גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האחראי על איכות הסביבה בנסטלה העולמית בטוח: "אנחנו בדרך לשינוי היסטורי"

פרנץ ליבנספצר, מנהל אריזות ואיכות הסביבה של ענקית המזון נסטלה, הגיע לבקר בחברת אסם שבבעלות הקבוצה, ויש לו הרבה מה לומר על אריזות המזון המזהמות • לדבריו, בחברה עדיין מחפשים תחליף מזהם פחות לשקיות החטיפים ומעדיפים למכור מוצרים בתפזורת וללא עטיפה

פרנץ ליבנספצר, מנהל תחום אריזות ואיכות הסביבה של קבוצת נסטלה העולמית / צילום: איל יצהר, גלובס
פרנץ ליבנספצר, מנהל תחום אריזות ואיכות הסביבה של קבוצת נסטלה העולמית / צילום: איל יצהר, גלובס

לא בכל יום מגיעים לישראל אנשי מפתח בתעשיית המזון העולמית במטרה לדבר דווקא על הנזקים של התעשייה הזו. והנה, לאחרונה הגיע לביקור בישראל פרנץ ליבנספצר (Franz Liebenspacher), מנהל אריזות ואיכות הסביבה של קבוצת נסטלה העולמית.

ליבנספצר אומנם הגיע לביקור בישראל במסגרת סיורים באתרים בחברת אסם שבבעלות הקבוצה, אך הוא התבקש, בנוסף לכך, לשוחח עם נציגי החברות בשוק המקומי על האתגרים של התעשייה בהיבט הסביבתי. בראיון מיוחד ל"גלובס" אומר ליבנספצר, "תמיד פעלנו לייצר אריזות פחות מזהמות, אך זה לא היה בראש סדר העדיפויות שלנו".

במדינות רבות באירופה הפלסטיק הפך בשנים האחרונים לסמל שלילי, כשרשתות כמו סטארבקס ומקדונלד'ס הגבילו בין היתר את השימוש בקשיות פלסטיק ועוד. לעומת זאת, בישראל עד לפני חודשים ספורים הנושא כלל לא היה בתודעה הציבורית, וגם השינוי שמתרחש כעת צפוי להיות ארוך ואיטי.

לדברי ליבנספצר "העולם עובר לאיסור על שימוש בפלסטיק חד-פעמי, גם בכל מה שנוגע לתעשיית הניקיון. זה חלק מהאסטרטגיה של האיחוד האירופי. המחויבות לקיימות היא אחת מהמטרות המרכזיות שלהם, כשהיעד הוא שכל האריזות נדרשות להיות ניתנות למיחזור עד 2030. ההבנה היא שהדבר המהותי ביותר הוא הפלסטיק באוקיינוס. זה בלתי מתקבל על הדעת, וכתעשייה עלינו לפעול".

מדוע הנושא הזה מעסיק רק עכשיו חברות בינלאומיות?

"תמיד פעלנו לייצר אריזות פחות מזהמות, אך זה לא היה בראש סדר העדיפויות שלנו. בשנים האחרונות הבנו שעלינו להעלות זאת בסדר העדיפות שלנו, נהיינו מודעים יותר. אפשר לומר שהציבור ‘דחף את האף שלנו לתוך הזבל’, לתוך מה שקורה באוקיינוסים ובנהרות מבחינת הזיהום".

מה שליבנספצר מכנה "לדחוף את האף לתוך הזבל", הביא את ענקית המזון נסטלה, חברה ציבורית שמחזור המכירות השנתי שלה עומד על כ-93 מיליארד דולר, ובדומה לענקיות נוספות בתחום המזון דוגמת יוניליוור, להציב שורה של יעדים שמטרתם היא לצמצם את טביעת הרגל הסביבתית שלה, או במילים פחות מכובסות, לזהם פחות.

לפי היעדים הללו, התחייבה נסטלה לעבור עד שנת 2025 לשימוש בחומרים ניתנים למיחזור או לשימוש חוזר ב-100% של אריזות מוצריה, ולצמצם לאורך החברה התקופה הזאת בשליש את השימוש בפלסטיק חדש. לאחרונה גם הכריזה ענקית המזון השווייצרית על הקמת קרן השקעות בהיקף של 250 מיליון פרנק שווייצרי לחדשנות בתחום האריזות, במטרה להשקיע בסטארט-אפים המתמקדים בתחומים הללו.

אלא שבישראל, אפילו יותר מבמדינות אחרות, האתגר הוא לא רק לתכנן את האריזות ככאלה שניתנות למיחזור, אלא לוודא שהן אכן ימוחזרו. "אנחנו בנסטלה לא יכולים לעשות את זה לבד, למרות שאנחנו אחת מחברות המזון הגדולות בעולם. מה שנעשה הוא ליצור שיתופי-פעולה עם השותפים שלנו על-מנת לייצר סביבה שתאפשר את המיחזור הזה. המטרה היא לייצר שרשרת ערך שתאפשר מעגליות. לדוגמה, לבקבוקי פלסטיק יש ערך אמיתי. ברגע שנסגור את המעגל של שרשרת הערך הזו ונעבור לייצר מהם אריזות, לאנשים יהיה אינטרס לאסוף בקבוקים כי יהיה לכך ערך כספי".

שוקו בנייר וגביעי גלידה רב-פעמיים

ליבנספצר מפרט את צעדי הפעולה שנסטלה נוקטת כדי לעמוד ביעדים הללו. ראשית, מעבר לאריזות מקיימות יותר. כלומר, כאלה שניתן למחזר או כאלה לעשות בהן מילוי חוזר לצד בניית מודלים עסקיים חדשים בעולמות הללו. שני הצעדים הנוספים עליהם מדבר ליבנספצר הם איסוף פסולת ומיחזור, לצד הגברת המודעות וחינוך.

הוא מספר כי בספטמבר ייסדה נסטלה מכון מחקר בשווייץ שמטרתו ליזום מחקרים בנושא סביבה וקיימות ופיתוח פתרונות ומודלים עסקיים של הפצה, כשהמטרה היא בין היתר להפוך את האריזות למזהמות פחות, "במסגרת הזו גילינו מחדש את חומר הגלם נייר". בזכות הגילוי הזה, החלה נסטלה במעבר לשיווק אריזות השוקו שלה תחת המותג נסקוויק -באריזות נייר במקום בקופסאות פלסטיק.

זו לא הדוגמה היחידה: בשנה האחרונה השיקה נסטלה חטיף בריאות של המותג יס (YES) באריזת נייר במקום באריזת אלומיניום, וגם במותג המזון לחתולים שהיא מייצרת שנקרא Purina (ואגב נמכר בישראל) היא עברה לסוג פלסטיק שמזהם פחות ו"נותן סיכוי גבוה יותר לכך שימוחזר". "זה אולי נשמע כמו פלסטיק שמחליף פלסטיק, אבל בפועל מדובר בפריצת דרך", מדגיש ליבנספצר.

אחד הפרויקטים היותר מסקרנים של החברה שמזכיר ליבנספצר נוגע דווקא למודל עסקי חדש שהיא מציעה בשיתוף עם חברה בשם לופ (LOOP): מנוי אונליין להזמנת קופסאות גלידה של האגן דאז למילוי חוזר.

מדובר בפיילוט שהושק בניו יורק במהלך 2019 במסגרת שיתוף-פעולה של נסטלה עם השירות הראשון מסוגו של ארגון המיחזור העולמי טרה-סייקל ובמימון ובשותפות נסטלה. השירות של לופ מאפשר לצרכנים להזמין מוצרי מזון ומוצרי טיפוח אישי במנוי שכולל מילוי לאריזות רב-פעמיות. המשלוחים מגיעים לבית של הצרכן וארוזים באריזות רב-פעמיות. בהזמנה הבאה האריזות הללו נאספות מחדש מדלת הלקוח, נאספות ונשלחות לניקיון, למילוי מחדש ולשימוש חוזר.

כרגע מדובר בפיילוט שהתחיל ב-2019 בניו יורק, והתרחב בחודש שעבר גם לפיילוט בפריז, שכולל מוצרים יבשים. בהמשך, הוא הפיילוט צפוי להתרחב גם ללונדון. נסטלה אינה ענקית המזון היחידה שלוקחת חלק בפיילוטים של לופ: גם תאגיד דנונה הצרפתי וקונצרן יוניליוור לוקחים חלק.

במקביל, ליבנספצר מדבר על אפשרות נוספת של שינוי במודל העסקי - מכירה של מוצרים בתפזורת, ללא אריזה. כלומר, הצרכנים מגיעים עם קופסאות מהבית וממלאים מוצרים כמו קפה או מזון לבעלי חיים בעצמם, ללא אריזות. הלקוח מקבל תווית עם המשקל, ומשלם בהתאם בקופה. "התחלנו בסוף השנה האחרונה פיילוט בשלוש חנויות של נסטלה בשווייץ. שם זה קל יותר עבורנו כי יש לנו שם גישה ישירה לרצפת המכירה".

לדברי ליבנספצר, "הדאגה המרכזית שלנו היא אריזות החטיפים הגמישות". בכך הוא מתכוון לשקיות שעוטפות חטיפים כמו במבה או ביסלי. אותן אריזות מורכבות ממספר שכבות שעשויות מחומרים שונים בהם אלומיניום, כשלכל שכבה יש תפקיד אחר שמשמש צרכים כמו שמירה על טריות, שמירה על כך שהמזון לא יזדהם, וגם כדי שהצורה של החטיף תישמר. את האריזות הללו פיתחו בתעשייה לאורך שנים ארוכות, כדי להגיע לכל האיכויות הללו בעלות הכספית הנמוכה ביותר. אלא שכעת הן צריכות "לזרוק לפח" את המאמצים הללו, וזאת משום שהאריזות הללו אומנם נוחות לצריכה, אבל בלתי אפשרי למחזר אותן. הסיבה לכך נעוצה בשכבות שעשויות מחומרים שונים שלא ניתן להפריד ביניהם, ולכן גם במדינות שבהן הפסולת מופרדת וממוחזרת, הם לא יכולים להישלח לתהליך של מיחזור.

"פלסטיק רב-פעמי יהיה זול יותר מרגיל"

כדי לנסות להתמודד עם הפסולת הזו שבלתי ניתנת למיחזור, נסטלה, יוניליוור, דנונה וחברות מזון וטואלטיקה נוספות חתמו בסוף 2018 על התחייבות בנוגע לאריזות פלסטיק. במסגרת זו חתמו החברות על הגדרות חדשות שקובעות איזה סוג של אריזות ניתן למיחזור בהיקפים גדולים.

במקביל, הוא מציין כי "בפיתוח האריזות שלנו אנחנו לא רק מייצרים אריזות ניתנות למיחזור, אנחנו פועלים להאיץ גם המעבר לאריזות שמיוצרות מחומר ממוחזר. זה לא קל לבצע את ההתאמות הללו. יצרנו כללים וחוקים שמגבילים את בחירת החומרים לייצור המוצרים שלנו, כשמתוכם יש אריזות שיאסרו לשימוש שכן נראה כי לא ניתן יהיה למצוא להם פתרון שניתן למיחזור. זה מה שמגדיר את ההנחיות לעיצוב אריזה שלנו".

בנוסף, נסטלה שמשווקת מחוץ לישראל גם מגוון רחב של משקאות, החלה לצמצם את קשיות הפלסטיק המוצרפות למוצריה. "עברנו לייצור שמאפשר שימוש בקשיות נייר, והשקנו את זה כבר במדינות כמו מלזיה והרפובליקה הדומיניקנית, וזה צפוי לקרות בספרד. עד 2021 נפסיק עם קשיות הפלסטיק בכל אירופה".

אתה מאמין שהמודל של מנוי למילוי חוזר של אריזות יכול להפוך למשהו מרכזי בתעשייה?

"העולם מגוון, אנחנו רוצים לשמור על היכולת לפנות גם לאנשים ממעמד סוציו אקונומי נמוך ולמכור להם במחיר נגיש נס קפה או קיט קט, ולצד פיתוח היכולת לפנות לקהלים שיכולים להרשות לעצמם לשלם מנוי כזה. אולי בעוד עשור זה יהיה נפוץ יותר".

 יש תפיסה שאומרת שכל העיסוק בקיימות מדבר בסוף לקהל של "ציבור אינטלקטואלי ואמיד" שיכול להרשות לעצמו לשלם על שירותים כאלה שהם גם בהכרח יקרים יותר.

"אני לא מאמין בזה. בסופו של דבר, מעגליות יכולה להפוך את הכול לנגיש יותר. היום זה מוגדר כפרימיום, אבל אנחנו צריכים להתחיל איפשהו. היום אין לנו היקפי ייצור ומכירה מספיק גדולים כדי להפוך את זה להיקפי מכירה בייצור המוני. הפתרון של מכירה בתפזורת מתאים יותר מבחינת מחיר. אני משוכנע שהקיימות טובה לכל אחד, ויכול להיות שאינטלקטואלים יכולים לראות את זה יותר כעת, אבל זה יהיה לטובת כולם בהמשך. כשיהיו לנו היקפים גדולים יותר, לייצר עם פלסטיק ממוחזר יהיה זול יותר מלייצר מפלסטיק חד-פעמי. נכון שאנחנו בתקופה של שינוי מהיר, ומאחר שזה נדיר אפשר לגבות על כך מחיר יקר יותר, אבל אין באמצע תעשייה שנהנית מכך".

אסם, בדומה ליתר השוק המקומי, עדיין נמצאת בפיגור ביחס לפיתוחים שקיימים באירופה. איך אתה מתרשם מישראל בכל מה שנוגע לאריזות, כלים חד-פעמיים וסביבה?

"אני לא יכול לשפוט את ישראל, וכל מה שאגיד עלול ליצור רושם מוטעה. זה תהליך, שכרוך בחינוך, וכמובן קל יותר אם יש מחויבות חוקית. כשאני נוסע למדינה מסוימת אני תמיד אומר לקולגות - ‘אני רוצה ללכת לאתרי הייצור ולהריח כמה זה מסריח’, ולא להסתפק במצגת עם המידע".

בישראל זה עדיין נראה רחוק. לעתים יש תחושה שעל רקע המצב הביטחוני, הפוליטי והכלכלי, לאנשים יש צרות דחופות יותר. מה צריך לעשות כדי שזה יראה אחרת?

"צריך להבין שמדובר בתהליך של שינוי היסטורי. בשנות ה-80 היה הגל הראשון של עוינות לאריזות. מדינות ברחבי העולם עמדו לחוקק חוקים בנושא, והתעשייה ביקשה לעשות זאת באופן וולנטרי. אני מאמין שבכל העולם או שהתעשייה תדאג לזה בעצמה, או שהמדינות ידחפו אותה לזה. אני הייתי מעדיף לעבוד בחברה שתהיה אחראית מספיק כדי לקבל עליה את התיק הזה. צריך להשתמש במובילי דעת קהל שיביעו את עמדתם - הם צריכים להכריז שהם עושים זאת ולקרוא להצטרף אליהם, וזה צריך לכלול יוצרים ומשפיעני אינסטגרם".

איזו עצה אתה יכול לתת לישראל כמדינה שנמצאת הרבה מאחור?

"יש רגולציה טובה ורגולציה שלילית. אם זה נעשה בצורה שנועדה לייצר סטנדרטים לתעשייה כדי להוביל אותה, זה מייצר אפקט חיובי ומאיץ את התהליך. אם זה רק כדי להוסיף עלויות ומיסוי כדי לסתום חורים בתקציב, כמו שקורה לעתים באירופה, זה מיותר. אם שחקנים נוספים מהתעשייה ירצו לקחת חלק בתהליך הזה, אנחנו נשמח זה משהו שאפשר לשנות רק כחלק מהתעשייה".

השינויים הללו דורשים השקעות ענק בפיתוח ומסבים עלויות כבדות גם לחברות עצמן. גם בתוך נסטלה אתה מרגיש שזה מאבק לקבל תקציבים מתאימים?

"אני לא תמיד מקבל את הכסף כשאני מבקש, אבל גאה לעבוד בחברה שעושה צעדים ומשקיעה בסביבה ובקיימות".

 גרטה תונברג בת ה-16, שזוכה לאחרונה לסיקור נרחב, טוענת שבלתי אפשרי לתקן את הנזק שכבר נגרם. זה לא מעט מדי ומאוחר מדי?

