גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קבוצה הולכת ומצטמצמת של ניצולי שואה עותרת לבג"ץ: הזדמנות אחרונה לתקן עוול היסטורי מצד המדינה

ערב יום השואה הבינלאומי פנתה קבוצת ניצולי שואה שעלו לישראל עד שנת 1953 לבג"ץ, בדרישה כי יורה למדינה לתקן את העוול ההיסטורי שנגרם להם בעקבות ויתורה של המדינה במסגרת "הסכם השילומים" על זכותם לתבוע פיצויים מגרמניה

ניצול שואה / צילום: רויטרס
ניצול שואה / צילום: רויטרס

מדינת ישראל שיתפה פעולה עם גרמניה, ויתרה בשמנו על זכויותינו, ואינה מוכנה לרפא את הנזק והעוול שנגרם לנו במשך עשרות שנים - כך טוענים ניצולי שואה שעלו לישראל עד שנת 1953, אשר עתרו לבג"ץ ביום השואה הבינלאומי. בעתירתם ביקשו הניצולים מבית המשפט "להורות למדינה לרפא את הפגיעה בזכויותיהם החוקתיות לקניין ולכבוד, וכן את הנזק והעוול שנגרם להם בעקבות ויתורה של מדינת ישראל על זכותם לתבוע מגרמניה פיצויים בגין נזקי גוף ונפש שספגו במהלך השואה מגרמניה".

קבוצת הניצולים שעלתה לישראל לפני 1953, נטען בעתירה, "מיהרה לעלות לישראל, ונטלה חלק מרכזי במאבק על תקומת המדינה הצעירה ובניינה. כך, קרוב למחצית מן הכוח הלוחם במלחמת העצמאות היו שורדי השואה, ושיעורם בקרב הנופלים במלחמה שהיו בשירות צבאי היה כ-35%. מפירות הסכם השילומים, שהושג תוך ויתור המדינה על זכות כל אחת ואחד מהם לפיצויים אישיים מגרמניה - בלא שנתבקשה או נתקבלה הסכמתם לכך - הפיק תועלת כלל הציבור בישראל. ובכל זאת, הנמנים עם קבוצה זאת נותרו כיום, עשרות רבות של שנים לאחר הפגיעה הקשה בקניינם - שאותה גרמה, כאמור, המדינה שאת גורלם קשרו בגורלה - בלא שהפגיעה בהם תתוקן במלואה או אף כיאות".

הוויתור שעשתה מדינת ישראל בשמם של ניצולי השואה שעלו לישראל לפני 1.10.1953 מצית ויכוחים כבר עשרות שנים. המדינה ויתרה למעשה במסגרת "הסכם השילומים" עם גרמניה על זכותם של ניצולים אלה לתבוע מגרמניה פיצויים והוויתור הזה היה אחד התנאים המרכזיים שהציבה ממשלת גרמניה להסכם. בין יתר הטענות שמועלות תדיר בהקשר זה, מוזכרת גם העובדה כי בניגוד לניצולים שעלו לישראל לפני 1953, מניצולי השואה שהתיישבו בגרמניה או במקומות רבים אחרים בעולם, לא נשללה הזכאות לקבלת פיצויים בגין נזקי גוף ונפש שנגרמו להם במהלך השואה; וכן העובדה כי נוצר פער עצום מבחינת סכום הפיצוי בין הניצולים שעלו לפני 1953 שפוצו על-ידי המדינה במשורה ובתום הליכים ביורוקרטים מתישים, לבין יתר הניצולים תושבי ישראל שפוצו בידי ממשלת גרמניה. וכל זאת, גם אחרי שבית המשפט העליון קרא באמצע שנות ה-90 למדינה לחשוב מחדש על הסכום שהיא מקצה לקבוצה זו של ניצולים ולאחר שהמדינה העלתה את הקצבה שלהם ב-24%.

עד כה, כל הפניות לתיקון העוול ההיסטורי והמוסרי שלו טוענים הניצולים נענו בשלילה. בתחילת שנות ה-2000 אף דחה בית המשפט את דרישתם של הניצולים לחייב את המדינה לפצותם, בין היתר לאור העלות התקציבית העצומה שהמדינה טענה שתיגזר מביצוע מהלך כזה.

כעת, מסבירה קבוצת הניצולים העותרים, אשר בראשה עומדים פרופ' מוטי רביד ורמה כץ, כי מדובר "בהזדמנות האחרונה, שלנו ושל הדורות הבאים" לברר את הנושא בפני בית המשפט בטרם כל חברי הקבוצה ילכו לעולמם. זאת, שכן בכל חודש הולכים לעולמם כ-1,000 שורדי שואה, ולאור העובדה שגילם הממוצע של חברי הקבוצה עומד על 85 שנה. עוד לפי העתירה, במשך עשרות שנים המדינה משקיעה מאמצים ותקציבים כדי שהנתונים על מספרם האמיתי של הניצולים שנותרו מקבוצה זו לא יתפרסמו, מה שמונע לטענת העותרים את האפשרות לקיים שיח ענייני סביב האפשרות לפצות את הניצולים, ועל סכום הפיצוי. לטענת העותרים, "הטענה המרכזית של המדינה שלפיה מדובר בהכבדה על תקציב המדינה, אינה יכולה לעמוד עוד", לאור הערכתם כי הקבוצה הרלוונטית מונה כיום פחות מ-15 אלף ניצולים.

הפגיעה שלה טוענים הניצולים כבר "כיכבה" בעבר במסגרת דוח ועדת החקירה הממלכתית שבראשה עמדה שופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר ב-2008. לפי העתירה, "בסיומו של בירור מקיף ויסודי שקיימה, קבעה ועדת דורנר ממצאים עובדתיים המשקפים את הפגיעה שהייתה 'במידה משמעותית ביותר', או 'קשה', כלשון הוועדה, בקניינם של שורדי השואה שעלו לישראל עד ליום 1.10.1953".

"על הפרק עומדת קודם כול עצם הימנעות המדינה, במודע ובמכוון, מלבחון מחדש את עמדתה"

כך, בין היתר, מצאה ועדת דורנר כי בכל 54 השנים שקדמו לפרסום הדוח, בכל רמות אחוזי הנכות השונות, נפל סכום התגמול החודשי ששולם לניצולים שלא נכללו בהסכם השילומים באופן משמעותי משיעור "הרנטה" הגרמנית החודשית המקבילה. זאת, עד כדי כך שבשנים מסוימות וברמות נכות מסוימות, עמד ערכה השנתי של הרנטה הגרמנית על פי שלושה מערכו השנתי של התגמול הישראלי המקביל. וכך, קבעה ועדת דורנר, בקרב שורדי השואה שאחוזי הנכות שהוכרו להם לא עלו על 50%, אשר היוו נכון למועד כתיבת דוח ועדת דורנר למעלה מ-90% מהזכאים מכוח החוק, הפער המצטבר עמד על סכום של כ-1.6 מיליון שקל לאדם בממוצע, נכון לשנת 2007, שהם עד 48% מסכום הפיצויים הכולל ששילמה גרמניה לנכה ששיעור נכותו זהה.

לבסוף כלל פרק ההמלצות בדוח ועדת דורנר המלצה דרמטית פחות, שלפיה יש להעלות את גובה התגמולים המשולמים על ידי ממשלת ישראל לכדי 75% בלבד מגובה הרנטה ששולמה על ידי ממשלת גרמניה, ואף זאת מיום 1.1.2008 ואילך בלבד. השיקול המרכזי שבו השתמשה המדינה בקובעה כי אין לפצות את הניצולים רטרואקטיבית, היה "העלויות הכספיות הנכבדות הצפויות".

לטענת העותרים, למרות התיקון המסוים שהושג בעקבות ועדת דורנר "עד היום הזה ממש שורדי השואה שעלו לישראל עד ליום 1.10.1953 וקופחו לא קיבלו פיצוי נאות, לא-כל-שכן מלא, בגין הפגיעה בקניינם".

עוד טוענים העותרים, כי "כיום, למעלה מעשור לאחר פרסום דוח ועדת דורנר, ועם שינוי הנסיבות שחלוף הזמן מביא עמו - המסקנה המתחייבת היא כי לכל הפחות על המדינה לבחון מחדש את חוקיותה, סבירותה ומידתיותה של הימנעותה מלהגדיל את התגמולים מליתן פיצוי מלא או נאות לשורדי השואה שקניינם נפגע אשר נותרו בחיים".

ועם זאת, מסבירים העותרים, פנייה מוקדמת למדינה לא נשאה כל פרי ואילצה אותם להגיש את העתירה. "נראה כי על הפרק עומדת קודם כול עצם הימנעות המדינה, במודע ובמכוון, מלבחון מחדש את עמדתה. חמור מכך, כלל אין זה ברור אם המדינה פעלה לברר את העובדות הדרושות כדי למלא חובותיה כאמור", נטען בעתירה.

העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד אפי מיכאלי, פרופ' יעד רותם ויעל הבסי, והקליניקה לזכויות ניצולי שואה ואנשים בזקנה מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.

עוד כתבות

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה מעורבת בוול סטריט; S&P 500 ירד זה היום החמישי ברציפות

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● סולאראדג' בשפל של 5 שנים ● מחיר הקקאו זינק לשיא כל הזמנים ● למה טראמפ מדיה זינקה ב-22% ● ליתיום אמריקס צללה ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס ניפצה את התחזיות, אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה במסחר המאוחר

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

יו''ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון / צילום: ap, J. Scott Applewhite

4 מיליארד דולר לכיפת ברזל: חבילת הסיוע האמריקאית בדרך להצבעה

בוושינגטון, סוגיית חבילת הסיוע לישראל, אוקראינה וטייוואן עשויה להתקדם כבר בימים הקרובים ● יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון בשיתוף רפובליקנים נוספים הציגו אמש חבילת סיוע הכוללת 26.4 מיליארד דולר לישראל ● דיווח: ארה"ב הסכימה לתמרון ישראלי ברפיח, בתמורה לתגובה לא נרחבת נגד איראן

פעילות צה''ל במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

אזעקות הופעלו באשקלון, לראשונה מזה כשבועיים

שני טילי נ"ט פגעו במרחב קיבוץ יראון, לא היו נפגעים אך נגרם נזק ● ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל ● בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" ● גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק ● עדכונים שוטפים 

הדגם OMODA 5 של צ'רי / צילום: יח''צ

האם הסיניות יתחילו להגיע אלינו מאירופה? צ'רי תייצר כלי רכב בספרד, יצרנים נוספים בדרך

כך מתכוונים הסינים לעקוף את המכס האירופי ● ג'יפ אוונג'ר משיקה בישראל דגם היברידי ● ​נחשף הקרוס־אובר החשמלי החדש של GEELY ● ועוד חדשות מענף הרכב

שלומית וייס / צילום: שלמה שהם

"חייבים להיות מהירים וגמישים יותר": העזיבה של הבכירה הישראלית והשינוי הארגוני באינטל

לפי מכתב שנשלח לעובדי החברה אמש נראה כי באינטל החליטו לאחד פעילויות בתחום הפיתוח ולהעביר את המשקל לפיתוח בתחום השרתים ובינה מלאכותית ● צעד זה הוביל בסופו של דבר להחלטתה של הישראלית הבכירה בחברה, שלומית וייס, לפרוש ממנה ● "עלינו להגביר את המהירות והגמישות בביצועים שלנו", נכתב במכתב

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

התחזית האופטימית של ענקית השבבים מטייוואן: ההכנסות יזנקו פי 2

יצרנית השבבים TSMC הציגה דוחות רבעוניים חזקים ועקפה את תחזיות האנליסטים בשורת ההכנסות והרווח ● המומנטום החיובי צפוי להימשך כשעל פי ההערכות החברה צפוי להכפיל את הכנסותיה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הבכיר שחושף באופן נדיר את הסודות על איך משקיעים את הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות חדות אבל ירדה ב-1.1% בסיכום שבועי; מדד הבנקים זינק ב-1.8%

ת"א 35 עלה ב-1.3% ● סיכום השבוע: מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ- 1.1% ובכ-0.6%, בהתאמה, ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-ביומד שירד השבוע בכ-7.6% ● ב-2 במאי יתווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל ושופרסל, יגרעו קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי ● תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עלתה השבוע בכ-0.1% והגיעה לכ- 4.8% בסוף השבוע

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

יו"ר דירקטוריון אל על נחקר בחשד למעורבות בפרשת שחיתות בנתיבות

משטרת ישראל אישרה כי עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, נחקר בחשד למעורבות בפרשה בתחום טוהר המידות שבה נחקר גם ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר ● בא כוחו של בן צבי, עו"ד נתי שמחוני: "מר בן צבי מכבד את רשויות אכיפת החוק, משתף פעולה באופן מלא והוא סמוך ובטוח כי בסופה של הבדיקה יוברר שלא דבק כל רבב בהתנהלותו"

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש