גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ניר צוק לא מפסיק להשמיץ ומי צריך שר חדשנות: מה קרה השבוע בהייטק

למה פוליטיקאים ומשרדי ממשלה מקדמים הקמת משרד הייטק, מיהי החברה החדשה במועדון חדי הקרן, מה חושב ניר צוק חושב על המתחרה המרה צ'ק פוינט ומי המציא את ההעתק-הדבק ● מה קרה השבוע בהייטק

ניר צוק, מנכ"ל פאלו אלטו  / צילום: תמר מצפי
ניר צוק, מנכ"ל פאלו אלטו / צילום: תמר מצפי

איך זה שיש שר חקלאות, אבל אין שר הייטק? לא יודע אם יש קשר בין שני הדברים אבל זאת שאלה שעולה לא מעט פעמים כדי להראות את החשיבות של תעשיית ההייטק לכלכלה הישראלית ואת הצורך בשימור היתרון שלה על פני מדינות אחרות.

במהלך השבוע ארגנה סיעת כחול לבן מפגש לכ-100 אנשי הייטק שבו הציגו היו"ר בני גנץ וח"כ יזהר שי את תוכנית המפלגה לקידום תעשיית ההייטק. אחד מהסעיפים היה הקמת משרד הייטק על בסיס משרד המדע והטכנולוגיה. המשרד החדש, כך מוצע, יקבץ תחתיו את רשות החדשנות, רשות התקשוב וישראל דיגיטלית. גם במשרד המדע עצמו יש מי שמקדמים תהליך דומה.

במשרד התקשורת רוצים גם הם להגדיל את סמכויות המשרד ולקבל אחריות על רשות התקשוב וישראל דיגיטלית (כלומר הם שמים דגש על חיבור בין התשתיות הטכנולוגיות בישראל לשירותים לאזרח, ושמים בצד את האחריות על קידום התעשייה, למשל משיכת הגדלת שיעור התעסוקה, עידוד השקעות בתחומים מסוימים וכו').

אורי ברקוביץ' דיבר עם כל מיני גורמים, לציטוט ולרקע, כדי להבין מה הבעיה במצב הנוכחי, האם זה לא יגרום לפוליטיזציה של קידום התחום ואולי בכלל מדובר במשרדים שמנסים למצוא הצדקה לקיומם?

השאלה האחרונה היא חשובה בעיניי. צריך לזכור מה התמריצים של אנשים - לחלקם יש רצון להיות רלוונטיים, להגדיל את כוחם ותקציבם, אחרים (כמו פוליטיקאים במסע בחירות) מנסים לקרוץ לקהלים מסוימים, אולי למצוא לעצמם ייעוד בממשלה, אם מפלגתם תוביל אותה. זה לא אומר שהם לא צודקים ולא שהם מקדמים משהו שהם לא מאמינים בו. אבל תמריצים של אנשים, במודע או שלא במודע, הם דבר שצריך להילקח בחשבון.

תמריצים רלוונטיים גם לשר העתידי, אם אכן יחליטו להקים משרד כזה. קידום ההייטק היה יחסית חף מפוליטיקה במשך הרבה שנים. כפי שמישהו אמר לנו, "בתעשיית ההייטק לא רוצים להפוך לגורם לחץ". הבעיה היא שבשנים האחרונות, ככל שההייטק הפך להיות מנגנון לשיפור איכות חייהם של אנשים, בגלל שכר גבוה מהממוצע, פוליטיקאים (ברמה מקומית וברמת המדינה) החלו להשתמש בנושא לשיפור מעמדם.

רשויות מקומיות פותחות חללי עבודה ואקסלרטורים גם במקומות שלא זקוקים לכך, פוליטיקאים מתגאים בפתיחת מרכזי פיתוח זרים מבלי לשאול האם הם נחוצים (בכחול לבן שואפים להגדיל את מספרם, אל תשאלו אותי למה), ועוד שלל יוזמות שונות ומשונות לקדם הייטק בפריפריה, שזאת מטרה חשובה אבל הדרך לא בהכרח נכונה. או כמו שמישהו אמר לנו: "ככה נולדות תקלות כמו פארק ההייטק בבאר שבע". וכפי שכנראה כבר כתבתי כאן: ההייטק הוא אמצעי לשיפור איכות החיים, לא מטרה בפני עצמה.

