גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מומחית האתיקה על הנשיאה נאור בפרשת אפי נוה: "גם אנשים ישרים משתתפים לפעמים במעשים לא ראויים"

המומחית לאתיקה, ד"ר לימור זר-גוטמן, ניתחה את תמליל עדותה במשטרה של נשיאת העליון בדימוס מרים נאור בפרשת אפי נוה והוועדה למינוי שופטים • אף שאינה מטילה ספק ביושרה של הנשיאה, היא מסבירה כיצד יכלה נאור להפסיק את ההתנהלות ומדוע לא עשתה זאת בזמן אמת

מימין לשמאל: אפי נוה, אסתר חיות, אביחי מנדלבליט, מרים נאור ואיילת שקד בכנס שנת המשפט ב־2018 / צילום: שלומי יוסף
מימין לשמאל: אפי נוה, אסתר חיות, אביחי מנדלבליט, מרים נאור ואיילת שקד בכנס שנת המשפט ב־2018 / צילום: שלומי יוסף

מילים ביקורתיות רבות נכתבו ונאמרו בשבועות ובחודשים האחרונים על הליקויים בעבודת הוועדה לבחירת שופטים. במרכז הביקורת עמדה פרשת מינויה של אסתר (אתי) כרייף לשופטת בזמן שניהלה מערכת יחסים אינטימית עם יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר, עו"ד אפי נוה, ותוך שנוה פעל לקידום המינוי שלה. כידוע, השניים חשודים בעבירות של מתן וקבלת שוחד, בהתאמה.

אבל הביקורת לא נעצרה בנוה או בכרייף. היא נמתחה, בין היתר, גם על שר האוצר משה כחלון, חבר הוועדה לבחירת שופטים, לאחר שהתברר כי אחרי מינויה לשופטת היו לו יחסים קרובים עם כרייף; כמו גם על שרת המשפטים לשעבר, איילת שקד, שכרתה ברית עם אפי נוה וישבה בראשות הוועדה לבחירת שופטים בתקופה הרלוונטית.

תשומת-לב פחותה הוקדשה לאחריותם של שופטי בית המשפט העליון שהיו חברים בוועדה לבחירת שופטים בתקופת שקד-נוה, ובראשם נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופטת מרים נאור. זה קרה בצדק. קודם כל משום שיחסי נוה וכרייף - ולהבדיל, יחסי כחלון-כרייף - לא היו ידועים לנאור ולחבריה, וגם משום שנאור ועמיתיה לעליון סלדו גם בזמן אמת מאופן התנהלותם של כמה מחברי הוועדה האחרים.

"העדות במשטרה היא מסמך מטלטל"

ואולם יש מי שרואה את הדברים אחרת וסבור כי לנאור, שגם מסרה עדות במשטרה במסגרת חקירת פרשת נוה-כרייף, יש אחריות לא מעטה למה שקרה. ד"ר לימור זר-גוטמן, מומחית לאתיקה וראש המרכז לאתיקה ואחריות מקצועית של עורכי הדין על-שם וינר במכללה למינהל, אומרת כי תמליל העדות של הנשיאה נאור במשטרה הוא "מסמך מטלטל שמוכיח מה שמחקרים רבים בתחום של אתיקה התנהגותית (behavioral ethics) טוענים כבר שנים - שבמצבים מסוימים גם האדם הכי ישר (וכזו היא ללא ספק מרים נאור) יהיה שותף למעשים לא ראויים".

לדברי ד"ר זר-גוטמן, בגלל הטיות קוגניטיביות שקיימות אצל כולנו, הנשיאה נאור לא פעלה בזמן אמת לעצור את המעשים הלא ראויים שנעשו בוועדה לבחירת שופטים, בפעולה או בשתיקה.

תמליל העדות של הנשיאה נאור, שהייתה שותפה לוועדה לבחירת שופטים בתקופה שבה מונתה השופטת אתי כרייף, נחשף לאחרונה בידי העיתונאית שרון שפורר באתר "המקום הכי חם בגיהנום". נאור העידה במשטרה כי ידעה שנוה, שלא היה חבר בוועדה, היה למעשה הדמות הדומיננטית בה: "כך הוצג לי. על פיו יישק דבר. זה הגיע בעיקר מאילנה (עו"ד אילנה סקר - נציגת לשכת עורכי הדין בוועדה למינוי שופטים שמונתה על-ידי אפי נוה, ח"מ). לעתים התווכחתי עמה. זה עמד להשקפתי בסתירה לסעיף 6א לחוק בתי המשפט, הקובע כי נציגי הלשכה בוועדה צריכים להיות עצמאיים".

עוד אמרה נאור בעדותה במשטרה: "אני מעולם לא כינסתי שופטים כדי לדון במועמדים (לשיפוט). מותר לדבר ולהתייעץ עם מי שיכול לתרום מידע, אבל לא התכנסנו לגבי מועמדים. ניתן ללמוד על הדומיננטיות של נוה גם בישיבות ובשיחות האחרות שנוהלו בפניי".

"היו לה אמצעים לעצור את זה"

ד"ר זר-גוטמן אומרת כי מעדות זו עולה כי נאור ידעה, אך לא פעלה לעצור את המעשים הלא ראויים שהתנהלו לאורך תקופה ארוכה שבה מינתה הוועדה 300 שופטים, שהם כמעט מחצית מכלל שופטי ישראל. מעשים שלפי הגדרתה בחקירה גם מנוגדים לחוק, הדורש מחברי הוועדה "לא להיות מחויבים להחלטות הגוף מטעמו הם חברים בוועדה".

איך קורה שאישה ישרה ומנוסה כמו הנשיאה נאור מבינה שהוועדה פועלת באופן בעייתי, והיא ממשיכה להגיע לישיבות הוועדה ולשתף פעולה עם המעשים האלה שנמשכו לאורך זמן?

ד"ר זר-גוטמן: "בכל הכבוד, אני לא מקבלת את ההסבר שמסרה נאור בחקירה, שלפיו 'אני לא יכולתי לעצור את זה'. לעמדתי, היו בידי נאור הדרכים לעצור את זה. למשל, שלושת נציגי בית המשפט העליון יכלו להפסיק להגיע לישיבות הוועדה, עד שנוה ימשוך ידו ממנה. כנשיאה היא יכלה להפעיל לחץ על נוה, בכך שהייתה אוסרת על שופטים ליטול חלק בפעולות ובכנסים של הלשכה. בדיוק כפי שנהג בזמנו נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק למול ראש הלשכה דאז, שלמה כהן, כאשר האחרון הפעיל את משוב השופטים בניגוד לעמדתם (מה שכונה אז 'חרם השופטים'). דמיינו איך היה נראה הכנס השנתי של לשכת עורכי הדין באילת, בו חזינו כולנו בתוכנית 'עובדה' שחשפה את כוחו של נוה, ללא שופטים - ותבינו כמה כוח היה בידי הנשיאה נאור".

זר-גוטמן אומרת כי לפי המחקרים בתחום של אתיקה התנהגותית, הסיבה הראשונה להתנהגות של נאור היא "עיוורון משתלם", שלפיו אנו נוטים להתעלם ממעשים לא ראויים היכן שמשתלם לנו לא לראות מעשים אלה. "כפי שנאור מעידה, הוועדה לא פעלה זמן רב, ונוצר מחסור אקוטי של שופטים, דבר שבוודאי הגביר את העומס השיפוטי - עניין כואב שהנשיאה צריכה מתוקף תפקידה לטפל בו. מסיבה זו השתלם לנאור להעלים עין מהפעילות הלא ראויה בוועדה, כי כך הוועדה פעלה מהר ואיישה את 300 התקנים ונתנה מענה לבעיית העומס. האינטרס שלה כנשיאה גרם לה לא לראות ולא להתמודד עם הדרך העקומה והלא חוקית בה פעלה הוועדה".

ד"ר זר-גוטמן מוסיפה ואומרת כי נאור גם לקתה ב"עיוורון עקיף", שלפיו אנו נוטים להתעלם ממעשים לא ראויים היכן שמישהו אחר מבצע אותם ולא אנו נדרשים "ללכלך את הידיים". "המעשים נעשו על-ידי חברי הוועדה האחרים, לא על-ידי נאור עצמה או שני השופטים האחרים בוועדה, ולכן קל היה לה להתעלם ולא לעצור את פעילות הוועדה".

לטענת זר-גוטמן, סיבה שלישית על בסיס המחקרים תראה שהנשיאה נאור גם לקתה בנטייה לא להבחין במעשים לא ראויים (ולפי החשד אף לא חוקיים) כאשר זה קורה בהדרגה. "בדיוק כמו הצפרדע שלא קופץ אם מכניסים למים חמימים ומעלים את החום בהדרגה, כך גם אנו מתרגלים למעשים לא ראויים שהופכים בהדרגה למעשים לא חוקיים שהופכים למעשים לא חוקיים מבלי שנשים לב. ניתן לשער כי מעורבות נוה בוועדה הלכה והחמירה לאורך ציר הזמן, בעיקר כשהוא נוכח לדעת שאיש לא עוצר אותו, והנשיאה נאור פסעה במדרון החלקלק הזה מבלי משים".

זר-גוטמן מציינת כבעיה נוספת את היעדר השקיפות שאופף את עבודת הוועדה לבחירת שופטים. לדבריה, "בכל הנוגע למניעת התנהגות לא ראויה, אור השמש הוא מונע מצוין. אין לי ספק כי יותר שקיפות הייתה מחייבת את הנשיאה נאור לפעול למגר את האופן הלא ראוי בו פעלה הוועדה. כמובן ששקיפות הייתה מדרבנת גם את יתר חברי הוועדה לנהוג בדרך ראויה".

זר-גוטמן מסכמת ואומרת כי "אין בסיבות אלה כדי לפטור את כבוד הנשיאה נאור מאחריות ציבורית למה שאירע, אלא להאיר את ההטיות שהובילו אותה להתנהגות זו ולהראות בכך את הצורך הדחוף לשנות את נהלי עבודת הוועדה ואולי גם את הרכבה, כדי לגבור על כשלים אלה ולהבטיח שמעשים כאלה לא יישנו". 

הרשות השופטת: "רק איכות המועמד קובעת"

תגובת הרשות השופטת: "דברי הפרשנות של המרואיינת אינם משקפים את התנהלות הדברים ביחס לשופטים החברים בוועדה לבחירת שופטים. אמת-המידה היחידה המנחה ואשר הנחתה תמיד את השופטים בוועדה לבחירת שופטים היא האיכות המקצועית של המועמד, והשופטים החברים בה אינם מתעלמים ממעשים לא ראויים כאשר אלה ידועים להם. השופטים החברים בוועדה פועלים על-פי שיקול-דעתם העצמאי תוך כיבוד החוק.

"הצורך להגיע להסכמות בין חברי הוועדה לבחירת שופטים מעולם לא הוסתר. הוא עומד בבסיסה של הוועדה לבחירת שופטים, אשר מורכבת מגורמים שונים אשר לא פעם חלוקים ביניהם. הדבר מתבטא, בין השאר, במכתבה של נשיאת בית המשפט העליון דאז מרים נאור לשרה שקד מנובמבר 2016 שהובא לידיעת הציבור:

"הנחת ההצעה לשינוי הרוב הנדרש בוועדה בעיתוי הנוכחי מהווה בנסיבות העניין משום 'הצבת אקדח על השולחן'... מצב דברים זה אינו מאפשר לנו, שופטי העליון החברים בוועדה, להמשיך עמך במהלך של התייעצויות וניסיון מוקדם להגיע להסכמות. לא ניתן לפעול בדרך זו שעה שכללי ההכרעה עשויים להשתנות 'תוך כדי תנועה'... אין בכוונתנו להמשיך עמך לעת הזו בהידברויות ובהתייעצויות מוקדמות בנוגע לגיבוש רשימת המועמדים ובנוגע להסכמות אפשריות. כל אחד מאיתנו יפעל במסגרת הוועדה לבחירת שופטים באופן ענייני ועל-פי החוק".

*** חזקת החפות: ההליכים המשפטיים בעניינם של אפי נוה ואתי כרייף הם בעיצומם. השניים מכחישים את המיוחס להם, ועומדת להם זכות החפות.

עוד כתבות

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע שיוגבל לפי מדרגות מקסימליות ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מירבי

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

אחרי שהפסידה 1.6 מיליארד שקל בשלוש שנים - פתאל חזרה לרווח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

החברה שביטלה עסקת רכישת דירות ב־97 מיליון שקל והשיא של רפאל

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: רפאל מסכמת שנה עם שיא בהכנסות ובצבר ההזמנות, הרווח של מיטרוניקס בירידה ומשק אנרגיה עברה לרווח של 1.6 מיליון שקל בזכות פרויקט יכיני, אזורים Living ביטלה רכישת 48 דירות בפרויקט בבני ברק וחברת הביטוח איילון עברה לרווח ● מדור חדש

עובדי חברת הביומד גמידה סל / צילום: איל יצהר

חברת הביומד גמידה סל תהפוך לפרטית ותפטר 25% מהעובדים

קרן הייברידג' משתלטת על גמידה סל באמצעות המרת אג"ח ותהפוך אותה לחברה פרטית ● מנכ"ל החברה אבי ג'נקינס: "החיפוש שלנו אחר חלופה אסטרטגית לא הניב תוצאות" ● המניה צונחת ביותר מ-80%

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

שופט בית המשפט העליון חאלד כבוב / צילום: שלומי יוסף

נציב התלונות על השופטים מצא תלונה נגד השופט חאלד כבוב כמוצדקת

בשנת 2019 השופט חאלד כבוב נתן שתי החלטות, במסגרת בקשות לצווים במעמד צד אחד, הקשורות לתיק בו ארבעת ילדיו היו מעורבים בעקיפין ● הנציב אורי שהם ציין כי תמוה שכבוב לא ידע על הדבר, שכן שמותיהם הופיעו בחלק מנספחי התיק, אך כבוב טען כי הנתונים נמצאו בשולי הנספחים, שכללו 200 עמודים

שר האנרגיה אלי כהן (משמאל) בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין ג'ורג' פפנסטאסיו / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

מתעלמת מטורקיה: ישראל מקדמת את חיבור רשת החשמל עם קפריסין ויוון

בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין, ג'ורג' פפנסטאסיו, דן שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן בנוגע לשיתוף פעולה בתחום האנרגיה ● השניים סיכמו כי פרויקט הכבל החשמלי התת-ימי שיחבר את רשת החשמל של ישראל לקפריסין וממנה ליוון, ואל רשת החשמל האירופית, יקודם בעדיפות גבוהה

תוכנית בת גלים / הדמיה: דרמן ורבקל אדריכלות

1,300 דירות במקום בסיס חיל הים בחיפה

תוכנית 'בת גלים' להקמת שכונה חדשה אושרה בוועדה המחוזית חיפה ● הרשויות שיכולות לקבל תמיכה מהרשות להתחדשות עירונית ● וגם: מאות יחידות דיור חדשות בגליל המערבי ● חדשות הנדל"ן

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים תפסה מסמכים של שני עורכי דין וחטפה ביקורת חריפה משופטי העליון

במסגרת חקירה קיבל פקיד שומה חקירות מבית משפט השלום צו חיפוש במשרד של שני עו"ד ● השניים טענו שהמסמכים נתפסו על ידי צו של בית משפט השלום בהליך פלילי, אבל רשות המסים העבירה את הערעור שלהם לביהמ"ש המחוזי בהליכים אזרחיים ● ביהמ"ש העליון פסק כי רשות המסים לא יכולה לזגזג בין הליך פלילי לאזרחי

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

עדי, עפרה ועירית שטראוס / צילום: אוסף פרטי

ילדיו של מיכאל שטראוס מוכרים מניות של החברה ב-327 מיליון שקל

שלושת ילדיו של מיכאל שטראוס, עפרה, עדי ועירית, מוכרים כ-4% ממניות שטראוס ● המכירה מגיעה לאחר שביולי אשתקד רכשו השלושה 24% מהקבוצה מילדיה של רעיה שטראוס בן דרור, אחותו של מיכאל

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

מערכת יירוט הרחפנים של אלביט ומל"טים סיניים מול ישראליים בצפון אפריקה

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

כספים הוקפאו, אבל מבחינת המדינה ניתן להפקיד בסלייס חיסכון לילדים

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: קיסטון מציגה תוצאות חזקות בזכות אגד, הרווח הנקי של רציו ירד ל-127 מיליון דולר, אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, וכלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס ● מדור חדש

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?