גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה - "יש גשרים ויש מנהרות": עודף פרגמטיות ומיעוט דמיון הכבידו תמיד על מדיניות החוץ האמריקאית

אם נניח רגע להיגיון הפוליטי של תוכנית טראמפ, ההיגיון הכלכלי שלה מפתה מאוד: איזו אומה לא תרצה לצמוח בשיעור של 8% בשנה ולהכפיל את התמ"ג שלה בתוך שמונה שנים? ● בצוות המוביל של התוכנית יש יותר מדי עורכי דין ופחות מדי היסטוריונים

פלסטינית בעזה דורכת על תמונה של טראמפ, נתניהו וקושנר / צילום: צילום: רויטרס, MOHAMMED SALEM
פלסטינית בעזה דורכת על תמונה של טראמפ, נתניהו וקושנר / צילום: צילום: רויטרס, MOHAMMED SALEM

"אני רוצה להיות הוגן כלפי הפלסטינים", אמר דונלד טראמפ במסיבת העיתונאים שבה הציג את 'עסקת המאה'."לא, לא, אל תמחאו כף".

מה בדיוק ניסה הנשיא למנוע במניעת מחיאות הכפיים? את עודף התשואות או את עליבות מיעוטן? הפורום שהתכנס להאזין לו ולבנימין נתניהו כמובן לא נאסף שם כדי להריע לפלסטינים, אלא כדי לחגוג את הסיפוח הממשמש ובא של בקעת הירדן.

הנשיא, שהיסטוריה אינה הצד החזק שלו בשום מקום ובשום עניין, הודיע שלפלסטינים ניתן בפעם הראשונה מאז ומעולם הסיכוי הממשי לקבל מדינה משלהם. ושייקחו אותה, "מפני שזו עשויה להיות ההזדמנות האחרונה שתינתן להם אי-פעם".

בלשון הדיפלומטיה יש למשפט הזה רק אפיון אחד: תכתיב. הם אינם מוזמנים לשאת ולתת על "המדינה הקונספטואלית", שישראל הסכימה לצייר ברבים את המפה שלה. הם מוזמנים לקבל אותה, על כרעיה ועל קרביה, ובעיקר על מה שאין היא כוללת, למשל רצף טריטוריאלי.

שליח השלום לשעבר, ג'ייסון גרינבלט, ניחם את הפלסטינים בראיון לבי.בי.סי. אז מה אם מדינתם המוצעת עשויה פירורים, פירורים. "יש גשרים ויש מנהרות", וכולם יתחברו יחד, באוויר, או מתחת לקרקע, הוא אמר.

"תקווה, שמחה, סיכוי ושגשוג"

איזו סיבה יש לפלסטינים לדחות את התוכנית, כאשר אבותיה ומעבדיה הם "השגריר דייוויד פרידמן וג'ייסון ואבי וג'ארד", "האוהבים את ארה"ב ואוהבים את ישראל", הטעים טראמפ.

עתיד מזהיר נכון לפלסטינים אם יקבלו את תוכניתו, הוא אמר. "השקעה מסחרית מאסיבית של 50 מיליארד דולר... מיליון מקומות עבודה חדשים בתוך עשר שנים... התמ"ג שלהם יוכפל וישולש... תקווה, שמחה, סיכוי ושגשוג... חזוננו יסיים את תלות הפלסטינים בצדקה ובסיוע חוץ".

אגב, הנוסח המלא של התוכנית קצת יותר זהיר. יש לתוכנית "הפוטנציאל לאפשר 50 מיליארד דולר". חצי הסכום הזה יגיע מ"הלוואות מסובסדות", יותר מחמישית תגיע מ"הון פרטי".

המספרים מרשימים במידת דיוקם. ההלוואות המסובסדות, למשל, יעמדו על 25.689 מיליארד דולר. הדעת נותנת שנעשו שיעורי בית מדוקדקים, וידוע מי יציעו את ההלוואות, מי יסבסדו, מי יערבו וכו'.

טבלה של "השפעה מקרו־כלכלית" מראה כיצד התמ"ג הפלסטיני (14.6 מיליארד דולר) יוכפל בשנה השמינית של התוכנית. הצמיחה השנתית תעמיד את "המדינה הקונספטואלית" בחברת נמרי מזרח אסיה בשנים הטובות שלהם: היא תנוע בין 9.9% בשנה ל־8.1%. בשנה התשיעית יוכפל מספר מקומות העבודה. בשנה השביעית תצטמצם האבטלה כמעט ב־50% (אבל עדיין תעמוד על השיעור המבהיל של 16.6%).

כאן קלדוניה החדשה

הבה נניח שאלה אמנם ציפיות מוסמכות. מאחר שאנחנו עוסקים ב"מפה קונספטואלית", אין זה מופרז לדבר על "הצעה קונספטואלית". נשיא ארה"ב, רב־אמן משכבר הימים בעשיית עסקאות, מציע לפלסטינים הרבה פחות ממה שהם רוצים פוליטית, תמורת הרבה, הרבה יותר ממה שהם מסוגלים לפתח בעצמם מבחינה כלכלית.

תהיה הדעה על היגיון הפוליטיקה אשר תהיה, ההצעה הכלכלית בהחלט מיוסדת על היגיון. ב־1998, צרפת הציעה לתנועת העצמאות בקלדוניה החדשה, טריטוריה שבה היא שולטת בדרום האוקיאנוס השקט, לחכות עשרים שנה תמורת פיתוח כלכלי מואץ. במרוצתן, האיים נהנו מסובסידיה נדיבה של האיחוד האירופי, וכלכלתם זינקה לרמה גבוהה לאין שיעור מזו של שכניהם. 56% מן המקומיים הצביעו כעבור עשרים שנה לטובת הישארות בצרפת. כידוע, זו הכלכלה, אינטליגנטים.

מדוע לא יהיה ההיגיון הזה בר־החלה על הפלסטינים? או על המזרח התיכון כולו?

אכן, שם בדיוק טמונה הבעיה. ההנחה שטוב שמן משם טוב מלווה את מדיניות החוץ האמריקאית כמעט מאז ומעולם. הסיפור הבא יכול להעניק קצת רקע היסטורי.

4 מיליארד ליטר של מים מותפלים

סיירוס סלזברגר, ממשפחת הבעלים של הניו יורק טיימס, היה בעל הטור המפורסם ביותר של זמנו, בשליש השני של המאה ה־20. דלתות היו נפתחות לפניו עוד לפני שנקש עליהן. חודש אחד לאחר מלחמת ששת הימים הוא סר אל חוותו של דווייט אייזנהאואר בפנסילבניה. אייזנהאואר, או אייק, הגנרל המהולל של מלחמת העולם השנייה, היה הלא־פוליטיקאי האחרון שנבחר לנשיא ארה"ב לפני דונלד טראמפ (ב־1952). הוא לא היה ידוע בחיבה לישראל. למען האמת, הבית הלבן שלו היה העוין ביותר לישראל מאז קמה.

אייק, רפובליקן, רחש בוז לאינטלקטואלים שהקיפו נשיאים דמוקרטיים, והשיאו להם עצות בענייני חוץ. הם מעולם לא נתקלו בסלעי המציאות, הוא אמר לסלזברגר. הגיע הזמן להציע תוכנית שלום במזרח התיכון, הוא הוסיף, והציע אותה. סלזברגר רשם.

מים, אמר אייק. זה מה שהמזרח התיכון צריך, ערבים ויהודים. צריך שניים או שלושה כורים גרעיניים, כדי להתפיל מי־ים. הם ייצרו עד מיליארד גלון (3.78 מיליארד ליטר) ביום.

"כור אחד ויחיד יוכל להתפיל מים בהיקף שישווה לכל המים בנהר הירדן וביובליו", אמר הנשיא ה־34 של ארה"ב. "לסוריה, לירדן, למצרים ולישראל יצמח רווח כל כך גדול מן התוכנית הזו עד שעמיהן לא ירשו לממשלותיהן לסרב".

זה היה מהלך מחשבה אופייני של תרבות ההבה־נעשה־עסקה. היא הייתה טבועה בחותם של פרגמטיות צרופה. האם זה לא מובן מאליו שאנשים יאמצו תוכנית, המציעה לשפר את חייהם? אייזנהאואר טען באוזני סלזברגר, שהוא נתקל בפעם הראשונה במלוא העוצמה של שנאת ערבים ויהודים, כאשר הוביל את חיילי ארה"ב בנחיתה בחופי מרוקו, בסתיו 1942. הוא ידע שהשנאה הזו עמוקה הרבה יותר מבארות מים יבשות. אף על פי כן היה נהיר לו לחלוטין, שעסקת המאה (הוא לא השתמש במלים האלה) תוכל לכל רגש לא־רציונלי.

