גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הגיע הזמן לחשוף את שמות החברות שבוצעו בהן הטרדות מיניות

37 אלף נשים בישראל דיווחו על הטרדה במקום העבודה בתוך שנה ● החברות מצידן מצליחות בחסות בית המשפט למנוע את חשיפתן לאורך ההליכים המשפטיים, בטענה לפגיעה במוניטין - ומשמרות תדמית נקייה ●  "גלובס" מוביל את המאבק לחשיפת החברות המטרידות וליצירת מקומות עבודה נקיים ובטוחים יותר

37 אלף נשים בישראל דיווחו על הטרדה במקום העבודה בתוך שנה / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק
37 אלף נשים בישראל דיווחו על הטרדה במקום העבודה בתוך שנה / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

ב-5 בנובמבר 2013, ספגה אחת מחברות ההייטק המוכרות בישראל מכה לא פשוטה. באותו היום פרסם שופט בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, אורן שגב, פסק דין שבו הוא מתח ביקורת חריפה על החברה וקבע כי היא נושאת באחריות להטרדה מינית של מהנדסת בחברה.

לפי פסק הדין, אחד מהעובדים נהג להטריד את המהנדסת מינית ולהתנכל לה. הוא סיפר בנוכחותה בדיחות גסות, תיאר תיאורים מיניים בוטים, ושיתף את הנוכחים בחדר שבו עבדה בחוויותיו המיניות. בין היתר, אותו עובד נהג לפנות אל המהנדסת בכינויים כגון "ילדונת" ו"ברבי", ועשה שימוש תכוף במשפט "מה תודה? תתפשטי".

השופט מתח ביקורת על כך שהחברה החליטה כי הפתרון הראוי לבעייתה של המהנדסת המוטרדת הוא להעביר דווקא אותה, ולא את המטריד, לקבוצת עבודה אחרת. השופט שגב קבע כי "החברה העדיפה את האינטרס של שמירת 'השקט התעשייתי' בשורותיה, תוך התמקדות במצבו של המטריד על פני מצבה של העובדת המוטרדת".

הביקורת על חברת ההייטק הייתה קשה, אבל זהותה של החברה לא תיחשף לציבור בהקשר הזה. למה? כי זהו המצב המשפטי ששורר במדינת ישראל. בזמן ששמותיהם ותמונותיהם של חשודים בהטרדה מינית בעבודה ובמקומות אחרים מגיעים לכותרות העיתונים ולמהדורות החדשות, חברות שמתנהלים נגדן הליכים משפטיים בגין הפרה של הוראות החוק למניעת הטרדה מינית, זוכות להגנה מבתי הדין לעבודה ופעמים רבות זהותן אסורה לפרסום. שמות החברות לא נחשפים - לא רק בשלב ניהול התביעה נגדן - אלא לעיתים גם לאחר שיש פסיקה שיפוטית שמטילה עליהן אחריות להטרדות מיניות אצלן.

לטעמנו ב"גלובס", האינטרס הציבורי מחייב את פרסום שמותיהן של חברות שנמצאות אחראיות להטרדות מיניות. זאת, כמובן, ללא חשיפת זהותן של העובדות המוטרדות. אנו ב"גלובס" מאמינים שחשיפת החברות תסייע במלחמה בבעיית ההטרדות המיניות בעבודה, ותרתיע חברות אחרות מלנהוג באופן דומה, תעודד עובדים ועובדות בתוך אותן חברות ובחברות אחרות להתלונן על הטרדות ותגביר את המודעות לסוגיה. יתר על כן, אנחנו מאמינים שזהו גם אינטרס של החברות עצמן.

חשוב להדגיש: אין לנו טענות נגד עצם קיום דיונים בתביעות בגין הטרדה מינית בדלתיים סגורות, כפי שנהוג. אבל הנוהג הזה נועד בעיקרו כדי להגן על המתלוננות, והוא לא יכול לשמש חברות שנמצא שהן אחראיות להטרדה מינית כדי למנוע את פרסום שמותיהן. לטעמנו, התועלת הציבורית שעשויה לצמוח מחשיפת שמן של החברות עולה על הפגיעה האפשרית במוניטין שלהן.

סוגיית הפרסום: האינטרס הציבורי מול פרטיות החברות

אחרי פסק הדין של ביה"ד האזורי לעבודה, שהעביר ביקורת חריפה על החברה, פנו "גלובס" והחתום מעלה לביה"ד הארצי בבקשה כי יתיר לנו לפרסם את שם החברה. הפנייה לפרסום נעשתה בתיאום ובתמיכת העובדת שהוטרדה ועורכת דינה. בהמשך, הצטרפו לבקשה שלנו גם נציבות שוויון זכויות לנשים בעבודה, ואיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות הטרדה מינית ושדולת הנשים בישראל.

ב-31 ביולי 2014 דחה ביה"ד הארצי לעבודה את בקשתנו. השופטים נימקו את ההחלטה בכך שהפרסום עלול להביא לפגיעה בשמה הטוב של החברה ובמוניטין שלה, שכן קביעות בית הדין האזורי נגד החברה "מטילות עליה צל כבד".
שופטי הארצי בראשות הנשיא דאז, יגאל פליטמן, פסקו כי האינטרס של החברה בשמירת שמה הטוב צריך לגבור על עקרון פומביות הדיון וזכות הציבור לדעת. "שמו הטוב של כל מעסיק, מקומי או רב-לאומי, צפוי להיפגע נוכח קביעות אלה", נקבע.

השופטים ציינו, כי בהליכים בקשר להטרדה מינית מתנהל ההליך בדלתיים סגורות, והכלל הוא שיפורסמו לגביו רק אותם פרטים שיותר פרסומם. לדבריהם, "נכון הוא שאין דומה האינטרס שבהגנה על אדם, לזה של חברה, אולם אין משמעות הדבר כי האינטרס של החברה אינו קיים או בר-הגנה".

לסיכום, שופטי הארצי קבעו כי רק בתום הדיון בערעור חברת ההייטק או עם מתן פסק דין בו, ניתן יהיה לבחון שוב את שאלת פרסום שם החברה, ודחו את בקשתנו.

אנחנו נאלצנו להמתין להליך הערעור כדי לנסות לבקש שוב לפרסם את שם החברה. אולם זה לא קרה מעולם. במהלך 2014, חברת ההייטק שרצתה והצליחה למנוע את חשיפת שמה, הגיעה לפשרה חשאית עם המהנדסת המוטרדת ועם עורכת דינה. במסגרת הפשרה שילמה החברה למהנדסת פיצוי כספי משמעותי בתמורה לדחיית התביעה נגדה. "על הדרך" היא הרוויחה מכך ששמה לא פורסם. החברה קנתה שקט ומנעה פגיעה במוניטין שלה.

וכך, למרבה האבסורד, עד היום לא פורסם שמה של החברה מתחום ההייטק למרות שישנו פסק דין של ביה"ד האזורי לעבודה שקבע כי היא טייחה הטרדה מינית.

המקרה הזה התרחש בשנת 2014. אבל עד היום מהווה פסק הדין הזה של ביה"ד הארצי לעבודה הלכה שלאורה פועלים כל בתי הדין לעבודה בבקשות לפרסום שמות חברות.

רוחות של שינוי? מהפכת ה-MeToo נותרה מחוץ לביה"ד לעבודה

ההלכה לא השתנתה, אבל מה שהשתנה זה העולם מסביב. מהפכת MeToo שינתה בשנים האחרונות באופן דרמטי את היחס החברתי להטרדות מיניות. התנהגות בוטה כלפי נשים שהתקבלה בעבר בהבנה, נתפסת היום באופן חמור ושורה ארוכה של גברים מוכרים ברחבי העולם הוקעו ציבורית ומשפטית בגין הטרדות מיניות שביצעו בעבר. רבים מאותם מקרי הטרדה התרחשו במסגרת העבודה.

גם בכל הקשור לפרסום שמות של חברות שאחראיות להטרדה מינית - המהפכה לא הגיעה לבתי הדין לעבודה. בתי הדין ממשיכים לאסור פרסום שמות של חברות, גם לאחר שהם עצמם מצאו אותן אחראיות למקרים של הטרדות מיניות.

המקרה האחרון עוסק בחברה ששמה אינו מותר בפרסום, למרות שני פסקי דין - של שופטת ביה"ד האזורי לעבודה מירב קליימן, ושל שופטי ביה"ד הארצי לעבודה - שקבעו כי החברה אחראית להטרדה מינית שבוצעה בעובדת שלה בעת שזו הייתה ברילוקיישן בחו"ל. בראיון ל"גלובס" סיפרה העובדת על ההטרדה שחוותה מצידו של אדם זר שהיה בקשרים עם החברה הישראלית (ראו מסגרת).

בפסק הדין של השופטת קליימן נקבע, כי החברה אחראית כלפי העובדת עקב אי-עמידתה בהוראות החוק למניעת הטרדה מינית ובגין הפגיעה במעמדה בעבודה, וחייב את החברה לשלם לעובדת פיצוי בסך 65 אלף שקל.

העובדת ערערה לביה"ד הארצי לעבודה שהחודש, ב-7 בינואר 2020, קיבל את הערעור באופן חלקי והגדיל את הפיצוי לעובדת לרבע מיליון שקל, תוך שקבע כי החברה נושאת באחריות להטרדה המינית. לאחר מתן פסק הדין טענה החברה כי בפסק הדין נפלו טעויות עובדתיות משמעותיות, שמחייבות את ביטולו (החלטה סופית בעניין זה טרם התקבלה).

גם הפעם, ובגיבוי העובדת המוטרדת, פנה "גלובס" לביה"ד הארצי לעבודה בבקשה שיתיר לנו לפרסם את שם החברה. בבקשה שהוגשה באמצעות עוה"ד אוריין אשכולי ויורם מושקט, נטען שקיימת חשיבות ציבורית לפרסום שם החברה המעסיקה, גם על מנת להרתיע התנהלות דומה במקומות עבודה נוספים וגם אצל אותה מעסיקה.

לפי הבקשה, "לא יכולה להיות מחלוקת כי נשוא פסק הדין - סוגיית ההטרדות המיניות במקום העבודה - מצדיק בפני עצמו את הבקשה לפרסום פרטי המעסיקה. היקף תופעת ההטרדות המיניות במקום העבודה הוא רחב, אך סמוי באופן יחסי ובמרבית הנסיבות מעיני הציבור".

החברה מתנגדת לחשיפת שמה, בין היתר היא טוענת כי פרסום השם יגרום עוול למנהלה, שכן חשיפת שם החברה תביא גם לחשיפת שמו, ולאור העובדה שטענות שהופנו נגדו באופן אישי בתביעה, נדחו בפסק הדין. ביה"ד יצטרך להכריע בקרוב בבקשתנו.

זה לא נגמר שם. בשבוע שעבר חשפנו מקרה נוסף שבו חברה נתבעת בגין אחריותה להטרדה מינית, אך שמה אסור לפרסום. מדובר בתביעה חמורה במיוחד שהגישה עורכת דין נגד אחת מפירמות עורכי הדין המובילות בארץ, שבמסגרתה נטען כי הפירמה פיטרה אותה מהעבודה אצלה לאחר שהתלוננה שהוטרדה מינית על ידי אחד מהשותפים בפירמה.

לפי התביעה, הפיטורים נעשו חרף ממצאי דוח של שופטת-בודקת שמצא את גרסתה כמוצדקת. גם הפעם אנחנו עושים מאמצים להביא לחשיפת שמה של פירמת עוה"ד.

האם נצליח להביא לשינוי האופן שבו מתייחסים בתי הדין לעבודה לנושא פרסום שמות חברות שנמצאות אחראיות להטרדה מינית? יש לקוות.

דעת המומחים: דלתיים סגורות - כן, למנוע פרסום - לא

העמדה העקרונית של "גלובס" בנושא, זוכה לגיבוי של עורכות דין מומחיות בתחום הטיפול בהטרדות מיניות וגם של מומחים לדיני פרטיות.

עו"ד סיגל פעיל, שמייצגת עובדות שהוטרדו (בין היתר את העובדת שהוטרדה ברילוקיישן) אך מרבה לייצג גם חברות שנתבעות בגין הפרת החוק למניעת הטרדה מינית, אומרת כי "כשיש קביעה שיפוטית שחברה אחראית להטרדה מינית לא רק שאין סיבה לא לפרסם את שמה, אלא יש חובה לפרסם אותו משום שזה יביא את המידע לעובדות ששוקלות לעבוד באותה חברה או שכבר עובדות בה, ומן הראוי שהן ידעו על כך".

פעיל מציינת, כי "יש פסקי דין חמורים לא פחות נגד חברות בבתי הדין לעבודה, למשל בגין פגיעה חמורה בהתארגנות העובדים, שבהם אין בכלל שאלה האם לפרסם את שמותיהן". לדבריה, "זה בסדר שההליכים בענייני הטרדה מינית מתנהלים לרוב בדלתיים סגורות כי זה נועד להגן על הפרטיות של הצדדים, אבל בתיקים רבי משמעות, של הטרדה מינית חמורה או של מעסיק מסוג מסוים (ציבורי למשל), ראוי שכבר משלב הגשת התביעה ראוי שהציבור ידע מי החברה הנתבעת".

נקודה חשובה נוספת שעו"ד פעיל מצביעה עליה היא ש"רוב התלונות על הטרדה מינית בעבודה ממילא לא מגיעות לידיעת הציבור, משום שהן נסגרות בהסכמים מחוץ לכותלי בתי המשפט. הסכמים שמכונים לעיתים הסכמי השתקה".

ואכן אלה הסכמים שנועדו להשתיק באמצעות בכסף את הפרסום השלילי על התנהגות החברות ואת חשיפת שמותיהן.

פעיל: "נכון. אבל צריך לומר שלמתלוננת יש סיכוי לקבל הרבה יותר כסף בהסכם כזה מאשר אם היא תגיש תביעה משפטית. למעסיק יש תמריץ גדול לשלם לה יותר בפשרה, כדי לא להיתבע בבתי הדין לעבודה וכדי ששמו לא יפורסם".

בהמשך לכך, אומרת פעיל שעל בתי הדין לעבודה להגדיל משמעותית את סכומי הפיצוי שהם פוסקים לעובדות שמגישות תביעות בגין הטרדה מינית. לדבריה, "אמנם סכומי הפיצוי בבתי הדין לעבודה עולים, אבל הם עדיין לא גבוהים דיים".

עו"ד יפעת בלפר, שמייעצת לחברות לפיתוח אסטרטגיות לטיפול ומניעת הטרדה מינית, אומרת ש"החברות נהנות מכך שההליכים בעניין הטרדה מינית הם חסויים באופן שהוא חריג לעקרון פומביות הדיון וזכות הציבור לדעת". לדברי בלפר, "ההחלטה לנהל הליכים כאלה בדלתיים סגורות נועדה לשמור על כבודן ופרטיותן של הנפגעות ולעודד תלונות בתופעה כה מושתקת. אולם בפועל, הנהנות מההפקר היו החברות, שלא מילאו את חובותיהן, וזכו גם הן לחיסיון מלא על שמן".

בלפר קוראת לבתי הדין לעבודה לא לתת הגנה במקום שבו ההגנה אינה נדרשת. לדבריה, "שוק העבודה בארץ זקוק ליד נחושה ומרתיעה, המתווה דרכי פעולה אפקטיביות, קובעת סטנדרט ראוי ומתגמלת עשייה מקדמת". לדברי בלפר, "חשיפת שמות החברות שפעלו לטיוח או טאטוא הטרדות מיניות אינה 'שיימינג ציבורי' או סקרנות יצרית, אלא קיום מהותי של מטרות החוק למניעת הטרדה מינית על ידי קביעה מחודשת של הנורמות הארגוניות והעסקיות ששוק העבודה זקוק להן, והצבת גבול לבריונות ארגונית ועסקית".

ומה עם הזכות לפרטיות של החברות? פרופ' מיכאל בירנהק, סגן דקאן למחקר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א, מבהיר כי "להבדיל מבני אדם שלהם יש פרטיות - לתאגידים אין, ולא צריכה להיות זכות לפרטיות".

בירנהק אומר שזו עמדה עקרונית, שמבוססת על ההצדקות התיאורטיות של הזכות לפרטיות. "אמנם, לזכות יש גבולות עמומים, ולעיתים קשה להגדיר אותה. אבל יש לה גרעין מוצק, שעיקרו הגנה על בני אדם, בשר ודם. הפרטיות חשובה לפיתוח האישיות והזהות שלנו. לתאגיד אין אישיות במובן הפסיכולוגי הזה", הוא אומר. "הפרטיות חשובה כדי שנוכל לשאול, לתהות וגם לטעות, בלי מבט בוחן, ממשמע וממשטר. תאגיד פועל בתנאים אחרים ובסביבה אחרת. הפרטיות חשובה כדי לאפשר אינטימיות ואמון, שחשובים ליחסים זוגיים, אבל תאגידים לא מנהלים קשרי זוגיות. הפרטיות חשובה גם במרקם החברתי, כדי שנוכל לחיות ביחד - ולחוד. פרטיות לתאגידים לא תתרום ליצירת מרקם חברתי בריא יותר. הגנת פרטיות לתאגידים מוזילה את הגנת הפרטיות לבני אדם".

עו"ד בלפר חושפת בהקשר הזה פרט מרתק: לדבריה, היא מכירה חברות ששמותיהן נחשפו בתקשורת לאחר שהן כשלו בטיפול בהטרדות מיניות - והן דווקא הפיקו מכך תועלת רבה. "לאור חשיפת שמותיהן, החברות הללו פעלו להעברת תהליך ארגוני למיגור הישנות התופעה של הטרדות מיניות והתהליך הועיל להן מבחינות רבות. הן יצרו נהלים מוסדרים לטיפול בתלונות ומדיניות שמסדירה את הגבולות המטושטשים שהיו קיימים אצלן עד הפרסום. מנהלי החברה והעובדים עברו סדנאות בנושא. מטרידים סדרתיים פוטרו והרגישות אצלן גברה".

לדברי בלפר, בסקר שנערך לאחר תקופה באותן חברות, נמצא כי "שביעות הרצון של העובדים והעובדות בחברות הללו עלתה, כך גם תחושת הביטחון והאווירה הארגונית. הדבר מתבטא בתפוקות גבוהות, בשימור הון אנושי, ברווחי החברה ובמוניטין שלהן. קל לראות את הקו המחבר בין פעולה אפקטיבית ומחויבת של ארגון לייצר סביבת עבודה הנקייה מהטרדות מיניות לבין הרווח העסקי והציבורי של הארגון".

ופרופ' בירנהק מסכם: "כאשר נוצרה סביבת עבודה עוינת שאפשרה פגיעה בעובדים ובעובדות, מובן הרצון של המנהלים ובעלי המניות לשמור את הדברים בסוד. אבל זה לא אינטרס שהחברה צריכה להגן עליו, להיפך. דווקא פרסום המידע יספק עוד תמריץ לתאגידים להקפיד על החוק, ובהקשר של הטרדה מינית, להגן על העובדות והעובדים החלשים והמוחלשים. כך שההצדקה היחידה לאי-פרסום שם תאגיד, בעיניי, היא הגנה על פרטיות העובדת הנפגעת".  

עוד כתבות

בנימין נתניהו מול בני גנץ / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

הערכה: הממשלה תושבע עוד בשבוע הבא; צפויה לכלול גם את עמיר פרץ

עקרונות ההסכם להקמתה של ממשלת האחדות קובעים כי היא מיועדת לכהן שלוש שנים, כשבחצי הראשון של כהונתה ימשיך נתניהו להיות ראש הממשלה, ויוחלף בספטמבר 2021 על ידי גנץ

שלט חוצות מותקן בדרום אפריקה ומבקש מאנשים להישאר בבתיהם / צילום: נארדוס אנגלברכט, AP

הנגיף בעין המצלמה: 10 תמונות מהעולם שהדהימו אותנו השבוע

מה שהיה נראה כאילו הוא לקוח מסרט אימים גרוע או סיוט לילי מעיק מתגלה בכל יום, שעה ודקה כמציאות המסויטת שבתוכה אנחנו חיים ● וירוס הקורונה נישא על גבי הישגיה של הגלובליזציה וחדר כמעט לכל מקום על פני הגלובוס ● גלובס מציג את השבוע שהיה מסביב לעולם בתמונות

סוחרים מודאגים בוול סטריט צופים בנשיא טראמפ / צילום: Mark Lennihan, Associated Press

בית הנבחרים אישר את חבילת החילוץ בשווי 2 טריליון דולר, אבל המדדים בוול סטריט התרסקו

מחיר הנפט הגולמי ירד ב-4.8% ● בורסות אירופה ננעלו בירידות חדות, מדד הפוטסי צלל לאחר שהתגלה כי ראש הממשלה ג'ונסון חולה בקורונה ● השווקים באסיה ננעלו במגמה מעורבת, הניקיי טיפס ל-3.5% ואוסטרליה צנחה ב-5.3%

מטוסי לופטהאנזה בשדה התעופה בפרנקפורט. טיסות רבות בוטלו בשל משבר הקורונה / צילום: Michael Probst, AP

מנמלי תעופה ענקיים חדשים ועד השקות קווי טיסה חדשים: חמישה דברים שכבר לא תראו במציאות התעופתית

דווקא כשהיה בשיא פריחתו, ענף התעופה הולך ודועך עם עוצר כמעט מוחלט של השמים ● עדיין לא ברור מתי הטיסות העתידיות יחזרו לשגרה, אך בינתיים דברים שעד לאחרונה היו חלק מהותי מעולם התעופה, כבר נראים כמו דמיון רחוק ● צ'ק אין לסופ"ש

בני גנץ נכנס למליאת הכנסת לקראת מינויו כיו"ר הכנסת / צילום: דוברות הכנסת - עדינה ולמן

פרשנות: לגנץ היו את כל הקלפים ביד ו-14 יום נותרים. מה קרה?

בני גנץ, מי שהיה מבין מקימי מפלגת כחול לבן, מונה אתמול ליו"ר הכנסת ונטש את מפלגתו ואת שותפיו מאחור ●
גנץ חיסל את "גישת השלבים" של לפיד, יעלון, ליברמן, הורביץ ועודה

אנגלה מרקל במסיבת עיתונאים על נגיף הקורונה / צילום: מישל טנטוסי, רויטרס

"שליטה בהתפרצות": גרמניה שוקלת לאמץ המודל הדרום-קוריאני של בדיקות מקיפות

נכון לעכשיו, אמרה אמש הקאנצלרית אנגלה מרקל, קצב ההכפלה של מספר החולים בגרמניה עומד על חמישה ימים, כך ש"מוקדם לדבר על הקלת בתקנות" ● היא ציינה כי אם הקצב יואט לעשרה ימים, ידונו הרשויות בהקלת הצעדים

חיטוי נגד קורונה בהודו / צילום: Rajesh Kumar Singh, AP

בהודו בודקים שיטה מפתיעה כדי להתמודד עם המחסור במיטות בביה"ח

אם האב טיפוס יוכתר כהצלחה, חברת הרכבות מתכננת כי בכל אזור בהודו יוסבו עשרה קרונות שינה בשבוע בניסיון להתמודד עם המגפה העולמית ● השבוע הודיע רה"מ מודי כי 1.3 מיליארד תושבי המדינה ייכנסו לסגר כללי שיימשך 21 ימים

אנשים עם מסכות בשוק הכרמל בתל אביב / צילום: Oded Balilty, AP

3,619 נדבקים בקורונה בישראל; אזרח ישראלי נפטר באיטליה

מספר הנדבקים בעולם עומד על 645,606 איש, מתוכם, 139,552 איש החלימו ● היקף הקורבנות בעולם עלה ל-29,971 ● 54 ישראלים במצב קשה, מתוכם 43 מונשמים

מעבדה של כללית ברמת החייל שבודקת דגימות קורונה  / צילום: דוברות משרד הבריאות, יח"צ

מחיר העלייה בקצב הבדיקות: תוצאות לא בטוחות ובדיקות אבודות

ל"גלובס" נודע כי כלל הנראה ישנן בדיקות נוספות שאבדו ● משרד הבריאות אישר כי התקבלו תוצאות סותרות בחלק מהבדיקות, אך טוען כי לא מדובר בתוצאות שכבר נמסרו לחולים ● אתמול בוצעו כ-6,000 בדיקות ברחבי הארץ, ובמשרד מקווים להגיע ל-10 אלף בדיקות יומיות בשבוע הבא

בנימין נתניהו נואם במטה הליכוד, לאחר פרסום תוצאות המדגמים, אמש / צילום: Oded Balilty, Associated Press

ממשלת הימין המסתמנת: כ"ץ שר האוצר, ויכוח על שר המשפטים

מספר שרי הממשלה יעמוד בין 30 ל-34 איש ● חוסן לישראל תקבל את משרדי המשפטים, החץ והביטחון, והליכוד תקבל את  משרדי ביטחון הפנים והאוצר ● גנץ יגיע הערב לפגישה אישית עם נתניהו בבלפור

הקורונה מוסיפה לקיטוב בין הדורות / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

פרשנות: האם הקורונה תפתח חזית חדשה במלחמה הבין-דורית?

צלילים צורמים בוקעים משאלה מפחידה שהקורונה עלולה להביא לפתחנו: האם "בני 60 ומעלה" יישלחו אל מחוץ לאיגלו? האם קוד אתי בן 2,000 שנה לא יצליח לפתח נוגדנים מפני המחיר הכלכלי?

חיטוי נגד קורונה בישראל / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

דילמת הפיטורים והסיבה לכך שהאינטרנט בישראל איטי: מה קרה השבוע בהייטק

המשבר ישנה את הדינמיקה בין המדינות למגזר העסקי, אך מה זה יעשה לענקיות הטכנולוגיה ● בסטארט-אפים צופים גל פיטורים ● הטיפים של חמי פרס ליזמים והחזרה של המשקיעים הסיניים לישראל ● מה קרה השבוע בהייטק

צוות של מסעדה בבייג'ינג מוכר ארוחות מחוץ לחנות, ביום רביעי השבוע / צילום: רויטרס

קופונים בשווי מיליונים, בילויים וימי חופשה: כך מנסה סין להעיר את הצרכנים מהלם הקורונה

אחרי שהגבלות התנועה בוטלו, בסין רוצים לשכנע את האזרחים לחזור לאכול בחוץ, לטייל ולהוציא כסף כדי לאושש את הכלכלה המוכה ● בערים רבות מחלקים הנחות לקניית מוצרי חשמל ומכוניות ובמקומות אחרים אפילו מוסיפים חצי יום לסוף השבוע

עובדת בצוות רפואי מחוץ לבית חולים בניו יורק, ארה"ב / צילום: Kathy Willens, AP

הישראלית שמחפשת תרופה לקורונה: "הנגיף לא ייעלם כמו הסארס ואסור להתייחס אליו כאל שפעת"

פרופ' מיכל ליניאל, מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, חוקרת את נגיפי הקורונה: את הנוכחי, את סארס המקורי ואת מרס שהופיע ב-2012 ● "הפיתוחים שהיו בקנה להתמודדות עם הסארס, לא יעזרו לקורונה, כי הנגיפים שונים בהתנהגות שלהם"

המטבח של שרון בימי קורונה / צילום: שרון היינריך הדרי

"הפרנסה נעלמה ברגע": חייה של קונדיטורית ישראלית בפריז המסוגרת

שרון היינריך הדרי חוקרת את עולם המאפים והשוקולד של פריז כבר כמעט עשור, ובדרך כלל הימים שלה עמוסים בסיורים, מפגשים וסדנאות ● אבל הקורונה חתכה את הכל בשנייה, ועכשיו היא ובת זוגה גלי מנסות להתרגל למציאות החדשה ● כך נראה הסגר מתוך דירת 30 מטר בפריז, ליד האייפל

זיהוי פנים/ צילום: שאטרסטוק

מיקרוסופט החליטה לממש את השקעתה ב-AnyVision הישראלית

הסטארט-אפ הישראלי פיתח טכנולוגיה לזיהוי פנים, שמוטמעת ביהודה ושומרון ● במיקרוסופט החליטו לא להחזיק במניות מיעוט בסטארט-אפים שמפתחים טכנולוגיה כזו בגלל חוסר יכולת לפקח על השימוש בה

מגדל פאנקייקס / צילום: שאטרסטוק | א.ס.א.פ קריאייטיב

להמתיק את הגלולה של ההסגר: זה הזמן לקינוח

הסגר, הבידוד והימים הארוכים בסמיכות למקרר מוציאים מאנשים תשוקות חבויות, אבל דומה שדבר אחד מאחד את כולם: הכמיהה למתוק

עמוס לוזון/ צילום: יוסי כהן

הסדר פשרה בין גינדי החזקות לדורי בניה: יימחקו תביעות חוב של גינדי בגובה 222 מיליון שקל

עוד לפי ההסדר, שהושג לאחר שנים של סכסוכים ומספר רב של תביעות שהגישו חברות הנדל"ן האחת נגד השנייה, יבוטלו הערבויות שמחזיקה גינדי אצל דורי בקשר לפרויקטים שביצעה, וקופת דורי המדוללת תזכה לכ-8 מיליון שקל – כפול מהסכום שנמצא בה כעת

מאיר בן שבת, משה בר סימן טוב, בנימין נתניהו ושי באב"ד / צילום: צילום מסך

הגבלות התנועה יתגברו; נתניהו: אם לא יהיה שינוי בשיעור הנדבקים, אין מנוס מסגר

בתום ישיבת ממשלה על משבר הקורונה, סוכם על היערכות להידוק משמעותי של הגבלות התנועה באופן שיצמצם אף יותר את מספר השוהים מחוץ לבית, כדי למנוע את התפשטות מגפת הקורונה ● משרד האוצר יגבש מתווה לצמצום נוסף של העבודה במשק

מורה בבית ספר יסודי בארה"ב מעבירה שיעור באפליקציית זום / צילום: Amanda Inscore, רויטרס

כך תתחברו לאפליקציית זום

נעמי בת ה-14, בתה של הלית ינאי–לויזון, עורכת מוסף הנדל"ן של גלובס עם מדריך קצר ופשוט לכל המשפחה