גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בג"ץ הקפיא את רפורמת הקנאביס הרפואי, איך יושפע השוק?

בסוף השבוע הקפיא בג"ץ חלקית את האסדרה החדשה בקנאביס וקיבע את המחיר למטופלים שקיבלו את הרישיון לפני הרפורמה, עד חודש מרץ • מה יקרה עכשיו, ומה יכול משרד הבריאות לעשות כדי להפחית את המחירים בלי לגרור את המגדלים להפסדים? • "גלובס" עושה סדר

חממה לגידול קנאביס / צילום: shutterstock, א.ס.א.פ.קריאייטיב
חממה לגידול קנאביס / צילום: shutterstock, א.ס.א.פ.קריאייטיב

עמותת מטופלי הקנאביס, בראשות דנה בראון, השיגה בסוף השבוע שעבר הישג משפטי משמעותי, לאחר שבג"ץ הורה להקפיא את רפורמת הקנאביס עבור מטופלים שקיבלו את רישיונם לפני אפריל 2019. ההקפאה תהיה תקפה עד מרץ 2020. על פי ההחלטה, מטופלים אלה יוכלו להמשיך לרכוש קנאביס ישירות מן המגדלים בסכום של לפני הרפורמה, 370 שקל לכל כמות שהיא, במקום בבתי המרקחת באלפי שקלים. אולם בפועל המצב בשטח הוא אחר: את גלגלי הרפורמה כבר קשה מאוד לעצור, וודאי שלא להסיג לאחור.

בראון, אשר סובלת מניוון שרירים והקנאביס מאפשר לה להתנועע ולאכול, מרוצה מאוד מן ההחלטה: "בג"ץ הביע אי אמון מוחלט ברפורמת ליצמן ובתפקוד משרד הבריאות ביישומה, והלכה למעשה קבע שכל טענותינו - כל מה שהתרענו מפניו זה ארבע שנים בכל הנוגע למחיר וזמינות המוצר ברפורמה - הכול היה נכון. העובדה שבג"ץ הורה על צירוף ועדת המחירים כמשיבה מבלי שביקשנו זאת, אומרת דרשני... כולנו תקווה שהחלטת בג"ץ להקפיא את הרפורמה תנער את בכירי משרד הבריאות להיזכר בתפקידם המקורי, ולהתחיל לדאוג לנו החולים יותר ולכיסי רשתות וחברות הפארמה פחות". בראון אמרה כי תילחם על הארכת ההחלטה מעבר למרץ והחלתה על כל המטופלים.

מה המשמעות בפועל של החלטת ההקפאה של בג"ץ?

משרד הבריאות כבר קבע לפני כמה שבועות בלחץ הבג"ץ, כי המגדלים יכולים להמשיך לספק את הקנאביס ישירות במחיר של 370 שקל עד סוף מרץ. אולם, על פי נוהל המשרד לפני כמה שבועות, למגדלים "מותר" לספק את הסחורה לפי האסדרה הישנה, ואילו על פי נוסח החלטת בג"ץ, נראה כי המגדלים חייבים לספק את הסחורה במחירים אלה וישירות לצרכן. בית המשפט אף הפנה שאלה למשרד הבריאות, מדוע לא יתנה את רישיונות גידול הקנאביס של המגדלים הוותיקים, בכך שיספקו למטופלים הוותיקים את מוצרי הקנאביס ב-370 שקל עד מרץ, ושל כל המגדלים - בכך שיעמדו במחיר מינימום שמשרד הבריאות יקבע בהמשך.

במה שונה אסדרת הקנאביס החדשה מן הישנה?

מלבד סוגיית המחיר שעמדה במרכז הבג"ץ, ישנם הבדלים נוספים משמעותיים. באסדרה הישנה המגדלים גידלו קנאביס תחת בקרות איכות רופפות יחסית, וכל מטופל היה משויך למגדל אחד. באסדרה החדשה המגדלים מעבירים את הסחורה למפעל, אח"כ לחברת הפצה, ומשם לבית מרקחת, שם כל מטופל יכול לבחור בכל חומר על המדף (לו באמת היה מגוון חומרים על המדף), אשר מתאים למרשם שלו.

באסדרה הישנה המטופלים קונים זן קנאביס מסוים. באסדרה החדשה הם קונים את המוצרים לפי הרכב החומרים הפעילים - כמות THC וכמות CBD. המגדלים יכולים אך לא חייבים לסמן את הזן, ומותר להם גם לערבב זנים ליצירת ההרכב הרצוי. ישנם מספר זנים שמטופלים התרגלו לצרוך אשר לא מתאימים לטבלת ההרכבים ולכן אי אפשר למכור אותם באסדרה החדשה. משרד הבריאות אומר כי אלה מקרי הקצה אך המטופלים אומרים שאלה מקרים נפוצים.

גם אופן השגת המרשם הוא שונה. בעבר המטופלים היו צריכים לקבל רישיון אחזקת קנאביס ממשרד הבריאות והיה מאוד קשה להשיגו. היום מדובר במרשם שמנפקים רופאים שהוכשרו לכך או רופאים אחרים באישור של משרד הבריאות. המרשם מגדיר עבור מטופלים את הרכב החומרים הפעילים שהוא יכול לרכוש.

מדוע אי אפשר ליישם את החלטת בג"ץ במלואה?

כאמור, בג"ץ משאיר את האסדרה הישנה בתוקף. אולם היישום של ההחלטה בשטח יהיה מורכב יותר. ראשית, ההחלטה רלוונטית רק עבור החולים שקיבלו את הרישיון שלהם לפני תחילת הרפורמה באפריל 2019. מדובר בסביבות 45 אלף חולים, לעומת כ-16 אלף חולים ששייכים לאסדרה החדשה וההחלטה מהיום לא חלה עליהם. גורם בשוק מעריך כי מתוך 45 אלף המטופלים הוותיקים, כ-10 אלפים לפחות נפטרו או הפסיקו להשתמש בקנאביס, כך שלמעשה כבר כשליש מן השוק הוא משתמשים של האסדרה החדשה.

בספטמבר, משרד הבריאות למעשה אסר על החברות לייצר מוצרים לפי האסדרה הישנה, וגם אם יסיר את האיסור, הרי שרובן כבר לא מסוגלות לייצר לפי התנאים הקודמים, והן כבולות כבר לקווי יצור שהפעלתם יקרה בהרבה. כמו כן, מערכות המחשוב כבר לא מותאמות לקבלת רישיון ישן. משרד הבריאות עשה מאמצים להתאימן מחדש, אך זה אתגר טכני.

לכן כדי לעמוד בדרישות החלטת בג"ץ, על החברות לייצר מוצרים יקרים כנובע מדרישות האסדרה החדשה אבל למכור אותם ישירות לצרכן במחירים המפוקחים של האסדרה הישנה. קשה יהיה לראות את המגדלים באמת משתפים פעולה עם גישה זו בהתלהבות, אף אם החוק ידרוש זאת. כמו כן, קשה יהיה לראות את בית המשפט מאריך את התקנות הללו מעבר למרץ ומרחיב אותן מעבר למטופלים המחזיקים ברישיון ישן, אם המשמעות היא לגרור את כל המגדלים להפסד.

איך תשפיע הקפאת הרפורמה על המחיר?

כרגע שלושה רכיבים עיקריים של הרפורמה נמצאים במחלוקת: המחיר, רכישת החומר ישירות מול הספק לעומת בתי המרקחת, ומיון הקנאביס לפי זנים לעומת לפי הרכב החומרים הפעילים.

הסוגיה הבוערת ביותר היא כאמור המחיר. באסדרה החדשה חבילת קנאביס בגודל ממוצע של 40 גרם עולה כ-800 שקל. חולים שזקוקים לכמות קטנה, 15-10 גרם לחודש, נהנים משיפור מן הרפורמה, אך ישנם חולים לא מעטים שצורכים גם 100 גרם לחודש, ויצטרכו לשלם כ-2,000 שקל. על פי החלטת בג"ץ המחיר עבור המטופלים הותיקים חוזר, כאמור, להיות 370 שקל.

במחירים הללו המגדלות יכולות להרוויח בערך כפי שהרוויחו לפני הרפורמה - ממוצע של כמה מיליוני שקלים על הכנסות של סביב 10 מיליון שקל בממוצע בשנה.

משרד הבריאות מסר בתגובה להחלטת בג"ץ כי "כבוד השופט מלצר מדגיש את חשיבות נושא המחירים, דבר שבמשרד פועלים לטובתו ותומכים בו. ההחלטה היום מקדמת את הנושא ומחייבת את ועדת המחירים להחלטה". כלומר המשרד מושך לכיוון פיקוח המחירים, ודוחה את הטענות האחרות נגד הרפורמה - שינוי הזנים, המחסור וכדומה.

המגדלים מצידם טוענים כי המחיר שהם מרוויחים על מכירת הקנאביס הוא המינימלי האפשרי, וכי דווקא בתי המרקחת הם אלה שצריך להטיל עליהן פיקוח מחירים. כבר היום, קיים פיקוח על מתח הרווחים שיכול בית מרקחת לגבות עבור תרופות מרשם, אולם הקנאביס מוחרג מכך.

האם רישיון יצוא יפחית את המחיר למטופלים בישראל?

משרד הבריאות פועל בחודשים האחרונים לדרבן את חברות הקנאביס למכור את המוצרים גם ברווח נמוך או בהפסד, בתמורה לקידום סוגיית היצוא. היום מגדל שאינו דואג לאספקת קנאביס נאותה במחיר נאות (על פי שיקולי משרד הבריאות) לשוק הישראלי, לא יוכל לקבל היתר יצוא. החברות אמנם מעוניינות לקדם יצוא, אבל לא נראה כי הכנסות משמעותיות מיצוא יירשמו בשנתיים הקרובות, והחברות חוששות למצוא את עצמן מסבסדות את השוק, בעבור בוננזת יצוא עתידי שכלל לא מובטחת להן.

בינתיים בגזרת היצוא - חלה התקדמות. משרד הבריאות הודיע לפני כמה שבועות שהוא כבר מוכן לאשר עקרונית סחורה ליצוא, כאמור בתנאי שהשוק הישראלי מסופק במחיר המקובל על כולם - וכאמור, זהו תנאי לא טריוויאלי בכלל. חברת יוניבו מסרה ל"גלובס" כי בשבועות האחרונים הוציאה באישור משרד הבריאות כמות קטנה של קנאביס לבדיקות מעבדה בגרמניה, כדי לקדם את תהליכי אישור המוצר ליבוא על ידי הגרמנים. המוצר ייבדק על ידי חברת ההפצה שאיתה חתמה יוניבו על הסכם הפצה בגרמניה. זוהי חברת הפצת מוצרי פארמה, שעדיין אינה מוכרת קנאביס. גורמים בשוק מסרו כי יוניבו אינה היחידה, וכי חברות נוספות קיבלו היתר להעביר כמות קטנה של חומר לבדיקה. היצוא בכמויות מסחריות עדיין רחוק כמה שנים כנראה, בעיקר בגלל הרגולציה הגרמנית דווקא, זהו צעד בכיוון שלו מצפה השוק.

מה עוד אפשר לעשות כדי להפחית את המחיר?

אפשר להפחית את עלויות הייצור של המגדלים כך שיתקרבו לאלה של הרפורמה הישנה, ומשרד הבריאות אכן החל לעשות זאת, וביטל חלק מן הבדיקות של החומר שהיו דרושות על פי האסדרה החדשה. אולם, התוצאה עלולה להיות חומר לא איכותי ולא הדיר (כלומר - משתנה ממנה למנה). ועדיין הייצור היום הוא יקר יותר מבעבר, בשל השינויים בקווי הייצור, שכבר נעשו. "אנחנו כנראה נמצא את עצמנו מוכרים את החומר של האסדרה החדשה בהפסד", אמר אחד הגורמים בשוק. "כי אנחנו מחויבים למטופלים הוותיקים בסופו של דבר".

ומדוע שהמדינה לא תממן את התרופה למטופלים?

חברת רפא המפיצה את מותג הקנאביס אקסיבן (המבוסס על חומר גלם של שיח ומיוצר במפעל פנאקסיה), ביקשה לרשום אותו לסל התרופות, אך ועדת הסל לא הסכימה אפילו לשקול זאת. אפשר להבין אותם: על תקציב סל התרופות מתחרים מוצרים מצילי חיים שיעילותם הוכחה בניסויים מקיפים. קנאביס לא זכה להוכחה מחקרית ברמה כזו, ובעוד עדויות החולים לגבי השפעתו הן נלהבות ואין ספק כי הוא פעיל, עדיין אין רצון של ועדת הסל לממן את הניסוי המתהווה הזה במלואו.

איך תיושם החלטת בג"ץ כשיש מחסור בקנאביס?

בינתיים המחסור בחומר הגלם נמשך, וברוב בתי המרקחת המתיימרים למכור קנאביס אין להשיג את רוב הסחורה, ורוב המטופלים מוצאים את עצמם רודפים אחרי החומר ומתפשרים על איכות וסוג. קיימות סיבות רבות למחסור, ביניהן עונת השנה, צווארי בקבוק של בדיקות, סחורה שלא עוברת את הבדיקות, מיעוט מפעלי ייצור, כניסה איטית של מגדלים חדשים לשוק. משרד הבריאות מסר לבג"ץ כי אין מחסור בסחורה, אולם זו אמת חלקית. קיימת סחורה של חברת BOL בעיקר, אולם לא כל החולים מעוניינים בה. עד שיוסדר עניין המחסור, המטופלים לא יקבלו את הסחורה במחיר של 370 שקל וגם לא במחירים גבוהים יותר.

איך תשפיע החלטת בג"ץ על מגדלות הקנאביס?

המסחר בחברות הקנאביס בבורסה התנהל היום במגמה מעורבת, ללא ירידות חדות. זאת אף שמהתנסחות שופט בג"ץ חנן מלצר אפשר להבין בבירור כי גם אחרי מרץ 2020, השוק הולך לכיוון של פיקוח מחירים. מצב כזה יכול להשפיע משמעותית על רווחיות חברות הקנאביס בשוק הישראלי. אבל נראה כי המשקיעים כבר הפנימו שהשווי הנוכחי של החברות הללו מוצדק רק אם הן מקיימות פעילות משמעותית בחו"ל; אם הן יהיו תלויות בתמחור המוצרים בשוק הישראלי, זה כבר סימן לכך שהפסידו, לא משנה מה המחיר הזה יהיה.

עוד כתבות

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

החברה הלוהטת בעולם רכשה אותם: הכירו את רונן דר ועמרי גלר

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

עליות קלות בנעילת הבורסה; נובה טיפסה ב-4%, נייס ב-3%

ההתפתחות הבטחונית בצפון העיבה על הבורסה ● השקל נסחר בתנודתיות מול הדולר ● אלארום זינקה ב-20% ● מאסיבית, יצרנית מדפסות התלת מימד צנחה ב-13% ● דלק חתמה על העסקה לכניסתה של ענקית האנרגיה ENI לאיתקה ● בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

שכונת אשכול ברובע שדה דב / הדמיה: משרד האדריכלים תכנון נוף

בשווי מעל 100 מיליון שקל: עיריית תל אביב מוכרת מגרש ענק בשדה דב

עיריית תל אביב מוכרת מגרש בן כ-4 דונמים בשכונת אשכול בצפון העיר, ששוויו הוערך בכ־115 מיליון שקל ב־2021 ● רמ"י ומשרד השיכון פרסמו מכרזים להקמת מעל 8,000 יח"ד ברחבי הארץ ● והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית ראשונה לפינוי-בינוי בעתלית ● חדשות הנדל"ן

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

השקל נחלש בחדות מול המטבעות הזרים. אלו הסיבות

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב, אסר על מכירתם במשך 100 שנים ● כעת האוסף מותר למכירה, והוא שווה סכום עתק

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

המיליארדר דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בסכסוך עם האחים גרטנר, בנימוק שאורנשטיין סבור כי גרטלר הוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות שלו עם יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה, מהן עולה חשש ליחסי "תן וקח" בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

מייסדי קרן פיקצ'ר קפיטל מימין לשמאל: ראקש לונקאר, דן אמיגה, מיקי בודאי ומייק פיי./ צילומים: עמרי אראל, קייט רני, MKJ photography, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המהלך שהפתיע את ענף הסייבר: מנכ"ל איילנד ינהל במקביל גם קרן השקעות

מייק פיי, מנכ"ל איילנד, הספקית הגדולה ביותר של פתרונות סייבר לתחום הדפדפנים, מצטרף כשותף מנהל בקרן ההון סיכון פיקצ'ר קפיטל ● המהלך עשוי ליצור, לכאורה, ניגוד עניינים בין עסקאות השקעה או שותפות בתוך איילנד לבין עסקאות שתערוך הקרן ● "אני מכבד ומקיים את חובות הנאמנות שלי כמנכ"ל איילנד", אומר פיי