גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זורבה מחכה לצ'ק - נתן דטנר עובד ללא הפסקה ורודף אחר הכסף

תיאטרון הבימה חייב לנתן דטנר 200 אלף שקל והוא הפסיק לעבוד איתו, עד שהציעו לו לביים את "זורבה היווני" ● הוא הסכים בתנאי שהתשלום יגיע מתיאטרון ב"ש, השותף לקו־פרודוקציה, וכך היה. וזה רק אחד מהפרויקטים שהוא ממשיך לעבוד בהם בלי הפסקה

נתן דטנר / צילום: כפיר זיו
נתן דטנר / צילום: כפיר זיו

נתן דטנר החליט שמספיק לו. כשהחוב של הבימה, על עבודות של בימוי ומשחק שעשה במשך שלוש שנים, הצטבר ל-200 אלף שקל, הוא הפסיק לעבוד עם התיאטרון הלאומי וקיווה שההנהלה תתעשת ותעשה את המינימום שמקום עבודה מסודר נדרש לו - לשלם את מה שמגיע לעובדיו. כשהציעו לו לביים את "זורבה היווני", קו-פרודוקציה של הבימה ותיאטרון ב"ש, הוא התנה את השתתפותו בפרויקט בקבלת הכסף מב"ש, וכך היה.

שיטות דחיית התשלומים שנקט התיאטרון כלפיו, וככל הנראה כלפי שאר הספקים החיצוניים והפרילנסרים, גורמות לתחושה קשה של זלזול בפרנסתם. וכך מתאר דטנר את הדרך הלא ממש אתית שנקט התיאטרון - גם אם בלית ברירה, בשל הגירעון שהגיע עד כה ל-72 מיליון שקל - לדחות את התשלום: "היה להם טריק נהדר. בכל פעם שאתה רוצה לבוא לקחת את הצ'ק, אומרים שהוא לא מוכן ואז נותנים צ'ק לעוד חצי שנה. אתה מרוצה, כי לפחות יש לך נייר ביד.

"ואז, יומיים לפני מועד ההפקדה, מתקשר מישהו: 'אל תפקיד עדיין, חכה כמה ימים'. חיכיתי. מגיע עוד טלפון: 'הפסקנו לעבוד עם הבנק, תקפוץ ונחליף לך את הצ'ק'. אתה מגיע להנהלת חשבונות ומחליפים לך את הצ'ק לעוד חצי שנה, וכך הלאה. כשהבנתי לפני שנה שזה המצב, אמרתי, זהו, כי די, סליחה, לא יכולתי להסתכל בעיניים של אשתי הבנקאית ולהסביר לה למה אני הולך לעבוד במקום שלא משלם לי".

אתה יכולת להודיע שלא תעבוד איתם יותר. לשחקנים ולבמאים אחרים לא הייתה ברירה, כי לא היה להם תחליף.

"כל עוד שילמו לאנשים שנמצאים על מצבת העובדים הקבועים, הכול היה בסדר. בנו, הפרילנסרים, השולמנים, על תקן הספקים, הכותבים, הבמאים, התאורנים, השחקנים - יכלו לפגוע ואף אחד לא דיבר. כשזה הגיע לאנשים על הפיירול, זה התפוצץ".

ניהלת את תיאטרון ב"ש כמעט שבע שנים, ואתה יודע היטב איך תיאטרון אמור להתנהל כדי לא להגיע לגירעונות כל־כך גדולים. מה קרה בהבימה?

"הם טוענים לאי העברת תקציבים מהמדינה והם כנראה צודקים, כי הדיאלוג עם האוצר מתקיים כל הזמן, כן נותנים, לא נותנים, כמה נותנים, וזה מעייף ומרגיז. תקציב התיאטרון מחולק ל-70% הון עצמי ו-30% תמיכה ממשלתית, ולכן צריך הכנסה עצמית. האולם היחיד שמכניס כסף הוא האולם הגדול וחייבים להעלות דברים פופוליסטיים כדי למלא אותו, ואז נופלים לתוך מלכודת הרפרטואר והמרדף הבלתי פוסק אחרי ההכנסות שיכסו את הגירעון. חוץ מזה, יש את הקריטריונים של האוצר, של כמה הפקות צריך להרים בשנה, ואז אתה חייב להפיק הרבה כדי לקבל כסף, ההפקות לא מכסות את עצמן, וככה נשאבים לגלגל של ‘עוד מעט זה יקרה ונצליח להתאזן'. בהבימה זה עוד יותר חמור, כי המדינה נתנה לתיאטרון בשנת 95' הלוואה בריבית של שוק אפור שהם לא מצליחים לעמוד בה, אז הבור כל הזמן הולך ומעמיק".

התלות המוחלטת במדינה היא הבעיה העיקרית של הבימה, כי התיאטראות האחרים נסמכים על העיריות. הבימה לא.

"ב"ש, הקאמרי, החאן וחיפה הם עירוניים, ואם הם נקלעים לחוב וזקוקים להלוואה, העירייה יכולה להעמיד להם הלוואת ביניים בתנאים טובים. מכיוון שהאוצר לא נותן להבימה הלוואות, או שנותן הלוואות בריבית מטורפת, הם פונים לבנקים, והבנקים בשלב מסוים עצרו הכול, ואז מתחילים להעביר את הכסף ממקום למקום, דוחים הפרשות לפנסיות ולביטוח הלאומי, ומושכים מכאן ומכאן את השמיכה הקצרה".

מלכוד 22 באשמת המדינה.

"נוצרה סיטואציה שהבימה קיבל כסף לפני כמה שנים כדי לכסות גירעונות, על חשבון התקציב של תיאטראות אחרים. הוגש בג"ץ שהתקבל בגלל שהיה הגיוני. איך יכול להיות שמצ'פרים תיאטרון שלא מתנהל כמו שצריך בכיסוי גירעון ולוקחים מאלה שמצליחים בשיניים להגיע לאיזון, או כמעט איזון?! עכשיו הכול תקוע לא רק בגלל שמצב התיאטרון רע, אלא בגלל שאין ממשלה.

"עלה בזמנו רעיון ששווה לבדוק, שהתקציב של הבימה יופרד מתקציבי התיאטראות האחרים ויצבעו אותו, מכיוון שמדובר בתיאטרון לאומי, אבל האוצר צריך להסכים לזה כי מדובר בעצם בתוספת תקציב וכמו שאני מבין, לשם מכוונים. ברור גם שאם יוחלט להחליף את ההנהלה, אף אחד לא ייקח את זה על עצמו אם לא יימחקו כל החובות. צריך לסגור ולפתוח כי כרגע נמצאים שם בלופ".

ומי שמשלם את המחיר הם - שוב - השולמנים.

"מי שמחזיק את המדינה הזאת אלה השולמנים. לוקחים לנו 50% מהשכר ואנחנו לא מקבלים שום זכויות, ואת האמת? קשה לי להתרגל לזה. הנה, במבצע האחרון בדרום בוטלו לי שלוש הופעות. מישהו מפצה אותי? כלום, אין כתובת, יורקים עלינו. זה מטריף אותי".

למה אתם לא יוצאים לשביתת תמיכה של כל התיאטראות?

"כי זה כמו להשבית את התרבות. אנשים חושבים שאנחנו לא עובדים. נסעתי עם נהג מונית שזלזל בשחקנים, כאילו אנחנו לא עושים כלום כל היום. אמרתי לו, תאר לעצמך עולם בלי עיתון, רדיו, ספרים. זה תרבות, תחשוב שהכול היה ריק. זה לא, ‘לך כבר, תעבוד ותפסיק לבלבל את המוח'".

ודטנר עובד, והרבה. בתקופה האחרונה זה היה סביב השעון, לחץ שעלה לו בבריאות, אבל שולמן הרי אף פעם לא יכול להרשות לעצמו להיות חולה, אז הוא המשיך לעבוד כמו חמור. הוא משחק ב"הבא אחריו" בתיאטרון ב"ש, ב,אנני" בתיאטרון ת"א, וביים את "זרים מושלמים" בהבימה, את "מכתב לנועה" בתיאטרון חיפה ואת "זורבה היווני" לב"ש ולהבימה כאמור. במקביל, הוא מעלה את מופע היחיד שלו "דטנר על הגג", משדר את "בטלים בשישי" בגל"צ עם אודיה קורן, וגם מככב ב"מתיר עגונות" ב"כאן 11,, כאב בית הדין הרבני הרב אהרון שפירא, שמסדר לרב יוסף מתיר העגונות את התפקיד שלו.

העולם הדתי לא זר לו. אמו, ניצולת שואה מאושוויץ, האמינה שיש אלוהים כי ניצלה, ואילו אביו, גם הוא ניצול שואה, קבע שאין אלוהים כי רצח כזה קרה. אחותו הגדולה יונה הלכה עם האב והוא עם אמא, ששלחה אותו לחינוך דתי של המזרחי, בני עקיבא, תורה ועבודה. שבע בבוקר תפילת שחרית, והדרת פני זקן כמשימה יומיומית.

"מכיוון שלא היה בית ספר דתי בשכונה, נסעתי כל יום שבע תחנות באוטובוס ומשם ברגל. בגיל 14, השכונה החילונית שבה גרנו שאבה אותי אליה והפכתי לחילוני, אבל לא לאנטי דתי. יש בי לפעמים אי שביעות רצון מפירוש המילה 'מסורת' על-ידי מי שתופסים את עצמם מסורתיים, כי מילוי מצוות הוא לא אקלקטי, לא מה שאתה רוצה למלא.

"כשאני בא לגלם את אהרון, אני מכיר היטב את העולם שבו הוא חי, הדברים האלה נמצאים אצלי בהארד דיסק בלי שאהיה מודע להם. יש בעולם שלו הרבה פוליטיקה מול בתי הדין האחרים והטרגדיה הגדולה שלו היא שהבת שלו 'מקולקלת' כי היא חולת סוכרת. הכלה שסובלת מאנמיה, גם היא נחשבת לפגומה. זה מזעזע כמו הייחוס, הפער בין אשכנזים לספרדים. באיזשהו שלב אני לוחץ על יוסף ובתי שיביאו נכדים. חברים של הבת שלי, שנשואה שנתיים ועוד אין לה ילדים, שאלו אם אני יושב עליה ככה".

אתה מדבר על עולם עם ערכים מאוד מיושנים, שמפעיל יחידה שמטרתה להתיר עגונות, תפיסה מתקדמת דווקא.

"הדור החדש הקים את היחידה הזאת והרב אהרון מבין שדברים חייבים להשתנות. ענקי הדור בעולם הדתי הולכים לעולמם ובמקומם קמים מנהיגים של קבוצות יותר קטנות שמוכנים להיפתח. יש בהם את 'האנוסים', אלה שמנהלים חיים כפולים - בבוקר מחליפים בגדים וזהויות וחיים בעולם החילוני, ובערב חוזרים הביתה ולובשים צנוע. הם שחקנים אמיתיים. היה לנו יועץ לסדרה, בחור צעיר חוזר בתשובה, מנותק לגמרי מהמשפחה. הילדים שלו אסורים לו, אשתו, הוריו. איש חביב שהיית רוצה שיהיה חבר שלך, שסובל מבדידות אין קץ".

גם זורבה, גיבור המחזמר החדש, בעיבודם של שחר פנקס ומשה קפטן, הוא איש בודד. הסרט הצליח בצורה פנומנלית, אבל כל פעם שהעלו את הסיפור על הבמה, ההפקה נכשלה. בברודווי הזעיקו את אנתוני קווין, כוכב הסרט, להופעות כדי להציל אותה וגם זה לא ממש עזר. "היה קשה לפצח את המחזה", מודה דטנר. "הסרט היה תיאטרלי, המוזיקה של תאודורקיס, שעבד בזמנו והיום פחות. ניסיתי ליצור דוק של אווירה, סוג של זרות, מפגש דורות ותרבויות.

"המשפט המוביל, שגם הצלחתי להכניס למחזה, הוא שכל אחד פוגש במהלך חייו את הזורבה שלו, אדם שעבר דברים קשים בחייו ומגיע למסקנה שצריך לחיות את העכשיו, וכדי לקבל משמעות לחיים, צריך לשחרר ולהשתגע. הקהל הוא בעיניי האנגלי הבורגני שפוגש את זורבה ורוצה להשתחרר כמוהו".

בין הבימוי למשחק אתה מפיק לבד את "דטנר על הגג"?

"אפשר להגיד. אני שוכר את הנגנים ואת הנהג. המשרד שלי בבית ואין לי עובדים כי אני פריק קונטרול. אני גם זה שמנהל את הלוח שלי. מרים עציוני עושה את הבוקינג ויחסי הציבור למופע. מכיוון שאני עושה עם המופע רק הופעות סגורות, אז אין לי את העניין של שכירת אולם וכל הדברים הנלווים האחרים, מה שמקל על התפעול. אז יש תקופות מטורפות, כמו זאת שעברתי עכשיו, ויש יותר שקטות, ואז החיים באמת יפים".

רק יפים, או שתקופות שקטות מייצרות גם לחץ כלכלי של מה יהיה? אתה הרי שולמן, אין עבודה - אין כסף.

"אני שקט רק אם אני יודע שיש לי פרויקטים סגורים קדימה. אודיה צוחקת עליי, שאם אין לי תכנון לחצי שנה קדימה, אני לא רגוע, והיא צודקת לגמרי. מישהו אמר לי, 'אתה יכול להירגע, מה אתה לחוץ כל הזמן'. המקצוע הזה כל-כך אכזרי, שאם אתה לא שם, אתה איננו, כי אין אדם שאין לו תחליף, כבמאי, שחקן ומנחה. אתה חייב כל הזמן להיות 'אין'. כל שנה אני בלחץ שאני לא סגור מספיק טוב ואז דבר אחד נופל על השני, ואתה קורס, אבל אין לך ברירה, שולמן, כבר אמרנו".

מתיאטרון הבימה בחרו שלא להגיב לדברים. 

עוד כתבות

ראש ממשלת לבנון, חסן דיאב / צילום: Dalati & Nohra/Handout, רויטרס

המשימות המרכזיות של ממשלת לבנון הטרייה: הרגעת החששות הכלכליים וביעור השחיתות

ראש הממשלה החדש חסן דיאב, שנתמך ע"י חיזבאללה, אמר שהמשבר הכלכלי הוא בעדיפות הראשונה שלו ● בינתיים, המחאות האלימות ברחוב נמשכות

יפתח רון טל / צילום: יוסי וייס חברת החשמל

920 מיליון שקל הועברו לחברת החשמל להסדרת החוב הפלסטיני

החוב הכולל של הפלסטינים לחברת החשמל הגיע ערב ההעברה ל-1.7 מיליארד שקל ● בעקבות המהלך, חברת החשמל תפסיק את הניתוקים היומיים באספקת החשמל ללקוחותיה בשטחי הרשות הפלסטינית

שר האוצר משה כחלון, ד"ר יפעת שאשא־ביטון, ראש עיריית שדרות, אלון דוידי בחנוכת פרויקט מחיר למשתכן  / צילום: דביר מלכה

ההגרלה העשירית של מחיר למשתכן יוצאת לדרך. אילו ערים בפנים?

מחר תיפתח ההרשמה להגרלה העשירית של מחיר למשתכן, שתכלול למעלה מ-2,500 יחידות דיור ב-12 יישובים ברחבי הארץ

מיכה אבני/ צילום: שלומי יוסף

נתנו לה אשראי: פנינסולה השלימה גיוס של 252 מיליון שקל

ההנפקה נסגרה במחיר של 3.6 שקלים למניה - גבוה ב-5.9% ממחיר המניה בשוק

בנימין נתניהו ויובל שטייניץ על אסדת הגז / צילום: מארק ישראל סלם - ג'רוזלם פוסט

מצעקות על ביבי ועד "לפגוע בקובי מימון זה כמו לפגוע באח של כחלון": מה מסתתר בספרו החדש של יובל שטייניץ

"סבן התקשר אליי מלוס אנג'לס. תשובה עשה את טעות חייו כשהזמין אותי לבקר באסדת הגז. חברי הליכוד הזהירו אותי מפני משה כחלון" ● שר האנרגיה יובל שטייניץ מפרסם ספר שבו הוא מציג את גרסתו למאבקי הגז ● מה שטייניץ העדיף לשכוח, איפה הוא טועה ומתי הוא מקמץ במילים

איילת שקד ונפתלי בנט בגוש עציון / צילום: מפלגת ימינה

לחץ פוליטי בימין על נתניהו להחיל ריבונות בבקעת הירדן: "‏המבחן היחיד הוא המעשה"

שר הביטחון בנט: "אני קורא לרה"מ להביא להצבעת הממשלה ביום ראשון הקרוב צו להחלת הריבונות, ‏ואחר-כך להביא את הצו לאישור הכנסת ביום שלישי" ● ח"כ האוזר מכחול לבן: "בקעת הירדן לא מעניינת את נתניהו"

אפליקציית Envelope החדשה של גוגל / צילום: צילום מסך מיוטיוב

מנסים לצמצם את זמן השימוש בטלפון? גוגל רוצה שתכניסו אותו למעטפה

גוגל השיקה אמש אפליקציה בשם Envelope שמטרתה לסייע בהפחתת זמן השימוש בטלפון בעזרת מעטפת נייר

ציקי פוקס /  צילום: שלומי גבאי וואלה

תובעים נוספים נגד חברת הסייבר הרפואי: "מייסד ביו נקסוס רקם הונאה עזת-מצח ומחוכמת"

בשבוע שעבר נחשף כי קרן ההשקעות צ'כית תובעת 17 מיליון שקל מחברת ביו נקסוס ומהמייסד ציקי קורלנד פוקס בגין הונאה ● כעת נודע כי 6 משקיעים נוספים טוענים כי התפתו להשקיע על בסיס מצגי-שווא שהציג להם פוקס בדבר רווחיה ושוויה ● ביו נקסוס: "השקעה בחברה היא קניית סיכוי וסיכון"

רה"מ נתניהו, רעייתו, ונשיא צרפת עמונאל מקרון / צילום: קובי גדעון, לע"מ

לקראת פורום השואה הבינלאומי, שורה ארוכה של מנהיגים מגיעה לישראל

אמש נחת בישראל הנשיא הצרפתי עמנואל מקרון והגיע לפגישה בבית רה"מ ● בשעות הקרובות אמורים לנחות בישראל סגן נשיא ארה"ב מייק פנס, יו"רית בית הנבחרים ננסי פלוסי, יורש העצר הבריטי הנסיך צ'רלס ונשיא גרמניה פרנק וולטר-סטיינמייר

עמנואל מקרון בביקורו בישראל / צילום: Atef Safadi, רויטרס

איך מסקרת התקשורת הצרפתית את תקרית מקרון בעיר העתיקה בירושלים

נשיא צרפת גער בשוטרים הישראלים שרצו ללוות אותו לתוך כנסיית סנטה אנה בירושלים ● התקרית סוקרה בהרחבה בתקשורת הצרפתית והם אף הזכירו כי עימות דומה התרחש לפני 24 שנים עם נשיא צרפת לשעבר ז'אק שיראק

אדם שיף, התובע המרכזי באימפיצ'מנט של דונלד טראמפ / צילום: U.S. Senate TV, רויטרס

"אי אפשר להעניש את טראמפ בקלפי, כי גם טוהר הבחירות בספק"

הערב נפתח שלב הקראת האישומים במשפטו של דונלד טראמפ בסנט ● הציר אדם שיף, שמשמש כתובע הראשי, הכריז: דפוס ההתנהלות של טראמפ הוא לבקש ממדינות זרות להתערב בבחירות בארה"ב – רוסיה, סין ואוקראינה

