גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: באמת שיגעון של גירעון - הבור בתקציב חמור ביותר, והצמיחה כלל לא מרשימה

בניגוד לטענותיו של מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד, צמיחת המשק אינה סיבה לגאווה, הגירעון התקציבי בוזבז על חלוקת "מתנות" לקבוצות לחץ, וההשקעה בתשתיות בהזנחה חמורה • בנימין נתניהו, משה כחלון והממשלה כולה פשוט מוליכים את הציבור שולל

מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד ושר האוצר משה כחלון / צילום: ליאור מזרחי
מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד ושר האוצר משה כחלון / צילום: ליאור מזרחי

שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר, טוען בטורו בשבוע שעבר ב"גלובס" שמצב הכלכלה הישראלית מצוין והתמקדות בגירעון לא רק שאינה סבירה אלא שהגירעון אינו באמת בעייתי, ולראיה היחס בין החוב הממשלתי לתוצר נמצא במגמת צמצום ודירוג האשראי של ישראל לא ירד.

בטורו מדגיש באב"ד, כמו בראיונות רבים לתקשורת, שהוא פקיד. פקיד נתפס בציבור כאיש מקצוע, זאת בשונה מהפוליטיקאי שסובל (ובצדק) מדימוי של מי שמוכן לעוות את הנתונים במטרה לתמוך בעמדתו. באב"ד הוא אכן פקיד בכיר בתפקידו, אבל פוליטיקאי באופן שבו הוא מספק יחסי ציבור לכלכלת ישראל, ובעיקר לפטרונו, שר האוצר משה כחלון, תוך הולכת שולל את הציבור. הבה נראה:

באב"ד מתייחס להבדלים בין ישראל לבין מדינות ה-OECD כאשר הוא סבור שהדבר משרת את טענותיו. כך למשל הוא מציין את נטל הביטחון החריג בישראל. אבל הוא מתעלם מהבדל חשוב: קצב הצמיחה החריג של האוכלוסייה.

האוכלוסייה בישראל צומחת בשיעור הקרוב לשני אחוזים לשנה, הרבה יותר מהממוצע במדינות ה-OECD, שברובן שיעורי הילודה נמוכים.

באב"ד משווה את הצמיחה הכלכלית של ישראל לזו של מדינות ה-OECD, וטוען שישראל מצטיינת. בגרף שהוא מציג, צמיחת התוצר בישראל אכן מהירה הרבה יותר מזו של הממוצע ב-OECD. אבל צמיחה חשובה בגלל שהתוצר קשור לרמת החיים ולרווחה של הציבור. ככל שמדינה מייצרת יותר כך היא יכולה להשקיע יותר למען העתיד ולצרוך יותר בהווה, גם צריכה פרטית וגם ציבורית. אך ברור שרווחה תלויה בתוצר לנפש ולא בתוצר הכולל. באב"ד הרי לא סבור שהודו היא מדינה עשירה משום שהיא מייצרת יותר מישראל. הודו היא מדינה ענייה בגלל שאזרחיה עניים - התוצר לנפש בהודו נמוך.

אבל באב"ד מתעלם מעובדה פשוטה זו, עובדה ברורה לחלוטין לכל פקיד במשרד האוצר, בוודאי לפקיד הבכיר ביותר, ומשווה את הצמיחה של סך התוצר בישראל לצמיחה בממוצע מדינות ה-OECD ולא את הצמיחה בתוצר לנפש.

זו פשוט הונאה - המושג צמיחה כלכלית מתייחס לצמיחת התוצר לנפש, וכאשר משווים את התוצר לנפש התמונה שונה מאוד: ישראל כבר לא בולטת לטובה.

בתקופת כחלון הצמיחה לנפש נמוכה ממדינות ה-OECD

הכלכלה הישראלית צלחה יפה את משבר 2008 וצמחה מהר יותר ממדינות ה-OECD, אבל בתקופת השר כחלון התמונה שונה. התוצר לנפש בישראל צמח בממוצע בחמש השנים האחרונות ב-1.3% לשנה, פחות מהצמיחה ב-OECD בתקופה זו: 1.6% בממוצע לשנה. ובכן, אין להתפארות של באב"ד, כמו גם זו של כחלון ושל ראש הממשלה בנימין נתניהו, בצמיחה המרשימה בסיס סביר.

הצמיחה בתוצר נמוכה בישראל לעומת

גירעון (ההפרש בין הכנסות הממשלה ממסים לבין הוצאות הממשלה) מגדיל את החוב, והחוב הוא נטל על העתיד. כל שקל גירעון מגדיל את החוב בשקל (שקל נושא ריבית). אבל את העובדה הזו נוח להסוות בהתבוננות על היחס בין החוב לתוצר. וקצב גידול האוכלוסייה שבאב"ד מתעלם ממנו, משחק תפקיד מרכזי גם כאן. ככל שהאוכלוסייה צומחת מהר יותר, התוצר הכולל צומח מהר יותר, וכך קל יותר לצמצם את יחס החוב תוצר בגירעון נתון. המכנה (התוצר) פשוט גדל מהר יותר יחסית למונה (החוב).

גירעון דומה מאוד לתרגיל פירמידה. צורכים היום על חשבון דורות העתיד, ובישראל אנחנו יכולים להטיל נטל גדול יותר על הדורות הבאים - הילדים, הנכדים והנינים שלנו, פשוט בגלל שיש לנו הרבה צאצאים (בהשוואה למדינות ה-OECD). באב"ד מחמיא לעצמו ולפטרונו על כך שיחס החוב תוצר לא גדל בהשוואה למדינות המפותחות, ושוב מתעלם מהנסיבות המיוחדות של המשק הישראלי.

חמור מזאת, הוא גם מתעלם מצמיחת האוכלוסייה ובצורך שהיא יוצרת להשקעה. האוכלוסייה הגדלה מאפשרת גירעון גדול, אבל אוכלוסייה גדלה מחייבת השקעה ממשלתית מסיבית בתשתיות רק בשביל לעמוד במקום. בשביל לשמור על תשתיות חשמל, מים, ביוב, כבישים, תחבורה ציבורית, מבני ציבור, ובנייה למגורים, ברמה קבועה לנפש, יש להגדיל את מלאי התשתיות והמבנים בישראל בשני אחוזים כל שנה. אבל אנחנו לא רוצים לעמוד במקום.

ישראל, בהשוואה למדינות המפותחות, סובלת מפיגור אדיר בהיקף התשתיות. אם הממשלה, בהובלת שר האוצר וראש הממשלה, הייתה מנצלת את היכולת להגדיל גירעון במטרה לממן את התשתיות הנדרשות לאוכלוסייה הגדלה, לא הייתי מלין. אפשר להפיל את נטל הגירעון על דור העתיד, אם הגירעון נועד לרווחת דור העתיד. אבל זה לא המקרה.

הגירעון נוצר למימון שוטף של מגוון "מתנות"

השר כחלון הגדיל את ההוצאה ואת הגירעון למימון צריכה שוטפת: מגוון מתנות שהוא חילק לקבוצות שונות באוכלוסייה, כמובן על חשבון הציבור בעתיד, ועל חשבון השקעה בתשתיות. מיותר לציין שיש הבדל בין חוב למימון השקעות חשובות לבין חוב למימון הוצאות שוטפות, אבל גם מההבדל הזה באב"ד מתעלם.

אחת הטענות המדהימות של באב"ד מבוססת על ציטוט של נשיא ארה"ב, ג'ון קנדי, שאמר כי הזמן לתקן את הגג הוא דווקא כאשר השמש זורחת. באב"ד מוסיף ש"הנתונים הכלכליים מעידים כי נכון לעכשיו השמש בישראל זורחת." ובכן, צודק באב"ד - אכן המשק הישראלי נמצא בתעסוקה מלאה (כלומר אינו במיתון), אבל מהמסקנה שזה הזמן "לתקן את הגג" - כלומר להתכונן לתקופה קשה - באב"ד פשוט מתעלם!

לצד צמיחה כלכלית, משקים מודרניים מאופיינים במחזורי עסקים - מעברים מתקופות של צמיחה לתקופות של מיתון. מדיניות כלכלית אחראית מנסה למתן את התנודתיות בצמיחה הכלכלית, ובעיקר לצמצם את הפגיעה בהכנסה בתקופות של שפל. מדיניות אחראית מאופיינת לכן בגישה שמרנית בתקופות של צמיחה: הימנעות מגידול, מעבר לתוואי הרב-שנתי, בהוצאה, וצמצום הגירעון והחוב למען הימים הקשים שיגיעו. ואכן, אם הגירעון הגבוה שיצר כחלון היה תוצאה של מיתון, לא הייתי מלין. בזמן מיתון גביית המיסים יורדת, ולא רצוי לקצץ בהוצאות, קיצוץ שיכול להעמיק את המיתון. יתרה מזו, גירעון שהוא תוצאה של מיתון אינו גירעון מבני, הוא גירעון זמני, אבל כחלון במדיניותו הכניס את המשק הישראלי לגירעון מבני, ולא דאג לתקן את הגג למרות שהשמש זרחה.

באב"ד מציין בגאווה את "הנומרטור" שהממשלה קיבלה על עצמה. הנומרטור מחייב את הממשלה להעמיד מקור תקציבי לכל התחייבות להוצאה בעתיד. מדובר באמת באימוץ כלל חשוב מאוד שבכוחו לחסל את התופעה של התחייבויות מופרזות לחלוקת תקציבים בעתיד, מבלי ליצור גירעון בהווה. אבל הממשלה במידה רבה, ואת זה כמובן באב"ד לא טורח לציין, פשוט מתעלמת מהמגבלות שהיא הטילה על עצמה. באב"ד עצמו הודה בכך, למשל כאשר ניתנה תוספת אדירה לשכר וגמלת השוטרים בגין "העדר ביטחון תעסוקתי," שאין להבטחה הזו מקור תקציבי.

לסיכום, המשק הישראלי אינו במיתון, ושר אוצר אחראי היה מצמצם את הגירעון ובוודאי לא מרחיבו על חלוקת מתנות שונות ומשונות והתחייבויות חסרות אחריות להוצאה עתידית. אבל ממשלת ישראל בהובלת כחלון ונתניהו, מעדיפים את הפופוליזם לטווח הקצר, על חשבון העתיד, ובאב"ד הפקיד הפוליטי, מוליך את הציבור בישראל שולל בניסיונו להגן על מדיניותם. 

הכותב הוא פרופסור לכלכלה בבינתחומי הרצליה ובאוניברסיטת ווריק באנגליה

עוד כתבות

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

דיווח: לפחות 33 נהרגו בתקיפה בחלב, בהם אנשי חיזבאללה ואזרחים

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות