גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אל תשתפו בכל הכוח: הפיד שלכם מוצף פייק ניוז על הקורונה - ככה תדעו לזהות אותו

על רקע מגפת הקורונה, גל ידיעות כוזבות מציף את הרשתות החברתיות: בצל הוא תרופת פלא, בקרוב ישתילו לכולם שבב תת-עורי וגם יקליטו את כל שיחות הטלפון ● המשרוקית של גלובס ומכון דוידסון יצאו להפריך את הפייק ניוז

פעולות חיטוי במודיעין / צילום: Ariel Schalit, Associated Press
פעולות חיטוי במודיעין / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

כאילו שההנחיות המחמירות של משרד הבריאות לא היו מלחיצות מספיק, המוני ישראלים קיבלו ביממות האחרונות ישר לסלולרי את ההודעה המבהילה הבאה: "היום בשעה 23:00 ועד השעה 5:00 בבוקר, מסוקים ירססו תרופות לחיטוי. יש לסגור חלונות ומרפסות, ואי-אפשר להיות ברחוב אחרי 23:00. דווח מיחידה צבאית". בימים הבאמת-טרופים האלה קל להאמין אפילו לסיפור כזה, והידיעה נעשתה ויראלית עד כדי כך שדובר צה"ל מיהר לפרסם הכחשה רשמית. אבל לשמועות שווא יש כושר הישרדות שגובר לא פעם על מאמצי המניעה והבלימה.

זהירות, זה ויראלי

השמועה על מסוקי הריסוס המדומים היא דוגמה אופיינית לגל של ידיעות כוזבות שמציפות את הרשתות החברתיות על רקע משבר הקורונה. ייתכן מאוד שגם אתם נחשפתם לאחת מהן, ואולי אפילו תהיתם אם יש בה ממש. האם חשיפה לשמש מסייעת למנוע את המחלה? האם הממשלה הודיעה שהיא תקליט את שיחות הטלפון שלכם? האם לכל המפוטרים מגיע לקבל 70% משכרם כדמי אבטלה? זה רק קצה-קצהו של קרחון השמועות.

לשמועות רשת יש כמה מאפיינים בולטים: הן מתפשטות במהירות, עוברות שינויים ומוטציות, וקשה מאוד למצוא את מקורן. כל זה מזכיר מאוד את התפשטות המגפה עצמה. ואכן, מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי טדרוס אדהנום גברייזוס הזהיר כבר לפני חודש כי "אנחנו נלחמים לא רק באפידמיה: אנחנו נלחמים ב'אינפו-דמיה' - מגפה של מידע כוזב". המונח הזה, "אינפודמיה", הפך במהרה למטבע לשון שגור בשיח העולמי על הקורונה.

הנטייה המסוכנת של מידע כוזב להתפשט כמו וירוס מופיעה במלוא תפארתה בפוסט שפושט בפייסבוק ממש ברגעים אלה, ובו עצה רפואית: בצל הוא "תרופת הפלא לקורונה". הטקסט מסביר ש"בצלים סופגים בקטריות, וזו הסיבה שהם כל-כך יעילים במניעת הצטננות ושפעת". בהמשך מובאים כמה סיפורים שתומכים לכאורה בטענה הזאת: אחד מהם מדבר על רופא שכבר ב-1919, בימי השפעת הספרדית, התוודע לסגולות הריפוי של הבצל. הוא מצא כביכול משפחה שהמגפה פסחה עליה בזכות בצל מקולף. סיפור אחר הוא על חולה בדלקת ריאות שבצל חתוך שהונח לידו בלילה שיפר את מצבו.

כמו אגדות העם בימי הביניים, הפוסט הזה צץ בגרסאות שונות, בשינויים ובתוספות. המקור שלו כלל לא בישראל וגרסאות קודמות שלו עסקו בכלל בקשר בין בצל לשפעת - שנגרמת בפועל מנגיף שונה מקורונה - והופרכו מזמן. בודקי העובדות של הארגון האמריקאי Snopes הצביעו על השגיאות בטקסט דומה עוד ב-2009. ב-2018 הסיפור חדר להודו, שם נאבקו בו בודקי העובדות של ארגון Vishvas. בראשית משבר הקורונה הוא התפרץ ברשתות באוסטרליה והופרך בידי הבודקים של סוכנות הידיעות המקומית AAP. כעת נמצא מישהו שייבא אותו לישראל.

"סיפור הבצל והשפעת הוא סיפור ישן שמקורו במכתב שרשרת שמסתובב כבר שנים ברשת, וכולו שטות מוחלטת" - מסבירים אנשי מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע שמסייעת למשרוקית של "גלובס" בבדיקת טענות מן השדה המדעי. בכתבה מתגלגלת שבה הם מנתחים שמועות וואטסאפ מפוקפקות בעניין הקורונה, הם מונים בין השאר את השגיאות הבאות: בצל לא סופח חיידקים, ובוודאי שלא נגיפים כמו הקורונה החדש; אי-אפשר לראות את נגיף השפעת במיקרוסקופ האור שהיה קיים ב-1919; ונגיפים הגורמים למחלות בבני אדם לא מדביקים צמחים.

שלושה סוגים של שמועות רפואיות

ד"ר ארז גרטי, ראש תחום תקשורת המדע במכון דוידסון, כבר יודע לתת סימנים בפרסומים המטעים האלה. סוג אחד, שאליו שייך פוסט הבצל, הוא טענות ישנות על שפעת שעברו "אדפטציה" לתנאים של משבר הקורונה, כמו מין ביולוגי שמתאים את עצמו לסביבה חדשה. סוג שני הוא עלילות קונספירציה שמובאות בשם מדליפים סינים, למשל רופאים, שנחשפו כביכול להתפרצות המגפה בסין. סוג שלישי הוא ציטוטים של רופאים מחו"ל שקיבלו חיים חדשים, וגדושים לפעמים בשגיאות וסילופים.

ד"ר ארז גרטי  / צילום: מכון דוידסון

לא תמיד השגיאות נעשות בזדון. הודעה אחת שרצה בוואטסאפ מציגה אוסף המלצות להתמודדות עם הקורונה שחיבר וירולוג בשם ג'יימס רוב. נכתב שם בין השאר שהנגיף יכול להדביק רק תאי ריאה, שכדאי להשתמש במסכות כירורגיות חד פעמיות, ועוד. ההודעה אותנטית, אבל לפי גרטי "לא מדויקת בלשון המעטה". בודקי העובדות של Snopes הצליחו, באופן חריג, להגיע למקור ההודעה - רוב עצמו. הוא כתב את ההודעה למשפחתו ולא התכוון שתופץ, ובינתיים התגלה מידע חדש. לדוגמה, נגיף הקורונה החדש יכול בהחלט להדביק תאים מסוגים אחרים. רוב גם הציע למצוץ סוכריות אבץ מתוך מחשבה שהדבר יסייע בדומה למחלות נגיפיות אחרות, אך אין לכך, כרגע, שום ביסוס במקרה של קורונה.

גם מחוץ להקשר הרפואי יש בהודעות ויראליות רבות גרעין של אמת, שמסביבו מעטה עבה של הבלים מזיקים. זו אחת הסיבות שאנשים נוטים להאמין להן. חיטוי ערים שלמות במסוקים אמנם לא הוכרז, אבל בעיר מודיעין אכן רוססו ביום ג' אזורים נרחבים בשכונת קייזר (אבני חן) שבה התגלו תשעה חולים. אתר העירייה הודיע לתושבים כי אגף ביטחון ושירותי חירום החלו לחטא מרחבים ציבוריים בסיוע כיבוי אש והמשטרה, וביקש מהם לא להימצא בחוץ בזמן הפעולה.

צעדים חריגים הולידו גרסאות מעוותות

גם צעדים חריגים אחרים שהממשלה מכריזה עליהם הצמיחו שמועות מעוותות. אחד מקוראי המשרוקית שלח לנו דיווח בפייסבוק על "שבב תת-עורי" שיושתל בחולי קורונה למטרות מעקב. ראש הממשלה בנימין נתניהו אכן הודיע שישראל תפעיל טכנולוגיה מתקדמת כדי לעקוב אחרי התפשטות המגפה, והממשלה אישרה צעדי חירום שיאפשרו מעקב דיגיטלי, שעדיין לא ברור מה טיבו. אבל בשום מקום לא הוזכר שבב תת-עורי.

שמועה אחרת שנולדה כנראה מאותו גרעין-אמת דילגה במהירות הסלולר בין קבוצות וואטסאפ בארץ: "שימו לב, החל ממחר - כללים חדשים לתקשורת. כל רשומות שיחות הטלפון מוקלטות. כל ההודעות והשיחות בוואטסאפ מוקלטות" - וכן הלאה והלאה. אחת הנשים שנחשפו להודעה הזאת ולא היו משוכנעות שהיא מופרכת, היא מירה. "אני נמצאת בהרבה קבוצות וואטסאפ", היא סיפרה לנו. "אחת מהן מונה יותר מ-120 נשים. לך תדע". איך מתייחסות שאר חברות הקבוצה להודעות דומות? "אנחנו מעבירות ומסיימות בסימן שאלה. אבל לא נכנסות להיסטריה".

גרטי עצמו מספר שאפילו הוא מקבל הודעות דומות בקבוצות וואטסאפ משפחתיות. לדבריו, זה המקור הפורה ביותר למעקב אחרי שמועות ברשת. ההצפה הגיעה לממדים כאלה, שפעילי מכון דוידסון לא יכלו להשתלט על מבול השאלות שזרמו לקבוצת הפייסבוק שהמכון מנהל - "זה נכון?" הם גייסו מתנדבים חדשים, דוקטורנטים, שיסייעו לציבור מוכה הוואטסאפ להפריד בין פייק ובין ניוז.

השמועות עושות להן כנפיים

"גרטי מוצא עוד קרבה מרתקת בין ההתפשטות של שמועות ושל מגפות. מאחר ששפעת היא מחלה שמתפשטת בעיקר בחורף, ובכל חורף ממתפרצים זנים שונים שמצריכים פיתוח חיסונים שונים, אפידמיולוגים בחצי הכדור המערבי נוהגים לשאת עיניים לחצי כדור הדרומי, למשל אוסטרליה - שהחורף שלה מקביל לקיץ שלנו. כך הם מיטיבים להתכונן מראש להגעת הזנים החדשים. שיטה דומה מאפשרת לחזות "שמועות קורונה", שלעתים קרובות מגיעות לישראל מעבר לים, ממש כמו הנגיף עצמו".

דוגמה חמה מהתנור. בודקי עובדות במדינות אחרות התמודדו בשבועות האחרונים עם תיאוריה ויראלית חדשה, שלפיה מחלת COVID-19 כלל לא נגרמת מנגיף: היא תוצאה של קרינה סלולרית בטכנולוגיית הדור החמישי, 5G. ניחשנו שהשמועה תעשה במהרה עלייה, ואכן בימים האחרונים מועבר בקבוצות וואטסאפ בישראל סרטון שמציג כל מיני "ראיות" שהקורונה אינה אלא מזימה זדונית לפגוע בנו שרקמו כוחות חובקי עולם (נטפליקס הוא אחד מהם). גרסאות מתורגמות אחרות מצאנו גם בפייסבוק. לעלילה הזאת כמובן אין רגליים, אבל יש לה המון אצבעות של "נשאים" שלוחצים על כפתור השיתוף בטלפון ובמחשב.

שום ולימון הם לא התרופה הבאה

הנה עוד כמה שמועות-וואטסאפ משדה הרפואה שאנשי מכון דוידסון יירטו בשבועות האחרונים.

"מים עם לימון מרפאים קורונה". לא נכון: הוספת פרוסות לימון לתוך כוס מים חמים היא לא התרופה הבאה נגד נגיף הקורונה (וגם לא נגד סרטן). המחקרים מלמדים שתוספת ויטמינים לא מונעת כנראה מחלות נגיפיות של דרכי הנשימה דוגמת הצטננות, אלא אם כן אתם ספורטאים אולימפיים. אכן, מחקרים מסוימים הראו שנטילת ויטמין c עשויה לקצר בשעות ספורות את משך ההצטננות (שהיא מחלה קלה בהרבה מקורונה). בניגוד לניסוחים הכאילו-מדעיים בהודעה המקורית, אין דבר כזה "ויטמין C ממקורות טבעיים". ההבדל היחיד בין החומצה האסקורבית (הידועה בשם ויטמין C) שבלימון ובין זו הנמצאת בטבליות המסחריות הוא הריכוז של החומר הפעיל, והמחיר.

"שום מרפא קורונה". גם זה לא נכון: אין בסיס לטענה כי אכילת שום (או שתייה שלו מבושל במים) מועילה כנגד נגיף הקורונה החדש. חוקרים מצאו שתוצרי הפירוק של התרכובת האורגנית אליצין, המצויה בשום, פעילים נגד סוגים מסוימים של חיידקים ופטריות הגדלים בתנאי מעבדה. אך למרות זאת, לא הוכח כי צריכה של שום לבדה יכולה להוות טיפול נגד נגיפים בכלל, ונגד נגיף הקורונה בפרט.

"האפליקציה של משרד הבריאות תספר לכם אם יש חולים ברחוב שלכם". בימים האחרונים מתרוצצת בוואטסאפ הודעה שמזמינה את הקוראות והקוראים לבדוק אם יש בסביבתם אנשים חולים, באמצעות קישור מפה אינטראקטיבית באינטרנט. המפה אמיתית: משרד הבריאות מציג בה מתי והיכן שהו אנשים שאובחנו כחולי קורונה, כדי לעזור לכם לדעת אם אתם אמורים להיות בבידוד. אבל המפה לא מתיימרת להציג מידע ממצה על חולי הקורונה בכל רחוב ורחוב, ובמשרד מקפידים לסייג: "מידע הכלול במפה הוא למטרות כלליות ולמתן מידע ראשוני בלבד, אינו בהכרח שלם, וייתכן יחולו בו אי דיוקים". בקיצור - אם אתם משתפים את המפה הזאת, אל תוסיפו הבטחות-שווא.

"קורונה גורמת למחלת פיברוזיס". לא נכון. "זו הודעה שביקשו מאיתנו לבדוק, והיא שקרית ומפחידה", מבהירים במכון דוידסון. "נגיף קורונה החדש אמנם דוגר במשך כמה ימים (14-2) לפני הופעת תסמינים, אבל אין שום עדות לתופעת הלייפת (פיברוזיס) בהקשר של המחלה. לפעמים מתפתחת דלקת ריאות אבל זה משהו אחר לחלוטין". על ההמלצה לשתות המון מים, שחוזרת בהודעות אחרות, הם אומרים: "לשתות ולנשום בהחלט כדאי, אבחון עצמי בדרכים מפוקפקות לא כדאי. שתיית מים לא תמנע הידבקות בנגיף. הנגיף נכנס דרך הפה, האף והעיניים, ושתיית מים לא תגן עלינו במאומה. אחרי ההדבקה הנגיף נמצא בתוך התאים, ושום כמות של מים לא תשטוף אותו משם".

עצות להתמודדות עם פוסטים מפוקפקים

אם נעשה כמעשה האפידמיולוגים ונתבונן בהסתעפות ה"אינפודמיה" במדינות זרות, נוכל לנחש שעוד הרבה שמועות יצירתיות על מרפא לקורונה יגיעו אלינו בקרוב. ואולי כבר הגיעו, ואנחנו לא שמנו לב? הנה רשימה חלקית של דברים ש"הורגים קורונה", לפי תיאורים פסאודו-מדעיים שבודקי העובדות של AFP הצרפתית מצאו בעולם: חליטת ג'ינג'ר, מים חמים, תמיסה של חלקיקי כסף (שיקוי מסוכן ששייך לרפואה של ימי הביניים), עצירת הנשימה לעשר שניות, אפר וולקני, תרופה נגד מלריה בשם כלורוקין-פוספט, ויטמין D, עשבי מרפא מסין, תמיסת מלח, וכמובן - קנאביס. גם השמועה ששמש ומשקאות חמים מחסלים את הנגיף מסרבת למות, אף על-פי שהקורונה הגיעה גם למדינות חמות, ושגוף האדם שבתוכו הנגיף מתקיים היא כמעט קבועה, בלי קשר למשקאות שאנחנו שותים.

נסיים בכמה כללים פשוטים שגרטי חולק מניסיונו בהתמודדות עם פוסטים מפוקפקים. (1) לחשוד במה שנשמע כמו גוגל טרנסלייט; (2) לחשוד בסימני קריאה ואימוג'י, מקורות רציניים לא משתמשים בהם; (3) לא לסמוך על הודעות שמתיימרות לבוא "ממשרד הבריאות" ומגורמים דומים - לבדוק באתרים הרשמיים (ראו רשימה בעמוד); (4) אם יש לך זה ניחוח קונספירטיבי כנראה שזה לא נכון. בעידן של היום קשה מאוד להסתיר מידע בהיקפים כאלה; (5) המסר מסובך ואתם לא מסוגלים לשפוט? אל תשתפו, תמחקו".

בקיצור, אם נדבקתם בפייק - אל תדביקו אחרים. יחד נעצור את האינפודמיה. 

נתקלתם במידע המעורר חשד, נראה מוגזם, לא אמין או מסולף, מוזמנים לשלוח אלינו לכתובת hamashrokit@globes.co.il

לא להאמין לכל אחד

משרד הבריאות
כאן תוכלו למצוא את ההנחיות והמידע הרשמי, בלי להישען על מתווכים. המשרד מרכז את כל המידע על הקורונה בעמוד מיוחד באתר האינטרנט שלו. אזהרות מהודעות וואטסאפ מזויפות מופיעות בערוץ הטלגרם של המשרד, שנגיש מכל מחשב.
איך מגיעים? חפשו בגוגל "משרד הבריאות קורונה", "קורונה טלגרם משרד הבריאות"

מכון דוידסון
אתר הארגון, שהוא הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, מציג שפע מידע מדעי על הקורונה. כתבה שמתעדכנת מדי יום מסבירה את השגיאות בוואטסאפים נפוצים, ויש גם קבוצת פייסבוק בשם "זה נכון?" שבה דוקטורנטים יעזרו לכם להבין אם ההודעות שקיבלתם מפוקפקות. איך מגיעים? גגלו "עושים סדר בשמועות", "עדכוני קורונה"

צה"ל
אם קראתם שמועה חשודה על פעילות של כוחות הביטחון בעניין הקורונה ואכיפת ההגבלות הקשורות בה, מומלץ לבדוק את הסמכות הרשמית - דובר צה"ל. הדובר מפרסם בקביעות הכחשות של הודעות מזויפות.
איך מגיעים? גגלו "משרתי צה"ל - עדכוני קורונה"
https://www.idf.il/101408

סוכנות AFP (באנגלית)
יחידת בדיקת העובדות של סוכנות הידיעות הצרפתית נלחמת בשמועות מאז תחילת המשבר, ובאתר שלה תמצאו אוסף עצום של בדיקות על שמועות שהופצו במדינות שונות בעולם. בין היתר, הצוות הפקיסטני של היחידה יירט לאחרונה שמועת-שווא שלפיה הישראלים "פיתחו חיסון" לקורונה.
איך מגיעים? גגלו "AFP corona myths"

המוסד לביטוח לאומי
שני מאפיינים בולטים של משבר הקורונה בשבוע האחרון הם יציאה המונית של עובדים לחופשה ללא תשלום ועלייה בשיעור האבטלה. במוסד לביטוח לאומי מתמודדים עם מידע מסולף שישראלים מפיצים בנושא, כגון קביעה מופרכת שדמי האבטלה עומדים תמיד על 70% משכר העובדת.
איך מגיעים? חפשו "ביטוח לאומי" בטלגרם

לקריאה נוספת:

מכון דוידסון - "נגיף הקורונה: לעשות סדר בשמועות"

מכון דוידסון - "זה נכון?", קבוצת פייסבוק להתייעצות על פרסומי קורונה

משרד הבריאות - ערוץ טלגרם מיוחד לעדכוני קורונה

ביטוח לאומי - ערוץ טלגרם עם עדכוני קורונה

בודקי העובדות של AFP - כל הבדיקות בנושאי קורונה (באנגלית)

עוד כתבות

איימן עודה / צילום: גיל אליהו, ג'יני

אוצר מלים: איימן עודה חושב שאת הדברים הטובים ביותר השגנו בעזרת מאבקים

ח"כ איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת, מסביר מדוע הוא כל-כך אוהב את המילה "מאבק"● מתוך פרויקט "אוצר מילים" – מאה ישראלים בוחרים את המילה האהובה עליהם ביותר בעברית

מנכ"ל תנובה, אייל מליס

תנובה תובעת את ויליפוד על העתקת אריזה של גבינת עמק

תנובה טוענת הן להפרת זכויות הקניין הרוחני שלה, בשל זהות האריזות, והן להטעיית הצרכן, כשהמוצר המשווק על ידי ויליפוד אינו גבינה מגורדת, אלא מוצר על בסיס חלב ושומן צמחי ● חברת המזון הגדולה בישראל מבקשת בתביעה צו מניעה ופיצוי כספי של 2.6 מיליון שקל

בניית הסכר באתיופיה, אוקטובר 2019. הממשלה מבקשת לחבר את כל 
110 מיליון תושביה 'לאספקת חשמל סדירה
צילום: רויטרס

הוויכוח על מי הנילוס הכחול מצית אש ומלבה רוחות מלחמה בצפון אפריקה

התוכנית של אתיופיה להקמת סכר ענק על נהר הנילוס הכחול מאיים על שלום האזור כולו ● מצרים הודיעה כי ביטחון האזור כולו בסכנה אם יימנעו ממנה המים שמובטחים לה על פי הסכמים בינלאומיים ● "מיליונים יהיו נכונים לצאת למלחמה עם מצרים", הגיב ראש ממשלת אתיופיה שקיבל נובל לשלום באחרונה

מפגינים מול המשטרה על המוות של ג'ורג' פלויד. מיניאפוליס, ארה"ב / צילום: John Minchillo, Associated Press

המחאה נגד הרג העצור השחור מחריפה: המשמר הלאומי נפרס במיניאפוליס

מאות חיילים הוזעקו לסייע בשמירה על הסדר לאחר שתחנת משטרה נפרצה והוצתה ביום השלישי למהומות שפרצו עקב התיעוד של שוטר לבן חונק למוות את ג'ורג' פלויד ● המחאות הפכו לאלימות גם בקולורדו וקנטאקי ● טראמפ כינה את המפגינים "בריונים" והוסיף: "מבזים את זכרו"

מוצרי חלב, סופרמרקט / צילום: תמר מצפי

מלחמות החלב: תנובה יוצאת במבצע חריג בהיקפו כדי להתחרות ראש בראש עם שטראוס

במסגרת המבצע תציע תנובה כי בכל רכישה של 8 מוצרי חלב מתוצרתה, יקבל הלקוח שני מוצרים חינם – הזולים מתוך העשרה ● המבצע שיתקיים בכל נקודות המכירה ברחבי הארץ יתקיים החל מ-1 ביוני ועד 19 לחודש

הרחוב הישראלי שוקק בימי קורונה, לאחר שחרור ההגבלות / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

64 חולים חדשים ביממה האחרונה: "מספרי החולים מטרידים פחות מהמחסור במידע"

מספר החולים החדשים בקורונה אמנם עלה בימים האחרונים, אך הוא עדיין רחוק מהקו האדום שהציבה הממשלה ● פרופ׳ חגי לוין: ״חסר מידע מסקרים סרולוגיים שיאפשר להבין טוב יותר את נתוני ההדבקה והתחלואה״

יאיר לפיד / צילום: איל יצהר, גלובס

אוצר מלים: יאיר לפיד מסביר לילדים שלו שלהיות מאושר זו לא מטרה

ח"כ יאיר לפיד (יש עתיד) מסביר מדוע הוא כל-כך אוהב את המילה "אהבה" ● מתוך פרויקט "אוצר מילים" – מאה ישראלים בוחרים את המילה האהובה עליהם ביותר בעברית

משה בר סימן טוב  / צילום: שלומי יוסף, גלובס

פרשנות: העלייה במספר החולים - האם המדינה התרשלה בצעדי החזרה לשגרה

בניגוד למדינות אחרות, שבהן הוסר הסגר באופן הדרגתי ובשילוב עם מערך בדיקות משמעותי, בישראל הוסר הסגר כמעט באחת ● איך בכל זאת היה ניתן לפעול אחרת?

טוויטר / צילום: שאטרסטוק

טוויטר משיבה מלחמה: חסמה את האפשרות לשתף ציוץ של טראמפ "שמאדיר אלימות"

בעקבות מצב החירום שהוכרז במיניאפוליס, צייץ טראמפ בטוויטר את נקודת מבטו על המצב, שהסתיימה במילים "הירי מתחיל". הרשת החברתית חסמה את הציוץ, פחות מיממה לאחר שטראמפ חתם על צו נשיאותי נגד הרשתות החברתיות

מירי רגב / צילום: בן חדד

אוצר מלים: לדעת מירי רגב האמונה נותנת לנו את הכוח להיות טובים

ח"כ מירי רגב, שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, מסבירה מדוע היא כל-כך אוהבת את המילה "אמונה" ● מתוך פרויקט "אוצר מילים" – מאה ישראלים בוחרים את המילה האהובה עליהם ביותר בעברית

ינון מגל ובן כספית / צילום: שלומי יוסף, אביב חופי

בן כספית וינון מגל מנסים לגשר על התהום האידיאולוגית. לא תמיד זה מצליח להם

כספית מתחרפן מ"הזחיחות ושביעות הרצון העצמית האינסופית של מגל" ● מגל חושב שלהעביר ביקורת על השמאל ועל התקשורת זה לא פחות חשוב מלבקר את ראש הממשלה ● הזוגיות הכי חמה ברדיו התיישבה על ספת הפסיכולוג של "אוף דה רקורד" ● האזינו לראיון המלא

מרגרטה וסטאייר / צילום: רויטרס - Eric Vidal

תום תקופת הקורונה ותחילת עונת החילוצים באיחוד האירופי

החילוצים מעלים שאלות מהותיות מבחינת התחרות באיחוד האירופי ● "יש סכנה לעיוות התחרות ההוגנת, והאטת ההתאוששות הכלכלית ביבשת" אמרה נציבת התחרות באיחוד

מרים נאור / צילום: מארק ישראל סלם - ג'רוזלם פוסט

אוצר מלים: מרים נאור מסבירה למה בחרה במילה שיוויון

השופטת בדימוס מרים נאור, לשעבר נשיאת ביהמ"ש העליון, מסבירה מדוע היא כל-כך אוהבת את המילה "שוויון"● מתוך פרויקט "אוצר מילים" – מאה ישראלים בוחרים את המילה האהובה עליהם ביותר בעברית

דפני ליף / צילום: אלעד מלכה

אוצר מלים: דפני ליף בטוחה שאפשר בדרך אחרת, מיטיבה

דפני ליף מסבירה מדוע היא כל-כך אוהבת את המילה "אפשר" ● מתוך פרויקט "אוצר מילים" – מאה ישראלים בוחרים את המילה האהובה עליהם ביותר בעברית

דירת  4 חדרים ברמלה ב–1.2 מיליון שקל - יד שנייה / צילום: יח"צ

בלי מעלית: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים ברמלה?

לדירה הוסיפו מרפסת בשטח 12 מ"ר, ויש לה חניה פרטית ● "הקונים חיפשו דירה במשך למעלה מארבע שנים והדירה הזו ענתה בדיוק לצורכיהם. העסקה נחתמה בעיצומה של המגפה"

בנימין נתניהו ובני גנץ בהשבעת הכנסת ה-35 / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

הגבלת תנועה והפגנות: בממשלה לא בטוחים שהקורונה מאחורינו ודורשים סמכויות מרחיקות לכת

רגע לפני כניסת החג הופץ להערות תזכיר חוק שיקנה לממשלה לקבל סמכויות מרחיקות לכת, בהכרזה פשוטה אחת: מצב חירום קורונה

מימין יגאל אונא, ראש מערך הסייבר; ראש המוסד יוסי כהן; ופרופ' איציק בן ישראל, ראש מרכז הסייבר באונ' ת

ראש מערך הסייבר הלאומי: נדרשת היערכות לאומית מול מתקפות הסייבר

יגאל אונא אמר את הדברים בכנס "סייברטק" בהשתתפות בכירים בעולם אבטחת המידע מרחבי העולם ● לדבריו, מתקפת הסייבר שיוחסה לאיראנים נגד מתקני שפכים בישראל היה גורמת לאסון לולא נמנעה ● "נזכור את החודש האחרון כנקודת שינוי בהיסטוריה של מלחמות סייבר מודרניות"

דונלד טראמפ / צילום: רויטרס

טראמפ חתם על צו נשיאותי נגד הרשתות החברתיות

תיוג ציוץ של טראמפ ככזה הדורש בדיקת עובדות הוביל לאסקלציה משמעותית ביחסיו עם טוויטר ופייסבוק ● הצו מטיל מגבלות על חופש הפעולה שלהן וחושף אותן לתביעות

הציוץ הגזעני של כתב גל"צ / צילום: צילום מסך

כתב גל"צ יובל שגב גרם לסערה בטוויטר ומחק את הציוץ

וגם: האסיפה השנתית של בעלי המניות בטבע תהיה השנה וירטואלית ● השיחה

יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק / צילום: גדעון לוין

הלקח שנלמד וזה שעדיין לא: כך זרמו (שוב) מיליארדים מהפנסיה שלנו אל יצחק תשובה

כעשור לאחר הקריסה של דלק נדל"ן ולמרות תמרורי האזהרה בצל עסקת נפט ענקית בים הצפוני, מחזיקי האג"ח שוב נקלעים למתיחות עם יצחק תשובה ביחס לאשראי שהעמידו לו ● גם לאחר שהמוסדיים הגיעו להבנות, הם עדיין נקלעו, שוב, למשבר ללא בטוחות וכמעט ללא אפשרויות