כמה שאייק טעה, ולא רק בחוכמה שלאחר מעשה.

מומחים לפשיטות רגל

עודף פרגמטיות ומיעוט דמיון היו לרועץ למדיניות החוץ אמריקאית, בייחוד באזורי משבר בעולם השלישי: המזרח התיכון, אמריקה הלטינית, מזרח אסיה, אפריקה המשוונית.

ראו נא את הרכב הצוות המוביל של "עסקת המאה", מן הנשיא ומטה. מקור השראתו הוא עולם הנדל"ן. חבריו השתפשפו בעולם של פשיטות רגל, של אי עמידה בתנאי תשלום ושל אחיזות עיניים.

כאשר נשיא אמריקאי עשה את הניסיון הראשון להשיג הסדר שלום כולל בין ישראל לארץ ערבית (ג׳ימי קרטר בקמפ דייוויד, 1978), ההיסטוריון מיכאל הרסגור התלונן על ראש הממשלה מנחם בגין, כי "הוא לקח איתו יותר מדיי משפטנים". מוטב היה לו אילו לקח איזה היסטוריון או שניים, הוסיף הרסגור.

משהו מעין זה אפשר אולי להגיד על הצוות המוביל של תוכנית טראמפ: יותר מדי עורכי דין, פחות מדי היסטוריונים. אלה האחרונים, אילו נכללו, היו יכולים להניא את הנשיא למשל מלאיים על הפלסטינים שהם עומדים לאבד את ההזדמנות האחרונה; או להסביר לו מדוע כמה שכונות בשיפולים המזרחיים של ירושלים אינן יכולות להיות תחליף של ממש לעיר בירה. אולי הם היו מציעים לו לוותר על הבומבסטיות של "עסקת המאה", ולהסתפק באפיון צנוע יותר שהיה חוסך, כמה מאות מתוך "אלף פעמים לא" של אבו מאזן. אבל ענווה אינה לחם חוקו של הנשיא. "לא נבחרתי לעשות דברים קטנים", הוא הזכיר אתמול.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes

ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה הישראלית החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

אילון מאסק, יו''ר טסלה / צילום: Shutterstock

התוצאות בשפל אבל הבטחה אחת של מאסק מלהיבה את המשקיעים

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה את אחד הדוחות הרבעוניים השליליים ביותר שלה בשנים האחרונות, אבל המניה זינקה במסחר המאוחר ב־13% ● הסיבה: ההודעה על ייצור דגם חדש ומוזל החל מ־2025, הרבה יותר מהר מהצפוי ● אבל ייתכן שהפעילות המבטיחה תתגלה כהפסדית בטווח הקצר

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

המיליארדר דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בסכסוך עם האחים גרטנר, בנימוק שאורנשטיין סבור כי גרטלר הוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות שלו עם יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה, מהן עולה חשש ליחסי "תן וקח" בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

המנהל הממונה מצא: בסלייס לא החזירו ללקוחות 2 מיליון שקל

מבדיקת המנהל המיוחד שמונה לסלייס, עולה שחברת ניהול הקופות לא השיבה למבוטחים את כספם כפי שחויבה ע"י רשות שוק ההון, בגין ניהול לא תקין ● עוד התגלה שהסכומים שצריכים להיות מוחזרים גבוהים יותר ● אסף גולדברג, שעמד בראשות החברה: "לא נגרמה פגיעה בעמיתים"

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

עו''ד דוד ליבאי / צילום: תמר מצפי

הלך לעולמו שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי

ליבאי כיהן כשר המשפטים בכנסת ה-13 בממשלת רבין מטעם מפלגת העבודה ● בתפקידו כשר המשפטים דאג, בין השאר, לחקיקת רפורמה בדיני המעצרים והחיפושים ולחקיקתו של חוק הסנגוריה הציבורית ● היה שותף לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק