גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ממשלת מעבר של שנה וחצי הורגת את הרשויות המקומיות"

מהלכים בין הטיפות: ראשי הרשויות מתמודדים עם תקופה שבה אין כללים ברורים ואין שיטת עבודה מסודרת ● ראש עיריית ערד: "כשאין לנו כסף לשלם על קייטנות בזמן החגים, ואנחנו נאלצים לבטל שירותים - אף תושב לא יתעניין בביבי או בגנץ - הם יבואו אליי"

חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין ויו"ר השלטון המקומי / צילום: איל יצהר
חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין ויו"ר השלטון המקומי / צילום: איל יצהר

עסוקים בקמפיין הבחירות - לתוך שרשרת של אירועי בחירות וקמפיינים, נקלעות בכל כורחן גם הרשויות המקומיות. הן הנדרשות לתת מענה לתושבים בסוגיות רבות, אך תלויות בשלטון המרכזי במרבית התחומים, וחלקן תלויות כלכלית כמעט לחלוטין בהעברת תקציבים ממשלתית. "שנה וחצי ממשלת מעבר הורגת את מרבית הרשויות המקומיות בישראל. ביוני 2020 ערים שתלויות במענקי איזון יקרסו כלכלית כי אין תקציב מדינה והוראות שעה לא מיושמות. כשאין לנו כסף לשלם על קייטנות חגים, ואנחנו נאלצים לבטל שירותים - אף תושב יתעניין בביבי/ גנץ/ לפיד, הם יבואו אליי. הבעיה תהיה מול ראש הרשות", אומר לגלובס ראש עיריית ערד, ניסן בן חמו, שעירו נתמכת במענקי איזון ממשלתיים.

לא רק ראשי רשויות הנתמכות במענקי איזון מהלכים בין הטיפות. ראשי ערים בכל הארץ מתמודדים עם מצב שבו הם עצמם צריכים לייצר מערך של 'עסקים כרגיל', בתקופה שבה אין כללים ברורים ואין שיטת עבודה מסודרת. והתוצאה? בין קיפאון לאיש הישר בעיניו יעשה, אם יצליח. "אין היום קובעי מדיניות שעוסקים בתפקידם. כולם עוסקים בבחירות או בקריירה הבאה שלהם. התיאור הנכון של המצב הוא ג'ונגל שהחוקים בו לא מאוד ברורים, מה שמקשה על יצירת תוכניות ארוכות טווח ויישום תוכניות קיימות", אומר לנו ראש עיר מתוסכל ממרכז הארץ, שנדרש לספק לתושביו תשובות על סוגיות פרוייקטי תשתית, סוגיות בתחום החינוך ועוד.

חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין ויו"ר השלטון המקומי, מתריע כי הרשויות יאלצו להתמודד עם אי הבהירות עוד זמן רב, וטוען כי פקידי הממשלה מנצלים את המצב הנוכחי לטובתם, בלא סמכות. "תקציב יגיע לכנסת אולי באוגוסט לסבב ראשון ובמקרה הטוב בנובמבר הוא יעבור. היום יש ניצול ציני של המצב על ידי התקציב הכללי, ולא מחלקים את התקציב כנדרש. אם לא יינתן פתרון למצוקת הרשויות המקומיות בזמן בחירות בהקדם האפשרי, נצטרך לעצור הכל. אנחנו, ראשי הערים, לא בבחירות. אנחנו השלטון היציב ביותר בישראל שממשיך להתקיים ונושא על גבו את כל ארצו, כולל המשחקים של הממשלה והחשב הכללי. אבל זה יכול להימשך עוד הרבה זמן.

"אנחנו עומדים מול שוקת שבורה, ואומרים לנו: תתחילו לפטר אנשים"

וכשאין תקציב, השלטון המרכזי שולח את ביבס וראשי הרשויות לפגוע בשירותים וגם לפטר עובדים. "יש רשויות שמסוגלות לסחוב על עצמן את התקופה הזו, ויש רשויות שקורסות תחת הנטל. אנחנו עומדים מול שוקת שבורה, ואומרים לנו: תתחילו לפטר אנשים", הוא מספר. "מנכ"ל משרד הרווחה מוציא מכתב ואומר שהוא מקצץ 25% בטיפול במסגרות יום לבעלי מוגבלויות, טיפול בנוער בסיכון ועוד מגוון מוקדים, זה כוח אדם שצריך לשלוח הביתה, עוד לפני שמדברים על ההשלכות של הקיצוץ הזה כלפי התושבים. זה ניצול ציני של המצב על ידי החשב הכללי, שעושה מה שהוא רוצה ותוקע מדינה שלמה. אחרי שיהיה תקציב, כדי לחזור למצב הקיים, יצטרכו להוציא פי שניים תקציב יותר ממה שהיום הם חוסכים לעצמם. יש מחסור של אלפי כיתות לימוד, אין הרשאות להתחייב, ותחילת שנת הלימודים הבאה בסכנה. אם יהיו חסרות כיתות לימוד, אנחנו נצטרך לשכן כיתות בקרוואנים, וככה המדינה תראה בשנת 2020 בזמן שברחבי העולם משכללים כיתות. זה אבסורד וזו בושה וחרפה. אם לתלמיד לא תהיה מחר כיתת לימוד - זה כי משרד האוצר נכשל".

אמיר כוכבי הוא ראש עיר חדש שנכנס לתפקידו רגע לפני שהמערכת הפוליטית נכנסה לסחרור; כמו ראשי עיריות רבים, גם הוא נבחר זמן קצר לפני הבחירות הארציות, והושלך לתוך תקופת קיפאון ארוכה. "נוח לשלטון המרכזי לזרוק אחריות על המקומי בלי לתת לו כלים להתמודד, והתופעה הזו מחמירה בתקופת חוסר וודאות של בחירות. כמחצית מראשי הרשויות בארץ התחלפו ואין להם ממשלה לעבוד מולה. זה משמעותי במיוחד לנבחרים החדשים בגלל הצורך והרצון להניע שינוי כיוון מקומי ותוכניות חדשות", אומר כוכבי, ראש עיריית הוד השרון. "לתושבים יש היום ציפיות אחרות מבעבר מהרשות שלהם. הם מרגישים שיקבלו יותר מענה מראש הרשות, גם אם מדובר בדברים שבהגדרה אינם בתחום אחריותו - מבתי ספר דרך תחבורה ציבורית בשבת ועד תוכניות לאומיות של בינוי, תשתיות ועוד".

ולמרות הקיפאון, כעת, כשהפוליטיקאים מנסים לגזור רווח פוליטי מיידי, הם יכולים להשתמש בראשי הערים, ויש מי שמסוגל לנצל את המצב, לדברי כוכבי. "בתקופת בחירות מתמשכת ותזזיתית בה השרים מחליפים תפקידים בתדירות גבוהה, סדר העדיפויות נעשה פוליטי מתמיד ואף סקטוריאלי לחלוטין. כשממנים שר לחודשיים-שלושה, הוא בא לעשות מה שטוב עבורו לבחירות ועבור המגזר שהוא מייצג", אומר כוכבי. "זו כאילו הזדמנות, אבל זה מייצר מערך קבלת החלטות בעייתי ומערכת יחסים נצלנית - סחטנית בין השלטון המקומי למרכזי מה שפוגע בסדר העדיפויות התקציבי של המדינה וביכולת התכנון לטווח ארוך. לאורך זמן כולנו מפסידים מזה".

שיעבירו תקציב וימשיכו לריב

האם יש פתרון אד-הוק למצב הנוכחי? ביבס מפציר בחברי הכנסת לאחד כוחות כדי להעביר תקציב כבר עכשיו, ולא לאלץ את הרשויות להמשיך להמתין בחוסר וודאות הגובה מחיר מכלל תושבי המדינה. "הפוליטיקאים יכולים להמשיך לריב על האגו שלהם עוד שנים, זה לא מפריע לנו, אבל הם צריכים לגלות בגרות ולהתכנס כדי להעביר תקציב, כדי שאנחנו נוכל להמשיך לעבור ולספק שירות לתושבים. אחר כך נסדר להם גן ילדים אם הם רוצים באחת הערים. כמו שהכנסת יודעת לקום ולהעביר חסינות או את סיפוח הבקעה, בכל הכבוד - שיעבירו תקציב למדינה ואחרי זה ימשיכו לריב. אם אנחנו ניפגע, אנחנו נעשה הכל כדי לשמור על הרשויות, גם במחיר של לפגוע בהם ולשלוח אותם הביתה. אנחנו יכולים להחליט שאנחנו משביתים את המדינה. אולי רק ככה הם יבינו. המצב שבו אנחנו צריכים לעשות שרירים, הוא הגרוע ביותר. אם יעבירו לנו סמכות ואחריות ולא יפריעו לנו, אנחנו נהיה במקום אחר".

מבחינת ביבס וראשי הערים האחרים, יש פתרון פשוט ומתבקש - העברת סמכויות מהשלטון המרכזי לראשי הערים: "זו שנה שבה אין ממשלה ומשרדי הממשלה לא מתפקדים, והשלטון המקומי הוכיח שהוא בעצם הזרוע הביצועית האמיתית של תושבי מדינת ישראל. השנה הזאת הוכיחה לא רק שאנחנו הכי יציבים, אלא שצריך להעביר כמה שיותר סמכויות ותקציבים לרשויות, כי בסופו של דבר אנחנו עושים את זה טוב מהם". ביבס אולי מסמן את המטרה של ראשי הערים לכנסת הבאה: מאבק על מקומם ועל יכולתם לנהל את עירם באופן עצמאי יותר, ודאי בעתות אי יציבות פוליטית. "אנחנו מפתחים תשתיות, בונים שכונות ועושים את הכל, רק שהמדינה לא תפריע. התשתיות תקועות איפה שהמדינה מבצעת אותן ואין אנשים שיידחפו את הפרויקטים האלו. יש פרויקטים שנמרחים שנים, ושבמדינה אחרת היו מסיימים אותם מזמן. הנזק והתשלום בהמשך יהיו גדולים", הוא מוסיף.

כשהחבל הדק מאיים להיקרע

המתח בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי איננו חדש, ולא מייחד את תקופת הבחירות הארוכה. אך בעת שבה השרים מנסים לגזור רווח פוליטי, וראשי הרשויות מרגישים שאין להם עם מי לעבוד או למי לתת דין וחשבון לטווח הארוך כאשר לא ברור כיצד תראה הממשלה הבאה, היחסים מתערערים יותר. אולי צריך לחזור רגע אחורה, כדי להבין את יחסי הכוחות המקומיים; שורשי חוק פקודת העיריות נטועים בעבר הרחוק, כאשר השלטון הבריטי נדרש לשלוט בקולוניות השונות תחתיו. ואמנם, גם לאחר שאותה פקודה עברה נוסח חדש, היא עדיין תקפה ברוחה - הממשלה היא הנציב העליון, והסמכויות של השלטון המקומי צרות מאד.

האם ישראל חריגה ביחס למגמה העולמית, והאם יחסי הכוחות בין הצדדים עשויים להשתנות בקרוב? "באופן כללי יש מערכת יחסים די משונה בין השלטון המרכזי למקומי בישראל. בעולם המגמה היא להקנות יותר אוטונומיה לשלטון המקומי בכדי להוביל מהלכים שהתושבים מעוניינים בהם. בארץ, המגמה הכללית היא ריכוזית. הממשלה מפעילה סמכות אבל יש לה אפס אחריות; היא לא משלמת מחיר פוליטי על מה שקורה בערים, כאשר ראשי ערים יכולים לחטוף מהציבור על מה שהשלטון המרכזי עושה בערים שלהם", אומר ד"ר מעוז רוזנטל, המרכז הבינתחומי הרצליה. "אבל בשנה האחרונה, הכוח של השלטון המרכזי הפך להיות מוגבל. כדי להפעיל כוח בפוליטיקה - את צריכה שיהיה לך את הכוח לאיים בסנקציות. ברגע שלא ברור מי שר הפנים ומה סמכויותיו בממשלת מעבר, אז הכוח מוגבל. אין לשלטון שום מנוף לחץ אפקטיבי על הרשויות המקומיות כי אין יכולת לייצר איום מתמשך. אם השלטון המקומי היה יודע ששר הפנים או שר החינוך יהיו שרים עכשיו שנים קדימה, הם היו מתנהלים אחרת".

עוד כתבות

רשא חולי, מנכ''לית חברת הביומד מדיפלסט / צילום: יונתן בלום

המנכ"לית שנוסעת 5 שעות ביום כדי להגיע לעבודה: "חיה באוטו"

רשא חולי, מנכ"לית חברת הביומד מדיפלסט, תמיד ידעה שהיא רוצה לנהל מפעל ייצור ● היום היא אחת המנכ"ליות הערביות היחידות בישראל, ובכל יום נוסעת חמש שעות למשרד ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

חנן מור / צילום: אייל טואג

חנן מור מכר מניות ב-2 מיליון שקל, המניה נפלה ב-37%

המשקיעים של חברת הנדל"ן שנמצאת בהסדר חוב הרימו גבה כשראו את בעל השליטה לשעבר מוכר מניות, בהיקף של 78% ממחזור המסחר ביומיים, מה שהפיל את המניה ● ניתן להניח שמור היה מוכר עוד לולא עו"ד גינדס שביקש שיעצור

בנייה חדשה. האם ההצעה תשפיע על המחסור בפועלי בניין? / צילום: טלי בוגדנובסקי

הממשלה מתכננת: הבאת עובדים זרים לישראל ישירות ולא דרך חברות כוח אדם. לא כולם מרוצים

הממשלה דנה באופן מפתיע בסעיף שלא היה על סדר יומה שיכול להקל על הבאת פועלי בניין מחו"ל לארץ ● לפי ההצעה, קבלנים יוכלו להביא עובדים מחו"ל באופן זמני בהעסקה ישירה על ידם, בכפוף להבאת מינימום של 50 עובדים על ידי אותו מעסיק ● שר הבינוי והשיכון: "מייתרת את המשרד מכלל הליכי קבלת החלטות"

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

חיקוי ירוד וזול: זהו הכטב"ם שאיראן שיגרה לעבר ישראל

שאהד 136 נחשב גם לחיקוי ירוד של המל"ט המתאבד הארופ, מתוצרת התעשייה האווירית, שלפי הערכות מחירו עומד על כ־700 אלף דולר ● לצורך ההשוואה, מחיר שאהד 136 מוערך בכ־30 אלף דולר בלבד

הטרנד שמרוויח מהריבית / אילוסטרציה: Shutterstock

הקאמבק של הקרנות הכספיות: המשקיעים חוזרים לטרנד שמרוויח מהריבית

בסוף 2023 נראה היה שהקרנות הכספיות דועכות. אבל מאז, האפיק הסולידי הציג התאוששות מסחררת שהגיעה לשיא החודש עם גיוסי עתק של 3 מיליארד שקל בשבועיים - פי שניים מבכל פברואר ● מומחה: "המשקיעים הבינו שהריבית הגבוהה תישאר"

אווטאר של חברה וירטואלית ב־Replika / צילום: מתוך אתר החברה

לא רק ChatGPT: שישה כלי AI שכדאי להכיר

בשוק יש היום שורה של צ'אטבוטים ייעודיים למשימות נקודתיות ● אלה יכולים לסייע הן בחיים האישיים והן בחיים המקצועיים - מכתיבת קורות חיים, דרך חבר וירטואלי ועד שיווק

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

סימנים ראשונים מעידים - תרחיש הבלהות של המשק עשוי להתממש

האינפלציה בפברואר הגיעה לקצב של 2.7% - מעל מהציפיות המוקדמות ● החשש המרכזי הוא ממגמה שלילית שתביא לחריגה מהיעד של בנק ישראל, כפי שצופים יותר ויותר גופים בשוק ● וכשזה המצב, קשה לראות את הריבית יורדת בקרוב

עסקים ברמת גן / צילום: טלי בוגדנובסקי

תביעה ייצוגית נגד מילואימניק העלתה מחלוקת ישנה. האם נמצא לה פתרון?

תובעים ייצוגים מתנגדים זה שנים לרצון לחייב אותם להתריע בפני עסקים טרם הגשת תביעה נגדם ● אולם כעת, סיפורו של בעל עסק שחזר מעזה וגילה שהוא נתבע ב־2.5 מיליון שקל, עשוי לגרום לזה לקרות ● מומחים חלוקים לגבי ההשלכות

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

סנקציות במקום תגובה צבאית ישראלית: זו התוכנית של אירופה להתמודד עם המשבר במזה"ת

מדינות המערב מנסות בימים האחרונים לגבש בקדחתנות עיצומים חדשים על הרפובליקה האסלאמית ● המטרה: לשלוח מסר מאוחד, אבל בעיקר לשכנע את ישראל למתן את תגובתה הצבאית ● השאלה העיקרית: האם אחרי עשורים של סנקציות טהרן תחדל להעביר כסף לטרור

רצפת המסחר בבורסות וול סטריט בניו יורק. זו לא בועה, אבל יש סיבה לדאגה / צילום: ap, Seth Wenig

תגובת השוק למתקפה באיראן מוכיחה שהמניות אינן בבועה

העליות והמורדות בימי שישי ושני בוול סטריט הקלו זמנית על החששות לגבי היווצרות בועה אפשרית ● המשקיעים אולי נותנים הערכות שווי גבוהות על מניות, אבל הם עדיין מסוגלים לקבל החלטות מנומקות

ד''ר משה כהן / צילום: תמונה פרטית

האם בקרוב יוקם בית ספר נוסף לרפואה במיקום מפתיע?

ד"ר משה כהן פועל בימים אלה מול המל"ג להגשמת החזון שלו -  בית ספר בינלאומי לרפואה באילת, בהשקעה של 250 מיליון שקל ● התוכנית כוללת שיתוף־פעולה הדוק עם אוניברסיטאות בעולם וחיזוק לבית החולים יוספטל ● האם יצליח היכן שרייכמן נתקל בהתנגדות, ומי המלונאי שרתם לגיוס הכסף?

מערכת חץ 3 / צילום: דוברות משרד הביטחון

הזמנות בשיא וביקוש מקומי: האם החברות הביטחוניות ירוויחו מהתקיפה האיראנית?

מערכות ההגנה האוויריות בישראל קיבלו חותמת משמעותית כאשר הדפו 99% מהאיומים במתקפה האיראנית ● כעת העניין במערכות מצד ממשלות מסביב לעולם מזנק, והביקושים עולים ● בתעשייה האווירית מרגיעים: "יודעים לתת איזון בין צרכי מדינת ישראל לבין הלקוחות"

בנימינה / צילום: נעמה מצגר טבול

"משלמים שכר דירה של 7,000 שקל בחודש ולא מקבלים דירה": הפרויקט שהסתבך והעלויות

ב־2018 זכו 18 משפחות בהגרלה של מחיר למשתכן בבנימינה, אולם עד כה הפרויקט לא התקדם ● היזם מאשים את המועצה והוועדה המרחבית שלא מאפשרות להוציא היתר בנייה, והוועדה טוענת שההיתרים שהגיש היזם אינם תואמים את תוכנית הבינוי החדשה ותרמו לעיכוב

תחנת הכוח צומת של OPC אנרגיה / צילום: באדיבות החברה

החליטו שלא להחליט: הסחבת שמעכבת הקמת תחנת כוח חדשה

ברוב של שמונה מול שישה החליטה היום הממשלה להחזיר את התוכניות לדיונים בות"ל בנוגע להקמת תחנת הכוח ריינדיר ● ההחלטה הזו מתווספת לסחבת תמוהה של רשות החשמל שבמשך שנה לא פרסמה אסדרה לשלוש תחנות כוח שהקמתן דווקא כן אושרה

מסילות רכבת בחדרה, באזור מתחם 27 / צילום: תמר מצפי

המאבק שתוקע הכפלת מסילת הרכבת ופיתוח קרקע ביותר ממיליארד שקל

הוועדה לתשתיות לאומיות רוצה להפקיע כ-400 דונם במערב חדרה ● בעלי הקרקעות עתרו לבג"ץ והזהירו: ההפקעה, הפיצויים וביטול אזור התעסוקה יגרמו נזק של יותר ממיליארד שקל

הוועדה לקידום המאבק בפשיעה בחברה הערבית, ספטמבר 2023 / צילום: חיים צח-לע''מ

הפשיעה בחברה הערבית גואה, אבל הממשלה לא נותנת מענה

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם: בשיתוף "יוזמות אברהם", התוכנית לטיפול בפשיעה והאלימות בחברה הערבית

הפגנה של פרו-פלסטינים נגד גוגל, 2022 / צילום: ap, Eric Risberg

הפגנות ומעצרים: פרויקט נימבוס הישראלי מעורר סערה בארה"ב

מספר עובדי גוגל פתחו בשביתת מחאה נגד העבודה של החברה עם ממשלת ישראל במסגרת פרויקט נימבוס להעברת המחשוב הממשלתי לענן ● באתר Wired דווח כי עשרות עובדים התבצרו במשרדי החברה בניו יורק ובקליפורניה, ואחרי מספר שעות, האבטחה של גוגל האשימה אותם ב"הסגת גבול"

בנק דיסקונט ובנק לאומי

הריבית במשק נשארת גבוהה, המינוס לא השתנה, והבנקים מקזזים הטבות

בנק לאומי הודיע כי הוא מעלה את הריבית המקסימלית לחשבונות שנמצאים במשיכת יתר ● דיסקונט הודיע לפני כמה שבועות על ביטול ההטבה על אוברדאפט עד 2,000 שקל

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

להשתמש בישראל כדי לדחוף את אוקראינה אל גרונו של העם האמריקאי

זה מה שאומר ציר בית הנבחרים הימני הקיצוני בארה"ב על תכסיס פרלמנטרי שנועד לאפשר סיוע צבאי לאוקראינה, לישראל ולטייוואן ● במקביל, הימין שוקל להדיח את יו"ר בית הנבחרים על נכונותו להתפשר ● "הם רוצים שהעולם יעלה בלהבות", אומר הציר הדמוקרטי

טיל איראני ליד ים המלח, ששוגר לעבר ישראל ויורט / צילום: Reuters, ALON BEN MORDECHAI

איראן אוזרת אומץ ולוקחת הימור מסוכן בעימות גלוי מול ישראל

ההתקפה של טהראן על ישראל סימנה שינוי אסטרטגי בעימות בין המדינות ●  מלחמת הצללים הפכה לעימות ישיר, ולא ברור עדיין מה יהיה הצעד הבא ● ברקע, הלחץ על איראן להוכיח כי היא מובילה את 'ציר ההתנגדות' מתגבר