גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

100 חברות גדולות: היעד של התוכנית לשילוב עובדים ערבים

מחקר שהזמינה עמותת קו אימפקט, הפועלת לשילוב החברה הערבית במגזר העסקי, מגלה כי החסמים העיקריים בפני גיוס מועמדים הוא קושי באיתור שלהם ובהעדר הסעות והכשרה

שילוב בתעשייה / צילום: shutterstock
שילוב בתעשייה / צילום: shutterstock

צעירים ישראלים רבים מסתכלים בקנאה על צעירים במדינות אחרות, שיכולים להתחיל את לימודיהם העל-תיכוניים או להיכנס לשוק העבודה מיד עם סיום התיכון ולהשיג יתרון של כמה שנים. בישראל, למעט חיילים המשרתים במסלולים מתגמלים כמו אלה של 8200, רבים מרגישים שהם יוצאים מהשירות הצבאי בלא כלום. אבל מתברר שמה שנחשב חיסרון אצל המשרתים בצבא נתפס דווקא כיתרון בעיני אחרים שלא התגייסו, למשל צעירים ערבים.

צעירים אלה אמנם יכולים להיות מצוידים בתואר ראשון כבר בגיל 21, אבל לדברי שאדי חדאד, מנהל משאבי אנוש ומנהל תחום מנהלי תיקי לקוח בעמותת קו אימפקט, נקודת המוצא של הצעיר היהודי בשוק העבודה טובה יותר, אפילו ללא תואר אקדמי. "היהודי מגיע לשוק העבודה אחרי שלוש שנים בארגון גדול, הוא מכיר היררכיה ארגונית, הוא יודע מה זה נהלים, מה זה משמעת, תפקידים, לומד לצאת ברכבת ולחצות את כל ישראל בגשם ובחום. ערבי לא מקבל את הכישורים האלה כי הוא היה באקדמיה או עסק בעבודות מזדמנות בשל המורכבות והערכיות של השירות הצבאי מבחינתו".

לדברי ד"ר סאמי מיעארי מהחוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב והחוג לממשל ומדיניות באוקספורד, המכהן גם כמנכ"ל הפורום הכלכלי הערבי, מקור הקושי של ערבים להשתלב בשוק התעסוקה הישראלי מתחיל בתיכון. "התלמיד היהודי מתחיל לחוות את התחום הטכנולוגי כבר במגמות בתיכון", הוא אומר, "ולמעסיק היהודי יש מודעות לכך שהחינוך העברי הטכנולוגי הוא איכותי יותר. גם אם שני מועמדים סיימו אותו תואר במדעי המחשב באותה אוניברסיטה, המעסיק יחוש שלמועמד היהודי יש רקע מבוסס יותר. זה נקרא הפליה סטטיסטית. גם אחרי שהמועמד הערבי הוכיח את עצמו, הפער בשכר יכול להגיע ל-30%-40%, וזו כבר הפליה של ממש".

נקודת הפתיחה הנמוכה אינה החסם היחיד. לפי סקר שביצעה חברת שלדור עבור עמותת קו אימפקט ב-15 חברות מובילות במשק הישראלי, המעסיקות יחד 25 אלף עובדים בחמישה ענפים שונים, נמצא שהקשיים המרכזיים בשילוב עובדים מהחברה הערבית הם היעדר הסעות וקושי של המעסיקים באיתור מועמדים. לפי הסקר, 65% מהמעסיקים סבורים שאם היה להם סיוע באיתור מועמדים, זה היה עוזר להם לגייס יותר מועמדים ערבים. הקושי ניכר בעיקר במקצועת ניהוליים ועסקיים פיננסיים (57% ו-55% בהתאמה) ופחות במקצועות הדורשים השכלה מדעית כמו הנדסה (32%).

עוד עולה מהסקר שהרוב הגדול של המעסיקים אינו מכיר את הפתרונות של הכשרות מקצועיות ייעודיות (74%) ושל הכשרות שמציעה המדינה (77%). זאת אף ש-52% מהמעסיקים אמרו שהכשרה מקצועית איכותית יכולה לתת מענה לצורכיהם, כמעט בכל סוגי התפקידים.

החסמים המרכזיים בהעסקת ערבים

10 חברות חדשות בשנה

עמותת קו אימפקט, שקמה ב-2014 במטרה לסייע בשילוב עובדים מהחברה הערבית בחברות מובילות במשק, הזמינה עם תחילת פעילותה את המחקר הראשון בקרב מעסיקים. לפי אותו מחקר, שבחן אז 50 מעסיקים מהגדולים במשק, עובדים מהחברה הערבית הם רק 5% מסך המועסקים באותן חברות, הרבה פחות מחלקם באוכלוסייה. רק 0.3% מהם מועסקים בתפקידי ניהול, וגם אלה שהיו בתפקידי ניהול היו בדרגי הביניים. עוד עלה מהמחקר ש-50% מהמועמדים בעלי ההשכלה האקדמית חוששים להגיש מועמדות. "הבנו שנקודת הפתיחה שלנו מאוד נמוכה ושצריך לעשות שינוי שמתמקד לא רק בגיוסים אלא בשינויים ארוכי טווח", אומרת מנכ"לית קו אימפקט, נוא ג'השאן בטשון. "שלדור כתבו לנו מודלים והמלצות איך לעשות את זה נכון".

איך עושים את זה נכון?

"חשוב שהחברות ירצו שיהיה אצלן גיוון וירצו לקלוט עובדים מהחברה הערבית לא מסיבות אידאולוגיות אלא מסיבות עסקיות, לדוגמה פנייה לקהל יעד חדש או פיתוח מוצרים לחברה הערבית בישראל ומחוץ לישראל. לחברות שהן חלק מחברות גלובליות יש אינטרס להציג מדיניות של גיוון.

"אנחנו עושים פעילות עומק שאמורה לשנות את הדנ"א של החברה בהקשר של גיוון, לא רק מבחינה מספרית. אם אין עבודת עומק, אנשים ייכנסו ובשלב מסוים יעזבו. חשוב להבין שאנחנו לא יכולים לעשות את השינוי לבד. אנחנו חיים במציאות מורכבת ובמשך שנים החברה הערבית הייתה מודרת מהמגזר העסקי. בשנה האחרונה הקמנו ועדה עסקית של בכירים יהודים וערבים שמייעצת למיזם. הגישה היא תמיד ליצור כמה שיותר מעגלים של משתתפים".

מודל העבודה של קו אימפקט הוא כניסה לארגונים עם צוות של מנהל תיק לקוח ויועץ ארגוני מומחה. הם עושים אבחון ארגוני כדי ללמוד מה מצבה מבחינת גיוון ואילו יתרונות יצמחו לה ממנו. מנהל תיק הלקוח הוא תמיד ערבי, והוא משתפים פעולה עם "צ'מפיון" - בכיר מהחברה המארחת. בסוף האבחון, הצוות בונה לחברה תוכנית עבודה תלת-שנתית, עם יעדים מדידים איכותיים וכמותיים. מנכ"ל החברה מדווח על התקדמות התוכנית פעמיים בשנה לנשיא המדינה, שעוקב אחרי עבודת העמותה במסגרת פרויקט "תקווה ישראלית". העמותה סימנה 100 חברות גדולות במשק. כיום היא פועלת ב-32 חברות, ובכל שנה היא נכנסת לעשר חברות חדשות. בין החברות הגדולות שאיתן היא כבר עובדת היום קוקה-קולה ישראל, אמדוקס, מיקרוסופט, אסם, תנובה, שטראוס ושטראוס מים. בין הגופים שנמצאים בתהליכי התנעה או אבחון - טבע, פלאפון, HP ישראל ואוניברסיטאות חיפה ותל אביב.

העבודה של העמותה כוללת איתור ומיון עובדים, ליווי שלהם בכניסה לתפקיד, קידום ושימור עובדים, וגם תרבות ארגונית והתאמת סל רווחה לעובדים, סדנאות לעובדים ומנטורינג של מנהלים יהודים לעובדים ערבים ושל מנהלים ערבים לעובדים יהודים. העמותה מתוקצבת בין השאר על ידי משרד האוצר והמשרד לשוויון חברתי.

סיורי היכרות

לדברי בטשון, מאז 2016 בוצעו כ-3,000 השמות, מהן 500 של אקדמאים והשאר בתפקידי ייצור, מפעילי מכונות, תפקידים טכניים או כאלה הדורשים לימודי תעודה. "אנחנו מתמקדים במגוון תעשיות. לא רוצים לגייס רק נציגי שירות, אלא גם כלכלנים, אנשי שיווק, אנשי כספים, משאבי אנוש וטכנולוגיה, מועמדים עם תארים במינהל עסקים וביוטכנולוגיה", היא אומרת.

"אנחנו יודעים שהחברה הערבית עדיין לא מצליחה לתת אמון במגזר העסקי. עשינו סרטונים של מעסיקים מובילים עם מסרים שקוראים להגיש מועמדות, ואנחנו בונים מהלך של מיתוג מעסיקים מול עמותות מקומיות ומובילי דעה בחברה הערבית. אנחנו מקווים להגיע למצב שבמקום שיהיו לנו שניים שלושה מועמדים לכל משרה, נגיע ל-9-10 מועמדים למשרה. אנחנו יודעים שיש עלייה במספר האקדמאים בחברה הערבית ותזוזה בתחומי הלימוד - לא רק הוראה ורפואה, אלא גם הייטק - וזה משרת את המטרה שלנו".

איך עושים מיתוג מעסיקים ומתגברים על פערים תרבותיים?

"באמצעות השותפים שלנו, באמצעות נוכחות במוסדות האקדמיים, קיום כנסים בקהילה עם מנכ"לים או עם בכירים מהחברה הערבית שמספרים למועמדים על העבודה כדי להפיג חששות ולשבור חסמים. אנחנו עושים ירידי תעסוקה, פועלים הרבה ברשתות החברתיות ובאמצעות 'חבר מביא חבר'.

"מצד שני, אנחנו משלבים את המעסיקים בסיורים בחברה הערבית בתקופת הרמאדן ובתקופת הכריסמס, שכוללים ביקור במסגד, בכנסייה ובשווקים מקומיים. בכל פעם שאנחנו מגיעים לשיחות ביניים לצורך הערכה או כתיבת דוחות, או כשיש איזשהו חג, אנחנו מרגישים איך החברה משתנה, איך פעם היינו צריכים להסביר דברים שהיום קורים לבד. זה מרגש. זה לא קל לגשר על פערים אחרי שנים של הדרה".

לרוב, המפגש של עובד ערבי עם חברה יהודית הוא ראשוני וכל עולם המושגים התרבותי זר לו לחלוטין. זו הסיבה שמנהלי הלקוחות מטעם קו אימפקט הם כולם ערבים. "אני לא יכול להביא מישהו לא ערבי שיספר מה יעשה טוב למישהו שהוא ערבי, או מה יגרום לו להיות מוערך ושייך", אומר חדאד.

חדאד, שעבד בעבר בחברות גדולות במגזר העסקי, מעיד על הקשיים: "אני חוגג כריסמס, אבל בחנוכה קיבלתי חופש על חשבון המעסיק ובכריסמס הייתי צריך לקחת יום חופש על חשבוני. הייתי רוצה שהארגון ייתן לי בכריסמס חופש ואני אעבוד בחנוכה. כשאני מתחתן, המנהג הוא שאני טס לירח דבש מיד אחרי החתונה, ולא כמו בחברה היהודית, שבה ירח הדבש יכול להיות אחרי שנה או שנתיים או שלוש. דבר נוסף הוא מנהגי אבלות. נוצרים ומוסלמים יושבים שלושה ימים ולא שבעה. אם תשלח לערבי אבל ערכה של קפה עם עוגיות, הוא עלול להיפגע, כי מזון מתוק מזוהה עם שמחה ואצלנו נוהגים לשתות קפה מר. השוני התרבותי הזה עלול ליצור חוסר נעימות".

אילו עוד הבדלים תרבותיים ישנם?

"יש קשיים בנושא של קידום. התרבות הערבית היא קולקטיבית. למשל, לא נהוג לגור לבד לפני חתונה או לדבר על עצמך. בהכללה, אם המנהל לא דוחף עובד ואומר לו, 'תראה איזה תפקיד יש פה, תגיש מועמדות', הוא לא ייזום. אנחנו מנחים את המעסיקים גם בזה".

באים אל העובדים

אחת החברות שהעמותה עובדת איתן היא פירמת הייעוץ וראיית החשבון דלויט. לדברי רו"ח אילן בירנפלד, יו"ר דלויט ישראל ומנהל עסקים ראשי, לפני שיתוף הפעולה העסיקה דלויט 1.5% עובדות ועובדים מהחברה הערבית, וכיום היא מעסיקה כ-7% מתוך כ-1,250 עובדים סך הכול. לדברי בירנפלד, היום החברה פועלת להנגשת תעסוקה בחברה הערבית גם במובן הפיזי. "לא רק למשוך ולגייס עובדים למגדלים בתל אביב, אלא לייצר מקום תעסוקה פיזי בלב החברה הערבית", הוא מסביר. "אני מאמין שרק כך ניתן לממש את הפוטנציאל באופן אמיתי. לשם כך פתחתנו את המשרד שלנו בנצרת לפני כשנתיים, ומאז השילוב של החברה הערבית בפירמה נמצא בצמיחה.

איך אתה רואה את השתלבותם של עובדים אלה בחברה?

"מקום עבודה הוא לרוב המקום שבו אנו מבלים את רוב שעות היום במהלך השבוע, ולכן אם אנחנו רוצים לנסות לקדם ערכים של סובלנות, דו-קיום וגישור על הפערים בין האוכלוסיות השונות בחברה, אנו חייבים להתחיל שם. מה גם שהניסיון שלנו מלמד שדווקא המפגש הבין-אישי, רחוק מעיני התקשורת והסטריאוטיפים, כאשר יש משימה משותפת, הוא שגורם לאנשים להתגבר על המחלוקת ולהבין שרב המשותף על המפלג. כדי שהחברה הערבית תצליח לממש את הפוטנציאל שלה כמנוע צמיחה בישראל נדרשים כמה מרכיבים, הכוללים תשתיות, השכלה וחינוך איכותיים וכמובן גם יצירת מקומות עבודה. מרכיב חשוב ביותר בהקשר הזה הם המאיצים - יזמים ומומחים שמגיעים מתוך החברה הערבית ואז גם חוזרים אליה".

עוד כתבות

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: רונן חורש

האוצר על הצעת משרד הבינוי לעזור לקבלנים: "לא ישימה בעליל"

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן אמר כי יבוצע פיילוט לסיוע לקבלנים שיאחרו במסירת דירה בשל המלחמה, תחילה בשלוש ערים - בשדרות, בקריית שמונה ובשלומי • מנכ"ל האוצר הייזלר: "לא מכיר את ההצעה"

תוכנית בת גלים / הדמיה: דרמן ורבקל אדריכלות

1,300 דירות במקום בסיס חיל הים בחיפה

תוכנית 'בת גלים' להקמת שכונה חדשה אושרה בוועדה המחוזית חיפה ● הרשויות שיכולות לקבל תמיכה מהרשות להתחדשות עירונית ● וגם: מאות יחידות דיור חדשות בגליל המערבי ● חדשות הנדל"ן

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

אולם הקונצרטים בו התרחש הפיגוע במוסקבה / צילום: Reuters

הפיגוע במוסקבה הביא את אירופה להגביר כוננות מפני מתקפת דאעש

צרפת ואיטליה פרסמו אזהרות מפיגועי דאעש בשטחן, כשהחשש עולה לקראת חג הפסחא ● המתקפה ברוסיה העלה גם לפני השטח את האזורים העניים ביותר במדינה, בהם צובר ארגון הטרור השפעה

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית

שר האנרגיה אלי כהן (משמאל) בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין ג'ורג' פפנסטאסיו / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

מתעלמת מטורקיה: ישראל מקדמת את חיבור רשת החשמל עם קפריסין ויוון

בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין, ג'ורג' פפנסטאסיו, דן שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן בנוגע לשיתוף פעולה בתחום האנרגיה ● השניים סיכמו כי פרויקט הכבל החשמלי התת-ימי שיחבר את רשת החשמל של ישראל לקפריסין וממנה ליוון, ואל רשת החשמל האירופית, יקודם בעדיפות גבוהה

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: קיסטון מציגה תוצאות חזקות בזכות אגד, הרווח הנקי של רציו ירד ל-127 מיליון דולר, אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, וכלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס ● מדור חדש

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מהצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים תפסה מסמכים של שני עורכי דין וחטפה ביקורת חריפה משופטי העליון

במסגרת חקירה קיבל פקיד שומה חקירות מבית משפט השלום צו חיפוש במשרד של שני עו"ד ● השניים טענו שהמסמכים נתפסו על ידי צו של בית משפט השלום בהליך פלילי, אבל רשות המסים העבירה את הערעור שלהם לביהמ"ש המחוזי בהליכים אזרחיים ● ביהמ"ש העליון פסק כי רשות המסים לא יכולה לזגזג בין הליך פלילי לאזרחי

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

הבית הלבן בהודעה רשמית אחרי קרב הגרסאות: נתניהו אישר שתצא משלחת לוושינגטון

דובר צה"ל: ""במסגרת האימונים יתורגלו תקיפות מאסיביות וארוכות טווח" • גבר בן 38 נהרג מפגיעת רקטה במפעל בקריית שמונה, כמה נוספים נפצעו קל • נתניהו לסנטור ריק סקוט: "החלטת ארה"ב עודדה את חמאס. שלא יסמכו על הלחץ הזה - זה לא יעבוד"  • עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי