גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"בעיות ממשיות": פסק הדין על מיזוג אגוד חשף תמונה מטרידה של מפת התחרות בבנקים

עיון בפסק הדין של ביה"ד לתחרות שאישר את מיזוג מזרחי טפחות ובנק אגוד מלמד כי השופט קיבל חלק מהטענות של רשות התחרות לגבי בעיות מהותיות בתחרות בתחום וקבע כי יש להן בסיס ● רשות התחרות לא תערער ותאפשר את המיזוג

המפקחת על הבנקים חדוה בר והממונה על רשות התחרות מיכל הלפרין / צילום: כדיה לוי, יוסי זמיר; עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי
המפקחת על הבנקים חדוה בר והממונה על רשות התחרות מיכל הלפרין / צילום: כדיה לוי, יוסי זמיר; עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

רשות התחרות, שבראשות עו"ד  מיכל הלפרין, הודיעה היום (ג') כי היא לא תערער על החלטת בית הדין לעבודה בירושלים, שביטל את האיסור שהטילה הרשות על מיזוג בנק אגוד לתוך בנק מזרחי טפחות. בכך הוציאה הרשות לדרך את המיזוג הגדול הבא בעולם הבנקאות. זאת, ימים ספורים לאחר שמוניציפל בנק (לשעבר בנק דקסיה) מוזג לתוך מרכנתיל דיסקונט שבבעלות קבוצת דיסקונט. אם וכאשר יושלם מיזוג אגוד בתוך מזרחי טפחות, יהיו בישראל רק שש קבוצות בנקאיות מקומיות עצמאיות.

החלטת רשות התחרות מהיום, יחד עם כוונות מזרחי טפחות לייעל את בנק אגוד ולא לשמר אותו כפי שהוא, הובילו לבהלה בקרב עובדי אגוד, שהודיעו כי "סניפי בנק אגוד יסגרו במידית במחאה על ההחלטה האומללה של רשות התחרות".

על פניו הודעת רשות התחרות מלמדת כי היא השתכנעה שאין צורך במאבק נגד המיזוג, דבר שמתווסף לתמיכת הפיקוח על הבנקים שבבנק ישראל, בראשות חדוה בר, בקיום המיזוג. אלא שלמרות עמדת בית הדין לתחרות בירושלים שהמשך קיומו של אגוד כבנק עצמאי הוא לא הבשורה לתחרות בענף, עדיין יש לרשות התחרות במה להיתלות בהכרעת השופט עודד שחם, בכל מה שקשור לבעיות אמיתיות בתחרות שיש בענף בנקאות בישראל.

תפיסה זו אף מקבלת גושפנקא של ממש מבית הדין לתחרות, שאמנם ביטל את החלטת רשות התחרות, אך עשה זאת בהסתכלות רחבה על מצב הלקוח ויכולת המעבר בין הבנקים השונים תוך שקבע כי "בשוק הבנקאות יש בעיות תחרותיות ממשיות". כמו כן, השופט ראה צורך מיידי בהתערבות הרגולציה בהיבטי האשראי לענף היהלומים.

"מזה עשרות שנים לא קם בישראל בנק חדש וכמעט שלא נעשו ניסיונות כניסה לתחום. במקביל, מספר הבנקים הפעילים הצטמצם מאוד. בשנים 2000-2005 נסגרו או מוזגו 10 בנקים. מאז לא חל שינוי בזהות הבנקים המסחריים", נכתב בפסק הדין. בהמשך קבע בית המשפט כי "גם השינויים בנתחי השוק של הבנקים היו קטנים מאוד", בעוד ש"חלקם של הבנקים הגדולים (הפועלים ולאומי - ר.ש) נותר יציב" ו"חלקו של בנק מזרחי גדל מעט, בעיקר על חשבונו של בנק דיסקונט". 

בית המשפט גם לא ביטל את טענות רשות התחרות, שצוינו בהחלטתה שלא לאשר את מיזוג מזרחי טפחות ואגוד, כי "מגזר משקי הבית ומגזר העסקים הזעירים והקטנים מתאפיינים בהעדר תחרות מצד גופים חוץ-בנקאיים ותלויים הלכה למעשה בבנקים. מגזר העסקים הבינוניים לוקה גם הוא בבעיות תחרות, אך במידה פחותה". 

מיזוג מזרחי טפחות ואגוד

"יש יסוד בהבחנה בין לקוחות שבויים"

פסק הדין ממשיך ומתייחס לתחרות בבנקאות ולנימוקי רשות התחרות, שבעבר נקראה הרשות להגבלים עסקיים, לפיהם "נוכח החסמים האמורים, ההופכים במידה רבה את הלקוחות לשבויים, נוצר כוח שוק של הבנק כלפי לקוחותיו. לבנקים יכולת לזהות את מאפייני הלקוח ולהתאים את הצעת הערך עבורו. כפועל יוצא, לבנקים יכולת להפלות בין לקוחות על בסיס מאפיינים אישיים שונים, לרבות על בסיס 'רמת השבי' שלהם".

על רקע זה רשות התחרות ביקשה לשמר את בנק אגוד כבנק עצמאי, וזאת בהתחשב במהלכים שקידם הבנק בשנים האחרונות לפנות לבעלי חשבונות עו"ש בבנקים אחרים שיעברו אליו ויקבלו תנאים מיטיבים ("חשבון הפוך"), בדגש על אוכלוסייה שמפקידה מעל 5,000 שקל מדי חודש. דבר זה ממחיש את העובדה שמקבלת ביטוי בפסק הדין ולפיה לקוחות שמאיימים בנטישת בנק מקבלים הצעות אטרקטיביות יחסית מהבנק שלהם, על מנת שלא יעזבו לבנק אחר.

מנגד, מגישי הערר נגד החלטת רשות התחרות טענו כי "התבססות ההגדרה על לקוחות שבויים וכאלה שאינם שבויים, היא חסרת תקדים" וש"רמת השבי של הלקוחות הינה "קונספט תיאורטי לחלוטין", וכי מדובר בהבחנה "מלאכותית".

בכל אופן, השופט ראה בסוגיית המעבר והשבי של הלקוחות מורכבות רבה, הגם שבין היתר הוא מצא כי "יש יסוד", "במישור העקרוני", בהבחנה של רשות התחרות "בין לקוחות שבויים לבין לקוחות שאינם כאלה", וציין בנוסף כי "יש יסוד לטענת הממונה, לפיה קיימים בשוק הסל הבנקאי חסמי מעבר גבוהים".

המורכבות עולה מכך שהשופט גם כותב כי "אין בפניי כל תשתית המלמדת על יכולת לזהות לקוחות אלה, מקום שבו לא ביצעו מעבר בפועל או נקטו בפעולות לשם מעבר כאמור. המסקנה היא, כי מן החומר עולה סימן שאלה מהותי בדבר היקפה וטיבה של יכולת הבנקים לזהות את מידת השבי של לקוחותיהם", כשהשופט מוסיף כי "הגדרת השוק שאומצה על ידי ממלא מקום הממונה מעוררת קושי של ממש".

אגב זאת, פסק הדין מצטט טענה נוספת של רשות התחרות לפיה "קיים חסם מעבר כתוצאה מההיבט הגאוגרפי, הנובע מקיומה של עלות עבור לקוח ברכישת שירותים מספק אחר שאינו נמצא באזור הגאוגרפי שלו". בהקשר זה פוסק השופט כי "הפערים בין יישובים שבהם נמצא בנק אגוד לבין יישובים בהם אינו נמצא, אינם זניחים, במונחים יחסיים, הגם ששיעורם נמוך. כך, לדוגמה, ייתכן כי שיעור המעברים הכולל במקומות שבהם פועל מתחרה מסוים אינו גבוה ממקומות שבהם אינו פועל, בשל העובדה שבאותם מקומות שבהם הוא פועל, המתחרים האחרים מגיבים לפעילותו, ומציעים ללקוחותיהם הצעות שימור טובות יותר, אשר מונעות מעבר".

לגבי בנק אגוד מציין השופט כי "בנתונים הנוגעים למתן אשראי ללקוחות פרטיים, ניכרת עלייה לא מבוטלת בחלקו של בנק אגוד. אף כי בערכים מוחלטים מדובר בנתחי שוק קטנים, יחסית". השופט גם מודע לקושי של בנק אגוד להוות גורם תחרותי בעתיד, בגלל אתגרים העומדים לפתחו.

כבר לגבי המצב הקיים אומר השופט כי "לא עולה תשתית, המאפשרת לקבוע כי בנק אגוד הוא מתחרה אגרסיבי בזירת המחיר" כשהוא מוצא כי "יעילותו של בנק אגוד נמוכה, יחסית, הגם שהיא במגמת שיפור". ביחס לעתיד הוא מציין את הקושי שעומד לפתחו של הבנק הקטן בעניין הקמת מערכת מחשוב עצמאית שתעלה סכומים ניכרים לאורך שנים, והסכמי העבודה הנהוגים בבנק".

השופט שחם הוסיף כי "יש בסיס מוצק להערכתה של המפקחת על הבנקים, אשר ציינה את יכולתו המוגבלת של בנק אגוד להתחרות, בשל חוסר יעילות; הוצאות גבוהות על כוח אדם ומחשוב, לצד מבנה הוצאות קשיח; וחסרונות לקוטן, למשל בשל הפריסה הסניפית המצומצמת שלו, ועלויות הרגולציה הגבוהות המוטלות עליו. אין בנמצא תשתית מספקת, המבססת חשש סביר כי גריעתו של בנק אגוד עלולה לפגוע באופן משמעותי בתחרות, בהיבט של שיווי המשקל בשוק, גם לעתיד לבוא".

כך או כך, בפסק הדין נכתב כי "קיימות אינדיקציות לתועלת צפויה הכרוכה במיזוג, הנוגעות לשיפור ביכולת התחרות של בנק מזרחי. עם זאת, תועלת זו לא כומתה. קיימים סימני שאלה האם, ובאיזו מידה, תתגלגל אל הצרכן. סימני השאלה הנוגעים לכך מתחדדים נוכח הקשיים המבניים בתחרות במערכת הבנקאות". 

התחרות בענף הבנקאות

עובדי אגוד נדהמו, השר כהן תקף

ההסכם המקורי בין בעלי השליטה בבנק אגוד ובין בנק מזרחי טפחות נחתם ב-27 בנובמבר 2017, ובדצמבר אותה שנה הוא הוגש לאישור רשות התחרות. במאי 2018 הודיעה הרשות כי היא מתנגדת לאישור המיזוג בין שני הבנקים, בשל "חשש סביר לפגיעה משמעותית בתחרות ובציבור בתחום הבנקאות הקמעונאית". כמו כן, ממלא מקום הממונה דאז, אורי שוורץ, העלה אז חשש נוסף, לתחרות בתחום האשראי לענף היהלומים, שבנק אגוד נחשב מסורתית כגורם מוביל בשוק זה.

על פי ההסכם בין אגוד ובעלי השליטה בו לבין מזרחי טפחות, התמורה בעסקה תשולם באמצעות מניות מזרחי טפחות, ולפי מכפיל של 0.6 על ההון של אגוד (כלומר, שמהווה 60% מההון), כשהיא כוללת הצעת רכש לכל מניות הבנק.

נכון לסוף הרבעון השלישי ב-2019 מדובר במחיר שגוזר לבנק שווי של כ-1.6 מיליארד שקל. מבחינת בעלי השליטה בבנק אגוד - שלמה אליהו, משפחת לנדאו, רות מנור וד"ר יעל אלמוג-זכאי - מדובר בבשורה של ממש, מאחר ואלה רצו וניסו למכור את ההחזקות בבנק כבר כמה שנים - ללא הצלחה.

מנגד, רבים מ-1,170 עובדי בנק אגוד חוששים מהמיזוג, מאחר ורבים מהם צפויים להיפרד מהבנק לאחר המיזוג וההתייעלות שמזרחי טפחות ייבצע. בכוונת מזרחי טפחות גם להקטין ולייעל את מערך הסינוף של אגוד. על רקע זאת נציגי העובדים וירון זליכה, שמייעץ להם, ניסו לקדם עסקה חליפית לזו שנחתמה עם מזרחי טפחות, ושהעובדים יסייעו לה. השם האחרון שנקשר לנושא זה הוא של איש העסקים חזי בצלאל.

עם זאת, נראה כי לפי שעה אין מגעים של ממש לקידום עסקה חליפית לזו שנחתמה מול מזרחי טפחות, וגם קשה לראות כיצד מהלך שכזה יהפוך ליותר מרעיון. זאת גם משום שהפיקוח על הבנקים מעוניין במיזוג במזרחי טפחות ולא מאמין שאגוד לבדו יהיה בשורה לתחרות לאורך זמן.

על רקע זאת נמסר היום מוועדי העובדים בבנק אגוד שסגרו את סניפי הבנק כי הם "נדהמו לקבל את ההודעה לתקשורת שהוציאה הרשות שבה נכתב כי לא תערער על החלטת בית הדין" וכי הם "קוראים לרשות לחזור בה מההחלטה השערורייתית ולערער על החלטת שופט בית הדין לתחרות", כשהם מוסיפים כי ועדי העובדים בבנק אגוד הגיעו "להסכם עקרונות בינם לבין רוכש פוטנציאלי בעל שם, ניסיון ויכולת מוכחת בהגברת תחרותיות".

גורם נוסף שיוצא בתקיפות נגד החלטת רשות התחרות שלא לערער הוא שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן, שיחד עם יו"ר מפלגתו משה כחלון יצא בעבר בחריפות נגד מיזוג אגוד במזרחי טפחות. לדבריו "ההחלטה שגויה ועומדת בסתירה לחוק שעסק בהגברת התחרות לצמצום הריכוזיות במערכת הבנקאית", כשהוא יוצא באופן מובהק נגד החלטת רשות התחרות. עוד הוסיף השר כהן כי "להערכתי המילה האחרונה במישור המשפטי לא נאמרה", כשנראה כי כיוון בכך לכך שיוגש בג"ץ בנושא. 

הפארסה: פסק הדין פורסם עם פרטים שהשופט הורה להשמיט

פסק הדין של בית הדין לתחרות בעניין העררים שהגישו בנק מזרחי טפחות, בנק אגוד ובעלי השליטה באגוד, נגד החלטת רשות התחרות לאסור את המיזוג ביניהם, ניתן כבר ביום חמישי לפני כשבוע וחצי. בתחילה פורסמה רק החלטת השופט ללא פרסום הנימוקים שהביאו להחלטה. זאת משום שהשופט רצה לקבל את עמדת הצדדים לפסיקה לגבי פרסום הפרטים המלא.

אתמול תמה התקופה והשופט פרסם את פסק הדין שכתב, תוך השמטת פרטים מסוימים שהושחרו. הקובץ שנשלח לעיתונים כלל אמנם שורות מושחרות, אך כאלה שניתן לקרוא את הכתוב בהן באמצעות הליך פשוט.

בעקבות זאת נעשתה פניה לבית הדין מצד הגורמים הרלוונטיים, שהובילו את השופט לקבל החלטה נוספת ולפיה "הובא לידיעתי על ידי מזכירות בית המשפט כי בשל תקלה הועבר למי שאינם צדדים להליך עותק של פסק הדין הכולל קטעים אשר היו אמורים להיות מושחרים על פי החלטה קודמת", תוך שהוסיף כי "מובהר בזה כי על קטעים אלה חל איסור פרסום". 

עוד כתבות

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%