גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קץ האוטופיה של אובר וליפט: כך התנפצו ההבטחות להפחתת העומס בכבישים

עוד ועוד ערים בארה"ב, בהן ניו יורק, סן פרנסיסקו ושיקגו, מטילות מסים חדשים על נסיעות במסגרת חברות ההיסעים המקוונות, לאחר שמחקרים חדשים הראו כיצד הן מקפיצות את העומס על הכבישים לעתים אפילו בעשרות אחוזים

עומס תנועה בניו יורק./  צילום: Mary Altaffer AP
עומס תנועה בניו יורק./ צילום: Mary Altaffer AP

באחת השבתות האחרונות, קארה בורק מיהרה לארוחת ערב מדירתה באיסט וילג' בניו יורק והיא העדיפה את "אובר" על פני הסאבוויי הוותיק שהיה מביא אותה למקום חפצה בתוך 10 דקות. במקום זאת, הנסיעה לקחה 25 דקות. "בזמן כזה יכולתי ללכת ברגל או לקפוץ על הסאבוויי ב-2.75 דולר", היא אומרת. נהג "אובר" שלה היה מתוסכל באותה מידה מהעומס, ואמר לה שהוא "היה צריך להישאר בברוקלין במקום לחצות למנהטן". הסיפור של בורק הוא אמנם סיפור אישי, אבל הוא מלמד על תופעה רחבה הרבה יותר.

לפני חמש שנים, טרוויס קלאניק, מייסד "אובר" היה בטוח שהחברה שלו תביא למהפכה שתגרום לאנשים להשאיר את המכונית בבית. "אם כל מכונית בסן פרנסיסקו הייתה מצטרפת ל"אובר", לא היה עומס תנועה ברחובות", אמר אז בכנס טק. אלא שמחקרים מהתקופה האחרונה מראים את ההיפך הגמור: "אובר" ויריבתה העיקרית "ליפט" לא רק שלא הקלו את העומסים, אלא שבמרכזי ערים רבות הן רק הגבירו העצימו את הגודש.

באחרונה עיריות סן פרנסיסקו, שיקגו וניו יורק ציינו את עומסי התחבורה כסיבה העיקרית להיטלים החדשים שלהן על נסיעות של "ליפט" ו"אובר" בכל אחת מהערים האלו. ערים נוספות ברחבי ארה"ב שוקלים להטיל היטלים דומים. גם "אובר" ו"ליפט" כבר לא מתהדרות בכך שהן מורידות את העומס מהכבישים. באחרונה הן הודו שהן רק הוסיפו עומס, אם כי הן אומרות שכמה מחקרים הגזימו בחומרת הבעיה.

מחקר שפורסם בסוף השנה שעברה על ידי מחוז סן פרנסיסקו ואוניברסיטת קנטקי במגזין Science Advances מצא שיותר מ-60% מההאטה במהירות התנועה בסן פרנסיסקו בין השנים 2010 ו-2016 נבעו מההשקה של שירותי הזמנות הנסיעות המקוונות.

"החברות הללו יוצרות גידול בטור הנדסי בעומס התחבורה במרכז העיר", אמר דן לוריא, ממונה המדיניות בלשכת ראש העיר שיקגו. בניסיון להתמודד עם הגודש החלה העירייה לגבות היטל חדש על הזמנת נסיעה בחודש שעבר, על מנת לצמצם את התנועה.

פתרונות שיוצרים בעיות חדשות

המהפך של שירותי הנסיעות המקוונים ממעמד של גיבורים לתפקיד הרשע בעומסי התנועה הוא סוג ההשלכה הבלתי רצויה שהפכה למטיב חוזר בעמק הסיליקון. חברות שמחפשת צמיחה מהירה על ידי "המצאה" מחדש של הדרך שבה אנחנו עושים דברים, מספקות פתרונות שלעיתים יוצרים בתורם בעיות משלהם.

שירותי הזמנת הנסיעות המקוונים שינו בצורה דרמטית את התחבורה בערים צפופות. בכמה נגיעות בטלפון, המשתמשים יכולים לסמוך על הסעה מהירה וזולה בדרך כלל לעומת מונית. אובר וליפט, שמרכזות ביחד את הרוב הגדול של השירות הזה בארה"ב, עשו מאות מיליוני הסעות בארה"ב בשנה שעברה. אבל במבט לאחור, כמה מהבעיות, כמו מכוניות ריקות בין נוסע לנוסע, הן מובנות מאליהן.