בחזרה לעניין השר, דווקא בגלל החשש מתמריצים כאלו, יש מי שמציע למנות סגן שר באחד המשרדים שיהיה אחראי על הנושא. אולי זה יפתור את האתגר הזה. אחרים סבורים כי רשות החדשנות עושה עבודה מספיק טובה, וכי אין צורך במינוי שר מעליה. ח"כ שי סבור כי מכיוון ש"תקציב הרשות לחדשנות מדלדל", אז כוחה מוגבל והיא לא יכולה להוביל פרויקטים לאומיים כמו זה שמנסים לקדם למשל בתחום המחשוב הקוונטי. לדבריו, גם פורום תל"מ - שמאגד את הרשות, משרד האוצר, מפא"ת, והוועדה לתכנון ותקצוב של ההשכלה הגבוהה - אינו מספיק. זאת למרות שחברי הפורום מספרים על תיאום ויכולת להניע פרויקטים.

אולם אני שואל עוד שאלה, שפחות עסקנו בה בכתבה - מה התרומה של חיבור בין רשות החדשנות לרשות התקשוב וישראל דיגיטלית. בין שני הגופים האחרונים אני עוד מבין, אבל נראה לי שהחיבור בין שלושת הגופים הוא לא מחויב. כן, לרשות החדשנות יש אפשרות לדחוף פיילוטים בתחומים כמו פינטק, וכך אולי להצליח לחבר בין פירות פיתוחי ההייטק בישראל לבין השירותים בהם משתמשים האזרחים.

אבל האם החיבור הזה הכרחי ברמה של הקמת משרד חדש? אולי הפתרון הוא בכלל להכפיף את כל הגופים למשרד ראש הממשלה. לחילופין, ניתן להשאיר את הרשות במשרד הכלכלה, ולמנות סגן שר שייקח על עצמו אחריות גם על סוגיות רגולטוריות, שאולי הרשות פחות עוסקת בהן. שר הייטק נשמע כמו דבר נחוץ, אבל האם זה באמת נכון? אני לא בטוח.

לכתבה של אורי ברקוביץ'.

ניר צוק לא מסוגל שלא להשמיץ את צ'ק פוינט

בענף הסייבר ה(די) משעמם, היריבות של צ'ק פוינט ופאלו אלטו נחשבת לחומר עיתונאי מסקרן. יזמים ששירתו ביחד ב-8200, אחד מהם (ניר צוק) עבד אצל השניים האחרים (גיל שויד ושלמה קרמר, שהקימו את צ'ק פוינט עם מריוס נכט) ואז הלך להקים חברה מתחרה.

ולא סתם חברה מתחרה, אלא כזאת שהדנ"א שלה הפוך לגמרי, דבר שאיפשר לה לעקוף את צ'ק פוינט בשווי השוק (24 מיליארד דולר לעומת 18 מיליארד דולר) ובהכנסות בשנה האחרונה (3 מיליארד דולר לעומת 2 מיליארד דולר). כל זאת, חשוב לציין, על חשבון השורה התחתונה. צ'ק פוינט היא מכונת מזומנים משומנת עם שיעור רווח נקי (Non-GAAP) של 46% לעומת 17% בלבד של פאלו אלטו, שבמונחים חשבונאיים בכלל מפסידה.

בשנים האחרונות נפגשתי הרבה עם שויד. בהתחלה הוא לא היה מדבר על פאלו אלטו בכלל. במהלך הזמן הוא התייחס אליהם פה ושם, באופן מדוד ומכובד. השבוע נפגשתי לראשונה עם צוק. בשנים האחרונות היה נראה שדי מחביאים אותו ורק בחודשים האחרונים הוא חזר להתראיין. הרושם מבחוץ היה שהוא די נרגע, כבר הרבה זמן לא שמענו איזו עקיצה פומבית. אבל כשיושבים איתו, זה מרגיש שזה חזק ממנו.

גם כשהוא לא מבטא את השם של צ'ק פוינט, אפשר לזהות די בקלות למי הכוונה. ולא פעם הוא גם ממש התייחס אליה באופן מפורש - אמר שאת רוב העובדים שלה לא היה מעסיק, שהוא לא מבין איך חברה שמאבדת נתח שוק נוקטת באסטרטגיית רווחיות או רוצה להיות הקונסולידטור של הלקוחות, וגם אומר: "יש הרבה חברות סייבר מדהימות בישראל, צ'ק פוינט היא לא אחת מהן".

הביקורת שלו לא נגמרה שם: על הרכישות של מיקרוסופט, בהן אדאלום, הוא אמר שפאלו אלטו בחנה לרכוש אותן אבל "הן לא שוות כלום, אין שם מוצר". אגב, אחרי פרסום הראיון מישהו שלח לי דוח של גרטנר שבו מיקרוסופט הייתה בפינה העליונה - החיובית - ואילו פאלו אלטו הרחק בפינה השמאלית, באזור של שחקניות הנישה. יש דוחות של גרטנר על כל מיני תחומים, כך שתמונת המצב משתנה מדוח לדוח, אבל כנראה שהזלזול הגורף במיקרוסופט הוא, בלשון המעטה, לא במקום.

צוק גם דיבר על האסטרטגיה של החברה בענן לעומת המתחרות והסביר למה תעשיית הסייבר צריכה להשתנות (יש יותר מדי סטארט-אפים). "אם זה תלוי בי - וזה תלוי בי - זה ישתנה". למה? את זה כבר תצטרכו לקרוא.

לראיון המלא.

אז איפה, איפה הן?

בשבועות האחרונים, אחרי שבדקנו כמה נשים יש בדירקטוריונים של חדי הקרן (4 מ-140), המשכנו ב"גלובס" לבדוק את המצב בשורה של תחומים - ענפים עסקיים שונים, קופות חולים, אוניברסיטאות וכו' וכו'. בחלק מהתחומים יש רגולציה שמחייבת מינימום של נשים דירקטוריות (למשל בחברות ממשלתיות ובחברות ציבוריות).

ועדיין, נחשו מה - המצב הכי גרוע הוא בחברות הייטק - בחדי הקרן שיעור הנשים היה ממש עלוב (3%) אבל גם בחברות ההייטק שנסחרות בוול סטריט נשים מהוות פחות מחמישית מהדירקטורים (בחצי מהחברות יש את המינימום הנדרש - אישה אחת בדירקטוריון).

בבנקים, בקופות החולים ובהייטק: באיזה ענף יש הכי מעט נשים בדירקטוריונים?

140 חברות ישראליות, רק 24% נשים בדירקטוריונים: הרשימה המלאה.

עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון

מה בתעשייה

קרנות:

  • קרן הון הסיכון גרוב ונצ'רס (Grove Ventures) הודיעה היום (ג') כי גייסה 120 מיליון דולר לקרן ההשקעות השנייה שלה (בסך הכל מנהלת הקרן 230 מיליון דולר). הקרן מיועדת להשקעה בחברות סטארט-אפ ישראליות בשלבים המוקדמים, המפתחות טכנולוגיה עמוקה. הקרן לא חשפה את זהות משקיעיה. גרוב ונצ'רס הוקמה ב-2015 ויש בה ארבעה שותפים: דב מורן, סיגלית קלימובסקי, לוטן לבקוביץ' ועמרי גרין. לידיעה המלאה.

גיוסי הון:

  • חברת הסייבר סנטינל וואן מתל אביב ביצעה סבב גיוס בהיקף של סביב 200 מיליון דולר, לפי שווי של 1.1מיליארד דולר (בסך הכל גייסה החברה 430 מיליון דולר). סנטינל וואן הוקמה ב-2013 על ידי שני חברי ילדות מפתח-תקווה, תומר וינגרטן, המכהן כמנכ"ל, ואלמוג כהן, שלא משמש בתפקיד פעיל בשלוש השנים האחרונות. סבב הגיוס, אותו הובילה קרן אינסייט האמריקאית, הוא השני שמבצעת סנטינל וואן בתוך תשעה חודשים. בין המשקיעות הבולטות בה יש, מלבד אינסייט, את Upwest, סמסונג ונצ'רס, אקסל, רד פוינט ואחרות. בסבב הנוכחי הצטרפה להשקעה בחברה קוואלקום ונצ'רס, לצד משקיעים נוספים. לידיעה המלאה.
  • חברת הסטארט-אפ הישראלית וויליוט (Wiliot), שמפתחת חיישן בלוטות' שמיועד להפוך כל חפץ למכשיר מחובר (IoT), גייסה 20 מיליון דולר (בסך הכל גייסה עד כה 70 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2016 על ידי טל תמיר, ירון אלבוים ואלון יחזקאלי. בסבב הגיוס הנוכחי נכנסו להשקעה בחברה הקרנות וינטג', ורייזון ונצ'רס, קרן של חברת Maersk השוודית, חברת פפסיקו וחברת התקשורת היפנית NTT DOCOM O. בין המשקיעים הקיימים של החברה נמנים חטיבת ההשקעות של שירותי הענן של אמזון (AWS), סמסונג ונצ'רס, זרוע ההשקעות של Mereck הגרמנית, Avery Dennison, קוואלקום ונצ'רס, וקרנות ההון סיכון 83North, גרוב ונצ'רס ו-NVP. לידיעה המלאה.
  • חברת דרייבז (Driivz), שמפתחת טכנולוגיה להטענה של רכב חשמלי, גייסה 11 מיליון דולר (בסך הכל גייסה 23 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2012 על ידי דורון פרנקל וצחי מרקור. את סבב הגיוס הובילה קרן ההשקעות התאגידית Centrica Innovations, והשתתפו בו גם Gilbarco Veeder-Root, קרן Inven Capital ועוד.
  • חברת Actiview, שמפתחת טכנולוגיית מציאות מדומה (VR) שמסייעת לארגונים למצוא עובדים מתאימים, גייסה 10 מיליון דולר (בסך הכל גייסה עד כה 18 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2016 על ידי מתנאל ליבי, טל קולווין וגיל אשר. את סבב הגיוס הובילה קבוצת טדי שגיא.
  • חברת Zero Networks (זירו נטוורקס) הישראלית, שמפתחת פתרונות Zero Trust בעבור רשתות ארגוניות, הודיעה על 4.65 מיליון דולר. החברה הוקמה בשנה שעברה על ידי בני לקונישוק ויוסף הרוש. את סבב הגיוס הובילו הקרנות F2 Capital ו-Pico Venture Partner, והשתתפו בו גם אריאל מיסלוס, שי מורג וגלעד אנגל.

עוד כתבות

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

מנות במחתרת התאילנדית / צילום: דניה ויינר

אחת המסעדות התאילנדיות הטובות בישראל מסתתרת בכלל בחצר של בית

עגלת קפה שמגישה מאפה פיסטוק נדיר, מרכז הוליסטי שגם הציניקנים יתמסרו לו, מיזם אמנות נשי ומסעדה שאפשר למצוא בה בננה לוטי משובחת ● יום בפרדס חנה כרכור

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press, Nathan Howard

ארה"ב: מדד הליבה של ההוצאה לצריכה פרטית ירד ל-2.8%, כצפוי

מדד ה-PCE החודשי ירד ל-0.3% לעומת 0.5% בחודש שעבר ● מזרחי טפחות: "אי ההפתעה תומכת להערכתנו בתוואי הפד הנוכחי" ● היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות אירופה ובוול סטריט ● מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8% ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם