גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פנייה ליו"ר ועדת הבחירות: לאסור שימוש המפלגות באפליקציות לניהול בחירות

על רקע פרצת האבטחה באפליקציית אלקטור, בה משתמשות חלק מהמפלגות, המכון הישראלי לדמוקרטיה הגיש חוות-דעת לוועדת הבחירות ● "איסוף המידע והצלבתו פוגע בחוק הגנת הפרטיות, מאיים על הזכות לבחור ולהיבחר ופותח כר נרחב לזיופים ולדליפות מידע"

קלפיות במרכז לוגיסטי של ועדת הבחירות/  צילום: רויטרס, Ammar Awad
קלפיות במרכז לוגיסטי של ועדת הבחירות/ צילום: רויטרס, Ammar Awad

המכון הישראלי לדמוקרטיה גיבש חוות-דעת לפיה יש "לאסור שימוש באפליקציות לניהול בחירות עד להסדרת הנושא". חוות-הדעת הוגשה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית השופט ניל הנדל על רקע פרצות שהתגלו באפליקציית ניהול והמרצת בוחרים בה עושות שימוש מפלגת הליכוד ומפלגות נוספות. לפי דיווח ב"כלכליסט", גם כמה ימים לאחר שהתגלתה הפרצה הראשונה, האפליקציה לא הייתה מוגנת, והתגלו בה שתי פרצות נוספות.

 השופט ניל הנדל/ צילום:אוריה תדמור

אפליקציית אלקטור היא אפליקציה שנועדה לאפשר למטות המפלגות לנהל את קשריהן עם המצביעים, כפי שאנשי מכירות מנהלים את קשרי הלקוחות שלהם באמצעות תוכנות CRM. המידע מגיע לאפליקציה מפנקס הבוחרים שמקבלת המפלגה כאשר פעילי המפלגות יכולים להוסיף עליו שכבות מידע נוספות, כמו אינדיקציות לגביי כוונות ההצבעה של בעל זכות ההצבעה. ביום הבחירות האפליקציה מאפשרת למשקיפים לעדכן אותה עם מידע על מצביעים שמימשו את זכותם. כך יכולים המטות לבצע חיתוכי מידע שיאפשרו להם לשלוח הודעות או לבצע שיחות טלפון לבוחרים פוטנציאליים.

בחוות-דעת שנכתבה על ידי ד"ר תהילה אלטשולר-שוורץ ועו"ד רחל ארידור-הרשקוביץ הן מתייחסות לא רק לאספקטים של אבטחת מידע אלא על גם לעצם המהות של האפליקציה והמטרות שלשמן היא נועדה. השתיים מתריעות כי הצירוף של אגירת והצלבת מידע רגיש על הבוחרים, לנוכח תרבות של רשלנות בשמירה על מידע "פוגע בחוק הגנת הפרטיות, מאיים על הזכות לבחור ולהיבחר ופותח כר נרחב לזיופים ולדליפות מידע".
בעיקר, מצביעות השתיים על פרט המידע הרגיש ביותר שמוצמד במערכת לשמם של מצביעים - דעותיהם הפוליטיות ומידת תמיכתו במפלגה, ש"נכללת במאגר המידע שמוחזק באפליקציות ומהווה בסיס לתעדוף תהליכי הלחץ והשכנוע ביום הבחירות".

"עמדה פוליטית של אדם היא מידע אישי"

"אין מחלוקת בנוגע לכך שעמדתו הפוליטית של אדם היא מידע אישי רגיש. אבל לא פחות מזה, גם בחירתו שלא לבוא להצביע היא מידע רגיש", טוענות אלטשולר-שוורץ וארידור-הרשקוביץ' ומפרטות מה המשמעות בקיומם של מאגרי מידע שכאלה לאזרח, אפילו אם האזרח רק נמנע מלהצביע: "בעולם שבו המידע פתוח קיים חשש להפעלת לחץ על הבוחר על ידי אנשים בדרגות קרבה והשפעה שונות עליו, למשל במקום עבודתו או על ידי בני משפחתו ושכניו".

אלטשולר-שוורץ ורחל ארידור-הרשקוביץ מציגות דוגמאות נוספות: "ניתן לחשוב על מצב שבו הודעות שקריות מגיעות באופן מכוון אל בוחרים ספציפיים. למשל, הודעה לפיה במצוות הרבנים יש להוסיף את האותיות בס"ד על פתק הקלפי, שתישלח למי שידוע שהיא שומרת מצוות", או "הודעה המיועדת למי שאינו תומך המפלגה לפיה בקלפי המסוימת שאליה הוא משתייך - התורים ארוכים".

החוקרות ממליצות ש"לאור העובדה כי רשויות הגנת הפרטיות ברחבי העולם החלו לבחון מקרוב את השימוש באפליקציות ופועלות לגיבוש כללים בעניין זה, נדרשת הקפאת כלי איסוף המידע שמציעות אפליקציות אלה, עד לגיבוש כללים מספקים על-ידי חקיקה, על ידי ועדת הבחירות או על ידי הרשות להגנת הפרטיות".

"כולם משחקים את משחק ה'כאילו'"

ריבוי מקרים של פרצות אבטחה מעלה את השאלה אם לא נדרשת היערכות שונה לחלוטין בכל הקשור להגנת הפרטיות במאגרי מידע על האזרחים? הפגיעות של פנקס הבוחרים ידועה לרשויות מזה שנים רבות. דוח של הרשות להגנת הפרטיות התריע כבר ב-2011 על כל התופעות שאנו עדים להן כיום: "האופן בו מופץ הפנקס, טכנולוגית ונוהלית, אינו מצמצם את הפגיעה האפשרית בפרטיות ואת הצורך לעמוד בדרישות חוק הבחירות והתקנות מכוחו. לדוגמה, לאור הקלות בה ניתן להעתיק את הפנקס מהתקליטור, יש לבחון את אופן הפצת המידע בדרך זו ולבחון יכולות טכנולוגיות הקיימות להפצת מידע באופן אשר יקשה על שימוש בו מעבר למטרה לשמה נמסר".

לדברי עו"ד לימור שמרלינג מגזניק, בכירה לשעבר ברשות להגנת הפרטיות, הפתרון הוא טכנולוגי: "יש לייצר עבור המפלגות פלטפורמה שתאפשר מדרג שימוש, שתאפשר למפלגות גישה למידע באופן מאובטח עם ניטור לגבי מי עושה מה, למי המידע נמסר ואפילו אוסר על העברה לגורמים מסוימים או מגביל את הגישה לאחרים".

גם בעז דולב, לשעבר בכיר במערך התקשוב הממשלתי, הצביע בשיחה עם "גלובס" על אזלת היד של הגופים הממשלתיים בטיפול באירועי אבטחת מידע. לדברי דולב, "זה הכל עניין של השקעה כספית ואכיפה. אם בעל מאגר שדלף היה יושב במעצר, הבא אחריו כבר לא היה נוהג אותו דבר".

דולב מציין כי הבעיה לא נמצא בחקיקה עצמה, אלא במוטיבציה לפעולה. "כל הסמכויות קיימות, יש את חוק המחשבים וחוק הגנת הפרטיות, רק כולם אצלנו משחקים את משחק ה'כאילו', ואף אחד לא סוגר את המעגל עד הסוף. לא ייתכן שמאגרי הנתונים של מדינת ישראל ישוכפלו לכל דורש, זה חייב להיפסק". לדברי דולב, שהיה אחראי על פרויקטי ממשל זמין ותהיל"ה במשרד האוצר וכיום משמש מנכ"ל חברת הסייבר קליר סקיי, במצב הנוכחי, להמשיך לתת למפלגות את המידע המלא "זה כמו לתת אותו בידיעה ברורה שזה כרגע דולף. אין למפלגות שום מערך שמסוגל לאבטח את המידע". 

באלקטור מכחישים, אך חוקרים חוששים מפרצות נוספות

צור ימין, מנכ"ל ובעלים של חברת אלקטור, דוחה את הטענות על פרצות אבטחה באפליקציית ניהול הבוחרים. לפי טענה אחת, אותר מידע רגיש בקוד המקור של האתר. לפי טענה נוספת, קוד המקור של מערכות האתר פורסם ברשת. לדברי ימין, "הקוד שטוענים שעלה הוא קוד בן עשרה חודשים, שפורסם באתר גיטהאב כמבחן בית לעובד שטרם התקבל לחברה. אם יש מתכנת שטוען שזה הקוד של המערכות הוא מוזמן להוריד ולהפעיל אותו.

לבקשת "גלובס" ביצעו חוקרי חברת האבטחה צ'ק פוינט, אייל איטקין ואיתי כהן, בדיקה של הקוד באתר אלקטור ולדבריהם, ניתן לראות שחורי האבטחה שדווחו היו שם בעבר ועתה תוקנו. החוקרים ציינו כי הרושם הכללי מאיכות הקוד הוא שאם תבוצע בדיקת חדירות נוספות סביר שיימצאו בו חורי אבטחה נוספים. חוקרי צ'ק פוינט לא בחנו את קוד המערכת שפורסם באתר גיטהאב בשל הזמן הקצר, אך ציינו כי גם העלאת קוד ישן של המערכת הוא פעולה מסוכנת משום שניתן להסיק ממנו מסקנות על אופן פעולת המערכת.

על כך הגיב ימין: "מוזמנים לעשות בדיקת חדירות, כמו שכל העולם מנסה כבר שבוע ללא הצלחה לרבות גורמים מקצועיים. אם יתפרסם שהם אמרו את זה ללא הוכחה שיצפו לתביעת דיבה. מדובר בשרת טסטים של החברה שבכל מקרה אין עליו מידע רגיש. הגורמים הרלוונטיים מכירים זאת כבר שבוע והחברה עובדת בשיתוף פעולה ובשקיפות מלאה מולם. עם מפתחות אלו לא ניתן לעשות כלום. לעיניים לא מקצועיות - זה כמו שיהיה לי את השם משתמש לחשבון הג'ימייל שלכם (מה שקיים ברגע ששלחתם למישהו מייל) אבל ללא סיסמה".

באשר לקוד שעלה לגיטהאב, טען ימין כי מדובר ב"מבחן של עובד טרם התקבל (כמו מיליונים שקיימים שם) לחברה ואין בו קשר למערכת פרודקשן כלל וכלל. מדובר בניסיון להשחיר ולרסק את שם החברה עם מידע לא מבוסס שמגיע מחוסר הבנה ולו בשביל ליצור באז תקשורתי על לא מאומה. מדובר על קוד בן 10 חודשים כפי שניתן לראות, טרם העובד (מפתח אפליקציה) התקבל לחברה ובמהלך מבחן שנדרש בשביל להתקבל אליה אשר עלה לחשבונו הפרטי. כשהתקבל, תהליך הפיתוח התחיל מחדש. "המומחים" מטעם מוזמנים להריץ את הקוד הנ"ל ולראות זאת. ובכל מקרה הוא נמחק ולו בשביל מראית עין וניסיונות השחרה מסוג זה". 

*** גילוי מלא: תהילה אלטשולר-שוורץ חיברה את הקוד האתי של "גלובס"

עוד כתבות

מטוס ארקיע בבנגקוק במהלך מבצע החילוץ / צילום: רפי קוץ

בשעה טובה: מדוע "טיסת החילוץ" שיצאה מהודו הייתה מאתגרת במיוחד

וגם: ישי פרוינד מונה למנכ"ל eBay ישראל ● השיחה

יו"ר מזרחי טפחות משה וידמן (מימין) והמנכ"ל פרשר / צילום: איל יצהר

לא כמו בלאומי: דירקטוריון מזרחי טפחות לא ינקוט בהליכים נגד בכירים בבנק בגין הקנס ששולם לאמריקאים

הוועדה הבלתי תלויה שמינה הבנק לצורך סיום פרשת הסיוע להעלמות מס של לקוחות בארה"ב המליצה לא לנקוט בהליכים נגד דירקטורים ונושאי משרה בגין הפרת חובת אמונים או בגין הפרת חובת זהירות או בגין היבטים של "טובת הבנק"

הטבות נדל"ן בצל הקורונה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי , גלובס

מוותרות על כספים ודוחות תשלומים: אלה ההטבות שמעניקות חברות הנדל"ן

משבר הקורונה משפיע על כל ענף הנדל"ן, ולכל החברות ברור שקשיים או קריסה של סקטורים מסוימים תשפיע עליהן במוקדם או במאוחר ● כמה חברות בענף כבר מציעות הטבות שונות ללקוחותיהן

ערן יעקב /  צילום: יונתן בלום

תרגיל בפיצוי עצמאים: קחו מענק מהמדינה, שלמו עד 50% מס

המדינה תשית על מקבלי הסיוע לפי תוכנית הסיוע תשלום מס וביטוח לאומי, מה שמבטיח לה החזר של 30%–50% מכל מענק ● קבוצות שלא יקבלו מענק: צעירים, בעלי עסקים חדשים ומשקי בית שמרוויחים יותר מ–340 אלף שקל בשנה

חיילים בפעילות של עמות יד לילד / צילום: יד לילד המיוחד

גם בתוכנית הסיוע הנוכחית העמותות והמגזר השלישי נשארים מאחור

תוכנית הסיוע למגזר השלישי שהציגה הממשלה לא כוללת קריטריונים ברורים והיא פונה רק לארגונים שקיבלו סיוע מהמדינה בעבר ● "המגזר השלישי צריך קרן סיוע מיידית של אחוז אחד מסך התוכנית הכלכלית שתאפשר סיוע מיידי ואוויר לנשימה"

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ארז קמיניץ / צילום: איל יצהר, גלובס

משרד המשפטים הקים ועדה לטיפול בסוגיית "כוח עליון" בחוזים שמופרים בתקופת הקורונה

זאת לאור ההערכה כי בתי המשפט צפויים לספוג גל של אלפי תביעות בין צדדים לחוזים שהופרו על רקע משבר הקורונה וההגבלות על המשק; וההבנה כי המדינה צריכה לגבש מדיניות ברורה לטיפול במקרים כאלה

מטוסי לופטהאנזה בשדה התעופה בפרנקפורט. טיסות רבות בוטלו בשל משבר הקורונה / צילום: Michael Probst, AP

יאט"א: ענף התעופה יחזור לפעילות מלאה רק ברבעון הרביעי של 2021

ארגון התעופה העולמי (יאט"א): לחברות התעופה יש יתרה של 35 מיליארד דולר על כרטיסים שבוטלו ● "קוראים לצרכנים לקבל הבנה זיכוי במקום החזר כספי על טיסה שבוטלה".

עו"ד שי ברנוב / צילום: יח"צ

חבילת החילוץ האמריקאית למשבר הקורונה עשויה לסייע גם לחברות ישראליות המעסיקות עובדים בארה"ב

במסגרת חוק CARES act, שאישר חבילת סיוע של כ-2 טריליון דולר להתמודדות עם משבר הקורונה בארה"ב, זכאים עסקים קטנים, המעסיקים עד 500 עובדים, לקבל הלוואות מיוחדות בערבות הממשל הפדרלי, בתנאי שלא יפטרו עובדים ולא יקטינו את שכרם

מישל סיבוני, מנכ''ל קבוצת הראל ביטוח ופיננסים / צילום: "פלאש 90".

הראל הרוויחה 760 מיליון שקל ב-2019, אבל "2020 נפתחה בסערה המשפיעה לשלילה על כל תחומי הפעילות בקבוצה"

היקף הנכסים המנוהלים על-ידי החברה הצטמק ברבעון הראשון ב-2020 בכ-11%, לכ-252 מיליארד שקל ● סך הפרמיות ודמי הגמולים שרשמה החברה חצה את הרף של 30 מיליארד שקל

בנימין נתניהו, משה בר סימן טוב ויעקב ליצמן במסיבת עיתונאים על ההיערכות לקורונה / צילום: יח"צ

בקשה מוועדת הקורונה: קיימו דיון בנושא שקיפות המידע

ארגונים חברתיים, בהובלת עמותת 'צדק פיננסי', חושבים שיש לשפר את אופן פרסום הנתונים אשר על בסיסם מתקבלות ההחלטות ואת אופן פרסום החלטות הממשלה  ● תלונות עיתונאים נגד דוברות משרד הבריאות באשר למסירת נתונים

מסכי שוק המניות בשנחאי, סין / צילום: Reuters

הירידות בוול סטריט מתחזקות בשעה האחרונה למסחר

הזהב ירד למחיר של 1596.6 דולר לאונקיה ● בסין דווח היום כי מדד מנהלי הרכש לתחום התעשייה עמד בחודש מרץ ברמה של 52 נקודות המצביע על התרחבות, לעומת צפי כלכלנים למדד של 45 נקודות ● לפני הקורונה: מחירי הבתים בארה"ב עלו בינואר ● מדד אמון הצרכן בארה"ב ירד בחדות במרץ

 

קניון tlv/ צילום:auev fvi

באיחור לא אופנתי ופחות מהמתחרים, גם קניון TLV מגיב למשבר הקורונה

בעוד שבביג ועזריאלי ויתרו על כסף אמיתי על מנת ללכת לקראת בעלי החנויות בקניונים שלהם שמכירותיהם נגדעו באחת - הרי שבקניון התל-אביבי שבשליטת מוטי בן משה מציעים הטבות מצומצמות בהרבה

רשף לוי בקמפיין לתנובה / צילום: יח"צ

האומץ לפרסם: החברות שהצליחו למנף את המשבר ועל הדרך קיבלו בונוס תדמיתי

חודש לפרוץ הקורונה לחיינו, אפשר להתחיל לבחון את המהלכים השיווקיים–פרסומיים לא רק בפריזמה של האם עושים אלא גם מה עושים ● דווקא בקטגוריות שהמצב לא פגע בהן כמו מזון ובנקאות, מפרסמים גדולים נכנסו לשיתוק והותירו את הזירה למיעוט שלא היסס ופעל בנחישות

רופאים מקבלים תדרוך על מכונת הנשמה חדשה בבית חולים בהמבורג בגרמניה בשבוע שעבר / צילום: רויטרס

המירוץ לאוויר: כך נראית המלחמה בין ראשי מדינות העולם על כל מכונת הנשמה

מכונות ההנשמה הן קריטיות להצלת חייהם של חולי הקורונה הכבדים ● הביקוש הגובר בימי המגפה נתקל בחומת ההיצע המוגבל של "הימים הרגילים", מה שהוביל לזינוק דרמטי במחירים ולניסיונות שונים לאלתר מכונות הנשמה על ידי חברות שעד היום ייצרו מנועים, מכוניות שואבי אבק ועוד

בדיקת קורונה לצעיר בבני ברק / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

מספר מקרי הקורונה עלה ל-5,358; 224 החלימו מהנגיף

גבר בן 90, אישה בת 90 ושתי נשים בנות כ-50 נפטרו היום מהמחלה - סך הכל 20 נפטרו עד כה בארץ ● שב"כ קיבל אישור לסייע במאמץ לצמצום התפשטות הנגיף בישראל ● ברחבי העולם יש מעל ל-800 אלף מקרי קורונה

שער עיתון "פנאי פלוס" / צילום: צילום מסך

כל עובדי "פנאי פלוס" ו"טיים אאוט" הוצאו לחופשה ללא תשלום

עפ"י התכנון של הנהלת קבוצת "ידיעות אחרונות", בחודשיים הקרובים לא יצאו גיליונות חדשים של "פנאי פלוס", ובענף מציבים סימן שאלה האם העיתון יחזור גם אחרי תום המשבר ● קבוצת סיגלר הוציאה את עובדי "טיים אאוט" לחופשה ללא תשלום של 45 יום

ערן יעקב / צילום: יונתן בלום, גלובס

אתר רשות המסים קורס לאחר שנפתחה האפשרות לקבלת סיוע לעצמאים

חלק מבעלי העסקים והמייצגים שמנסים להיכנס לאתר מצליחים לאחר כ-2-3 דקות המתנה, ובהמשך האתר עובד לאט אך הם מצליחים להשלים את הליך הרישום, ואחרים כלל לא מצליחים להיכנס או שנתקעים במהלך מילוי הטפסים באתר

הנשיא טראמפ נפגש עם מזכיר ההגנה, מארק אספר, על ספינה שהוסבה לבית חולים צף / צילום: Patrick Semansky, Associated Press

דעה: אמריקה נקרעת בין מכחישי המגפה, מקריבי הזקנים ושונאי המומחים

הם מדלגים על שידורי החדשות הדיכאוניים, נחושים להמשיך לנהל את חייהם כפי שהתנהלו עד עתה ובטוחים שהתקשורת מגזימה כדי להפיל את הנשיא טראמפ במרוץ לנשיאות ● הקורונה פורמת את התפרים של המארג החברתי בארה"ב, שמעולם לא היו עבים דיים

כריסטיאן דרוסטן / צילום: AXEL SCHMIDT, רויטרס

הווירולוג שמציע: כך אפשר להחזיר את בתי הספר

פרופ' כריסטיאן דרוסטן, וירולוג שמייעץ לקאנצלרית אנגלה מרקל, מדבר על היום שאחרי המגפה: "מעל להכול חייבים למצוא פתרון ללימודים בבתי הספר" ● קורונה – אסטרטגיית יציאה, מדור חדש

קאר שולץ / צילום: כדיה לוי, גלובס

תרופה של טבע למלריה וזאבת אושרה לטיפול חירום בחולי קורונה

בתגובה זינקה מניית החברה בכ-12% ● זינוק של 120% במניית חברת הטכנולוגיה סופרקום, המספקת פתרונות בתחומי בריאות הציבור והפקת תעודות חכמות