גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם מדינות יתקשו לממן שירותי בריאות בשל משבר האקלים

ההתחממות הגלובלית, הקרחונים הנמסים, חלקו של המגזר העסקי ומחאת הענק ● כמה נקודות מעניינות מהימים האחרונים של פסגת האקלים

מחאת האקלים / צילום: Cheena Kapoor, רויטרס
מחאת האקלים / צילום: Cheena Kapoor, רויטרס

ביום שני נפתחה במדריד פסגת האקלים השנתית של האו"ם, ואליה נהרו משלחות גדולות מרחבי העולם. זהו כנס האקלים החשוב בשנה, והוא מאחד לדיונים בני שבועיים דמויות מכל רצף העשייה הסביבתית. במסגרת הכנס, מציגים מומחים דו"חות ונציגי המדינות מדברים על השגת יעדי הסכם פריז ורבדים שונים של המשבר האקולוגי והצורך לייצר פתרונות מדינתיים, כלכליים וחברתיים, תוך שיתוף פעולה עולמי.

בפתח הכנס, הוצג דו"ח של השירות המטאורולוגי, ובו תחזית קשה לגבי העשור הבא; אם לא די בכך ששנת 2019 עשויה להיות אחת משלוש השנים החממות ביותר בהיסטוריה של מדידות הטמפרטורה, אנו הולכים לקראת עליית טמפרטורה של 4-3 מעלות. גם בישראל פורסם דו"ח מדאיג של השירות המטאורולוגי, לפיו ישראל מתחממת בקצב מהיר, כשמאז 1950 הטמפרטורה המוצעת עלתה בכ-1.4 מעלות והיא צפויה לעלות בעד 1.2 מעלות עד שנת 2050.

כמות המשקעים בישראל תפחת בעד 25% ומספר הימים החמים יעלה. ההשלכות הצפויות הן על כל תחומי החיים. פסגת האקלים, עם זאת, היא פוליטית - לא מדעית. כשהדו"חות המדעיים והנתונים הקשים מחייבים פעולה, מנהיגי העולם יצרכו לגבש תכנית חדשה וחסרת פשרות, שתצליח להדביק את קצב השינוי ולייצר פתרונות לבלימת משבר האקלים ככל שניתן, והתמודדות עם תוצאותיו הבלתי נמנעות. אך רגע לפני, כמה נקודות מעניינות מהימים האחרונים של פסגת האקלים.

1. בריאות ושינויי האקלים

ארגון הבריאות העולמי (WHO) הציג בפסגת האקלים במדריד סקר עולמי שביצע בנושא "בריאות ושינויי האקלים". הארגון מעריך כי אם היו מיושמים הצעדים שנקבעו עד עתה בהסכם פריז, ניתן היה למנוע את מותם של יותר ממיליון בני אדם בשנה.

לפי חישובי הארגון, הסיכונים הסביבתיים הנגרמים בשל שינויי האקלים מובילים ליותר מ-12 מיליון מקרי מוות בשנה. קשיים בנגישות מי שתייה ועלייה בתחלואה הם חלק מההשפעות הרבות עליהן מצביע ארגון הבריאות העולמי, המזהיר כי ככל שיחמיר המשבר, מדינות רבות יתקשו למצוא מקורות מימון להתמודדות עם הסיכונים הבריאותיים של שינויי האקלים.

2. חקלאות - מבעיה לפתרון

סקטור החקלאות מייצר כ-23 אחוז מכלל פליטות גזי החממה הנגרמים על ידי בני אדם, כאשר משקי גידולי בעלי חיים למאכל בני אדם הינם 14.5 אחוז מהפליטות הללו. פרקטיקות החקלאות המתועשות מצליחות לייצר כמויות מזון גדולות לשוק העולמי, אך גורמות לשחיקת קרקע משמעותית, לאובדן מגוון ביולוגי ולזיהום מים מתוקים. בנוסף, החקלאות שלנו דורשת כמויות אדירות של מים מתוקים ודשנים.

"אדמה הולכת לאיבוד באזורים חקלאיים פי 10-40 מהר יותר משיעור ההיווצרות שלה, מה שמעמיד בסכנה את הביטחון התזונתי של האנושות", אומר מומחה האדמה של UNEP, עבדלקרד בנסדה. לפי האו"ם, מדי שנה מאבדת האנושות שטח אדמה פורה בגודל הדומה ליוון, ו-33% משטחי האדמה ירדו בפוריותם.

תוכנית הסביבה של האו"ם מדברת על "החזרת פחמן למקום בו הוא שייך - האדמה", ומסבירה כי באמצעות פרקטיקות חקלאיות מרובות, נוכל לעזור באחסון כמויות אדירות של פחמן אטמוספרי בקרקע, ובמקביל לחדש את פוריות האדמה, בריאות הצמח ומערכות אקולוגיות שלמות. פרקטיקות חקלאיות המגדילות חומר אורגני בקרקע עשויות לתמוך בייצור מזון מוגבר, שיפור השמירה על המים, עמידות בפני בצורת וחוסן של המערכות האקולוגיות.

"במהלך הוועידה, עיקר הדיון נסב על איך לסייע לחקלאים להיערך לשינויי האקלים (לדוגמא, ע"י פתוח השקיה יעילה יותר) ופחות על יישום הפחתת פליטות מהסקטור החקלאי", מספרת פרופ' אופירה אילון, חוקרת בכירה, ראש תחום סביבה במוסד שמואל נאמן ופרופסור מן המניין באוניברסיטת חיפה, המשתתפת בפסגת האקלים. "ניתן להעריך כי הסיבה לכך היא שכאשר יש להיערך, קל יותר לקבל לכך מימון בינלאומי. לנושא זה רלוונטיות עצומה לישראל. כמדינה שפיתחה חקלאות ושיטות חקלאיות מתקדמות, כנגד כל הסיכויים ( מחסור במים, יובש וחום), יש לנו הרבה מה להציע לעולם בתחום, ולא רק בשיטות קונבנציונאליות, אלא גם בשיטות מתקדמות כמו, למשל, חקלאות מדייקת.

3. מאחודים מאחורי המדע. אך האם המדענים זהירים מדי?

דו"חות המדענים מהווים בסיס לפעולה, כשהם בוחנים את המצב לאשורו ומהם נגזרים יעדים כמותיים מדידים איתן המדינות צריכות לעבוד. אך האם המדענים זהירים מדי, בשל חששות פוליטיים? במסגרת הפסגה נערך פאנל של מדעני ה-IPCC, בו נכחה מייסדת התנועה הירוקה וחברת הכנסת לשעבר יעל כהן פארן.

"בדיון של ה IPCC בעיקר הבנו כמה המדענים הולכים על קו דק כדי שלא יגידו שהם 'מוטים', ולכן הניסוחים שלהם כל כך זהירים", היא מספרת. "ובכל זאת בדוח האחרון היו יותר ברורים וחדים כי המצב קשה מאד. הם מדענים, הם מציגים את המדע כדי שישרת מדיניות, אבל לא אומרים לקובעי מדיניות מה לעשות, רק מה ההשלכות של אי עשייה. זה הקו הדק שהם מקפידים לשמור עליו".

בסוף הדיון, נגשה פארן לאחד המדענים, ואמרה לו שלדעתה הם צריכים "להבין שהם במלחמה. הבחירה של אנשים מסוימים להפוך את האזהרות והמחקרים של 97% מהמדענים ל'אמונה', מערערת את יסודות הציביליזציה שלנו. המדענים צריכים להבין זאת ולחדד את דבריהם".

במסגרת הוועידה, התקיים גם דיון מורחב בדו"ח ה-IPCC בנושא האוקיינוסים והקריוספרה. לפי הדו"ח, שינויי אקלים יגרמו לאובדן של עד 80 אחוזים של כיסוי הקרחונים, סיכון מוגבר לאירועי אקלים קיצוניים, מחסור במים ועליית חסרת תקדים במפלס הים.

בעשור האחרון, המסת הקרח בגרינלנד הוכפלה, ובאנטרקטיקה הקצב הוא פי שלושה לעומת העשור הקודם. בשכבת קפאת-העד (פרמה-פרוסט) כלואה כמות עצומה של מתאן, שעם המסת קפאת העד תשתחרר לאטמוספירה ותסב נזק רב. המדענים מעריכים שהמסת קפאת-העד עלולה להתחרש עוד לפני שנת 2040 - פרט שלא נכלל בדו"ח מפני שלא ניתן לקבוע במדויק את טווח השנים.

4. גרטה בדרך, פעילי הסביבה כבר שם

לפני כשנה וחצי החלה ברחבי העולם מחאת האקלים. ההפגנות החלו מפעולת היחיד של הצעירה השוודית גרטה טונברג, שהחליטה לשבות בימי שישי מחוץ לפרלמנט במדינתה, עד שהמבוגרים יפנו קשב למשבר האקלים. תוך זמן קצר הצטרפו אליה ילדים רבים ברחבי העולם שקיבלו השראה מפעילותה דרך הרשתות החברתיות, והם הקימו את "ימי שישי בשביל העתיד". בהפגנה הגדולה שהתקיימה בספטמבר השתתפו כ-6 מיליון איש ברחבי העולם, והפגנות מקומיות הצליחו להניע פוליטיקאים להכרזות על מצב חירום אקלימי ודחיפת הנושא בפרלמנטים.

טונברג, שהחלה מסע ארוך לוועידה שתוכננה להתקיים בצ'ילה, נאלצה לחזור ליבשת אירופה באמצעות "טרמפ" שמצאה עם סירה המופעלת באמצעות פאנלים סולריים, ופספסה את פתיחת הוועידה. היא הגיעה השבוע לחופי ליסבון, שהתה בה מספר ימים, וצפויה להשתתף בוועידה במהלך השבוע הבא וככל הנראה בהפגנת יום שישי היום בעיר.

הפעילים הסביבתיים הרבים מרחבי העולם כבר שם - בשטח הוועידה או בהפגנות ברחבי מדריד. בין אם מדובר באקטיביסטים שמשתתפים בדיונים או במפגינים רבים המקיימים מיצגי מחאה, פרופ' אילון שנכחה במספר פסגות אקלים בעבר, מספרת שמעולם לא הייתה הוועידה כל כך שוקקת - מלאת אנשים צעירים אקטיביסטים, שבאו לקחת חלק בנעשה.

בתוך כך, אמש התרחשה יוזמה מעניינת; 222 קבוצות הורים מ-27 מדינות ובהן ישראל, פרסמו פנייה משותפת מליבם אל נציגי הממשלות בפסגת האקלים של האו"ם. בפנייתם הם דורשים מהממשלות לקדם מדיניות אקלים נחושה ודחופה על מנת להגן על בריאותם, חייהם ועתידם של ילדים לפני שיהיה מאוחר מדי.

ההצהרה מבקשת מנציגי הממשלות הנושאים ונותנים בוועידת האקלים במדריד, רבים מהם הורים בעצמם, לזכור את תפקידם הדואלי כהורים וכשליחים, בשעה שהם פועלים להתמודדות עם מצב החירום האקלימי שישפיע על הילדים של היום ועל הדורות הבאים. "ההתחייבויות הפוליטיות הנוכחיות משאירות אותנו במסלול של עלייה קטסטרופלית של 3-4 מעלות בטמפרטורה העולמית. כל טון של פחמן שנפלט לאטמוספירה מקרב אותנו אל נקודות אל-חזור אקלימיות שעלולים להביא לחורבן האנושות עוד בימי חיינו וחיי ילדינו", כתבו ההורים.

מאיה גלזרמן-לשם מקבוצת 'הורים למען האקלים ישראל' פנתה לממשלת ישראל: "אנחנו, הורים לילדים, מודאגים מאוד ממשבר האקלים העולמי ומאזלת ידם של המנהיגים בטיפול בו. ישראל נמצאת במיקום גיאוגרפי רגיש במיוחד, והנזקים מהמגמות האקלימיות כבר מתרחשים וצפויים להחריף באופן קיצוני. אנחנו מחזקים את בני הנוער במחאתם האמיצה והחשובה, חוברים אליהם, ופונים בקריאה נחרצת אל מקבלי ההחלטות להכריז על מצב חירום אקלימי ולפעול בהתאם".

5. סחר בפליטות, קיזוז פליטות, מיסי פחמן. לאן מכאן?

למרות יעדי המדינות בהסכם פריז, השבוע פורסמו נתוני פרויקט הפחמן העולמי לפיהם פליטות גזי החממה מדלקים מאובנים יגיעו ב-2019 לשיא של כל הזמנים, ויעמדו על 36.8 מיליארד טון פחמן דו-חמצני. ואמנם, קצב הגידול השנתי היה נמוך ביחס לנתוני העבר, ועמד על 0.6% לעומת 2.1% ב-2018 ו-1.5% ב-2017. כעת, על כתפי המדינות מוטלת האחריות לחתוך באופן דרסטי את הפליטות, כשבמקביל האוכלוסייה העולמית הולכת וגדלה.

זהו אתגר מורכב הדורש לא רק צעדים דרסטיים ואומץ פוליטי - אלא גם התגייסות נחושה של המגזר העסקי, שנדרש להשתנות ולהתאים את עצמו לאחד האתגרים הגדולים ביותר שבפניהם ניצבה האנושות. בין אם מדובר בשינויים בליבת העסק או בהיטלים דוגמת מס פחמן - החדירה של נושא משבר האקלים לשיח החברתי והפוליטי, עתידה לייצר לאורך השנה עיסוק רב בתחום במדינות השונות, בהן גם ישראל.

עוד כתבות

התפרצות וירוס הריאות המסתורי בסין / צילום: Koki Kataoka, רויטרס

האם מקור הנגיף בנחש, ולמה בני 40 צריכים לחשוש מהידבקות: שאלות ותשובות על נגיף הקורונה המסתורי והקטלני

נגיף הקורונה ממשיך להתפשט ולייצר חששות גוברים מצד ממשלות ואזרחים ברחבי העולם ● נכון להבוקר הדיווחים הרשמיים בסין מדברים על 56 מקרי מוות ועל כ-2,000 אנשים מאובחנים ● "גלובס" עם שאלות ותשובות על הנגיף "המסתורי"

דולי פרטון / צילום: Peter Nicholls, רויטרס

אתגר התמונות של דולי פרטון שובר את האינטרנט

זמרת הקאנטרי האמריקאית פרסמה קולאז' תמונות שהצליח להשתלט על כל פיסת אינטרנט בשבוע האחרון ● מפורסמים מכל העולם, ממיילי סיירוס ועד בנימין נתניהו, ראו ורצו גם

מריוס נכט - תמר מצפי

הבנק הדיגיטלי חושף את מנהליו ומדווח: נתחיל לפעול במחצית השנייה של 2021

הבנק הדיגיטלי בשליטת מריוס נכט ואמנון שעשוע חבר לטאטא ליצירת מערכת מחשב ונערך לגיוס הון

יורם דמבינסקי / צילום: איל יצהר, גלובס

סוף לסיפור: משרד הפרסום JWT ייסגר באפריל

ההחלטה לסגור את המשרד התקבלה ע"י בעלי קבוצת WPP בחו"ל, שגמרו בדעתם לסגור את הנציגות בארץ ● סגירת הפעילות של JWT כוללת גם את סגירת הפעילות של y&r ישראל

ג'ף בזוס, מנכ"ל אמזון / צילום: רויטרס Rex Curry

תמונה של בזוס ללא חולצה והודעה פלרטטנית: אלו הראיות שנמצאות בידי התביעה בחקירת ניסיון הסחיטה

הכול נשאר במשפחה: לפי מקורות יודעי דבר, מי ששלח את ההודעות שהוחלפו בין מנכ"ל ומייסד אמזון לבת זוגו הוא לא אחר מאשר אחיה של סנשז ● האח: השגתי את המסרונים ואת התצלומים בדרכים חוקיות

בני גנץ / צילום: שלומי יוסף

גנץ סירב להגיע לבית הלבן עם נתניהו וקיבל הזמנה אישית מתוקנת

בהתייעצות עם חבריו להנהגת הרשימה התגלעו חילוקי דעות, וגנץ החליט שלא לכפות את עמדתו ● "גנץ הודיע בשישי כי לא ייעתר להזמנה לבוא עם נתניהו, אבל שוכנע לדחות את ההחלטה הסופית, ובמהלך השבת קיבל הזמנה נפרדת, ולכך נענה"

נתן חץ / צילום: איל יצהר

נתן חץ במגרש של הגדולים: בנק ג'יי.פי מורגן פועל למכירת החזקותיו בפעילות הנדל"ן המשותפת בארה"ב תמורת כ-900 מיליון דולר

עפ"י ההערכות, העסקה כוללת את חלקה של ג'יי.פי מורגן בחברת קאר, בהיקף של כ-700 מיליון דולר, וכן השקעה של כ-200 מיליון דולר נוספים, הנדרשת להתבצע לתוך החברה הנרכשת

מלון PLAY, דן קיסריה, Market House, מלון ביי קלאב של רשת אטלס / צילומים: משרד אדריכלים דנה אוברזון, אורי אקרמן, נתן דביר

הנדל"ניסטים נוהרים לצ'ק אין: כך הפכה המלונאות לטרנד הלוהט של ענף הנדל"ן

חברות הנדל"ן המניב רוצות להרוויח מזרם התיירים המתחזק ולבזר סיכונים לאור עודף ההיצע המסתמן במשרדים, ומתחילות לפנות למלונאות: קונות בתי מלון, מסבות מבנים קיימים ומקימות חברות ניהול ● "התשואות במלונות פשוט טובות יותר היום" ● פרויקט מיוחד

מטוס של חברת התעופה הגרמנית קונדור  / צילום: קונדור

קבוצת תעופה חדשה: חברת-האם של לוט איירליינס רכשה את חברת התעופה הגרמנית קונדור

החזון של PGL הוא להפוך את קונדור לשחקנית משמעותית בסגמנט חבילות הנופש, בדגש על שווקי ליבה בגרמניה ובפולין ● נשיא מועצת המנהלים של PGL: "אנו רוצים לפתח את המותג האייקוני של קונדור בגרמניה ולהכיר אותו גם לשווקים אחרים באירופה"

דונלד טראמפ / צילום: רויטרס, Kevin Lamarque

הקלטת הסתר של טראמפ: "תיפטרו מהשגרירה באוקריאנה כבר מחר. לא אכפת לי. מחר"

הקלטת שנחשפה: נשיא ארה"ב קרא לפטר את השגרירה כבר ב-2018 ● בקלטת נשמע טראמפ, בנוכחות לב פרנס, מאכער אמריקאי-אוקראיני, שפעל מאחורי הקלעים להיפטר מהשגרירה, בעידודו של רודי ג'וליאני ● נסיבות פיטוריה של יובאנוביץ' נעשו אחד ממוקדי החקירה החשובים ביותר באימפיצ'מנט

תושבי סין עם מסיכות פנים / צילום: Koki Kataoka, רויטרס

משרד הבריאות מזהיר: יש להימנע מנסיעות לא הכרחיות לסין

בנוסף, משרד הבריאות קורא לישראלים השוהים בסין להימנע מנסיעה בתחבורה ציבורית במדינה ולכסות את הפה ואת האף במסכה כירורגית או בבד זמין אחר עד לבדיקת רופא ● המועצה לצרכנות: אין לגבות דמי ביטול מנוסעים שמבטלים חבילות נופש לסין

ג'ף הורינג / צילום: יח"צ

אינסייט רכשה מניות מון אקטיב בהיקף של 125 מיליון דולר

קרן ההשקעות האמריקאית רכשה מניות של חברת המשחקים מון אקטיב לפי שווי של 1.25 מיליארד דולר ● הקרן רכשה את המניות מבעלי מניות קיימים, והכסף לא נכנס לקופת החברה

הרכבת התחתית בביג'ינג  / צילום: Aly Song, רויטרס

החשש מנגיף הקורונה התגלגל לת"א: ירידות של 1.5% בבורסה

המדדים ת"א 35, ת"א 90 ומדד הבנקים איבדו עד 1.5% ● מגה אור צפויה לחתום על רכישת חברת הקניונים ישפרו מידי נכסים ובניין ● בסוף השבוע האחרון בוול סטריט המדדים נצבעו באדום בצל החשש מהתפשטות נגיף הקורונה

גדעון תדמור / צילום: תמר מצפי

ההפקה החדשה של גדעון תדמור: מונה ליו"ר איגוד החברות הציבוריות

וגם: גבי מיודובניק יחליף את רן מידן כמנכ"ל חברת נטפים

חווה סולארית / צילום: רויטרס

המיזם שמסעיר את האוצר: חשש לעצירת הפרויקט הסולארי הגדול בישראל

פרויקט אנרגיה סולארי עצום שייבנה על שטח של 3,000 דונם ליד דימונה מקודם על ידי אגף החשב הכללי באוצר ● עם זאת, ל"גלובס" נודע כי ברשות מקרקעי ישראל נדהמו מהמהלך שלא תואם מולם, וכי הם מקדמים מכרז לכריית מיליוני טונות של חול בחלק מהקרקע

אנשי ביטחון בודקים טמפרטורות גוף של הנכנסים לרכבת התחתית על רקע התפשטות נגיף הקורונה, בייגי'ן / צילום: רויטרס

שניים אושפזו באיכילוב ובברזילי מחשש שנדבקו בנגיף הקורונה

לבית החולים איכילוב הגיעה אישה בת 60, שחזרה לפני ארבעה ימים מסין ● צוותי מד"א פינו הערב פועל סיני לבית החולים ברזילי באשקלון

משאית של חברת ביכורי השדה / צילום: איל יצהר

ביכורי שדה חוזרת לבורסה: הסכנות וההזדמנויות בהנפקה

הניסיון של האחים שבע, בעלי ביכורי שדה, בתחום הסחר בתוצרת חקלאית עדיין לא הופך אותם למנהלים אולטימטיביים לרשת קמעונאית ארצית ● אבל אם הם יצליחו במשימה, תהיה זו בוננזה גדולה עבור המשקיעים

נתי כהן/  צילום: כדיה לוי

משרד התקשורת מונע מבזק להשיק שירות טלוויזיה

המשרד סבור כי שירות טלוויזיה שיסופק ע"י בזק יפגע במתחרותיה ויאפשר לה למכור חבילות שירות הנוגדות את חובת ההפרדה המבנית החלה עליה

דני עטר  / צילום: חיים ורסנו, יח"צ

חריגות הבנייה בביתו של יום קק"ל דני עטר יטופלו במסלול מינהלי

בפרקליטות החליטו כי יו"ר קק"ל דני עטר, בת זוגו ובנם ישלמו קנס מינהלי בגין בנייה לא חוקית שביצעו ביישוב גן-נר ● אם החריגות יטופלו, ייתכן כי הקנס לא יוטל ● בספטמבר הודיעה הפרקליטות על הגשת כתב אישום נגד עטר בכפוף לשימוע, אך לאחר השימוע הוחלט לעבור להליך מינהלי

פסולת פלסטיק בחופים  / צילום : Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

צורכים יותר, ממחזרים פחות: צריכת החומרים העולמית מזנקת לשיא של 100 מיליארד טון בשנה

החומרים המשמשים את הכלכלה העולמית גדלו פי ארבעה מאז 1970, הרבה יותר מהר מקצב הגידול באוכלוסייה ● בשנתיים האחרונות הצריכה קפצה אך דווקא השימוש החוזר במשאבים צנח ● הפורום הכלכלי העולמי: כלכלה מעגלית יכולה לייצר הזדמנויות עסקיות בסכום של 4.5 טריליון דולר