאת, בעוד שבכל הנוגע למלחמה נגד ארגוני פשיעה, סמים, סחר בנשים והימורים המספרים נמוכים הרבה יותר.

הנתונים האלה מעוררים תהייה בנוגע לשימוש של המדינה בכלים הללו - והאם היא משתמשת בכלי הנשק הללו כדי לתקוף את הזירות הבעייתיות באמת, או דווקא את אלה שקל יותר להיטפל אליהן.

עוד כתבות

דני עטר  / צילום: חיים ורסנו, יח"צ

חריגות הבנייה בביתו של יום קק"ל דני עטר יטופלו במסלול מינהלי

בפרקליטות החליטו כי יו"ר קק"ל דני עטר, בת זוגו ובנם ישלמו קנס מינהלי בגין בנייה לא חוקית שביצעו ביישוב גן-נר ● אם החריגות יטופלו, ייתכן כי הקנס לא יוטל ● בספטמבר הודיעה הפרקליטות על הגשת כתב אישום נגד עטר בכפוף לשימוע, אך לאחר השימוע הוחלט לעבור להליך מינהלי

דולי פרטון / צילום: Peter Nicholls, רויטרס

אתגר התמונות של דולי פרטון שובר את האינטרנט

זמרת הקאנטרי האמריקאית פרסמה קולאז' תמונות שהצליח להשתלט על כל פיסת אינטרנט בשבוע האחרון ● מפורסמים מכל העולם, ממיילי סיירוס ועד בנימין נתניהו, ראו ורצו גם

גדי אייזנקוט / צילום: יוסי כהן

התפקיד הנוסף של הרמטכ"ל לשעבר גדי אייזנקוט בשוק ההון

לאחר שמונה בחודש נובמבר האחרון לחבר דירקטוריון חברת צור שמיר החזקות, אייזנקוט מעמיק את קשריו עם שוק ההון המקומי

ג'ף הורינג / צילום: יח"צ

אינסייט רכשה מניות מון אקטיב בהיקף של 125 מיליון דולר

קרן ההשקעות האמריקאית רכשה מניות של חברת המשחקים מון אקטיב לפי שווי של 1.25 מיליארד דולר ● הקרן רכשה את המניות מבעלי מניות קיימים, והכסף לא נכנס לקופת החברה

מתנגדי ברקזיט מוחים ברחוב דאונינג בלונדון /צילום: רויטרס, HENRY NICHOLLS

5 ימים ל"ברקזיט" ובאיחור של שנה: המרחב הפוליטי והכלכלי באירופה עומד להשתנות

הממלכה המאוחדת תפרוש ביום שישי בשעה 23:00 באופן רשמי ● מומחים כלכליים במדינה מקווים לצמיחה מוגברת וסוכני נדל"ן מקווים כי השוק - שחווה קיפאון ואפילו ירידת מחירים בשלוש וחצי השנים האחרונות - ישוב וישגשג כמו לפני ההחלטה על ה"ברקזיט"

בני גנץ / צילום: שלומי יוסף

גנץ סירב להגיע לבית הלבן עם נתניהו וקיבל הזמנה אישית מתוקנת

בהתייעצות עם חבריו להנהגת הרשימה התגלעו חילוקי דעות, וגנץ החליט שלא לכפות את עמדתו ● "גנץ הודיע בשישי כי לא ייעתר להזמנה לבוא עם נתניהו, אבל שוכנע לדחות את ההחלטה הסופית, ובמהלך השבת קיבל הזמנה נפרדת, ולכך נענה"

מתחם רייסדור בבני ברק / צילום: צ.ל "טיטו אדריכלים"

רייסדור תקים שני מגדלי משרדים ברחוב הלח"י בבני ברק

החברה זכתה במכרז של רמ"י לקרקע בשטח 4 דונם ברחוב ● היא תשלם עבורו 55 מיליון שקל ● ביוני 2019 רכשה החברה קרקע סמוכה עם שותפה ב-57 מיליון שקל

ג'ף בזוס, מנכ"ל אמזון / צילום: רויטרס Rex Curry

תמונה של בזוס ללא חולצה והודעה פלרטטנית: אלו הראיות שנמצאות בידי התביעה בחקירת ניסיון הסחיטה

הכול נשאר במשפחה: לפי מקורות יודעי דבר, מי ששלח את ההודעות שהוחלפו בין מנכ"ל ומייסד אמזון לבת זוגו הוא לא אחר מאשר אחיה של סנשז ● האח: השגתי את המסרונים ואת התצלומים בדרכים חוקיות

נהגי מוניות מפגינים נגד “אובר” בגרמניה. / צילום: רויטרס, FABRIZIO BENSCH

כך הפכה ענקית ההסעות "אובר" לסמל של כל מה שרע בשוק ההון האמריקאי

שוקי ההון של וול סטריט אינם משרתים עוד את הכלכלה של האנשים הרגילים • רק 15% מהכסף מגיע לעסקים יצרניים - היתר מסתובב במעגל סגור ומשמש למסחר בניירות ערך ונדל"ן שלא מייצרים ערך אמיתי • הפיננסיאליזציה של ארה"ב - כתבה שנייה בסדרה

חדוה בר/ צילום איל יצהר

הוועדה לבחירת המפקח על הבנקים החלה להיפגש עם מועמדים לתפקיד

ד"ר חדוה בר צפויה לפרוש מתפקיד הפיקוח על הבנקים באמצע אפריל

קובי בריאנט  / צילום: Rory Carroll, רויטרס

דיווח: קובי בראיינט נהרג בתאונת מסוק בגיל 41

הלם בעולם הספורט: כוכב העבר של הלייקרס נהרג בהתרסקות מסוק באיזור לוס אנג'לס ● על פי דיווחים בארצות הברית, ארבעת הנוסעים הנוספים נהרגו גם כן

בני גנץ, בנימין נתניהו / צילום: איל יצהר, תמר מצפי

תוכנית המאה: נתניהו ייפגש עם טראמפ ראשון; גנץ אחריו

פגישת נתניהו תתקיים ביום השני הקרוב מול מצלמות, כפי שמקובל במעמד מסוג זה ● גנץ ייפגש עם טראמפ בשעה 12:00 שעון וושינגטון

הרכבת התחתית בבייג'ין / צילום: רויטרס

חשש מהאטה כלכלית משמעותית בסין בעקבות נגיף הקורונה: "הרע מכול עדיין לא הגיע"

כלכלת סין שגם ככה חווה האטה בצמיחתה הכלכלית נאלצת כעת להתמודד עם נגיף הקורונה ● מהן ההשלכות המיידיות על הכלכלה השנייה בגודלה בעולם וכיצד הנגיף החדש דומה לקודמו - הסארס - שתקף את מזרח אסיה בתחילת שנות האלפיים

עובדים כמסנני תוכן של יוטיוב / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

מסנני התוכן ביוטיוב חויבו לחתום על טופס לפיו הם עלולים לפתח פוסט טראומה

לפי "The Verge", חברת הקבלן Accenture הפיצה את המסמך לעובדיה בחודש שעבר ● העובדים נדרשו להתחייב כי יעקבו אחרי מצבם הנפשי ואף יעדכו את המנהלים שלהם במידת הצורך

מיקי זוהר / צילום: דוברות הכנסת

הליכוד: לא נשתתף בדיוני המליאה להקמת ועדת הכנסת

יו"ר סיעת הליכוד, ח"כ מיקי זוהר, הודיע על כך בטוויטר וכתב: "לא ניקח בזה חלק ולא נשתף פעולה בקמפיין הבחירות שלהם 'רק לא ביבי'"

חווה סולארית / צילום: רויטרס

המיזם שמסעיר את האוצר: חשש לעצירת הפרויקט הסולארי הגדול בישראל

פרויקט אנרגיה סולארי עצום שייבנה על שטח של 3,000 דונם ליד דימונה מקודם על ידי אגף החשב הכללי באוצר ● עם זאת, ל"גלובס" נודע כי ברשות מקרקעי ישראל נדהמו מהמהלך שלא תואם מולם, וכי הם מקדמים מכרז לכריית מיליוני טונות של חול בחלק מהקרקע

הרכבת התחתית בביג'ינג  / צילום: Aly Song, רויטרס

החשש מנגיף הקורונה התגלגל לת"א: ירידות של 1.5% בבורסה

המדדים ת"א 35, ת"א 90 ומדד הבנקים איבדו עד 1.5% ● מגה אור צפויה לחתום על רכישת חברת הקניונים ישפרו מידי נכסים ובניין ● בסוף השבוע האחרון בוול סטריט המדדים נצבעו באדום בצל החשש מהתפשטות נגיף הקורונה

הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS) בבאזל / צילום: רויטרס

בנקים מרכזיים צפויים להנפיק מטבעות דיגיטליים בשנים הקרובות

כ-10% מבין 66 בנקים מרכזיים שהשתתפו בסקר של הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS), אומרים כי הם צפויים להנפיק מטבע דיגיטלי משלהם בתוך שלוש שנים בלבד ● בשבדיה ובאורוגוואי כבר בוצעו פיילוטים בתחום

מריוס נכט - תמר מצפי

הבנק הדיגיטלי חושף את מנהליו ומדווח: נתחיל לפעול במחצית השנייה של 2021

הבנק הדיגיטלי בשליטת מריוס נכט ואמנון שעשוע חבר לטאטא ליצירת מערכת מחשב ונערך לגיוס הון

מלון PLAY, דן קיסריה, Market House, מלון ביי קלאב של רשת אטלס / צילומים: משרד אדריכלים דנה אוברזון, אורי אקרמן, נתן דביר

הנדל"ניסטים נוהרים לצ'ק אין: כך הפכה המלונאות לטרנד הלוהט של ענף הנדל"ן

חברות הנדל"ן המניב רוצות להרוויח מזרם התיירים המתחזק ולבזר סיכונים לאור עודף ההיצע המסתמן במשרדים, ומתחילות לפנות למלונאות: קונות בתי מלון, מסבות מבנים קיימים ומקימות חברות ניהול ● "התשואות במלונות פשוט טובות יותר היום" ● פרויקט מיוחד