גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: מדיניות הבחירות של פייסבוק - מינימום התערבות, מקסימום השפעה

בפייסבוק סירבו להצטרף לטוויטר וליוטיוב במלחמתן בפייק ניוז, בנימוק של חופש ביטוי ופרסום נגיש לכולם ● ההחלטה דווקא הפכה את הרשת החברתית לשחקן פוליטי עוצמתי, ולא פלא שהילרי קלינטון כינתה את מארק צוקרברג בסוף השבוע "אוטוריטרי וטראמפיאני"

ג'ורדנה קטלר באירוע של פייסבוק / צילום: שלומי יוסף, גלובס
ג'ורדנה קטלר באירוע של פייסבוק / צילום: שלומי יוסף, גלובס

הילארי קלינטון הייתה מהפוליטיקאים הבכירים הראשונים בעולם לעשות שימוש במדיה חברתית. קמפייני הבחירות המקדימות שלה ושל ברק אובמה לקראת הבחירות לנשיאות ב-2008 הפכו למודל הראשון לאופן שבו ניתן לעשות שימוש חכם ברשתות חברתיות לשם גיוס תומכים, ולא פחות חשוב - תורמים. שלוש מערכות בחירות ו-12 שנים אחרי, מזכירת המדינה לשעבר, שהובסה בבחירות האחרונות לנשיאות על ידי דונלד טראמפ, מבועתת מהאופי האגרסיבי שקיבלו קמפיינים פוליטיים בזירת הרשת לקראת בחירות 2020.

בסוף השבוע התפרסם ב"אטלנטיק" ראיון עם קלינטון, שבו מחתה על האופן שבו פייסבוק מתמודדת עם הפצת מידע מוטעה, או פייק ניוז, מה שהוביל אותה לכנות את מנכ"ל החברה מארק צוקרברג "אוטוריטרי" ו"טראמפיאני".

קלינטון, שחוותה על בשרה מתקפות קשות וארסיות ברשת בבחירות ב-2016, היא חלק משורה הולכת ומתארכת של מנהיגים מהמפלגה הדמוקרטית שהפכו את פייסבוק והעומד בראשה לשק חבטות. הטענה המרכזית של קלינטון נגד פייסבוק היא שהרשת החברתית מסרבת להגביל את עצמה מלאפשר פרסום מודעות פוליטיות. זאת בניגוד לאיסור על מודעות פוליטיות עליו החליטה טוויטר, או בניגוד לגוגל, שהגבילה קשות טירגוט של מודעות פוליטיות ביוטיוב, ומאפשרת טיווח רק של קטגוריות רחבות כמו גיל, מין ואזור מגורים.

יציאתן המלאה או החלקית של טוויטר ויוטיוב ממגרש הפרסום הפוליטי רק מחזק את אחיזתה והשפעתה של פייסבוק בזירה. האופן שבו היא בוחרת להתמודד עם אתגרי הפייק ניוז והביקורת הנערמת כלפיה, עמדה במוקד תדרוך מיוחד לתקשורת שהתקיים השבוע, יום לאחר שתדרוך דומה נערך עבור נציגי המפלגות. במפגש פירטו מנהלים בפייסבוק את מדיניות החברה באשר לטיפול במודעות פוליטיות ואת דרכי ההתמודדות של פייסבוק עם הפצת מידע מטעה ברשת החברתית במטרה להשפיע על מערכות הבחירות.

אלא שלמעשה, בשורת הצעדים שהציגה פייסבוק כדי להראות כיצד היא כן מתמודדת וכן מתכוונת להרחיב את מאמצי ההתמודדות עם הפצת מידע שגוי - היא רק הצביעה על מדיניות חופש הביטוי "האגרסיבית" שלה. את המדיניות הזו מאפיינת גישה לפיה לא יוטלו הגבלות משמעותיות על חופש הביטוי ולמעט מקרי קצה, אין בכוונתה לצנזר פוליטיקאים. מסיבה זו הכותרות בשבועות האחרונים לא עוסקים במה שפייסבוק הודיעה שתעשה אלא במה היא לא תעשה. כך, בכותרת ב"גרדיאן" נכתב "פייסבוק מסרבת להגביל מודעות פוליטיות שקריות ומיקרו-טרגטינג". במיקרו-טרגטינג הכוונה היא להגדרת קהלי יעד מפולחים וצרים שמאפשרת מיקוד מסרים במודעות באופן שמגביר את יעילותן.

על פי פייסבוק, מידע שגוי על עצם הליך הבחירות, כמו למשל הטעיה לגבי מקום ומועד ההצבעה - יימחק. כך גם תילחם פייסבוק בהפצת מידע שעלול לעורר מהומות אלימות, כפי שלטענתה אירע במיאנמר לפני כמה שבועות. מתחת לרף הגבוה הזה, פייסבוק לכל היותר תגביל את תפוצת המידע, וזאת בשל קדושת חופש הביטוי.

הכוונה בהגבלת חשיפה היא שתוכן שסומן כבעייתי, על פי פייסבוק, "לא יוסר, אך לא יופיע בראש הפיד". פייסבוק לא הרחיבה באשר לפרמטרים לסימון מידע זה כבעייתי ואת המשמעות המלאה של הגבלת החשיפה, נושא שבישראל זוכה לכשעצמו לביקורת רבה ברשת, בעיקר מצד גורמי ימין.

מנגנון נוסף שפייסבוק משתמשת בו ואף שואפת להרחיבו הוא שיתופי-פעולה עם גורמי צד שלישי לצורך בדיקת עובדות, כמו שיתוף-הפעולה של החברה עם צוות "המשרוקית" של גלובס. באמצעות מנגנון זה, פייסבוק תסמן תוכן בעייתי, כדי להזהיר בכך את הגולשים בטרם יפרסמו אותו, אך מבלי לחסום אותו. מעבר לכך, הבהירו בפייסבוק, אין בכוונתם להתערב.

את האידאולוגיה הסדורה מאחורי מדיניות זו הציגה ג'ורדנה קטלר, שאחראית בפייסבוק ישראל על המדיניות הציבורית: "האיזון בין לאפשר לפוליטיקאים ולאזרחים במדינות דמוקרטיות לדבר עם הנציגים שלהם ולנציגים עם הקהל שלה, וגם לשיח פתוח בין אזרחים - זה משהו מאוד חשוב. נכון שיש הרבה ביקורת, אבל הדבר הכי קל להגיד הוא 'לא נאפשר את זה'".

קטלר המשיכה ולימדה זכות על המדיניות של פייסבוק. "גם עם סכומים נמוכים אפשר להגיע להרבה בוחרים. אבל אם אין אפשרות לפרסום פוליטי בכלל, קשה מאוד להגיע לבוחרים. הפלטפורמה שלנו, בניגוד לאחרות, מאפשרת ביטוי גם למפלגות חדשות ולמועמדים חדשים, ברמה הלאומית או המוניציפלית", אמרה.

קטלר דחתה את ביקורת על פייסבוק לפיה היא פוגעת בהליך הדמוקרטי בשל בצע כסף, כשהמעיטה בחשיבות הפיננסית של ההכנסות מפרסום פוליטי - "יש כלפי הרווח שלנו הרבה ביקורת מצד ממשלות, רגולטורים והתקשורת. לכאורה, הדבר העסקי הכי טוב היה לא לאפשר את זה, אבל אנחנו צריכים להיות גאים שאנחנו מאפשרים דבר כזה, תחת הרבה לחץ. חשוב לציין שכמעט שאין רווח בפרסומות האלה, יחסית לרווחים של פייסבוק. מדובר בחצי אחוז בלבד, כך שאנחנו לא עושים את הדבר הזה כדי להרוויח כסף. מארק צוקרברג התייחס לזה. הוא מאמין שפייסבוק חייבת לתרום לדמוקרטיות ולמדינות וברגע שאנחנו עושים משהו שטוב רק לעסק שלנו, אז התרומה שלנו לעולם היא פחותה".

עוד הדגישה קטלר את היתרון שיש להשקפה של פייסבוק חרף כל הביקורת, וזאת בשל אופייה של האלטרנטיבה. "התשלום על המודעות בפייסבוק שווה לכל אחד. התמחור עבור כל מפלגה שהולכת לסוכנויות פרסום למשל לקמפיין שילוט חוצות, נתון למשא ומתן. אז לפחות התשלומים שלנו שווים לכל אחד", אמרה.

במאמר ב"גרדיאן" דווקא הזהירו מכך וציינו כי ניתן יהיה לבזבז כמויות אינסופיות של כסף כדי להפיץ מידע באמצעות פלטפורמת התקשורת הפוליטית האפקטיבית ביותר שאי פעם הומצאה. המאמר ציין שבדיקת עובדות העלתה שבמשך ארבעה ימים במהלך קמפיין הבחירות בבריטניה המפלגה השמרנית פרסמה מודעות ש-88% מהן כללו עובדות שגויות לחלוטין, בעוד ששיעור העובדות השגויות אצל הלייבור עמד על 7% בלבד. אם זה מה שצפוי לנו בבחירות לנשיאות ארה"ב או כאן בישראל, אפשר להבין טוב יותר את בחירת המילים של קלינטון.

אולם אם לא אינטרס עסקי, אז מה עומד מאחורי ההחלטה? מהדברים של פייסבוק עולה כי מדובר בחופש ביטוי, יש שיגידו חופש ביטוי קיצוני. קלינטון אמרה שהיא מזהה אצל צוקרברג "תפיסות טראמפ-יסטיות". במלים אחרות, היא חושבת שההחלטה שלא להתערב משחקת לידיו של טראמפ. אולם קלינטון קבעה עוד משהו - שצוקרברג "אוטוריטרי". זאת אמירה נוקבת יותר, שנתונה כמובן לפרשנות, אך חייבים להודות - ההחלטה של פייסבוק שלא להתערב עשויה להיות צעד אחד יותר מדי בהפיכתו של צוקרברג לשחקן פוליטי, אך כזה שמעולם לא נבחר. 

גילוי מלא. המשרוקית של "גלובס" משתתפת בתוכנית בדיקת העובדות של פייסבוק במסגרתה היא בודקת מידע החשוד כחדשות כזב בפיד. בתוכנית משתתפים עשרות ארגונים לבדיקת עובדות בעולם העומדים בתקן של הרשת הבינלאומית - IFCN, והיא כוללת תגמול.

עוד כתבות

הגירה של מיליונרים / צילום: Shutterstock

תרופה לקורונה? האותיות הקטנות מאחורי גל המבצעים של חברות התעופה

רוצים לטוס בפסח או בקיץ אבל חוששים מווירוס הקורונה? חברות התעופה הישראליות יצאו במבצעים שיאפשרו לנוסעים להזמין טיסות או חופשות ולבטלן רגע לפני היציאה ● בדקנו מה אומרות האותיות הקטנות בכל אחת מהחברות

העדויות / צילום: עטיפת הספר

שיפורה של שפחה. מרגרט אטווד עשתה זאת שוב

"העדויות" הוא ספר חשוב לא פחות מ"סיפורה של שפחה"

מטוסים של חברת אל על / צילום: סיון פרג'

דעה: קו חדש לטוקיו? הקורונה צפויה להגיע גם להשקה החגיגית של אל על

חברת התעופה הישראלית צפויה לחנוך בעוד כשלושה שבועות קו חדש לטוקיו, אלא שההתפתחויות האחרונות סביב משבר הקורונה עשויות לסכל את התוכנית הזו ● כיצד תושפע חברת התעופה שכבר הודיעה על אזהרת הכנסות ולמה זה לא בהכרח אומר שהמדינה חייבת לסייע לה? 

לא משלנו/ צילום :  מעיין קאופמן

אנו-אנו הפלמ"ח: הקומדיה שעושה צחוק מאתוס האשכנזי הלוחם

הקומדיה "לא משלנו" של תאטרון באר שבע מגחיכה את הפלמ"חניקים האשכנזים

ניר צוק, מנכ"ל פאלו אלטו  / צילום: תמר מצפי

ניר צוק לא מפסיק להשמיץ ומי צריך שר חדשנות: מה קרה השבוע בהייטק

למה פוליטיקאים ומשרדי ממשלה מקדמים הקמת משרד הייטק, מיהי החברה החדשה במועדון חדי הקרן, מה חושב ניר צוק חושב על המתחרה המרה צ'ק פוינט ומי המציא את ההעתק-הדבק ● מה קרה השבוע בהייטק

בנימין נתניהו ויעקב ליצמן מבקרים במרכז הרפואי שפתחו לחולי קורונה בשיב"א / צילום: Heidi Levine, Associated Press

הקורונה בארץ: אחת הנוסעות שהוחזרו מספינה ביפן אובחנה בנגיף

משרד הבריאות הודיע כי אישה אחת מתוך 11 הישראלים שהועברו למתקן שהוקם עבורם בשיבא אובחנה בווירוס, והבהיר כי היא נמצאת בבידוד והשגחה ● תוצאות הבדיקות של יתר הנוסעים יצאו תקינות, והם סיפרו על השמחה לשוב ארצה והגעגועים למשפחה: "תודה לאל שחזרנו"

דובי גריזלי / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

הנופים המכשפים שבין אלסקה לקנדה. חשיפה לצפון

המעבר הימי שבין קנדה לארצות הברית מאפשר טעימה קטנה מאלסקה, על נופיה המכשפים, הטבע המסעיר וההיסטוריה הצבעונית מימי הבהלה לזהב

חולה קורונה בסין. "לדחות את ההדבקה בישראל" צילום: רויטרס, CHINA DAILY

נגיף הקורונה: מקרה מוות ראשון באיטליה; 346 נדבקים בדרום קוריאה

שר הבריאות האיטלקי אישר כי חולה בן 78 מפדואה מת מהנגיף והפך לקורבן הראשון במדינה ● ביממה האחרונה מתו בסין מעל 100 בני אדם ו-397 נדבקו, ומספר הנדבקים במדינה הוא 76,288 ● ביפן אושרו ארבעה מקרים חדשים של הידבקות, בהם מורה שהגיעה לעבודתה בזמן שחוותה תסמינים

חדד־עורקבי / צילום: יונתן בלום, גלובס

"הורדת מסים? הגירעון לא יאפשר. מישהו צריך לממן את כל ההוצאות"

רו"ח ורד חדד-עורקבי, סמנכ"לית בכירה-מס הכנסה ברשות המסים, בראיון אישי ● על הילדות ברחובות עם אב כדורגלן, על נטל המס בישראל, ועל התמודדות הרשות עם הכלכלה הדיגיטלית: "אנחנו משנים את כל התפיסה ובוחנים גם הכנסות של בלוגרים ויוטיוברים"

 ג'יי קלייטון, יו"ר ה SEC  / צילום: רויטרס Brendan McDermid

סטארט-אפ הבלוקצ'יין הישראלי אניגמה נקנס בחצי מיליון דולר ויחזיר כסף למשקיעי ה-ICO

החברה הישראלית-אמריקאית, בהובלת המייסד גיא זיסקינד, גייסה ממשקיעים 45 מיליון דולר בהנפקת מטבע דיגיטלי ב-2017 ● בהתאם לדרישת ה-SEC, מטבעות הקריפטו של אניגמה יירשמו כניירות ערך והחברה תשיב כספים למשקיעים שהשתתפו ב-ICO

מונית גט טקסי / צילום: : רונן בוידק

בקשה לתביעה ייצוגית של 150 מיליון שקל נגד גט ישראל: "לא רוצים ערבים"

לטענת התובעים, האפליקציה נותנת ללקוחות אפשרות להבטיח שהם לא יקבלו נהג ערבי ● "הם נותנים לזה משמעות דתית. אבל למעשה, מדובר בתוקף לשירות גזעני" ● מגט נמסר: "החברה מתנגדת באופן נחרץ לכל סוג של אפליה"

האם צריך שר לענייני הייטק? / צילום: עדינה וולמן/דוברות הכנסת, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

משרד נחוץ או סידור עבודה? מי מנסה לקדם הקמת משרד הייטק

בתעשיית ההייטק, במשרדים ממשלתיים וגם במצעי המפלגות עולים שוב ושוב רעיונות להקמת משרד שיהיה אחראי על הייטק וחדשנות • האם יש בעיה במודל הקיים, איך גורמים לכך שקידום הנושא לא יהפוך לכלי בידי פוליטיקאים, ואולי בכלל מדובר במשרדי ממשלה שמנסים להמציא את עצמם מחדש?

חיילים אמריקאיים באפגניסטן / AP   Massoud-Hossaini

פרשנות: כשלפיד החירות כבה באפגניסטן

מלחמת 18 השנה וטריליון הדולר מסתיימת והולכת ממש כפי שהסתיימה מלחמת וייטנאם כמעט לפני 50 שנה: בכישלון צבאי, פוליטי ומוסרי ● האם אמריקה תיסוג מן העולם?

טניה כהן עוזיאלי והיצירה 'נעליים ליציאה לדרך, 2017–1991', מרינה אברמוביץ׳ / אינפוגרפיק: יונתן בלום, גלובס

"אנחנו מאבדים את הזהות שלנו כמוזיאון, דברים יצאו מפרופורציות"

בעידן שבו הדימוי הוויזואלי הפך לכל כך נפוץ וכולנו מתקשרים דרך תמונות ברשת, האתגר הגדול של המוזיאונים הוא להיות רלוונטיים ● אז איך עושה את זה עכשיו מוזיאון תל אביב, שאליו הגיעו השנה 1.3 מיליון מבקרים? בראיון ל'ליידי גלובס' מודה המנכ"לית טניה כהן עוזיאלי: "נחוצה לנו הגדרה מחדש"

חברות פרויקט הדירקטוריות התאגידיות (CWDI) הבינלאומי פותחות את המסחר  בבורסה במדרידתת ייצוג עולמי / צילום: רויטרס

בבנקים, בקופות החולים ובהייטק: באיזה ענף יש הכי מעט נשים בדירקטוריונים?

נשים בדירקטוריון מעמיקות יותר, מנוסות ומאזנות את תאוות הסיכון של עמיתיהן הגברים ● שורה של מחקרים מצביעים כבר שנים על התועלת, אז למה הייצוג עדיין חסר

נרנדרה מודי/ צילום: רויטרס, Soe Zeya Tun

מלחמת הסחר הבאה? אחרי ההתקררות בגזרה הסינית הודו עולה על המוקד

הודו נמצאת על מסלול התנגשות עם טראמפ, שנחוש בדעתו להעניש כל מדינה שלדעתו פוגעת ביתרון האמריקאי ● טראמפ טוען שהוא מחבב אישית את מודי. זה לא יציל את הודו ממלחמת סחר עם ארה"ב יותר מאשר החיבה המוצהרת שלו לשי ג'ינפינג

עוברי אורח חובשים מסיכות ברחוב מחשש להדבקות מנגיף הקורונה שפרץ בווהן שבסין / צילום: רויטרס

קרב מאסף: כך מנסה ישראל לבלום התפשטות קורונה

(עדכון): קבוצת תיירים מדרום קוריאה שביקרו לאחרונה בישראל אובחנו כחולים בנגיף ● על הרקע הזה, נוסעים זרים בטיסה שנחתה הערב מסיאול לא יורשו להיכנס לישראל והישראלים יידרשו להיכנס לבידוד מיידי ● ההנחיות צפויות להתרחב בימים הקרובים למדינות נוספות

בדיחות אבא / אילוסטרציה: Shutterstock

הכירו את ההסבר המדעי ל"בדיחות אבא" לא מצחיקות

כולנו מתפדחים שאבא שלנו חושב שהוא מגניב ומספר בדיחה לא מצחיקה ● מהו הסוד האפל שמסתירות "בדיחות האבא" לגבי היחסים המשפחתיים שלנו? ● ואיך סגנון ההומור קשור לבית בו גדלנו? ● האזינו לפודקאסט "חזית המדע" 

ברוק אלפרט / צילום: יח"צ

דיאטה היא (כן) מילה גסה: גורו התזונה האמריקאית שעושה דיטוקס לדיאטות המקובלות

אל תספרו קלוריות, אל תימנעו משומן, ותשאירו מקום גם לפחמימות ● גורו התזונה האמריקאית ברוק אלפרט מנסחת 10 כללים לאלו שאיבדו את מצפן האכילה, כי אין מנה משמינה יותר מצלחת מלאה בתחושת כישלון

איור: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

התו הירוק: הדרך החדשה של חברות הייטק למשוך עובדים - תמיכה בטבעונות

הטרנד החדש במסגרת המלחמה הלא נגמרת על העובדים בהייטק: קבלת תו תקן שמאשר - מדובר במעסיק ידידותי לטבעונים