"אני חושב שצריך ללכת לפי המדענים ולסמוך עליהם, ובהתאם לעמדות של האיחוד האירופי והסכם פריז. זה לא מאוחר מדי לעצור את ההתחממות הגלובלית. הם יצרו מספר לוחות זמנים, ואני גאה שאנחנו כחברה צריכים ויכולים להקדים את הדד-ליינים. זו דחיפה חזקה עד 2030 כדי להמשיך קדימה במחויבות שלנו. ולא הייתי משקיע את כל הכוחות שלי אם לא הייתי חושב שזה יהווה שינוי משמעותי לאנושות. עדיף לעשות משהו, מאשר להגיד זה מאוחר מדי".

"לא הייתי רוצה שמנכ"ל נסטלה יראה שיש לי כלים חד-פעמיים"

"אפשרות הקיום לאורך של שנים של עסקים שלא יאפשרו שמירה על הסביבה וגם מתן מענה לצרכים של הצרכן היא חלקית בלבד" אומר ל"גלובס" אבי בן אסאייג, מנכ"ל אסם-נסטלה.

לדברי בן אסאייג, "התחום המשמעותי שדורש מאיתנו המון שינויים הוא האריזות", ומציין כי בחברה "פועלים להפחית את משקל האריזות - דרך מעבר מאריזות קשות לאריזות רכות. ברגע שהורדתי את משקל האריזות עשיתי טוב לסביבה".

מנכ"ל אסם, אבי בן אסאייג/ צילום: איל יצהר

מהלך נוסף שבן אסאייג מגלה שנבחן באסם נוגע למה שנסטלה העולמית כבר מתנסה בו בשווייץ - מעבר לקנייה מזון יבש בתפזורת לפי משקל, עם שימוש חוזר באריזות. "תחשבי שיחד עם הפתיתים שאני מוכר באריזה אני גם אתן לך קופסה שתוכלי כל פעם לבוא ולמלא אותה ולשקול, כמו שקונים היום ירקות ופירות. העולם אומנם לא הולך לשם - הוא הולך לכמה שיותר מדוד וארוז מראש, אבל יש גם מגמות הפוכות וצריך לפקוח עין. אנחנו עושים מהלכים בנושאים האלה".

בנוגע ליעדים של אסם בשוק המקומי, מציין בן אסאייג כי היא "אסם התחייבה שעד 2025 לא תהיה פה אריזה אחת שלא תהיה ברת-מיחזור, ויש לנו הרבה מאוד עבודה לעשות. אנחנו עד סוף השנה נעמוד על כך ש-67% מהמק"טים שלנו, ניתן יהיה למחזר את האריזות שלהם, ונשלים הפחתה של כ-340 טון אריזות ביחס ל-2016".

במקביל לתהליכים הללו, עד יוני השנה תשלים אסם-נסטלה גם בישראל תהליך של הפסקת השימוש בכלים חד-פעמיים באתרים ובמפעלים שלה כחלק ממהלך עולמי של הקבוצה. בהקשר זה מוסיף בן אסאייג: "אני לא הייתי רוצה לארח את מנכל נסטלה, או את הבוס הישיר שלי, מנכ"ל נסטלה אירופה ושיראה שיש לי כלים חד-פעמיים. זה לא יהיה רגע נעים". 

"שולחים את הפסולת לטורקיה, ואז מייבאים אותה בחזרה"

הביקור בישראל של פרנץ ליבנספצר, מנהל אריזות ואיכות הסביבה של קבוצת נסטלה, הוביל לשאלה כיצד מגיבים בתעשייה המקומית לשינויים במדיניות הפלסטיק והאריזות. "ברמת התעשייה, יש הרבה מאוד מפעלים בישראלים שנשארו מאחור. בהתחלה ראינו בזה איום, אבל היום אנחנו רואים בזה הזדמנות לחדשנות", אומר ל"גלובס" נתן וילנר, יו"ר איגוד הפלסטיק בהתאחדות התעשיינים. לדבריו, "בביקור של ליבנספצר הייתה היענות אדירה, האולם היה מלא עם כ-200 איש מתחום האריזות ומשוק המזון, יש רעב גדול למידע בנושאים הללו ולהתמודדות עם האתגר".

נתן וילנר./  צילום: מור אלוני

למעט המעבר לתשלום על שקיות ניילון ופחי המיחזור, נראה שהרגולציה הישראלית נמצאת הרבה מאחורי זו האירופית. "אני מאמין שגם אם הרגולטור עדיין לא החליט מה הוא רוצה בנוגע לטיפול המקומי בסוגיית הפלסטיק, החברות הבינלאומיות יכתיבו את השינוי, כי הן מתנהלות בהתאם לרגולציה האירופית. גם היצרניות המקומיות נמצאות בתהליך של מעבר לחומרים ממוחזרים, ובראשן אלה שעוסקות ביצוא. צריך להבין שנסטלה באירופה מתנהלת לפי דעת הציבור - דעת הקהל היא מאוד אגרסיבית והיא מכתיבה את הקצב. להערכתי, הפלסטיק לא ייעלם, אבל צריך לעשות את ההתאמות כדי לצמצם את ההיקף שלו".

עם זאת, מדבריו של וילנר עולה כי המציאות בישראל אבסורדית - השוק נאלץ לשלוח פלסטיק למיחזור במדינות אחרות, ואז ליבא פלסטיק ממוחזר. "מה שחסר בישראל הוא חוליה משמעותית - מפעל מיחזור. כדי לייצר מוצרים מפלסטיק מחומר ממוחזר אנחנו צריכים ליבא את חומר הגלם מטורקיה, כי אין בישראל מפעל שמסוגל לקחת פלסטיק משומש, כמו בקבוקי שתייה, ולהעביר אותו את התהליך שיאפשר להשתמש בו שוב. בישראל ממיינים את הבקבוקים, דוחסים אותם ושולחים אותם לטורקיה למיחזור, כך שניתן יהיה להשתמש בחומר הגלם הזה. לכן המפעלים צריכים ליבא את הפסולת הזו לארץ.

"זה אבסורד. החומר הזה יקר ב-50% מהפלסטיק הלא ממוחזר, וכולם מנסים לאגור אותו. זה חסם מאוד משמעותי לתעשייה המקומית. המדינה צריכה לעודד יזמים להיכנס לייצור כזה". 

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עובדים שהוצאו לחל"ת בענף התיירות עומדים להישאר ללא דמי אבטלה

במשרד האוצר הניחו שאין צורך בקביעת מודל חל"ת ארוך־טווח וסברו כי המלחמה תסתיים לפני שהעובדים ימצו את ימי האבטלה והחופשה שצברו ● כעת, עסקים רבים טרם התאוששו, כשהמצוקה הגדולה היא בענף התיירות

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

יציבות בוול סטריט; רדיט יורדת ב-7%, טסלה ב-2.5%

נאסד"ק עולה ב-0.1% ● הצמיחה השנתית בארה"ב עמדה ברבעון האחרון על 3.4%, יותר מהצפוי ● האסטרטג של ג'יי.פי מורגן מזהיר: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ●  אמזון השקיעה 2.75 מיליארד דולר נוספים בחברת ה-AI אנטרופיק ● מחר "יום שישי הטוב" לא יתקיים מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות בעולם

אולם תצוגה של קבוצת צ'אנגן בסין / צילום: Reuters, Stringer

לקראת כניסה לישראל: משלחת של קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין נפגשה עם יבואנים

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

תוכנית בת גלים / הדמיה: דרמן ורבקל אדריכלות

1,300 דירות במקום בסיס חיל הים בחיפה

תוכנית 'בת גלים' להקמת שכונה חדשה אושרה בוועדה המחוזית חיפה ● הרשויות שיכולות לקבל תמיכה מהרשות להתחדשות עירונית ● וגם: מאות יחידות דיור חדשות בגליל המערבי ● חדשות הנדל"ן

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בנעילת הבורסה; אופקו הלת' זינקה בכ-8%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.3% ● הבורסה מסכמת את הרבעון הראשון: "מדדי ת"א-35 ות"א-90 רשמו תשואה חיובית של כ-5% וכ-11%, בהתאמה" ● זינוק של כ-50% בצבר ההזמנות של רפאל ● ביל אקמן: "מניית בורסת ת"א זמינה במחיר מציאה" ● דלק תחלק דיבידנד בסך של רבע מיליארד דולר ● בנק ישראל לא יאפשר לאחים נאוי לשלוט בישראכרט עם שיעור החזקות נמוך מ-30%

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם