גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: כלי החילוט אפקטיבי ואינו מופעל שרירותית

מהי תכלית החילוט, כיצד בית המשפט מתייחס לחילוטים, והאם ראויה ביקורת על פעולת הרשויות בנושא החילוט? יהודה שפר, יועץ בינלאומי במאבק בהלבנת הון, מתייחס למדיניות החילוט של רשויות האכיפה

עו"ד יהודה שפר / צילום: שלומי יוסף, גלובס
עו"ד יהודה שפר / צילום: שלומי יוסף, גלובס

בשבוע שעבר (5.12.19) פורסמה ב"גלובס" כתבה בנושא מדיניות החילוט של רשויות האכיפה, שכללה, לטעמי, אי-דיוקים שאותם אני מבקש לתקן.

1. מהי תכלית החילוט? על-פי פסיקתו של בית המשפט העליון, סמכות החילוט איננה עונש, אם כי יש לה היבטים מעין-עונשיים, והיא נועדה להוציא את "בלעו של גזלן מפיו", למנוע המשך ביצוע עבירות ברכוש שאינו שייך, ולמעשה מעולם לא היה שייך כדין לעבריין, ולהבטיח במקרים מתאימים גם פיצוי לקורבנות העבירה. סמכות התפיסה הזמנית של רכוש בזמן החקירה נועדה להבטיח אפשרות חילוט בסוף ההליך ולמנוע הברחת נכסים.

כמובן, אם נעשה במקרה ספציפי שימוש לרעה בתפיסה זמנית של רכוש, ללא עילה בדין, ורק כדי להפעיל לחץ בלתי הוגן על נחקר - הרי שהדבר פסול; אך אינני מכיר מקרה שבו קבע בית המשפט כי כך היה.

2. יחס בית המשפט לחילוטים - פסיקת בית המשפט תומכת בשימוש שנעשה בכלי החילוט ומעודדת אותו. בכתבה נטען כי פסיקת בית המשפט העליון "הגבילה את האצבע הקלה על ההדק של הרשויות", אך אין דבר רחוק יותר מהמציאות. לא זה המקום להיכנס לניתוח משפטי של פסקי דין, אך ראו, למשל, את הכותרת ב"גלובס" מיום 10.4.18 - "בשורה רעה לחשודים בהלבנת הון: רוח גבית מהעליון למדיניות החילוטים המחמירה".

הגם שבמקרה קונקרטי כזה או אחר, יכול ורשאי בית המשפט לצמצם את היקף התפיסה הזמנית, רוב פסיקותיו של בית המשפט תומכות ומעודדות את הרשויות להמשיך ולפגוע בכיסם של העבריינים. זאת, תוך שימוש בכל הכלים המשפטיים העומדים לרשותן, וטוב שכך.

3. האם נתפס רכוש רב מדי בתחילת החקירה לעומת סיום ההליך? הרגע הנכון לבחון שאלה זו היא רק בסופו של ההליך הפלילי, שאז ניתן להשוות בין תחילתה של הדרך לסופה. מה הם אם כן הנתונים האמיתיים? מעיון בדוח השנתי של פרקליטות המדינה לשנת 2018, עולה כי בממוצע רב-שנתי, נשללים במסגרת החלטה שיפוטית כ-85% מהרכוש שחילוטו התבקש על-ידי הפרקליטות, וכ-75% מהרכוש שנתפס בתחילת ההליך.

חשוב להדגיש כי כמחצית מהרכוש שחילוטו התבקש על-ידי הפרקליטות אך לא נשלל מהעבריין, אינו מוחזר לעבריין, אלא מועבר לצדדים שלישיים הטוענים לזכות ברכוש, ושבית המשפט קבע לגביהם כי זכותם גוברת על האינטרס הציבורי שבחילוט. כמו כן, במסגרת הרכוש המשוחרר נכללים כספים המשוחררים לנאשם כ"דמי מחיה סבירים", לאחר שהנאשם הוכיח כי אין לו מקורות הכנסה או הון, שמהם יוכל להשתכר בתקופת הביניים עד להחלטה סופית בבקשת החילוט.

בהקשר זה כדאי לעיין בסדרה של נתונים מפורטים בדוח הפרקליטות בקישור הבא (לא בכל יום מתפרסמים נתוני אפקטיביות בפירוט כה רב):  https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/files-general/he/files_report-2018.pdf

בכתבה הובאו נתונים בדבר הפער הגדל והולך שבין סך הרכוש שנתפס בשנים האחרונות בתחילת הליכים פליליים (3.5 מיליארד שקל), לעומת סך החילוט הסופי (חצי מיליארד שקל). בעניין זה אבקש להעיר שתי הערות. ראשית, נתונים אלה בהחלט מדאיגים, אך הם מצביעים על התמשכות ההליכים הפליליים על פני מספר שנים (בעיקר כשלא מדובר בתיקים שבהם הנאשמים עצורים), ויש למצוא פתרון לבעיה זו!

שנית, התמקדות בהשוואה בין שיעור התפיסה לשיעור החילוט הסופי בלבד, היא מטעה. האפקטיביות של הפרקליטות בעניין זה צריכה להימדד באמצעות השוואת שיעור התפיסה לשיעור הרכוש שנלקח מהעבריין, במסגרת החלטה שיפוטית (כולל, למשל, צו עיקול לתשלום מסים או פיצוי קורבנות), גם אם לא במסגרת צו חילוט פורמלי. מה שחשוב הוא עיקור כדאיות הפשיעה בכל דרך אפשרית.

4. האם ראויה ביקורת על פעולת הרשויות בנושא החילוט? בהחלט כן! כל פעולות התפיסה הזמנית והחילוטים נתונים לביקורת בזמן אמת על-ידי בית המשפט, שאינו מקבל תמיד את עמדת המשטרה או הפרקליטות.

ישנה גם ביקורת בינלאומית על ישראל בנושא זה, וארגון FATF ׁ(ארגון בינלאומי לקידום מדיניות למאבק בהלבנת הון ומימון טרור) פרסם את ממצאיו ב-2018, שלפיהם ישראל מצטיינת בתחום החילוט, ואחוזי האפקטיביות בין תפיסה בתחילת ההליך הפלילי לחילוט סופי הם טובים (אם כי הושמעה ביקורת על התארכות ההליכים, והומלץ לשקול הקמת בית משפט כלכלי שידון בתיקי הלבנת הון).

גם משרד מבקר המדינה בדק את העניין ב-2016. לאחר בחינה מעמיקה של הנתונים, המבקר קיבל את עמדת הפרקליטות לגבי אפקטיביות החילוט, והשמיט פסקאות ביקורת בנושא זה מהטיוטה. על כן, זה תמוה מדוע פורסם כעת כי העניין נבחן עתה שוב במשרד המבקר, כשיש נושאים רבים כל-כך לבחון (אפילו בנושא החילוט), כגון התמשכות ההליכים בפרקליטות ובבתי המשפט, הליכי מימוש הרכוש שהוחלט על חילוטו וכו'.

טוב עשה "גלובס" כשמיקד את תשומת-הלב להיבטים הכלכליים של סוגיית החילוט, אך כדאי לדייק, הן בעובדות והן במשמעות האמיתית שלהן. יש להמשיך לפעול לשיפור המצב - ויש מה לשפר - אך מה ניתן לבקש מהמשטרה ומהפרקליטות יותר? כשאחוז האפקטיביות הרב-שנתי הוא בשיעור של 85% בתיקים שהסתיימו, ברור כי אין כל שרירותיות בהפעלת כלי התפיסה הזמנית והחילוט.

הכותב משמש כיום כיועץ בינלאומי בתחום המאבק בהלבנת הון; כיהן בעבר כמשנה לפרקליט המדינה (אכיפה כלכלית)

עוד כתבות

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

בורסת טוקיו / צילום: Associated Press, Eugene Hoshiko

עליות קלות באסיה. מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8%

היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות באירופה ובוול סטריט ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה ● מחיר הביטקוין עומד על 70.5 אלף דולר למטבע

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

דיווח: לפחות 33 נהרגו בתקיפה ישראלית בחלב, בהם אנשי חיזבאללה ואזרחים

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל