גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המלך של ההייטק הישראלי והמלחמה של אמזון: השבוע שהיה בהייטק

איך הפכה קרן אמריקאית לשליטה של ההייטק הישראלי, חברת המזרנים קספר מספקת לקח למשקיעי ההון סיכון ולמה המשקיעים של הסטארט-אפ היי-בוב לא מתייחסים להטרדות המיניות שנחשפו בו ● מה קרה השבוע בהייטק

בסוף אוקטובר ערכה קרן אינסייט פרטנרס האמריקאית אירוע ב"בית על הים" ביפו בהשתתפות כ-150 אנשי הייטק, בעיקר יזמים ומשקיעי הון סיכון. בימים כתיקונם מארח המקום חתונות, אך באותו יום חתן השמחה היה המשקיע ג'ף הורינג, מייסד הקרן, ומי שעומד מאחורי כמה מהעסקאות הבולטות והמסקרנות בהייטק הישראלי בשנתיים האחרונות. מלבד אוכל טוב והופעה של נטע ברזילי, היה גם טקס קטן ומאולתר שבו הוענק להורינג כתר מנייר על ידי אבישי אברהמי ורועי מן, שעומדים בראש Wix ומאנדיי (בהתאמה), שתי חברות בהן השקיעה אינסייט. הענקת הכתר הייתה בבדיחות הדעת, אבל המשמעות שלה ברורה - הורינג הופך בהדרגה להיות המלך הבלתי מעורער של תעשיית ההייטק בישראל.

יכול להיות שיהיו כאלו שלא יסכימו עם הקביעה הזאת, אולי יחשבו שהיא מוגזמת, אבל לכל מי שעוקב אחר תעשיית הסטארט-אפים המקומית ברור כי המהלכים של אינסייט בישראל - אופי, מבנה וגודל העסקאות - הם לא טריוויאלים ובמידה רבה הם משנים את פניה של התעשייה. רשימה חלקית: רכישת השליטה בחברת הסייבר ארמיס לפי שווי של 1.1 מיליארד דולר, שנסגרה בשבוע שעבר; רכישת פורטפוליו החברות של קרן ג'נסיס תמורת מאות מיליוני דולרים; ואחזקות בחדי קרן (חברות פרטיות שקיבלו שווי של מעל מיליארד דולר) כמו JFrog, סייסנס, לייטריקס ו-Walkme, וכן בחברות מבטיחות נוספות.

"כשאינסייט פונים אליך, אתה לא מתעלם, אתה הולך להיפגש איתם", אומר משקיע הון סיכון שביקש להישאר בעילום שם. יזם שמכיר את הקרן אמר לנו "כשג'ף רוצה משהו הוא משיג אותו".

יבגני דיברוב, מייסד ארמיס, אמר לי באחרונה בראיון כי "החזון של הורינג נהפך להיות 'סופטבנק עשויה נכון', לעשות השקעות מאוד גדולות, בחברות שצומחות מאוד מהר, ובתחומים אסטרטגיים". כששאלתי את אינסייט מה זה אומר הם לא ענו ישירות על השאלה אבל התשובה כן כוללת ביקורת מרומזת על החברה היפנית: "אנו לא מאמינים שגיוס הון כשלעצמו יכול לבדל סטארט-אפים או להוות חפיר בעבורם (לבצר את השליטה שלהם - ע"ז), המטרה של גיוס היא רק לתמוך במודל עסקי טוב".

כתבת פרופיל של יסמין יבלונקו ושלי על הקרן הכי משמעותית בישראל - מי עומד מאחוריה, מה האסטרטגיה, איך היא משפיעה על התעשייה והקרנות האחרות, ואיך קרה שקרן אחת, לא ישראלית, השתלטה על התעשייה?

כל התשובות - בכתבה

תחקיר "דה מרקר" על ההטרדות המיניות בהיי-בוב

רותי לוי מ"דה מרקר" פירסמה בתחילת השבוע תחקיר על התנהלות לא תקינה לכאורה בסטארט-אפ היי-בוב - הטרדות מיניות מצד סמנכ"ל בכיר שלא טופלו (בחברה טענו בתגובה כי הגיעה תלונה אחת שטופלה).

בתעשייה הקטנה שלנו, שבה הכל נראה נוצץ וחיובי, השיח על הטרדות מיניות לא תמיד נמצא בחזית. נשים רבות חוששות להיות מזוהות עם תלונות, ולהצטייר כ"בעייתיות". לכן, התעלמות מתלונות שלהן היא עוד יותר מקוממת. הדרך לסביבת עבודה בטוחה והתייחסות רצינית לתלונות כאלו עוברת בפרסום מקרים כמו זה (למעט הכתבה של "עובדה" על רמי ברכה, לא היו כתבות ששמות במוקד אנשים ספציפיים ולא אנונימיים, דבר שאיפשר להקטין את התופעה או להכחיש את קיומה).

לא הכרתי את המקרה הזה (רותי לוי עשתה תחקיר מצוין במשך כמה חודשים), אז אני לא יכול להתייחס ספציפית אליו, אבל באופן כללי, קיים חשש שמנכ"לים ובורדים שמים את טובת הסטארט-אפ מעל לכל, גם אם יש נשים או בכלל עובדים שנפגעים מכך.

לפני כמה שנים, לפי ה-MeToo#, היו רבים שלא הבינו למה תעשיית ההייטק מיוחדת בהקשר של הטרדות מיניות. אז קודם כל, לכל תחום וענף יש את המאפיינים שלו. מכיוון שבהייטק עסקינן אז צריך לשים דגש על המאפיינים הייחודיים של התעשייה - שעות ארוכות, טיסות לחו"ל, יחסים לא מוסדרים בין משקיעים ליזמים ובעיקר ליזמות (לא במקרה הזה), ואיך שאני מפרש את זה - היעדר גבולות, לטוב ולרע.

צריך להפנים - השיח מתקדם, אבל יש עוד הרבה עבודה שצריכה להיעשות, בהייטק ובכלל.

שתי הערות נוספות

על היי-בוב:

זאת חברה שמתעסקת בתחום של תוכנות למשאבי אנוש. במכתב שפירסם המנכ"ל רוני זהבי ללקוחות, הוא סיפר כי החברה מגייסת מנהלת משאבי אנוש חדשה שתוביל את הטיפול בנושא. בחברה הייתה מישהי שאחראית על משאבי אנוש, אך עשתה זאת לצד טיפול בלקוחות. לא צריך להיות מומחה גדול בתחום כדי להבין שאין קשר בין שני התפקידים. היה ניתן לצפות מחברה בתחום ליותר.

על המשקיעים:

לא יודע מה הייתה המעורבות שלהם בפרשה. ממה שרותי לוי סיפרה, היא פנתה אליהם אבל התגובה הגיעה מהחברה עצמה. לא סגור לגבי תגובות וכאלה, אבל לפחות מבחינת האחריות - לא צריכה להיות זהות מלאה בין הדירקטורים להנהלת החברה. למעשה, הדירקטוריון הוא זה שצריך לפקח על ההנהלה, ואני מקווה שהתנהלו כמה ישיבות נוקבות בנושא (עדכון: הדירקטוריון עומד להוציא מחר הודעה בנושא).

כך או כך, אני חושב שהמשקיעים היו צריכים להביע באופן פומבי מחויבות לטיפול בהטרדות מיניות, גם אם יבחרו שלא להתייחס למקרה הספציפי הזה (המשקיעים אמרו שאין להם מה להוסיף מעבר לתגובת החברה, שם כן הובהר שיש לחברה "אפס סובלנות למקרים כאלו"). האם למשל קרן בסמר - מהקרנות הבולטות שפועלות בארץ - לא יכולה להגיד את זה בשם השותפים? (מלבד בסמר, בין המשקיעים הבולטים בחברה יש את ארבור ונצ'רס, באטרי ונצ'רס ו-Eight Roads).

האקזיטים לא מדביקים את הצמיחה

בשבוע שעבר כתבתי כאן על אקזיטים ועל כך שההגדרה שלהם היא שרירותית. זאב הולצמן, יו"ר IVC, ענה לי כך (בפייסבוק): "'הבלבול' בנושא האקזיט והגדרתו מיותר וקיים במוחו של הכותב. כדאי לא לבלבל את הקוראים. שינוי שליטה, החלפה של בעלי מניות של מעל 50% והחלפת כסף בהתאם בין בעלי המניות השונים משמעותו אקזיט. כלכלית אין הבדל בהגדרת אקזיט אם זה מתבצע בעסקת primary או secondary. רוב האקזיטים הם סקנדרי.

"הנפקה ראשונית (IPO) היא ברוב המקרים של פחות מ-50% מהון החברה, ולכן אינה אקזיט, מכיוון שלא מתקיימים בה שני התנאים לעיל, אלא liquidity event, יצירת אפשרות לנזילות עתידית. בהתאם להגדרות לעיל בחברה ספציפית יכולים להיות שניים-שלושה ויותר אקזיטים. כל אחד מהם נספר בנפרד כאקזיט. בהתאם - רכישת 100% ממובילאיי, אז חברה ציבורית, על ידי אינטל בתמורה לכ-15 מיליארד דולר הינה בהחלט אקזיט, בכל הגדרה שהיא. הנפקת החברה בבורסה מוגדרת כגיוס הון, מתן סחירות למניות. חיבור של אקזיטים והנפקות IPO הינו חיבור של תפוזים ועגבניות".

קודם כל אני שמח על התגובה - אתם יותר ממוזמנים להגיב לי במייל (omri-z@globes.co.il) או בקבוצת הפייסבוק שלנו. עם זאת, ב-PwC, שפירסמו את דוח האקזיטים שלהם בסוף דצמבר הגיעו להיקף של 10 מיליארד דולר, בעוד שב-IVC הגיעו ללא פחות מ-22 מיליארד דולר. הגדרות אחידות? בלבול של הכתב? כנראה שלא. ב-PwC, אגב, החליטו להחריג עסקאות כמו מלאנוקס, NSO, קליקסופטוור ועוד, שכנראה ב-IVC ובמשרד עוה"ד החליטו לא להחריג.

עכשיו לגבי הממצאים עצמם - מה שעוה"ד שירה עזרן ואיתי פרישמן הדגישו בדבריהם הוא שאלת מימוש החברות. מספר האקזיטים בהיקף של 100 מיליון דולר עמד בשנה האחרונה על שיא של 26 עסקאות, אך מספר החברות שצומחות לרמה כזאת הוא גבוה יותר ולכן המשקיעים והמייסדים צריכים לשאול את עצמם מה תהיה אסטרטגיית המימוש שלהם. ואני אוסיף שאלה משלי: מה יקרה אם יבוא משבר כלכלי שיקשה על חברות להימכר או לגייס הון?

ההייטק החרדי: להגיד את האמת ולא להשלות

חוב משבוע שעבר: לפני כעשרה ימים נערך בירושלים כנס הייטק חרדי שאירגן ארגון ביזמקס, מתחם עסקים וחדשנות לחרדים בירושלים. אני חייב להגיד: היה כנס מרשים. מעל 1,300 אנשים הגיעו לכנס, שלא נראה לי היה משהו דומה לו בהייטק החרדי.

אני חייב להודות שלהרבה פאנלים לא הקשבתי, בעיקר כי היה הרבה עם מי לדבר בחוץ. אבל כמה דברים: אראל מרגלית מ-JVP אמר כי לדעתו אפשר ליצור 100 אלף מקומות לחרדים בהייטק בשנים הקרובות, אחרת מאות אלפי משרות פיתחו יעזבו את ישראל לאוקראינה. מעניין לשמוע ממנו איך בדיוק צריך לעשות את זה, כי מדובר במספר מאוד גבוה (אגב, ברור שכבר היום עוזבים תפקידי פיתוח למזרח אירופה).

אני הנחתי פאנל שעוסק בחדשנות בהכשרה. אני חייב להגיד שלמרות שמשתתפי הפאנל שלי הביעו אופטימיות יחסית, אני יצאתי קצת פסימי, בעיקר לגבי החבר'ה החרדים שלא לומדים לימודי ליבה. ועוד משהו: אחד הדוברים בכנס אמר גם הוא דבר אופטימיים יחסית לגבי השילוב של החרדים בהייטק. לאחר שירד מהבמה דיברתי איתו בצד, והוא אמר לי: אני די פסימי בנושא. הופעתי כמובן, כי כמה דקות קודם לכן הוא כאמור הביע אופטימיות על הבמה. והוא אמר לי: "כאן, בכנס כזה, צריך לעודד את החרדים, לא לפגוע במוטיבציה שלהם". בעיניי זאת לא הדרך לקדם שילוב חרדים - צריך להגיד את האמת כפי שהיא. המטרה היא שילוב חרדים, לא אשליה שלהם.

עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון:

  • לפני כמה שבועות יסמין יבלונקו ואני כתבנו כתבה מקיפה על מגמה חדשה בהון סיכון הישראלי - משקיעים, גם כאלו שרגילים להשקיע בקונטיינרים ובסייבר, מתחילים להשקיע יותר ויותר בחברות לואו טק - ממשלוחי ירקות ועד טיפוח זקנים. זאת מגמה שבחו"ל תפסה תאוצה כבר לפני כמה שנים. אחת הדוגמאות המוכרות היא של חברת קספר, יצרנית ומשווקת מזרנים, שכבשה את לב המילניאז. בשבוע שעבר קספר פירסמה תשקיף לפני הנפקה והמספרים שמופיעים בו רחוקים שנות אור ממספרים של הון סיכון. ניתוח של התשקיף המספרים המאכזבים צריכים לספק קריאת ההשכמה למשקיעי ההון סיכון.
  • האיש שיעזור לרשות החדשנות להכשיר מדעני נתונים תוך חודשים ספורים. ראיון של אושרית גן-אל.
  • התחרות בשוק הענן הולכת ומתחממת: עקיצות הדדיות בפומבי ובחדרי חדרים, תביעה נגד ממשל טראמפ מאחר שנתן למיקרוסופט חוזה של 10 מיליארד דולר, וניסיונות עיקשים לפתות לקוחות. כך נראית זירת הקרב החמה ביותר בין ענקיות הטכנולוגיה. האם השליטה של אמזון בשוק של 270 מיליארד דולר נמצאת בסכנה? כתבה של וול סטריט ג'ורנל.
  • תהליכי חדשנות בארגונים גדולים עוברים היום דרך שיתופי-פעולה עם סטארט-אפים, אך אלה נתקלים בקשיים - מבדיקות היתכנות ממושכות ועד לרגולציה מכבידה. איך ניתן לשפר את התהליכים, האם ארגונים מוכנים לשינוי, או שאולי שיתופי-הפעולה בין תאגידים לסטארט-אפים בכלל נדונו לכישלון? כתבה של אורי ברקוביץ'.
  • בלי פיגומים: הרובוט מפתח תקווה שרוצה לכבוש את עולם הטיח
  • דוח חדש: טינדר, אוקיי קיופיד וגריינדר משתפות מידע רגיש על המשתמשים.
  • האם בקרוב השואב של איירובוט יסייע לנו בשטיפת כלים?
  • מחוץ לעין הציבורית, חברת גוגל חתמה על הסכמים עם מוסדות רפואיים שסיפקו לה מידע רגיש על עשרות מיליוני חולים בארה"ב. בגוגל מתעקשים שהמטרה שלהם חיובית, אך הסכמים בעייתיים והיעדר שקיפות מעוררים חשש לגבי מסחור אפשרי של המידע הזה. כתבה של וול סטריט ג'ורנל.

ומה בתעשייה

אקזיט:

חברת המכשור הרפואי לייפבונד, המפתחת רשת לאיחוי בקע (Hernia Mesh), נמכרה לחברת המכשור הרפואי בארד, כיום חלק מספקית הציוד הרפואי האמריקאית, בקטון דיקינסון (BD). היקף העסקה הוא כמה עשרות מיליוני דולרים, דומה לסכום שגייסה החברה במהלך שנות קיומה - כ-60 מיליון דולר. לייפבונד הוקמה ב-2007 בידי ישי אתר ואורן פרייס בלום, שניהם כבר לא בחברה. משקיעי החברה העיקריים היו קרן פיטנגו ומשקיע הביומד רוברט טאוב. לידיעה המלאה.

גיוסי הון:

  • חברת אמנדו ביותרפיוטיקס, העוסקת בעריכה גנטית באמצעות ביולוגיה סינטטית, גייסה 61 מיליון דולר (בסך הכל גייסה החברה 73 מיליון דולר). אמנדו הוקמה ב-2015 על ידי שילה בן זאב וד"ר דוד ברעם. את סבב הגיוס הובילה AnGes, חברת תרופות יפנית, ובסס השתתפו בין השאר קרן אורבימד וחברת טקדה. לידיעה המלאה.
  • חברת ורביט, שפיתחה מערכת לתמלול אוטומטי, הודיעה על גיוס של 31 מיליון דולר (החברה גייסה עד כה 65 מיליון דולר). ורביט הוקמה ב-2016 על ידי תום ליבנה, אריק שלף וקובי בן צבי. את סבב הגיוס הובילה הקרן האמריקאית Stripes, והשתתפו בו גם המשקיעות הקיימות, ויולה ונצ'רס, ורטקס, הורייזן קפיטל, וינטג', כלל טק והקרן הגרמנית HV Ventures. לידיעה המלאה.
  • חברת ההדמיה הרפואית הישראלית, Nanox, הודיעה על סגירת סבב גיוס של 26 מיליון דולר (בסך הכל גייסה עד כה 55 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2012 על ידי היזם הישראלי רן פוליאקין ואיש הון הסיכון היפני היטושי מסויה. בסבב הגיוס השתתפו חברת Foxconn, קרן SK Telecom Ventures ומשקיעים פרטיים. לידיעה המלאה.
  • הסטארט-אפ אפסגון (Epsagon), המפתח פלטפורמה לזיהוי ותיקון תקלות באפליקציות ענן, הודיע על השלמת סבב גיוס של 16 מיליון דולר (בסך הכל גייס 20 מיליון דולר עד כה). אפסגון הוקמה ב-2017 על ידי ניצן שפירא ורן רבנזפט. את הסבב הובילה קרן USVP והשתתפו בו המשקיעים מסבב הסיד של החברה, הקרנות לייטספיד ו-StageOne. לידיעה המלאה.
  • חברת Clew Medical גייסה 10 מיליון דולר (בסך הכל גייסה עד כה 21 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2014 על ידי גל סלומון ואביגדור פאיאנס. את סבב הגיוס הובילה קרן פיטנגו וחברת הביטוח האירופאית Relyens, והשתתפו גם המשקיעים הקיימים של החברה, בהם קרן Agate, חברת Rhon-Klinikum AG הגרמנית ועוד. לידיעה המלאה.

עוד כתבות

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

דיווח: לפחות 33 נהרגו בתקיפה ישראלית בחלב, בהם אנשי חיזבאללה ואזרחים

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?