וואטסאפ (WhatsApp) / אילוסטרציה: רויטרס

הפיצ'ר החדש של וואטסאפ שייקל לכם על העיניים בדרך

מצב כהה הוא פיצ'ר שהלך וצבר פופולריות, שמשנה את הרקע של אפליקציות לכהה, כך שיהיה נח יותר להשתמש בהן בלילה או במקומות ללא הרבה תאורה

מייקל בלומברג  / צילום: רויטרס

מייק בלומברג: פירוק ענקיות הטכנולוגיה זו לא התשובה. וורן וסנדרס לא יודעים על מה הם מדברים

"לפרק דברים רק כדי להיות רעים (nasty) זו לא התשובה", טען בלומברג, "חייבים סיבה טובה והסבר לאיך זה הולך לעבוד, ואני לא שומע את זה מאף אחד"

תביעה, אילוסטרציה \ צילום: שאטרסטוק

פשרה: נקסטום תשלם 600 אלף שקל למשרד הביטחון במסגרת תביעה אזרחית

לפי התביעה, נקסטום וחברות נוספות - בשיתוף-פעולה עם יעקב כראדי, ששימש כראש תחום אמל"ח תקשוב בפיקוד צפון - הציגו מצגי-שווא למשרד הביטחון ולגורמי צה"ל, לפיו סיפקו שירותים ועבודות שהוזמנו, למרות שבפועל לא עשו כן

מנור וכפיר גינדי/צילום: צילום: דן שטרן

רגע לפני מחיקתה מהמסחר ובעזרת האחים גינדי: קאנומד גייסה כ-27 מיליון שקל בדיסקאונט של 40%

בעלי מניות בביופארם שהשקיעו 3 מיליון שקל יקבלו כ-13% מהון החברה ● ביופארם תמוזג לקאנומד תמורת 50% מהמניות, ולאחר המיזוג יחזיקו בעלי ביופארם - האחים גינדי וחגית ויינשטוק ודודו זהבי - בכ-57% מהחברה הממוזגת

תושבי סין עם מסיכות פנים / צילום: Koki Kataoka, רויטרס

סין סוגרת לחלוטין את אזור ווהאן בו התפרץ וירוס הריאות המסתורי

העיר ווהאן, בה התפרץ וירוס הריאות המסתורי "קורונה", נסגרה לחלוטין על ידי הרשויות בסין ● כל תנועת התחבורה הציבורית נעצרה ותושבי העיר התבקשו לא לעזוב

מנכ"ל רדהיל דרור בן אשר / צילום: אריק סולטן

רדהיל מוותרת על שני מוצרים שרכשה ב-2017

רכשה את המוצרים במטרה שיהוו בסיס לבניית מערך הפצה לתחום הגסטרו, אולם ההכנסות מהם היו נמוכות

קתרינה סאקלארופולו  / צילום: EUROKINISSI, רויטרס

הפרלמנט היווני בחר לראשונה בנשיאה למדינה

קתרינה סאקלארופולו זכתה לתמיכה רב-מפלגתית וקיבלה 261 מתוך 300 קולות חברי הפרלמנט ● סאקלארופולו כיהנה עד כה כראשת מועצת המדינה של יוון, והייתה גם האישה הראשונה בתפקיד זה

סונדר פיצ'אי, מנכ"ל אלפאבית וגוגל/ צילום: רויטרס, YVES HERMAN

בדרך לדאבוס: ענקיות הטכנולוגיה מנסות להשפיע על הרגולציה באירופה

בענקיות הטכנולוגיה מבינים שתוטל עליהן רגולציה, אך מנסים למתן אותה ● "רגולציה הגיונית צריכה להיות מידתית", אמר מנכ"ל גוגל סונדר פיצ'אי לקובעי מדיניות בבריסל

מפלגת הימין הלא־דמוקרטי בספרד חוגגת את התוצאות / צילום: רויטרס - Susana Vera

לקראת חקיקה שאפתנית: ספרד הכריזה על מצב חירום אקלימי במדינה

בכך הצטרפה ספרד ל-26 מדינות אחרות ברחבי העולם שהכירו בשנה האחרונה בחירום אקלימי ובצורך הגובר ליישום פתרונות וחיתוך פליטות גזי החממה