גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תקדים בביה"ד הארצי לעבודה: מעסיקים אחראים למנוע הטרדה מינית גם במקרים של רילוקיישן

עובדת ישראלית בכירה שהוטרדה מינית במדינת עולם שלישי תקבל 250 אלף שקל • החברה הנתבעת, ששמה אסור בפרסום, טענה כי הנוכחות של משקאות חריפים היא חלק מהתרבות העסקית במדינה • ביה"ד הארצי: תרבות עסקית שונה אינה מהווה הצדקה להטרדה

הטרדה מינית / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
הטרדה מינית / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

"מעסיק ששולח ביודעין את עובדו לרילוקיישן במדינה עם תרבות עסקית בה הגבולות מטושטשים, עליו לנקוט אמצעי מנע מוגברים על-מנת להבטיח שמסגרת יחסי העבודה תהא חפה מהסיכון להטרדה מינית" - כך קבע לאחרונה בית הדין הארצי לעבודה, בפסק דין עקרוני שבו פסק פיצוי בסך רבע מיליון שקל לעובדת בכירה בחברת פרויקטים שהוטרדה מינית על-ידי אדם זר שהיה קשור לחברה. ההטרדה בוצעה בזמן שהעובדת שהתה ברילוקיישן מטעם העבודה במדינת עולם שלישי באסיה.

שופטי בית הדין הארצי קיבלו בכך באופן חלקי ערעור שהגישה העובדת הבכירה שסבלה מההטרדה בעת ששהתה ברילוקיישן, על פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה שפסק לה פיצוי נמוך של 35 אלף שקל בלבד.

החוק למניעת הטרדה מינית חולל מהפכה תפיסתית ותודעתית בנוגע להטרדה מינית. יחס פוגעני כלפי נשים, שהיה מקובל ולגיטימי לפני שנים, הפך למוקצה ולמגונה חברתית. החוק הוחל גם במקומות העבודה, והמעסיקים בארץ מחויבים לבדוק לעומק כל תלונה של עובדת ועובד על הטרדה מינית שבוצעה כלפיהם על-ידי עובד אחר, ולטפל בה בהתאם.

מה קורה כאשר ההטרדה המינית של עובדת מתרחשת כאשר היא שוהה בחו"ל, בשליחות מטעם החברה, על-ידי אדם זר, שקשור לחברה אך הוא אינו עובד שלה? זוהי השאלה שנדונה במקרה הזה.

תפקיד בכיר בחברת פרויקטים

ראשית הפרשה בתחילת 2015, אז החלה העובדת לעבוד בתפקיד בכיר בחברת הפרויקטים הנתבעת, ששמה אסור בפרסום. היא עבדה בחברה עד שהתפטרה ממנה בשלהי אותה שנה, על רקע אירועי ההטרדה כלפיה.

במרץ 2016 הגישה העובדת, באמצעות עורכת הדין סיגל פעיל, תביעה נגד החברה ונגד מנהלה.

בתביעתה עתרה העובדת לחייב את החברה והמנכ"ל, יחד ולחוד, בתשלום סכומי כסף שונים, בגין 14 מעשי הטרדה מינית שבוצעו בה, לטענתה, במסגרת עבודתה. העובדת טענה כי ההטרדות בוצעו על-ידי המנכ"ל אך בעיקר על-ידי "אדם נוסף", איש עסקים מהמדינה הזרה שבעלי החברה ניהלו קשר עסקי עמו. בתביעה נטען כי החברה הפרה את חובותיה כמעסיק כלפי העובדת.

עיקר טענותיה של התובעת כלפי התנהגות המנכ"ל נדחו. הדיון בבית הדין הארצי לעבודה התמקד בהטרדות שביצע בה בעת שהותה ברילוקיישן אותו "אדם נוסף", שהיה בעל זיקה לחברה הישראלית.

בתביעתה תיארה העובדת כיצד, כאשר המנכ"ל הישראלי ששהה עמה במדינה הזרה עמד לעזוב אותה, הוא ביקש ממנה לפגוש את אותו אדם נוסף, מקומי, שאותו הגדיר כ"מישהו חשוב".

לדברי העובדת, כשהיא ניגשה ללחוץ ל"אדם הנוסף" את ידו, הוא משך אותה אליו בכוח, נצמד לגופה ונישק אותה "בכוח ובניגוד לרצונה על הלחי".

המשך האירועים, לטענתה, התרחשו במסגרת ביקורה השני במדינה הזרה בחודשים מרץ ואפריל 2015. לדבריה, בעת שהיא שהתה במלון במסגרת העבודה, "האדם הנוסף" אסף אותה ברכבו, ובדרך הוא שלח אליה ידיים וליטף את ירכה ואת תנוך אוזנה, תוך שהוא אומר לה שהוא "אוהב נשים עם אוזניים חשופות".

לדבריה, ב-12 באפריל 2015 ביקש ממנה המנכ"ל להצטרף לפגישה עסקית בסלון הסוויטה במלון של "האדם הנוסף", שם לטענתו נכח איש עסקים זר חשוב. שולחן הפגישה התגלה כשולחן בילוי עמוס במשקאות אלכוהוליים חצי ריקים. הנוכחים הציעו לעובדת להצטרף לחגיגה, והיא סירבה. במהלך הארוחה הם החליפו ביניהם בדיחות וסיפורים מיניים. בהמשך אותו אירוע הוכנסו לחדר "קבוצה של נשים בלבוש מינימלי. או-אז העובדת יצאה משם והסתובבה לבדה בעיר".

לאחר מכן, בעוד היא מחכה למעלית, ניגש אליה "האדם הנוסף", שיכור כלוט, תפס בפרק ידה הימנית, משך אותה ואמר לה בתקיפות: "בואי איתי".

לטענתה, היא ניסתה לשחרר את ידה ושאלה "לאן?" והוא ענה לה: "פה, רק רוצה להראות לך משהו". לטענתה, "האדם הנוסף" לקח אותה לחדר שבו היו לבדם, נעמד מולה, חיבק אותה חזק באזור המרפקים והצמיד אותה אליו. בהמשך, לדבריה, היא ניסתה להתנגד, אך הוא ניסה לנשק אותה בפנים, בעוד היא מנסה להתחמק ממנו.

לדבריה, היא צעקה לאדם הנוסף שיפסיק וצרחה וקראה לו להפסיק, עד שלבסוף הוא שחרר אותה ויצא, והיא התמוטטה ולא הפסיקה לבכות.

פגיעה במעמד המקצועי

ב-6 בפברואר 2019 פסקה שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, מירב קליימן, כי החברה אחראית כלפי העובדת עקב אי-עמידתה בהוראות החוק למניעת הטרדה מינית. לפיכך נקבע כי החברה תשלם לעובדת 35 אלף שקל בגין הפרת חובותיה לפי החוק למניעת הטרדה מינית.

בית הדין האזורי פסק בנוסף כי החברה אחראית כלפי התובעת גם בכל הנוגע לפגיעה במעמדה בעבודה עד להתפטרותה, פגיעה שנגרמה בעקבות חוסר שביעות-רצונה של התובעת מהטיפול בתלונתה על-ידי החברה. לפיכך, בית הדין חייב את החברה לשלם לעובדת פיצוי נוסף, ללא הוכחת נזק, בסך 30 שקל, בגין התנכלות.

עם זאת, בית הדין האזורי דחה את חלק הארי של תביעת העובדת לפיצוי של כ-1.7 מיליון שקל, שנשען על הטרדות מיניות שהיא טענה כי בוצעו כלפיה. בית הדין האזורי פסק בנוסף כי לא הוכח כי ל"אדם הנוסף" הייתה אחריות פיקוחית כזו או אחרת על העובדת, אך כי ל"אדם הנוסף" יש "זיקה אמיצה וקרובה לחברה ולמי מבעליה".

יתר על כן, בית הדין חייב את העובדת בתשלום ההוצאות המשפטיות של המנכ"ל הישראלי בהליך, בסך 25 אלף שקל, כך שבסופו של דבר היא נותרה עם פיצוי בסך 40 אלף שקל בלבד.

העובדת לא השלימה עם ההחלטה ובאמצעות עורכת הדין פעיל ערערה לבית הדין הארצי לעבודה על פסק דינו של בית הדין האזורי.

שופטות בית הדין הארצי, הנשיאה ורדה וירט-לבנה, והשופטות לאה גליקסמן וחני אופק-גנדלר פסקו כי החברה הישראלית אחראית להטרדה המינית שביצע "האדם הנוסף" בעובדת, והגדילו את הפיצוי שתקבל לרבע מיליון שקל.

בפן העקרוני, שופטי בית  הדין הארצי הבהירו כי המחויבות של מעסיק ישראלי כלפי עובד הנשלח מטעמו לשליחות לצורכי עבודה במדינה זרה, חלה גם שם.

בהמשך לכך נקבע כי מעשי ההטרדה נגד העובדת נעשו "במסגרת יחסי העבודה" באופן המטיל אחריות על החברה המעסיקה. זאת, מן הטעם שהם נעשו במרחב פיזי של החברה - בווילה בה נערכו הפגישות המקצועיות; ומכיוון שמעשה ההטרדה נעשה בסמיכות זמנים לפגישת העבודה בסלון הווילה.

השופטות ציינו כי העבודה והלינה של העובדת התובעת התבצעו במרחב אחד - העבודה התבצעה בסלון הווילה, והלינה בחדרים. לפי פסק הדין, "נסיבה זו מביאה להגברת החובות המוטלות על החברה. מרחב פיזי כזה משדר קרבה בין המרחב העסקי לבין המרחב הפרטי, וככזה הוא טומן בחובו סיכון לפרשנות שגויה בדבר טשטוש הגבולות בין העסקי והפרטי".

עוד ציין בית הדין הארצי כי בחלל העבודה שבו עבדה התובעת היה אלכוהול. בעדותו הסביר השותף בחברה בנוגע לצריכה האלכוהול כי מדובר ב"תרבות עסקית שונה". "הנוכחות של משקאות, בירות או אפילו ויסקי או משהו כזה ברקע, זה דבר מקובל במדינה הזרה, הייתי קורא לזה 'התרבות העסקית של המקום'", העיד השותף.

השופטות לא התרשמו מהטיעון הזה. הן הבהירו כי "כאשר מעסיק כפוף לדין הישראלי ולחובות המנע המוטלות עליו מכוחו גם במדינה זרה, הרי ששונות בתרבות העסקית אינה מהווה נסיבה הפורקת אותו מאלה. נהפוך הוא - במקרים מסוימים היא דווקא עשויה להיות נסיבה המעצימה חובות אלה, וזאת אם וככל שהשונות התרבותית מעצימה את הסיכון לחציית הגבולות".

לפי פסק הדין, "מעסיק השולח ביודעין את עובדו לרילוקיישן במדינה שבה תרבות עסקית בה הגבולות מטושטשים, עליו לנקוט אמצעי מנע מוגברים על-מנת להבטיח שמסגרת יחסי העבודה תהא חפה מהסיכון להטרדה מינית".

השופטות הוסיפו כי בסביבת עבודה שכוללת שימוש באלכוהול, מועצמת חובת המנע הוטל על המעסיק. "הטעם לכך הוא שאלכוהול שובר את המחיצות הדרושות לסביבת עבודה מוגמרת ומטשטש את ההבדל בין מערכת יחסים העניינים והפורמלית הדרושה במקום העבודה לבין מערכת יחסים חברתית בין העובדים". 

עוד כתבות

לא נוגעים באורח החיים. סטוקהולם, בשבוע שעבר / צילום: David Keyton, AP

בשבדיה חיים כמעט כאילו אין קורונה: האם זה ייגמר באסון?

בתי הספר פתוחים, המסעדות מלאות והרחובות שוקקי חיים ● ראש הממשלה התנצל מעומק לבו כשהודיע שמעתה מותר לשבת במסעדות רק סביב שולחנות ולא על הבר ● ליאורה לויאן עוברת את משבר הקורונה בגטבורג ונפעמת מהסירוב המוחלט של השבדים לצאת מהשגרה ● האזינו לפודקאסט "דברים שרואים משם"

ניתוח/צילום:shutterstock

אקזיט בצל הקורונה: בכמה נמכרה חברת המכשור הרפואי אפיפיקס

החברה מקבוצת טרנדליינס פיתחה מערכת פחות פולשנית לניתוחי עקמת לבני נוער ● הרוכשת, רוב הסכום ישולם במניות של Orthopediatrics, העוסקת בתחום האורתופדיה לילדים

שר הבריאות יעקב ליצמן / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

פרשנות - האדמו"רים נעלמו, המנהיגים התמהמהו: כל הדרך למשבר בחברה החרדית

בשיאו של המשבר, הבינו אנשי רפואה שכדי לגרום לציבור החרדי להפנים את צו השעה יש לרתום את בכירי הקהילה למשימה • וגם: בדרך להקמת ממשלה נתניהו מוותר על מוקדי הכוח שטיפח במשך שנים

מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון / צילום: איל יצהר

סימני השאלה סביב בדיקות הקורונה וגיוס ההון החריג בזמן המשבר: השבוע בהייטק

המדינה עומדת להשיק תוכנית סיוע לתעשיית ההייטק - האם צריך לסייע לסטארט-אפים ברוטשילד? ● מה חושבים בקרן בלאמברג על תעשיית הפינטק בזמן המשבר, ולמה משרד הבריאות הקפיא את ההסכם עם מיי הריטג' ● מה קרה השבוע בהייטק

מרטין סורל מנכ"ל WPP/ צילום: רויטרס

תחרות הפרסום "אריות קאן" לא תתקיים השנה

לאחר התפרצות הקורונה הודיעו המארגנים על דחיית התחרות לאוקטובר - היום התקבלה הודעה על ביטולה הסופי

עז מסתובבת בעיירת החוף הנופש כְלַנְדִידְנו בצפון ווילס / צילום: Pete Byrne/PA, AP

עוד יבואו ימים אחרים: 10 תמונות מהשבוע של העולם בצל הקורונה

כמו ארגון טרור שנשקו העיקרי הוא האימה והשפעתו המיידית היא הפחד והשיתוק – כך פועלת הקורונה על אזרחי העולם ● גלובס מציג את השבוע שהיה מסביב לעולם בתמונות

נתניהו וכחלון / צילום: מארק ישראל סלם - ג'רוזלם פוסט

הממשלה מבקשת לאשר: תוספת תקציב של עד 90 מיליארד שקל

האוצר הפיץ לפני כניסת השבת את טיוטת החוק לתיקון חוק יסוד משק המדינה, לפיו תוכל הממשלה לחרוג ממסגרת התקציב שקובע חוק היסוד בעד 90 מיליארד שקל ולהעביר 17.7 מיליארד שקלים מסכום זה לביטוח הלאומי לצורך תשלום דמי אבטלה

בני גנץ / צילום: Sebastian Scheiner - AP

פרשנות: להיות אופציה על המדף - ולהמתין בסבלנות

החלופה לשלטון הימין הגיעה אל סוף דרכה ● האפשרות האחרונה שנותרה לאופוזיציה הישראלית היא להודות בעקרותם של קיצורי הדרך, להסכים להיות אופציה, ולדעת שמימושה יצריך דור שלם

בורסת ניו יורק / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

וול סטריט ננעלה בירידות; הנפט קפץ בעוד 12%

המשק האמריקאי איבד 701 אלף משרות בחודש מרץ ושיעור האבטלה קפץ לרמה של 4.4% לעומת 3.5% בפברואר ● טסלה קפצה לאחר שדיווחה על מסירת כ-88,400 כלי רכב ברבעון הראשון ● בורסות אירופה ננעלו בירידות

דביבונים מוערמים בכלובים צפופים בשוק לחיות בר במחוז Guangzhou. לא הסיקו מסקנות לאחר מגפת הסארס / צילום: Xinhua, Liu Dawei, Associated Press

לסוחרי חיות הבר בסין היה לובי פוליטי חזק. כך הם קיבלו הגנה מהממשלה וכך התפרצה הקורונה

ד"ר פיטר לי, מומחה למדיניות הסינית לחיות בר, מסביר כי במשך שנים שכנעה התעשייה את ההנהגה בבייג'ינג שהיא תורמת לתעסוקה, מצילה חיים ומגנה על הטבע: "קבוצה קטנה החזיקה אומה שלמה בת ערובה" • האיסורים שהוטלו אחרי התפרצות הסארס בוטלו מהר, הפעם אולי זה ייגמר אחרת

מייסד אינסייט ג'ף הורינג / צילום: מתוך flickr

המשקיעה הכי משמעותית בהייטק הישראלי גייסה 9.5 מיליארד דולר

קרן אינסייט האמריקאית גייסה את הקרן ה-11 בעיצומו של המשבר ● לחברה אחזקות בשורה של חדי קרן ישראליים, בהם מאנדיי, סייסנס, JFrog ועוד

רמי גראור / צילום: איל יצהר

מנכ"ל שירות התעסוקה: "אף אחד לא חזה כזה צונאמי של אבטלה"

מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור, מספר על הרגע שבו התברר שיהיו יותר ממיליון מובטלים, על החלשים שפוטרו ראשונים ועל הרופאים הפרטיים שהגיעו ללשכות, ומעריך כי מאות אלפים יתקשו לחזור למעגל העבודה ● פורטפוליו

צוות רפואי עורך בדיקות קורונה בקרב דיירי בית אבות בברצלונה / צילום: Santi Palacios, Associated Press

צרפת: מספר המאושפזים בטיפול נמרץ עולה; סגר בספרד עד 26 באפריל

בצרפת מתו עד כה 7,560 בני אדם מקורונה ● הציבור הצרפתי נמצא תחת צעדי סגר חמורים, והמשטרה מחלקת קנסות של מאות אירו למי שמתרחקים מבתיהם ● באיטליה יותר מ-15,000 בני אדם מתו עד כה

ישראל צריכה למנות צאר כלכלי חזק / צילום: Gali Tibbon, Associated Press

פרשנות: קבלו צ'ק של 500 שקל - הנקודה שבה נתניהו צודק וכל הכלכלנים טועים

אף כלכלן סביר מהזרם המרכזי לא יסכים להגיד מילה טובה על מהלך של חלוקת צ'קים להמונים, אבל כוחו של המהלך שביצע נתניהו הוא בכך שיש לו הצדקה ערכית

מוזיאון הלובר, צרפת / צילום: AP Photo, AP

מסביב לעולם ב-360 מעלות: 5 סיורים וירטואליים תרבותיים במיוחד

תכננתם לבלות את חופשת הפסח בחו"ל, וכעת אתם מוצאים את עצמכם בעיקר על הספה, מחפשים איך להעסיק את הילדים? גם בימים אלו תוכלו להעניק להם ניחוח תרבותי מרחבי העולם

יוסי כהן, המוסד, איל וולדמן, מלאנוקס, אמיר גל אור, INNONATION, שי ויניגר,  למונייד / צילום: Gali Tibbon, AP, כדיה לוי, קובי קנטור, שלומי יוסף

מזוודות מלאות דולרים במזומן, שומרי ראש וניסיונות שוד: כך הופך שוק הציוד הרפואי לשוק שחור

אנשי הרכש הרפואי יושבים בדרך-כלל במשרד ומתמודדים עם טפסים ורגולציה, אבל ימי הקורונה שינו לחלוטין את המצב ● העסקאות מבוצעות במזומן, ומי שממצמץ מפסיד את הסחורה ● המרוץ הבינלאומי גורם לזינוק במחירים ולמרדף נואש אחרי מכונות הנשמה ומסכות

דירת 3.5 חדרים בנתניה ב–1.5  מיליון שקל / צילום: יח"צ

נמכרה בתוך חודש: דירת 3.5 חדרים בנתניה נרכשה ב-1.5 מיליון שקל

הדירה נמצאת בבניין עם מעלית וחניה מקורה בטאבו, והוא נמצא במרחק רחוב אחד מהים ורחוב אחד מהכיכר

וואהן, השבוע / צילום: רויטרס - Aly Song

סין אחרי המלחמה: כך נראית החזרה לשגרה במקום שבו הכל התחיל

התושבים מסתובבים עם מסכות, הילדים עדיין לומדים מהבית, על תיירות אין מה לדבר והעסקים הקטנים לא מצליחים להרים את הראש. המסע הסיני לשגרה החל לפני חודשיים, וכבר אפשר לראות שגם כשאין יותר נדבקים בקורונה, החזרה לנורמליות איטית וארוכה

בנימין נתניהו במליאת הכנסת / צילום: דוברות הכנסת - עדינה ולמן

דעה: דרושה תוכנית צנע לאומית ורשת ביטחון תעסוקתית

חשוב כי מדינת ישראל והמגזר העסקי יכינו את עצמם למשבר ארוך יחסית, ויאמצו כבר כיום תוכניות צנע מהותיות שיבטיחו את תקומת המשק

משה ברקת/ צילום: רפי קוץ

ברקת יאפשר למוסדיים לדחות אג"ח ולהחליף חוב בקלות לחברות לוות שנקלעו למשבר

מנייר התייעצות שתפרסם רשות שוק ההון עולה כי התוכנית שלה לשיקום החברות הטובות שנקלעו לקשיי החזר באג"ח תכלול בין היתר דחייה של עד שנה בתמורה לתוספת בריבית של 0.55% ועד 3.5%, ללא תספורת בחוב