גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בלבול, חוסר אחידות והיעדר תקדימים: גם במערב מתקשים להתמודד עם ההשתקה בחברות

סקרים שנערכו לאחרונה מראים שיעורים גבוהים של הטרדות מיניות בעבודה ברבות ממדינות האיחוד האירופי ● חלק מהעובדים חותמים על הסכמי סודיות שעשויים למנוע מהם לחשוף מקרי הטרדות מיניות

מחאה של תנועת נשים MeToo   / צילום: רויטרס
מחאה של תנועת נשים MeToo / צילום: רויטרס

בעולם העסקי במדינות המערב, ובמיוחד בארה"ב, השאלה אם לפרסם שמות חברות שהיו מעורבות בפרשות הטרדה מינית היא מאבק על מוניטין ותדמית, וגם הרבה כסף. במקרים רבים בשנים האחרונות הוכיחו תאגידים כי הם מוכנים לשלם הון עתק תמורת קניית שתיקת המתלוננות או המתלוננים, בין אם באמצעות הסכמי פשרה או בהוצאות על עתירות לבית משפט. במקרים אחרים, איימו חברות על מתלוננות כי עצם פרסום הטענות, או ההסכם שנחתם ביניהם, מנוגד לפסקאות הסודיות או להסכמי ה-NDA (הסכמי סודיות) שעליהם חותמים עובדים רבים, בעיקר בבריטניה ובארה"ב.

הנתונים העדכניים מאירופה מלמדים עד כמה רווחת תופעת ההטרדות המיניות בעבודה. סקר שערך מכון סקרי דעת קהל הצרפתי Ifop במהלך השנה האחרונה מעלה, כי 68% מהנשים בגרמניה, למשל, חוו אירוע על המנעד שבין התייחסות סקסיסטית לאלימות מינית במקום העבודה שלהם. בספרד עמד השיעור על 66%. בצרפת, לפי הסקר שכלל מדגם של יותר מ-5,000 נשים במערב אירופה, כ-30% מהנשים חוו הטרדה או הותקפו מינית במקום העבודה שלהם מתישהו במהלך הקריירה, ו-21% מהנשים דיווחו כי הדבר אירע בשנה החולפת לפני ביצוע הסקר. ברחבי אירופה, 9% מהנשים דיווחו כי היו תחת לחץ - פיזי או נפשי - לבצע אקט מיני בתמורה לעבודה או לקידום.

הסכמי סודיות לא תמיד קבילים

עם התגבשותה של תנועת ה-MeToo בשלוש השנים האחרונות, וחשיפתם של עוד ועוד מקרים, עולה גם הסוגיה הזו - ותמונת המצב העגומה במדינות שאמורות להיות בחזית השוויון המגדרי - לתשומת הלב הציבורית. לפי הרשת האירופית של ארגונים לשוויון (Equinet), אין גישה אחידה ברמת האיחוד האירופי, או פסיקה תקדימית, הקובעות אם ומתי ניתן לפרסם שם של חברה שהורשעה באחריות להטרדה מינית. במקום זאת, בכל מדינה ובכל מקרה נידונים הדברים באופן ספציפי.

אך הרשת האירופית מודעת לבעיה, ולאינטרס המוגבר של החברות לנסות ולמנוע פרסום. לכן, אחד הארגונים החברים בה - הוועדה לשוויון ולזכויות אדם בבריטניה - פירסם באחרונה מדריך שמטרתו למנוע מחברות לאיים על עובדות שלא לפרסם טענות בתחום זה נגדן, בנימוק שחשיפה תהיה הפרה של החוזה שלהם, ובמיוחד של הסכם הסודיות עליהן הן חתומות.

הארגון כותב, כי "הסכמי סודיות" הם חלק מהבעיה שבגללה נשים חוששות להתלונן וכי "בכמה מקרים הם שימשו כדי להסתיר מקרים חמורים של אפליה". לדבריו, הסכמים אלה גם "הפכו להיות הנורמה בכל המדובר בהסכמי פשרה בין הצדדים", ותורמים להשתקת הדיון בנושא. הוא מפרט כי יש מקרים, לפי החוק הבריטי, שבהם מותר לעובד להפר הסכמים אלה כדי "לחשוף דבר מה שהוא באינטרס הציבורי". כך למשל, העובדה כי אחד המנהלים הבכירים בחברה הטריד מינית והחברה לא עשתה דבר כדי להגן על העובדת - נחשבת כסיבה מספקת לבטל את פסקאות או הסכמי הסודיות.

וישנם גם מקרים ברורים של עבירה על החוק, שהופכים את הסכמי הסודיות לבלתי-קבילים. "א' הלכה לאירוע-חברה בפאב מקומי", נכתב בחוברת שפירסם ה-EHRC, "ושם צילם אותה קולגה לעבודה מתחת לחצאית. א' הגישה תלונה למעסיק שלה, והתוצאה הייתה חתימה על הסכם פשרה. המעביד כלל בו פסקה האוסרת עליה לדון בתקרית עם כל גורם אחר, לרבות המשטרה. למרות זאת, מכיוון שצילום מתחת לחצאית הוא עבירה פלילית הנחשבת מציצנות, הפסקה הזו אינה חוקית".

חברות רבות, לא רק בבריטניה, ניסו להפעיל את ההסכמים הללו כדי להשתיק מתלוננות. כך, למשל, במקרה של רשת הטלוויזיה "פוקס", שהצליחה לאיים על עובדות שהתלוננו על מייסד הרשת רוג’ר איילס כי הן מפירות את החוזה שלהן, ולגרום להן לעתים להסתפק בפשרה במקום ללכת לבית משפט. המפיק ההוליוודי הארווי וויינסטיין, שעומד כיום למשפט, הצליח לגבש הסכמי פשרה רבים עם המתלוננות נגדו, מה שסייע לו להמשיך ולבצע, לפי החשד, מקרי תקיפה מינית.

מומחים מציינים, כי החברות נמצאות לפעמים "בין הפטיש לסדן", מכיוון שהן חוששות מתביעה של האדם שהטריד מינית באותה מידה שהן חוששות מתביעה של הקורבן. לעתים, אם האדם שהטריד מינית הוא מנהל בדרגה גבוהה, הסיכויים שתהיה לו אפשרות לשכור עורך דין ולתבוע חברה בטענה לפיטורים לא-חוקיים או לפגיעה במוניטין גבוהים מאלה שהעובדת בדרגה הנמוכה תעשה זו.

על המאמצים של החברות לשמור על תדמית נקייה בתחום זה יעיד הצעד האחרון שביצעה חברת גוגל לפני כשבועיים, כשסילקה מהחברה את אחד מבכיריה - דיוויד דראמונד - ללא חבילת פיצויים בשווי 47 מיליון דולר, בעקבות טענות ליחסים בלתי-הולמים עם עובדת. אלפים מעובדי החברה שבתו בשנה שעברה באופן סמלי לכמה שעות בתגובה למה שנתפס ככישלון וחוסר רצון של ההנהלה להתמודד עם טענות להטרדה מינית. במקביל, תביעה שהוגשה נגד החברה מאשימה אותה שסיפקה הטבות במיליונים למי שהואשמו - כדי שייפרשו.

השקעת משאבים בטשטוש הזהות

במקרים רבים, החברות משקיעות משאבים משפטיים גדולים כדי לשמור על אי-גילוי זהותן במסגרת הליכים משפטיים המתנהלים נגדן. תחקיר של סוכנות הידיעות "רויטרס" מצא "מאות מקרים" שנידונו בבתי משפט פדרליים, ושבהם עורכי הדין של החברות הנתבעות השתמשו ב"טקטיקות משפטיות שונות" כדי לצנזר את שמות החברות ושמות המעורבים מהפרוטוקולים של הדיונים ולשמור אותם חתומים. "רויטרס" העריכה, כי המספר האמיתי של המקרים "גבוה הרבה יותר" מהמאות שזוהו על ידי תחקירניה.

"כתוצאה מאי-פרסום הליכים משפטיים, מקרים שהיו יכולים לשפוך אור על מתקיפים ספציפיים, או על אווירה רעילה בסביבת העבודה, עושים את ההיפך: הם מאפשרים לחשאיות ולהסתרה בתוך התאגידים להמשיך ולאפשר מקרי הטרדה מינית", נכתב. שופטת פדרלית לשעבר, שירה שיינדלין, אמרה ל"רויטרס" כי יש לדאוג שכל תביעה שמסתיימת בהכרעה נגד התוקף תתפרסם ברשומות, "אחרת נאפשר לו לעשות את זה גם בעבודה הבאה".

התקווה של פעילים למען שוויון מגדרי, גם בתחום יחסי העבודה, באירופה ובארה"ב, היא שהתנועה של השנים האחרונות, ביחד עם האווירה הציבורית המשתנה, יטו את הכף לטובה.

מבחינה זו, הסקר האירופי על הטרדה מינית, שפורסם באוקטובר 2019, מכיל גם ממצא שמעיד על שינוי דפוס התנהגות: בעוד רק 9% מנשים בגיל מבוגר פנו לגורם רשמי לטיפול בענין הטרדה מינית שחוו, בקרב נשים צעירות עד גיל 25 עלה השיעור ל-27%.

עוד כתבות

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

החברה הלוהטת בעולם רכשה אותם: הכירו את רונן דר ועמרי גלר

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

אפל. החברה המבטיחה של 2024? / צילום: Shutterstock

"תהיה הפתעת השנה": זו המניה המומלצת ביותר של בנק אוף אמריקה

המכירות נופלות, היא לא נמצאת בשוק הבינה המלאכותית, ומתחילת השנה מנייתה איבדה 10.7% ● למרות הכול, בבנק אוף אמריקה מאמינים שענקית הטכנולוגיה אפל צפויה להתאושש בחצי השני של השנה

אמיר כהנוביץ' / צילום: יח''צ

הכלכלן הבכיר שעשה את המעבר המפתיע של השנה מדבר

אמיר כהנוביץ' הפתיע את שוק ההון בספטמבר כשעזב את חברת הביטוח הגדולה ביותר בישראל, הפניקס, ועבר לסוכנות הענק פרופיט ● בראיון לגלובס הוא מסביר את שינוי הקריירה הדרמטי שעשה, מציע את הפרשנות הייחודית שלו להתנהלות בשוק ההון, ומערער על התחזית של בנק ישראל לגבי הצמיחה של הכלכלה

מסילת 431. 6 ק''מ של גשרים / צילום: ענת דניאלי לב

30 ק"מ ב-4 מיליארד שקל: זה יהיה אחד הפרויקטים התקדימיים בישראל

מסילת הרכבת 431, שאמורה לחבר את ערי השפלה ומישור החוף הדרומי עם מודיעין וירושלים, הולכת ונבנית בימים אלה מעל המכוניות הנוסעות בכביש ● האתגרים הטכנולוגיים והמחסור בפועלים מחייבים פתרונות יצירתיים

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

יהודה זיסאפל ז''ל וזהר זיסאפל ז''ל / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

"לא היו להם יאכטות ומטוסי פאר": לאן פניה של אימפריית ההייטק שהקימו האחים זיסאפל

האחים יהודה וזהר זיסאפל היו מאבות ההייטק המקומי ● הם הלכו לעולמם בתוך פחות משנה והשאירו מאחור את קבוצת רד בינת, הכוללת עשרות חברות ● גלובס שוחח עם מקורבים, בכירים בתעשייה וקולגות, וצלל להיסטוריה ולעתיד של אחת מאימפריות ההייטק הראשונות בישראל: "הם עבדו עד הימים האחרונים, אך לא מינו דור המשך מקצועי שיכול לקחת את זה הלאה"

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו מגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

הבניין ברחוב גורדון 22 בתל אביב / צילום: דנה אטיאס

2.5 מיליון שקל לדירת 2 חדרים בבניין לשימור מחמיר בת"א

דירה במבנה היסטורי ברחוב גורדון בתל אביב, שתכנן האדריכל שלמה גיפשטיין, נמכרה לאחרונה ● לדירה יש זכויות בנייה נוספות בשטח של כ־40 מ"ר, אולם המחיר לא משקף אותן ● המתווכת בעסקה: "עסקאות במחירים של 2.3 מיליון שקל עד 3.1 מיליון שקל קיבלו 'בוסט' בשלושת החודשים האחרונים"

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

שכונת אשכול ברובע שדה דב / הדמיה: משרד האדריכלים תכנון נוף

בשווי מעל 100 מיליון שקל: עיריית תל אביב מוכרת מגרש ענק בשדה דב

עיריית תל אביב מוכרת מגרש בן כ-4 דונמים בשכונת אשכול בצפון העיר, ששוויו הוערך בכ־115 מיליון שקל ב־2021 ● רמ"י ומשרד השיכון פרסמו מכרזים להקמת מעל 8,000 יח"ד ברחבי הארץ ● והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית ראשונה לפינוי-בינוי בעתלית ● חדשות הנדל"ן

מדד פוטסי הבריטי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

מגמה מעורבת באירופה; מניית יוניליוור מטפסת לאחר הדוחות

ההנג סנג עולה ב-0.2% ● החוזים העתידיים בארה"ב יורדים ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל

מתנדבי משלחת של Jewish National Fund USA / צילום: ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה''ב

כך הגיעו לישראל משלחות של 3,000 מתנדבים בזמן המלחמה - לא כולם יהודים

ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה"ב הוביל 11 משלחות שהתנדבו ביישובים כמו שדרות, ארז, גבולות ואורים ● טלי צור־אבנר, ראש המטה בישראל: "הביקוש גבוה, יש רשימות המתנה" ● ישראל מתגייסת

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

המיליארדר דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בסכסוך עם האחים גרטנר, בנימוק שאורנשטיין סבור כי גרטלר הוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות שלו עם יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה, מהן עולה חשש ליחסי "תן וקח" בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב, אסר על מכירתם במשך 100 שנים ● כעת האוסף מותר למכירה, והוא שווה סכום עתק