גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עתידות: היום שבו דנה השופטת יזבק בפסילתו של רה"מ יאיר נתניהו

בישראל של 2048 הציבור התרגל לחיות מבחירות לבחירות • אז מי מקבל את ההחלטות בממשלות המעבר, איך המדינה מתפקדת במערכות הבחירות האינסופיות, ולמה הוחרב משרד המשפטים? • דיסטופיה שכולה פרי הדמיון ● דעה

ח"כ היבא יזבק / צילום: איציק הררי, ועדת הבחירות המרכזית
ח"כ היבא יזבק / צילום: איציק הררי, ועדת הבחירות המרכזית

המלחמה של שנת 2048 שיבשה את הסדרים המוכרים. אזרחי ישראל מצאו עצמם בבוקר החתימה על הסכם הפסקת האש עייפים, חבולים ומבולבלים. לאחר שנים בהן התנהלה המדינה בסדר מופתי, כראוי למריטוקרטיה היחידה במזרח התיכון, היה מי שביקש לערער על העקרונות המוכרים שהתקבעו במשך שלושה עשורים.

משהו עמד להשתנות.

זה התחיל ביום בו חזר ברגר לביתו עם חיילי המילואים הראשונים ששוחררו לחופשה קצרה מקו החזית בלוד. בתיבת הדואר המתין לו המכתב שעותקים ממנו הגיעו באותו יום לכלל אזרחי המדינה. בתחילה הוא היה בטוח שמדובר שוב בהודעה לבוחר, אלא שמהר מאוד קלט שזה אינו המכתב הקבוע מטעם ועדת הבחירות המרכזית. כתובת השולח הייתה מעט מטושטשת, אך ברגר זיהה את הכתוב. צלאח א-דין 29, ירושלים. כתובתה של הנציבות.

לפני עשור וחצי, בתקופה הסטודנטיאלית שלו, עבד ברגר בבניין הזה במשך שנתיים. באותה עת היה זה מבנה ירדני ישן בן חמש קומות שאכלס את משרד המשפטים ההיסטורי. מעט אחרי שעזב להתמחות במשרד בתל-אביב, הוסב המקום למשכנה של נציבות האינטרס הציבורי. בסוף שנות השלושים הורה בית המשפט על הריסת הבניין הנמוך, ובמקומו נבנה גורד השחקים המוכר; זה שמקומתו הארבעים ושש מנהל כיום הנציב את ענייני המדינה. סמכויות משרד המשפטים, שריד ארכאי שלא היה בו שימוש מאז תום תקופת ממשלות הקבע בתחילת שנת 2020, פוזרו באותה עת. הן חולקו בין הנציבות החדשה לבית המשפט העליון.

מערכת הבחירות האחרונה

אחרי 29 שנים רצופות של קיום טקסי בחירות בכל חמישה או שישה חודשים, התבשר ברגר ואיתו כל שאר האזרחים על השינוי. על אף שטקסי הבחירות היו לימי חג לאומי, ועל אף התחושה הטובה שנטעו בקרב המשתתפים בהם, האינטרס הציבורי חייב להשהותם לזמן לא ידוע. כך לפחות קבע הנציב במכתב שברגר היה עסוק בקריאתו. "מערכת הבחירות הקרובה תהיה גם זו האחרונה לתקופה הקרובה. עם מילואה מחדש של הקופה הציבורית אשר התרוקנה בימי המלחמה, תשוב הנציבות ותכריז על קיומם של טקסי בחירות חדשים".

ברגר ההמום נכנס לביתו עם המכתב בידו. מול הטלוויזיה שהייתה פתוחה בסלון ישבה בתו. היא צפתה בראיון עם הנציב, שהסביר כי "שום נזק לא ייגרם כתוצאה מביטולם של מספר טקסי בחירות. הרי מאז מערכת הבחירות הראשונה שיצרה את הדד-לוק ההיסטורי, בשנת 2019, עברה ישראל לניהולם של היועצים המשפטיים ובתי המשפט. אלה קבעו כי לא ניתן לאפשר לנבחרי הציבור לקבל החלטות בסמיכות לימי הבחירות מחשש להטייתן ושקילת שיקולים זרים".

"בשם האינטרס הציבורי", הסביר הנציב למראיינת, "הודיעו ראשי מערכת המשפט כי החלטות שלטוניות אינן יכולות להתקבל עוד באופן פוליטי, ואלה תתקבלנה מעתה אך ורק בהתבסס על עקרונות המידתיות והסבירות. ומכיוון שמאז תחילת שנות העשרים, בכל כמה חודשים התקיימו בחירות שהסתיימו כולן במאבק גושי, חוסר הסכמה על זהות ראש הממשלה, והצבעה על מועד עתידי מוסכם ליום הבחירות הבא, החל אט-אט להתבסס עיקרון השקילות".

כעורך דין, ברגר כמובן ידע את כל זה, אבל הוא המשיך לצפות בנציב. הוא עקב אחרי כל מילה שיצאה מפיו. והרגיש שהוא מתפוצץ.

"בג"ץ - התנועה לסבירות השלטון משנת 2038 קבע את עיקרון השקילות. על-פי העיקרון הזה, שעוגן מאז בסדרה של פסקי דין, נציבות האינטרס הציבורי רשאית להחליף באופן חלקי או מלא את שיקול-הדעת של שר משרי הממשלה. החלפה זו אינה קבועה והיא מתקיימת אך ורק בתקופות בהן לא מתקיימת ממשלה קבועה".

הנציב המשיך. "החלטת הנציבות מחליפה את זו שאמורה הייתה, גם אם באופן פורמלי בלבד, להתקבל על-ידי שר משרי הממשלה בהתקיים תנאי השקילות. תנאי זה מתמלא כל זמן ששר סביר בממשלת קבע היה מקבל החלטה זהה העומדת בשקילות מוחלטת להחלטת הנציב".

"לכן", סיים הנציב, "על אף החשיבות הרבה שיש ברמה הטקסית בקיומם של ימי בחירות ועל אף תרומתם הרבה לתחושת הלכידות, הרי שדבר לא עומד להשתנות כתוצאה מביטולם הזמני. תקופת כהונתן של ממשלות המעבר תתארכנה, והשרים יכהנו לתקופה שמוערכת כרגע בין שנתיים לארבע שנים. אין בעניין זה כדי ליצור כל סיבה לדאגה, שכן עיקרון רציפות השלטון יפקיד את מלוא סמכויות השרים בידי הגורמים הפקידותיים האמונים על ניהול המדינה - אנשי הנציבות".

שרת המשפטים היבא יזבק

כמה שבועות לאחר מכן, כשראש הממשלה יאיר נתניהו התקשר אליו, היה ברור לעורך הדין ברגר מה המשימה שתוטל עליו. הוא כמובן הסכים לייצג את הליכוד בבית המשפט העליון אל מול ועדת הבחירות המרכזית ועמדת הנציב שביקשו לפסול את הסיעה. הוא ידע שהמשימה שלו לא תהיה קלה. למעשה, הוא ידע שהסיכוי להצליח קלוש.

נגד הליכוד נאספו ראיות לכך שהוא מבקש לחזור ולקדם שיטה משטרית בה מערכת הבחירות מתקיימת ללא אישורה של הנציבות. הוא ידע שנתניהו צוטט שוב ושוב כמי שמבקש לקבוע כי החלטות שלטוניות תחזורנה ותתקבל באמצעות השרים ולא על-ידי פקידי הנציבות. וזאת למרות העובדה שישראל עוברת ממערכת בחירות אחת לאחרת.

והוא ידע גם מה ההרכב שנקבע לדיון הפסילה. לראשות ההרכב שובצה השופטת סוהא יזבק, אחייניתה של היבא יזבק, מי ששימשה כשרת המשפטים בממשלת המעבר העשירית, בזמן כהונת אביו של ראש הממשלה הנוכחי. נתניהו האב הכניס לממשלתו שלושה מחברי מכנסת שפרשו מהרשימה המשותפת תמורת חמישה תיקים בכירים. הוא הודיע כי הצעד הזה מתחייב, שכן אחרת אביגדור ליברמן יחבור לממשלת שמאל בתמיכת הערבים מבחוץ.

הממשלה הזו החזיקה מעמד פחות מחודש. בימי הכהונה השנייה של הנשיאה איוונקה קושניר-טראמפ הביא נתניהו החלטה ראשונה לסיפוח. מדובר היה במקטע זעיר מאזור התעשיה עטרות. על רקע ההחלטה הזו הגישה סיעת ישראל ביתנו אי-אמון בממשלה, וזו נפלה - מה שהוביל באופן ישיר למערכת בחירות נוספת, שהובילה בתורה לניסיון מריר במיוחד מצד הליכוד לפסול שוב את היבא יזבק ולטעון שאינה יכולה לשמש כחברת כנסת לגיטימית. השלב הבא היה כמובן הקמת ממשלת המעבר ה-11 בראשות בנימין נתניהו. כעת האחיינית תכריע בגורלו של הבן.

לא הצטברה מסה קריטית

"יסביר לי אדוני", פנתה סוהא יזבק לעורך הדין ברגר, "מדוע לדעתך אין מתקיימת עילת הפסילה נגד סיעת הליכוד? האם אתה כופר בכך שיש בהתבטאויותיו של ראש הממשלה נתניהו כדי לשלול את קיומה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית? כמובן שאיני מדברת על דמוקרטיה במובנה הפורמלי, אלא על דמוקרטיה במובנה המהותי. אני מזכירה לך את הכרעתו של בית המשפט הזה בעניינו של השר להגנת הסביבה, דוד סער, ולפיה עיקרון האיפוק בזמן ממשלות מעבר, על אף שאינו מופיע בספר החוקים באופן מפורש, ואולי אפילו נסתר על-ידו, הרי שהוא יסוד מיסודותיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל".

לא רק יזבק הביטה בו. ברגר הרגיש שעשרות זוגות עיניים מביטים בו. הקהל הביט בו, וגם הקלדנים, מזכיר ההרכב ואפילו פסלו העצום של הנשיא אהרן ברק, שהוצב באולם לפני עשור, החל נועץ בו עיניים. נדמה היה לו שגם דיוקנותיהם של השופטים שי ניצן ודינה זילבר התלויים ברום התקרה מחכים לשמוע כיצד יגן על ראש הממשלה. ממתינים לראות היכן יינקש בלשונו. אם היו מספרים לו רק לפני עשור שסיטואציה מעין זו עשויה להתרחש, הוא היה צוחק. כעת התחשק לו להיעלם. לברוח כמה שיותר רחוק.

"מסה קריטית", מצא את עצמו לוחש.

"אדוני יגביר את קולו. אמרת מסה קריטית?".

"עיקרון המסה קריטית, גבירתי. אני מפנה לפסק הדין בעניינה של שרת המשפטים לשעבר, חברת הכנסת, כתוארה אז, היבא יזבק. גם ביחס לראש הממשלה נתניהו, כמו במקרה של היבא יזבק, לא הצטברה מסה קריטית של התבטאויות מצדו כנגד הדמוקרטיה במובנה המהותי. זה לא מספיק כדי לפסול אותו או את סיעתו".

ברגר ידע שאין לו שום סיכוי. שההשפלה הזו בציטוט מתוך פסק הדין בן שלושים השנים בעניינה של תומכת הטרור יזבק כדי לנסות ולטהר את נתניהו היא ניסיון-שווא. איש לא באמת מנסה להשתכנע מטיעוניו. איש לא באמת יקשיב. אבל הוא ידע את העבודה שלו. הוא היה עורך דין מעולה ולא התכוון לעצור. הוא ניגב את הזיעה הקרה שהצטברה על מצחו והמשיך לטעון. 

הכותב שימש כיועצה הבכיר של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד ואחראי על ענייני הכנסת והממשלה במשרדה. כן שימש כמרכז ועדת השרים לחקיקה וכמרכז ועדת שקד-לוין להגברת המשילות בישראל. הוא תלמיד לתואר שלישי באוניברסיטה העברית

עוד כתבות

מעבדה של כללית ברמת החייל שבודקת דגימות קורונה  / צילום: דוברות משרד הבריאות, יח"צ

מחיר העלייה בקצב הבדיקות: תוצאות לא בטוחות ובדיקות אבודות

ל"גלובס" נודע כי כלל הנראה ישנן בדיקות נוספות שאבדו ● משרד הבריאות אישר כי התקבלו תוצאות סותרות בחלק מהבדיקות, אך טוען כי לא מדובר בתוצאות שכבר נמסרו לחולים ● אתמול בוצעו כ-6,000 בדיקות ברחבי הארץ, ובמשרד מקווים להגיע ל-10 אלף בדיקות יומיות בשבוע הבא

טים קוק, מנכ"ל אפל / צילום: Che liang, רויטרס

אפליקציית הקורונה של אפל: שיתוף הפעולה של ענקית הטק עם ממשלת ארה"ב

אפליקציית הקורונה כבר זמינה בחנות האפליקציות של אפל, וישנו גם אתר באוויר אליו אפשר להתחבר ממערכת הפעלה של ווינדוס או אנדרואיד, כך שהשירות זמין לא רק למשתמשי אפל

מורה בבית ספר יסודי בארה"ב מעבירה שיעור באפליקציית זום / צילום: Amanda Inscore, רויטרס

כך תתחברו לאפליקציית זום

נעמי בת ה-14, בתה של הלית ינאי–לויזון, עורכת מוסף הנדל"ן של גלובס עם מדריך קצר ופשוט לכל המשפחה

יצחק תשובה / צילום: תמר מצפי

יצחק תשובה בלחץ? מימש מניות קבוצת דלק בהפסד אחרי נפילה של עשרות אחוזים בערך הקבוצה

בעל השליטה בקבוצת דלק מימש השבוע מניות דלק בכ-5.7 מיליון שקל ● רק בחודש פברואר האחרון רכש תשובה מניות הקבוצה בכ-44 מיליון שקל, מאז מניית דלק התרסקה

זוג עם מסכות בבוליביה / צילום: Juan Karita, AP

לקראת בייבי בום קורונה? יצרנית הקונדומים הגדולה בעולם מתריעה על מחסור חמור בגלל המגפה

החברה שמייצרת אחד מכל חמישה קונדומים בעולם בעבור דורקס וחברות אחרות מסבירה כי בתוך חודשיים מחסני המלאי יתרוקנו ● בעולם כבר יש מי שמכנים את הדור שייוולד בגלל הטלות הסגר בעולם "דור הקורונייאלס"

וירוס, עולם בצל מגפת השפעת בשנת 1918  / צילום: עטיפת הספר

ספר על השפעת הספרדית ב-1918 מתגלה כרלוונטי גם לימינו

"וירוס, עולם בצל מגפת השפעת בשנת 1918" שראה אור מחדש בהוצאת מטר, רלוונטי באופן מצמרר

חיטוי נגד קורונה בהודו / צילום: Rajesh Kumar Singh, AP

בהודו בודקים שיטה מפתיעה כדי להתמודד עם המחסור במיטות בביה"ח

אם האב טיפוס יוכתר כהצלחה, חברת הרכבות מתכננת כי בכל אזור בהודו יוסבו עשרה קרונות שינה בשבוע בניסיון להתמודד עם המגפה העולמית ● השבוע הודיע רה"מ מודי כי 1.3 מיליארד תושבי המדינה ייכנסו לסגר כללי שיימשך 21 ימים

זיהוי פנים/ צילום: שאטרסטוק

מיקרוסופט החליטה לממש את השקעתה ב-AnyVision הישראלית

הסטארט-אפ הישראלי פיתח טכנולוגיה לזיהוי פנים, שמוטמעת ביהודה ושומרון ● במיקרוסופט החליטו לא להחזיק במניות מיעוט בסטארט-אפים שמפתחים טכנולוגיה כזו בגלל חוסר יכולת לפקח על השימוש בה

בני גנץ נכנס למליאת הכנסת לקראת מינויו כיו"ר הכנסת / צילום: דוברות הכנסת - עדינה ולמן

פרשנות: לגנץ היו את כל הקלפים ביד ו-14 יום נותרים. מה קרה?

בני גנץ, מי שהיה מבין מקימי מפלגת כחול לבן, מונה אתמול ליו"ר הכנסת ונטש את מפלגתו ואת שותפיו מאחור ●
גנץ חיסל את "גישת השלבים" של לפיד, יעלון, ליברמן, הורביץ ועודה

שר האוצר סטיבן מנושין מציג לאשתו לואיס לייטון, דף של שטרות טריים / צילום: Jacquelyn Martin, Associated Press

הקורונה והכלכלה: השיעור שלא נלמד מ־1920

האם חבילות הסיוע והתמריצים של הפדרל רזרב והממשל האמריקאי באמת יסייעו לאמריקה לצאת מהשפל הגדול אליו היא דוהרת? ● בסדרת כתבות נסביר מדוע הם רק שלב נוסף בתהליך מקולקל שעתיד להגיע לתחנתו הסופית בעשור הקרוב ● "הקורונה והכלכלה - מה הלאה?", כתבה ראשונה

צילומים: שלומי יוסף, יונתן בלום, ענבל מרמרי, כדיה לוי

ניהול בזמן אפוקליפסה: איך מתמודדים מנכ"לי חברות גדולות במשק עם תרחיש שאיש לא צפה

כיצד מנהלים בתנאי אי ודאות? איך מקבלים החלטות? כיצד מיישמים אותן? ● פנינו למנכ"לים בולטים במשק ושאלנו אותם כיצד הם מתמודדים עם אחד האתגרים הניהוליים המורכבים בקריירה שלהם

אחמד טיבי / צילום: Ammar Awad, רויטרס

פרשנות: האביב הערבי הגיע לכנסת ישראל

איך הפכו חברי הרשימה המשותפת מקבוצה של עסקנים, שאף אחד לא סופר, לכוח הפוליטי השלישי בגודלו בכנסת, למה כוח העל של בנימין נתניהו יכול לסייע למאבק בקורונה ומי ניסה לשכנע את יולי אדלשטיין לכתוב נאום שמציג אותו כמרטיר

הקורונה מוסיפה לקיטוב בין הדורות / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

פרשנות: האם הקורונה תפתח חזית חדשה במלחמה הבין-דורית?

צלילים צורמים בוקעים משאלה מפחידה שהקורונה עלולה להביא לפתחנו: האם "בני 60 ומעלה" יישלחו אל מחוץ לאיגלו? האם קוד אתי בן 2,000 שנה לא יצליח לפתח נוגדנים מפני המחיר הכלכלי?

אנשים שומרים על מרחק זה מזה ברומא, איטליה / צילום: Andrew Medichini, AP

יותר מ-10 אלף מתים באיטליה; טראמפ שוקל להטיל סגר על ניו יורק

889 בני אדם מתו באיטליה ביממה האחרונה ● 832 בני אדם מתו ב-24 השעות האחרונות בספרד ● הסגר בגרמניה יימשך לפחות עד ה-20 באפריל ● טראמפ שוקל להטיל סגר על מוקדי התפרצות קורונה בארה"ב, ביניהם המדינות ניו יורק, ניו ג'רזי וקונטיקט

שוטר סיני מנווט רחפן כדי לפקח על האזרחים / צילום: Associated Press

אחרי הסארס כולם ידעו שזה רק עניין של זמן עד שמגפה חדשה תתפתח בסין. ידעו ושתקו

אחרי הסארס, זה היה ברור לכולם שזה רק עניין של זמן עד שמגפה קטלנית חדשה תתפתח בשווקים החיים ● למרות זאת, סין נתנה להם לפעול ובהמשך נכשלה באיתור ההתפרצות, בעוד שאירופה ישבה בחיבוק ידיים ● התוצאה: אירופה מגלה כי כדי לנצח את המגיפה תוצרת סין, צריך לאמץ מדיניות סינית

שדות, ושהקורונה תחכה / צילום: איל יצהר

ובינתיים בחוץ: כך נראית ישראל בימי הסגר

דרור פויר ואיל יצהר יצאו לדרכים, רגע לפני שגם הן נסגרות לתנועה ● מסע דרומי בין אשדוד, נתיבות ובאר שבע, בין ערים ריקות לשדות ירוקים, שרק אחרי שהם נלקחים ממך אתה מתחיל להעריך עד כמה הם חסרים עכשיו

המטבח של שרון בימי קורונה / צילום: שרון היינריך הדרי

"הפרנסה נעלמה ברגע": חייה של קונדיטורית ישראלית בפריז המסוגרת

שרון היינריך הדרי חוקרת את עולם המאפים והשוקולד של פריז כבר כמעט עשור, ובדרך כלל הימים שלה עמוסים בסיורים, מפגשים וסדנאות ● אבל הקורונה חתכה את הכל בשנייה, ועכשיו היא ובת זוגה גלי מנסות להתרגל למציאות החדשה ● כך נראה הסגר מתוך דירת 30 מטר בפריז, ליד האייפל

איור: אייל אונגר

עושים שרירים: כך לא תתנוונו בהסגר הביתי

במקום לחלום על חדר הכושר, הנה כמה תרגילים שיעזרו לכם לשמור על כושר בימי הסגר

פגישה עסקית דרך אפליקציית זום / צילום: Roman Baluk, רויטרס

זום לא לבד: כך מנסות שורה של חברות לכבוש את התחום הלוהט של שיחות הווידאו

זום אולי הפכה לשיחת היום, אבל מיקרוסופט, גוגל, סיסקו וסלאק הן רק חלק מהחברות שפועלות בתחום ● כולן מתחרות על לב המשתמשים ומציעות הרבה פיצ'רים חינמיים

חיטוי נגד קורונה בישראל / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

דילמת הפיטורים והסיבה לכך שהאינטרנט בישראל איטי: מה קרה השבוע בהייטק

המשבר ישנה את הדינמיקה בין המדינות למגזר העסקי, אך מה זה יעשה לענקיות הטכנולוגיה ● בסטארט-אפים צופים גל פיטורים ● הטיפים של חמי פרס ליזמים והחזרה של המשקיעים הסיניים לישראל ● מה קרה השבוע בהייטק