אובר וליפט טוענות שההשפעה שלהן על התחבורה הוא קטן. הן חשבו תחילה שהטכנולוגיה שלהן תיצור הסעות חלקות, עם ארבעה נוסעים שיוותרו על מכוניותיהם לטובת נסיעה משותפת. אלגוריתמים טובים, הן האמינו, ישנו את התנהגות הלקוחות - דרך תמחור והתאמת מסלולי הנסיעה, הנהגים לא יבזבזו זמן בין ההסעות. הנוסעים שמשאירים בבית את המכונית, הן הצהירו, ישתמשו יותר גם באוטובוסים, אופניים או הליכה כדי להגיע ליעד.

אך האוטופיה הזו לא התממשה. רוב המשתמשים מזמינים נסיעות פרטיות ולא אוהבים נסיעות משותפות למרות שהן זולות יותר - הנהגים בערים הגדולות מסתובבים ללא נוסעים בערך 40% מזמנם.

זאת ועוד, מחקרים רבים מראים ש"אובר" ו"ליפט" משכו אנשים מאוטובוסים, רכבות תחתיות והליכה, והביאו להגדלת הכמות הכללית של הנהיגה בארה"ב.

חוקרים אומרים שהאפקט של היישומים הלו על עומסי התנועה הם המשמעותיים ביותר בערים גדולות צפופות, היכן שיש מספר גדול של משתמשים.

המנהלים פיזרו הבטחות באוויר

"אובר" ו"ליפט" מדגישות כעת את הדרכים שבהן הן מעבירות נוסעים לשימוש בחלופות, כמו הכלה של אופציות תחבורה ציבורית ביישומים שלהן. שתיהן השיקו גם שירותי אופניים וקורקינטים והן מנהלות שדולה חזקה לטובת היטלי צפיפות תחבורה בערים כמו ניו יורק, כדי שכל המכוניות ברחוב, לא רק שלהן, יתחלקו בעונש על עומסי התנועה.

"אנחנו נחושים בדעתנו להמשיך את העבודה שלנו על שיפור הגישה לתחבורה שיתופית ופעילה, ומכפילים את מאמצינו להטיף לתמחור של כבישים", אמר דובר של "אובר". דוברת של "ליפט" אמרה שהחברה מעודדת נסיעות משותפות, והוסיפה ש"הסיבה הגדולה לעומסים היא אנשים שנוהגים לבדם במכוניותיהם".

"המתמטיקה די פשוטה וישירה", אמר ברוס שאלר, יועץ תחבורה לעיריית ניו יורק לשעבר. במאמר שהציג בחודש שעבר ל"מועצת מחקרי התחבורה", הוא העריך שעל כל קילומטר של נהיגה ברכב פרטי שחברות הנסיעות המשותפות מורידות מהכביש בערים הגדולות בארה"ב, הן מוסיפות 2.5 ק"מ של הסעות משותפות לכאורה כאלו. במאמר שלו הוא מציין כי מחקרים שנערכו בכמה ערים מצאו שכ-60% ממשתמשי אובר וליפט היו הולכים ברגל, לוקחים אופניים, משתמשים בתחבורה ציבורית או נשארים בבית אם שירותי אובר וליפט לא היו זמינים.

בימים המוקדמים, כש"אובר" ו"ליפט" רק החלו להציע "נסיעות משותפות", שבהן הנהג יאסוף כמה נוסעים לאורך הציר בנסיעה אחת, המנהלים שלהן לא הצטנעו בהבטחותיהם. בראיון ל-CBS ב-2015, דייויד פלאוף, מנהל המדיניות באובר דאז, נשאל על ההערכה של פקידי עיריית ניו יורק שמנהטן לא תוכל להכיל תנועה נוספת של יותר מכוניות "אובר". "אלו שטויות", הוא אמר, והוסיף ש"אובר" תפחית את התנועה. מנהלים נוספים באובר השמיעו הבטחות דומות בערים ברחבי המדינה.

בהרצאת TED ב-2016 הצהיר קלאניק, ממייסדי "אובר", שבעתיד הקרוב החברה תפחית עומסי תנועה וזיהום אוויר. בינתיים, בדאונטאון של סן פרנסיסקו, שעת השיא של הערב מאופיינת בדומיננטיות של ים המכוניות שעל שמשותיהן דבוקים הלוגואים של "ליפט" ו"אובר".

אמיט אדריקרי, שנוהג עבור "אובר" באזור המפרץ של סן פרנסיסקו בשנתיים האחרונות, אמר שיש ימים שלוקח לו 30 דקות לעבור את 1.2 הק"מ מהאזור הפיננסי בעיר לכביש המהיר הבין-מדינתי הראשי, ושהוא יכול להיתקע בלי נוסע בכבישים הצדדיים. "זה הרבה לחץ", הוא אמר. "אתה לא מרוויח כלום מהישיבה בעומס".

מהירות התנועה במרכז סן פרנסיסקו ירדה ב-21% ל-22 קמ"ש ב-2016 בהשוואה ל-28 קמ"ש ב-2010. על פי ההערכות של כותבי המחקר שפורסם ב-Science Advances ללא התוספת של ליפט ואובר, מהירות התנועה הייתה יורדת רק ב-6.7% ל-26.1 קמ"ש.

המחקר הזה, שהוא בין הרציניים שפורסמו עד כה שכוללים התייחסות ספציפית בעומסי התנועה והזמנות הנסיעות המקוונות, השתמש בנתונים על מהירויות התנועה בסן פרנסיסקו וכן בנתונים שנלקחו מהיישומים של אובר וליפט ב-2016, וחישב גם השפעה של שינויים אחרים על התחבורה, כמו קרוב למאה אלף מקומות העבודה שנוספו בעיר.

נסיעות משותפות לא ממריאות

הגורם העיקרי שיכול להקל את עומסי התנועה - נסיעות משותפות - לא ממריא. חוקרים ואנליסטים מעריכים שכ-20%-30% מהנסיעות באזורים העירוניים הראשיים הן משותפות. לאחרונה ייקרו "אובר" ו"ליפט" את מחירי הנסיעות המשותפות.

גורם העומס הגדול ביותר ובהרבה הוא כמות הזמן שנהגי "אובר" ו"ליפט" מעבירים ללא נוסעים. אך זה לא נגמר בזה, דו"ח מדצמבר של מועצת משאבי האוויר בקליפורניה מצא שלקוחות של שתי החברות נוסעים הרבה יותר מכפי שהיו נוסעים במכוניות לפני שהן נוסדו.

השימוש בתחבורה ציבורית ירד באופן כללי בעשור האחרון וזאת למרות שהתעסוקה עלתה. לפי התאחדות התחבורה הציבורית האמריקאית, ב-12 החודשים עד ספטמבר האחרון, הנסיעה ברכבות התחתיות ורכבות הפרברים בארה"ב וקנדה ירדה ב-7.7% מהשיא של 2014.

מנגד, ליפט אומרת שהיא מעריכה ש-500 אלף בני אדם בארה"ב ויתרו על רכבם הפרטי בזכות הנסיעות המוזמנות באמצעים מקוונים.

ואולם, מקבלי החלטות וחוקרים רבים אומרים ש"אובר" ו"ליפט" תרמו לירידה בשימוש בתחבורה הציבורית. מאמר של פרופסורים להנדסה אזרחית באוניברסיטת קנטקי שהוצג בשנה שעברה במועצת מחקרי התחבורה העריך שאחרי כניסת "אובר" ו"ליפט" לעיר מסוימת, הנסיעה באוטובוסים תרד ב-1.7% בשנה וברכבת התחתית ב-1.3% בשנה, בהתבסס על נתונים מ-22 ערים בארה"ב.

יחד עם זאת חשוב לומר שהמחקרים על השפעת שירותי ההסעות המקוונים על מערכות הסעת ההמונים אינם אחידים. "אובר" ו"ליפט" מציינות מחקרים אחרים שמראים שהשירותים שלהן משלימים את התחבורה הציבורית, כי הנוסעים שלהן ממשיכם במקרים רבים את דרכם ברכבת או אוטובוס. מחקר מ-2018 של שלושה כלכלנים מצא ש"אובר" מעלה את השימוש בתחבורה ציבורית ב-5% בשנתיים בערים שהיא נכנסת אליהן.

בשיקגו, פקידי העירייה מאשימים את אובר וליפט בחלק מהירידה בנסיעות הציבוריות. לדבריהם, הנסיעות בתחבורה הציבורית במרכז העיר ירדו ב-5% בשנים 2015-2018. נתונים על חברות הנסיעות שסופקו לעיר מראים ש-77% מהנסיעות במרכז שיקגו מוזמנות על ידי נוסע יחיד. בניו יורק, באמצע השבוע, מהירות התנועה במנהטן מתחת לסנטרל פארק ירדה ב-11% בשנים 2014-2019 ל-11.4 קמ"ש.

עוד כתבות

ישראל אלמסי, יו''ר ומנכ''ל ארגון ידידים / צילום: יונתן בלום

עם 800 מתנדבים בדרכים, הוא דרוך לעזור לכם במקרה של פנצ'ר

כשישראל אלמסי קיבל לידיו את עמותת ידידים, שמספקת עזרה וחילוץ בכביש, במוקד ישב אדם אחד ● כיום היא ערוכה לטפל ב-800 פניות במקביל, ובמלחמה גם הפכה לכוח מסייע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס  

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות השבבים קפצו

הנאסד"ק קפץ ב-1.5% ● אירופה ננעלה במגמה חיובית ● נעילה מעורבת באסיה, מדד ההנג סנג זינק בכ-1.9% ● מחירי הנפט עלו ● הביטקוין עומד על כ-66.27 אלף דולר למטבע ● מחיר הזהב נחלש בכ-1% ● מדד מנהלי הרכש במגזר הייצור בארה"ב ירד והוביל לירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

וול סטריט ג'ורנל: כך תיראה הפעולה הישראלית ברפיח

בוול סטריט ג'ורנל מדווחים כי ישראל נערכת לפעולה ברפיח ומפנה אזרחים לקראת מבצע צבאי ● עפ"י ההערכות, מבצע הפינוי צפוי להימשך כשבועיים עד שלושה שבועות ויתבצע בתיאום עם ארה"ב, והלחימה תיארך כשישה שבועות

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

פעם הוא היה סגן שר ההגנה של איראן, עכשיו הוא מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק, טכנולוגיה והון סיכון במשרד עורכי הדין פישר (FBC) / צילום: יונתן בלום

עורך הדין שהכניס את התחום הלוהט לפירמות ענק בישראל

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק והון סיכון במשרד פישר, מלווה חברות קריפטו בעסקאות והנפקות ומסייע להן להכניס מטבעות דיגיטליים לבנקים ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס  

בית קיץ בשבדיה. המחיר הממוצע במדינה עומד על 840 אלף שקל / צילום: Shutterstock

המטבע התרסק ומחירי הדיור ירדו: בגרמניה מעודדים לקנות בתי קיץ בשבדיה

חופשה בבית נופש נפוצה בצפון אירופה ● תמורת בקתה ללא חימום ומים זורמים, ליד אגם בצפון שבדיה, תשלמו רק 195 אלף קרונות שבדיות, כלומר כ־62 אלף שקל ● הבעלות פתוחה בפני זרים, ולא רק לתושבי האיחוד האירופי

הפגנה מחוץ לאוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"אני זועם, זה לא ייאמן מה שקורה באוניברסיטת קולומביה"

כשהמחאות האנטי־ישראליות בקמפוסים בארה"ב רחוקות מלדעוך, חוקרים יהודים וישראלים מאוניברסיטאות העלית מאחדים כוחות כדי להגיב באופן יצירתי בכל הזירות - האקדמית, המשפטית והכלכלית ● "זו חזית כמו כל חזית במלחמה", הם אומרים בשיחות איתם

נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock

בהובלת רוסיה וסין: נתיב השיט הימי שעשוי לשנות את חוקי המשחק

התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה, מובילות את העולם לחפש נתיבי סחר ימי חלופיים ● בשנים האחרונות, הסחר באזור הארקטי זינק בחדות נוכח הפשרת הקרחונים ומעורר התעניינות רבה מצד מעצמות העולם, ארה"ב, רוסיה וסין ● האם מפת נתיבי השיט בעולם לקראת שינוי, וכיצד תושפע ישראל?

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה האחד מגיע משוק התקשורת, השני בנקאי ותיק ושניהם יעמדו בראש אפליקציות תשלום מובילות ● איך עמית דדוש ואריק פרישמן ישפיעו על התשלום הדיגיטלי?

אילוסטרציה: shutterstock

עזבה את הדירה לפני תום מועד השכירות. האם המשכיר יכול לפדות את צ'ק הביטחון?

השוכרת טענה כי הדירה אינה ראויה למגורים עקב חוסר בידוד ורטיבות, ולכן היא יכולה לעזוב את הדירה ללא התראה מוקדמת ● המשכיר ניסה לפדות את צ'ק העירבון הפתוח על מלוא שכר הדירה לתקופת החוזה ● מה קבע בית המשפט?

אמיר כהנוביץ' / צילום: יח''צ

הכלכלן הבכיר שעשה את המעבר המפתיע של השנה מדבר

אמיר כהנוביץ' הפתיע את שוק ההון בספטמבר כשעזב את חברת הביטוח הגדולה ביותר בישראל, הפניקס, ועבר לסוכנות הענק פרופיט ● בראיון לגלובס הוא מסביר את שינוי הקריירה הדרמטי שעשה, מציע את הפרשנות הייחודית שלו להתנהלות בשוק ההון, ומערער על התחזית של בנק ישראל לגבי הצמיחה של הכלכלה

חופית באטה, חוקרת בינה מלאכותית ב-AI21 / צילום: יונתן בלום

היא התגייסה ליחידת מודיעין, צוללת עם כרישים ועובדת בתחום הכי חם בעולם

היא שובצה במודיעין אך התעקשה להתגייס לקרבי, שימשה אלגוריתמאית במובילאיי ויש לה תואר במתמטיקה ● כיום חופית באטה היא חוקרת ב-AI21 Labs, שנתמכת בידי ענקיות הטכנולוגיה ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס

צילומים: יריב כ''ץ (ידיעות אחרונות), יח''צ, shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המילון העכשווי של ענף השיווק, הפרסום והמדיה

גלובס מציג את המושגים, האנשים, הרשתות והחברות שמסעירים בעת הנוכחית את אנשי השיווק, הפרסום והמדיה ● מהאחים אמיר והשרים ניר ברקת ושלמה קרעי, דרך האיום הסיני משיין - ועד רשתות המזון שעשו עלייה והבינה המלאכותית שכולם מתאמצים לייצר איתה מציאות חדשה

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

לוטרה. דגי בריכות הנוי חוסלו כמעט לחלוטין / צילום: Shutterstock

קרבות על טריטוריה, פלישות וחיסולים: משפחות הפשע של סינגפור הן בכלל לוטרות

הסגרים שהונהגו בקורונה נתנו לבעלי חיים רבים הזדמנות להשתלט על שטחים אורבניים ● בתום המגפה הם נדחקו בחזרה לשיפולי הערים, אבל לא הלוטרות בסינגפור: אלה עושות שם שמות אפילו על חשבון קרוקודילים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: Shutterstock

להפסיק לרוץ על הגלגל. מה יקרה לכם אם תרוויחו פחות

המעבר למשרה עם משכורת נמוכה יותר, כרוך בדרך-כלל בקיצוץ בהוצאות ● יחד עם זאת, הוא עשוי להגיע עם עלייה ניכרת בזמן הפנוי ובאיזון בין העבודה והחיים

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

עליות קלות בוול סטריט; מטא יורדת בכ-1% לקראת הדוחות

הנאסד"ק עולה ב-0.3% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

ראש אמ''ן אהרון חליווה

מבריק ויהיר, כריזמטי ונהנתן: הכירו את אהרון חליוה, האלוף השנוי במחלוקת שפרש היום

מבריק, כריזמטי, האיש הכי מקושר במטכ"ל, רוקסטאר, ומנגד נהנתן, יהיר ויש שיאמרו בוטה • ראש אמ"ן, שהודיע היום על פרישה מצה"ל, מיהר לקחת אחריות על הכישלון, אבל מאז, עלו עוד ועוד סימני שאלה סביב התנהלותו ● נראה שגם הוא - שיודע להתנהל מול התקשורת "אפילו יותר מדובר צה"ל" - לא צפה את עוצמות המתקפה ולא מפסיק למשוך אליו אש

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

סיוע הענק האמריקאי אושר רשמית: איזה נשק תקנה ישראל במיליארדים?

אחרי בית הנבחרים, גם הסנאט האמריקאי אישר את הסיוע לישראל. חבילת הסיוע עומדת על כ-26 מיליארד דולר, מתוכם 14 מיליארד דולר לרכש ביטחוני ● מה יהיה ניתן לרכוש איתו, מה האינטרס האמריקאי הרחב, ועד כמה תהנה ממנו התעשייה הישראלית? ● גלובס עושה סדר