גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אל תשתפו בכל הכוח: הפיד שלכם מוצף פייק ניוז על הקורונה - ככה תדעו לזהות אותו

על רקע מגפת הקורונה, גל ידיעות כוזבות מציף את הרשתות החברתיות: בצל הוא תרופת פלא, בקרוב ישתילו לכולם שבב תת-עורי וגם יקליטו את כל שיחות הטלפון ● המשרוקית של גלובס ומכון דוידסון יצאו להפריך את הפייק ניוז

פעולות חיטוי במודיעין / צילום: Ariel Schalit, Associated Press
פעולות חיטוי במודיעין / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

כאילו שההנחיות המחמירות של משרד הבריאות לא היו מלחיצות מספיק, המוני ישראלים קיבלו ביממות האחרונות ישר לסלולרי את ההודעה המבהילה הבאה: "היום בשעה 23:00 ועד השעה 5:00 בבוקר, מסוקים ירססו תרופות לחיטוי. יש לסגור חלונות ומרפסות, ואי-אפשר להיות ברחוב אחרי 23:00. דווח מיחידה צבאית". בימים הבאמת-טרופים האלה קל להאמין אפילו לסיפור כזה, והידיעה נעשתה ויראלית עד כדי כך שדובר צה"ל מיהר לפרסם הכחשה רשמית. אבל לשמועות שווא יש כושר הישרדות שגובר לא פעם על מאמצי המניעה והבלימה.

זהירות, זה ויראלי

השמועה על מסוקי הריסוס המדומים היא דוגמה אופיינית לגל של ידיעות כוזבות שמציפות את הרשתות החברתיות על רקע משבר הקורונה. ייתכן מאוד שגם אתם נחשפתם לאחת מהן, ואולי אפילו תהיתם אם יש בה ממש. האם חשיפה לשמש מסייעת למנוע את המחלה? האם הממשלה הודיעה שהיא תקליט את שיחות הטלפון שלכם? האם לכל המפוטרים מגיע לקבל 70% משכרם כדמי אבטלה? זה רק קצה-קצהו של קרחון השמועות.

לשמועות רשת יש כמה מאפיינים בולטים: הן מתפשטות במהירות, עוברות שינויים ומוטציות, וקשה מאוד למצוא את מקורן. כל זה מזכיר מאוד את התפשטות המגפה עצמה. ואכן, מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי טדרוס אדהנום גברייזוס הזהיר כבר לפני חודש כי "אנחנו נלחמים לא רק באפידמיה: אנחנו נלחמים ב'אינפו-דמיה' - מגפה של מידע כוזב". המונח הזה, "אינפודמיה", הפך במהרה למטבע לשון שגור בשיח העולמי על הקורונה.

הנטייה המסוכנת של מידע כוזב להתפשט כמו וירוס מופיעה במלוא תפארתה בפוסט שפושט בפייסבוק ממש ברגעים אלה, ובו עצה רפואית: בצל הוא "תרופת הפלא לקורונה". הטקסט מסביר ש"בצלים סופגים בקטריות, וזו הסיבה שהם כל-כך יעילים במניעת הצטננות ושפעת". בהמשך מובאים כמה סיפורים שתומכים לכאורה בטענה הזאת: אחד מהם מדבר על רופא שכבר ב-1919, בימי השפעת הספרדית, התוודע לסגולות הריפוי של הבצל. הוא מצא כביכול משפחה שהמגפה פסחה עליה בזכות בצל מקולף. סיפור אחר הוא על חולה בדלקת ריאות שבצל חתוך שהונח לידו בלילה שיפר את מצבו.

כמו אגדות העם בימי הביניים, הפוסט הזה צץ בגרסאות שונות, בשינויים ובתוספות. המקור שלו כלל לא בישראל וגרסאות קודמות שלו עסקו בכלל בקשר בין בצל לשפעת - שנגרמת בפועל מנגיף שונה מקורונה - והופרכו מזמן. בודקי העובדות של הארגון האמריקאי Snopes הצביעו על השגיאות בטקסט דומה עוד ב-2009. ב-2018 הסיפור חדר להודו, שם נאבקו בו בודקי העובדות של ארגון Vishvas. בראשית משבר הקורונה הוא התפרץ ברשתות באוסטרליה והופרך בידי הבודקים של סוכנות הידיעות המקומית AAP. כעת נמצא מישהו שייבא אותו לישראל.

"סיפור הבצל והשפעת הוא סיפור ישן שמקורו במכתב שרשרת שמסתובב כבר שנים ברשת, וכולו שטות מוחלטת" - מסבירים אנשי מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע שמסייעת למשרוקית של "גלובס" בבדיקת טענות מן השדה המדעי. בכתבה מתגלגלת שבה הם מנתחים שמועות וואטסאפ מפוקפקות בעניין הקורונה, הם מונים בין השאר את השגיאות הבאות: בצל לא סופח חיידקים, ובוודאי שלא נגיפים כמו הקורונה החדש; אי-אפשר לראות את נגיף השפעת במיקרוסקופ האור שהיה קיים ב-1919; ונגיפים הגורמים למחלות בבני אדם לא מדביקים צמחים.

שלושה סוגים של שמועות רפואיות

ד"ר ארז גרטי, ראש תחום תקשורת המדע במכון דוידסון, כבר יודע לתת סימנים בפרסומים המטעים האלה. סוג אחד, שאליו שייך פוסט הבצל, הוא טענות ישנות על שפעת שעברו "אדפטציה" לתנאים של משבר הקורונה, כמו מין ביולוגי שמתאים את עצמו לסביבה חדשה. סוג שני הוא עלילות קונספירציה שמובאות בשם מדליפים סינים, למשל רופאים, שנחשפו כביכול להתפרצות המגפה בסין. סוג שלישי הוא ציטוטים של רופאים מחו"ל שקיבלו חיים חדשים, וגדושים לפעמים בשגיאות וסילופים.

ד"ר ארז גרטי  / צילום: מכון דוידסון

לא תמיד השגיאות נעשות בזדון. הודעה אחת שרצה בוואטסאפ מציגה אוסף המלצות להתמודדות עם הקורונה שחיבר וירולוג בשם ג'יימס רוב. נכתב שם בין השאר שהנגיף יכול להדביק רק תאי ריאה, שכדאי להשתמש במסכות כירורגיות חד פעמיות, ועוד. ההודעה אותנטית, אבל לפי גרטי "לא מדויקת בלשון המעטה". בודקי העובדות של Snopes הצליחו, באופן חריג, להגיע למקור ההודעה - רוב עצמו. הוא כתב את ההודעה למשפחתו ולא התכוון שתופץ, ובינתיים התגלה מידע חדש. לדוגמה, נגיף הקורונה החדש יכול בהחלט להדביק תאים מסוגים אחרים. רוב גם הציע למצוץ סוכריות אבץ מתוך מחשבה שהדבר יסייע בדומה למחלות נגיפיות אחרות, אך אין לכך, כרגע, שום ביסוס במקרה של קורונה.

גם מחוץ להקשר הרפואי יש בהודעות ויראליות רבות גרעין של אמת, שמסביבו מעטה עבה של הבלים מזיקים. זו אחת הסיבות שאנשים נוטים להאמין להן. חיטוי ערים שלמות במסוקים אמנם לא הוכרז, אבל בעיר מודיעין אכן רוססו ביום ג' אזורים נרחבים בשכונת קייזר (אבני חן) שבה התגלו תשעה חולים. אתר העירייה הודיע לתושבים כי אגף ביטחון ושירותי חירום החלו לחטא מרחבים ציבוריים בסיוע כיבוי אש והמשטרה, וביקש מהם לא להימצא בחוץ בזמן הפעולה.

צעדים חריגים הולידו גרסאות מעוותות

גם צעדים חריגים אחרים שהממשלה מכריזה עליהם הצמיחו שמועות מעוותות. אחד מקוראי המשרוקית שלח לנו דיווח בפייסבוק על "שבב תת-עורי" שיושתל בחולי קורונה למטרות מעקב. ראש הממשלה בנימין נתניהו אכן הודיע שישראל תפעיל טכנולוגיה מתקדמת כדי לעקוב אחרי התפשטות המגפה, והממשלה אישרה צעדי חירום שיאפשרו מעקב דיגיטלי, שעדיין לא ברור מה טיבו. אבל בשום מקום לא הוזכר שבב תת-עורי.

שמועה אחרת שנולדה כנראה מאותו גרעין-אמת דילגה במהירות הסלולר בין קבוצות וואטסאפ בארץ: "שימו לב, החל ממחר - כללים חדשים לתקשורת. כל רשומות שיחות הטלפון מוקלטות. כל ההודעות והשיחות בוואטסאפ מוקלטות" - וכן הלאה והלאה. אחת הנשים שנחשפו להודעה הזאת ולא היו משוכנעות שהיא מופרכת, היא מירה. "אני נמצאת בהרבה קבוצות וואטסאפ", היא סיפרה לנו. "אחת מהן מונה יותר מ-120 נשים. לך תדע". איך מתייחסות שאר חברות הקבוצה להודעות דומות? "אנחנו מעבירות ומסיימות בסימן שאלה. אבל לא נכנסות להיסטריה".

גרטי עצמו מספר שאפילו הוא מקבל הודעות דומות בקבוצות וואטסאפ משפחתיות. לדבריו, זה המקור הפורה ביותר למעקב אחרי שמועות ברשת. ההצפה הגיעה לממדים כאלה, שפעילי מכון דוידסון לא יכלו להשתלט על מבול השאלות שזרמו לקבוצת הפייסבוק שהמכון מנהל - "זה נכון?" הם גייסו מתנדבים חדשים, דוקטורנטים, שיסייעו לציבור מוכה הוואטסאפ להפריד בין פייק ובין ניוז.

השמועות עושות להן כנפיים

"גרטי מוצא עוד קרבה מרתקת בין ההתפשטות של שמועות ושל מגפות. מאחר ששפעת היא מחלה שמתפשטת בעיקר בחורף, ובכל חורף ממתפרצים זנים שונים שמצריכים פיתוח חיסונים שונים, אפידמיולוגים בחצי הכדור המערבי נוהגים לשאת עיניים לחצי כדור הדרומי, למשל אוסטרליה - שהחורף שלה מקביל לקיץ שלנו. כך הם מיטיבים להתכונן מראש להגעת הזנים החדשים. שיטה דומה מאפשרת לחזות "שמועות קורונה", שלעתים קרובות מגיעות לישראל מעבר לים, ממש כמו הנגיף עצמו".

דוגמה חמה מהתנור. בודקי עובדות במדינות אחרות התמודדו בשבועות האחרונים עם תיאוריה ויראלית חדשה, שלפיה מחלת COVID-19 כלל לא נגרמת מנגיף: היא תוצאה של קרינה סלולרית בטכנולוגיית הדור החמישי, 5G. ניחשנו שהשמועה תעשה במהרה עלייה, ואכן בימים האחרונים מועבר בקבוצות וואטסאפ בישראל סרטון שמציג כל מיני "ראיות" שהקורונה אינה אלא מזימה זדונית לפגוע בנו שרקמו כוחות חובקי עולם (נטפליקס הוא אחד מהם). גרסאות מתורגמות אחרות מצאנו גם בפייסבוק. לעלילה הזאת כמובן אין רגליים, אבל יש לה המון אצבעות של "נשאים" שלוחצים על כפתור השיתוף בטלפון ובמחשב.

שום ולימון הם לא התרופה הבאה

הנה עוד כמה שמועות-וואטסאפ משדה הרפואה שאנשי מכון דוידסון יירטו בשבועות האחרונים.

"מים עם לימון מרפאים קורונה". לא נכון: הוספת פרוסות לימון לתוך כוס מים חמים היא לא התרופה הבאה נגד נגיף הקורונה (וגם לא נגד סרטן). המחקרים מלמדים שתוספת ויטמינים לא מונעת כנראה מחלות נגיפיות של דרכי הנשימה דוגמת הצטננות, אלא אם כן אתם ספורטאים אולימפיים. אכן, מחקרים מסוימים הראו שנטילת ויטמין c עשויה לקצר בשעות ספורות את משך ההצטננות (שהיא מחלה קלה בהרבה מקורונה). בניגוד לניסוחים הכאילו-מדעיים בהודעה המקורית, אין דבר כזה "ויטמין C ממקורות טבעיים". ההבדל היחיד בין החומצה האסקורבית (הידועה בשם ויטמין C) שבלימון ובין זו הנמצאת בטבליות המסחריות הוא הריכוז של החומר הפעיל, והמחיר.

"שום מרפא קורונה". גם זה לא נכון: אין בסיס לטענה כי אכילת שום (או שתייה שלו מבושל במים) מועילה כנגד נגיף הקורונה החדש. חוקרים מצאו שתוצרי הפירוק של התרכובת האורגנית אליצין, המצויה בשום, פעילים נגד סוגים מסוימים של חיידקים ופטריות הגדלים בתנאי מעבדה. אך למרות זאת, לא הוכח כי צריכה של שום לבדה יכולה להוות טיפול נגד נגיפים בכלל, ונגד נגיף הקורונה בפרט.

"האפליקציה של משרד הבריאות תספר לכם אם יש חולים ברחוב שלכם". בימים האחרונים מתרוצצת בוואטסאפ הודעה שמזמינה את הקוראות והקוראים לבדוק אם יש בסביבתם אנשים חולים, באמצעות קישור מפה אינטראקטיבית באינטרנט. המפה אמיתית: משרד הבריאות מציג בה מתי והיכן שהו אנשים שאובחנו כחולי קורונה, כדי לעזור לכם לדעת אם אתם אמורים להיות בבידוד. אבל המפה לא מתיימרת להציג מידע ממצה על חולי הקורונה בכל רחוב ורחוב, ובמשרד מקפידים לסייג: "מידע הכלול במפה הוא למטרות כלליות ולמתן מידע ראשוני בלבד, אינו בהכרח שלם, וייתכן יחולו בו אי דיוקים". בקיצור - אם אתם משתפים את המפה הזאת, אל תוסיפו הבטחות-שווא.

"קורונה גורמת למחלת פיברוזיס". לא נכון. "זו הודעה שביקשו מאיתנו לבדוק, והיא שקרית ומפחידה", מבהירים במכון דוידסון. "נגיף קורונה החדש אמנם דוגר במשך כמה ימים (14-2) לפני הופעת תסמינים, אבל אין שום עדות לתופעת הלייפת (פיברוזיס) בהקשר של המחלה. לפעמים מתפתחת דלקת ריאות אבל זה משהו אחר לחלוטין". על ההמלצה לשתות המון מים, שחוזרת בהודעות אחרות, הם אומרים: "לשתות ולנשום בהחלט כדאי, אבחון עצמי בדרכים מפוקפקות לא כדאי. שתיית מים לא תמנע הידבקות בנגיף. הנגיף נכנס דרך הפה, האף והעיניים, ושתיית מים לא תגן עלינו במאומה. אחרי ההדבקה הנגיף נמצא בתוך התאים, ושום כמות של מים לא תשטוף אותו משם".

עצות להתמודדות עם פוסטים מפוקפקים

אם נעשה כמעשה האפידמיולוגים ונתבונן בהסתעפות ה"אינפודמיה" במדינות זרות, נוכל לנחש שעוד הרבה שמועות יצירתיות על מרפא לקורונה יגיעו אלינו בקרוב. ואולי כבר הגיעו, ואנחנו לא שמנו לב? הנה רשימה חלקית של דברים ש"הורגים קורונה", לפי תיאורים פסאודו-מדעיים שבודקי העובדות של AFP הצרפתית מצאו בעולם: חליטת ג'ינג'ר, מים חמים, תמיסה של חלקיקי כסף (שיקוי מסוכן ששייך לרפואה של ימי הביניים), עצירת הנשימה לעשר שניות, אפר וולקני, תרופה נגד מלריה בשם כלורוקין-פוספט, ויטמין D, עשבי מרפא מסין, תמיסת מלח, וכמובן - קנאביס. גם השמועה ששמש ומשקאות חמים מחסלים את הנגיף מסרבת למות, אף על-פי שהקורונה הגיעה גם למדינות חמות, ושגוף האדם שבתוכו הנגיף מתקיים היא כמעט קבועה, בלי קשר למשקאות שאנחנו שותים.

נסיים בכמה כללים פשוטים שגרטי חולק מניסיונו בהתמודדות עם פוסטים מפוקפקים. (1) לחשוד במה שנשמע כמו גוגל טרנסלייט; (2) לחשוד בסימני קריאה ואימוג'י, מקורות רציניים לא משתמשים בהם; (3) לא לסמוך על הודעות שמתיימרות לבוא "ממשרד הבריאות" ומגורמים דומים - לבדוק באתרים הרשמיים (ראו רשימה בעמוד); (4) אם יש לך זה ניחוח קונספירטיבי כנראה שזה לא נכון. בעידן של היום קשה מאוד להסתיר מידע בהיקפים כאלה; (5) המסר מסובך ואתם לא מסוגלים לשפוט? אל תשתפו, תמחקו".

בקיצור, אם נדבקתם בפייק - אל תדביקו אחרים. יחד נעצור את האינפודמיה. 

נתקלתם במידע המעורר חשד, נראה מוגזם, לא אמין או מסולף, מוזמנים לשלוח אלינו לכתובת hamashrokit@globes.co.il

לא להאמין לכל אחד

משרד הבריאות
כאן תוכלו למצוא את ההנחיות והמידע הרשמי, בלי להישען על מתווכים. המשרד מרכז את כל המידע על הקורונה בעמוד מיוחד באתר האינטרנט שלו. אזהרות מהודעות וואטסאפ מזויפות מופיעות בערוץ הטלגרם של המשרד, שנגיש מכל מחשב.
איך מגיעים? חפשו בגוגל "משרד הבריאות קורונה", "קורונה טלגרם משרד הבריאות"

מכון דוידסון
אתר הארגון, שהוא הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, מציג שפע מידע מדעי על הקורונה. כתבה שמתעדכנת מדי יום מסבירה את השגיאות בוואטסאפים נפוצים, ויש גם קבוצת פייסבוק בשם "זה נכון?" שבה דוקטורנטים יעזרו לכם להבין אם ההודעות שקיבלתם מפוקפקות. איך מגיעים? גגלו "עושים סדר בשמועות", "עדכוני קורונה"

צה"ל
אם קראתם שמועה חשודה על פעילות של כוחות הביטחון בעניין הקורונה ואכיפת ההגבלות הקשורות בה, מומלץ לבדוק את הסמכות הרשמית - דובר צה"ל. הדובר מפרסם בקביעות הכחשות של הודעות מזויפות.
איך מגיעים? גגלו "משרתי צה"ל - עדכוני קורונה"
https://www.idf.il/101408

סוכנות AFP (באנגלית)
יחידת בדיקת העובדות של סוכנות הידיעות הצרפתית נלחמת בשמועות מאז תחילת המשבר, ובאתר שלה תמצאו אוסף עצום של בדיקות על שמועות שהופצו במדינות שונות בעולם. בין היתר, הצוות הפקיסטני של היחידה יירט לאחרונה שמועת-שווא שלפיה הישראלים "פיתחו חיסון" לקורונה.
איך מגיעים? גגלו "AFP corona myths"

המוסד לביטוח לאומי
שני מאפיינים בולטים של משבר הקורונה בשבוע האחרון הם יציאה המונית של עובדים לחופשה ללא תשלום ועלייה בשיעור האבטלה. במוסד לביטוח לאומי מתמודדים עם מידע מסולף שישראלים מפיצים בנושא, כגון קביעה מופרכת שדמי האבטלה עומדים תמיד על 70% משכר העובדת.
איך מגיעים? חפשו "ביטוח לאומי" בטלגרם

לקריאה נוספת:

מכון דוידסון - "נגיף הקורונה: לעשות סדר בשמועות"

מכון דוידסון - "זה נכון?", קבוצת פייסבוק להתייעצות על פרסומי קורונה

משרד הבריאות - ערוץ טלגרם מיוחד לעדכוני קורונה

ביטוח לאומי - ערוץ טלגרם עם עדכוני קורונה

בודקי העובדות של AFP - כל הבדיקות בנושאי קורונה (באנגלית)

עוד כתבות

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

הפגנה הקוראת לשוויון בנטל. בלי נתונים מסולפים / צילום: שב״פ sha_b_p@

אותה אוזלת היד מאפשרת למגזר גדול לא לשאת בנטל וחונקת אותנו בפקקים

משבר הגיוס הוא משבר המטרו: שניהם יחד הוא אותו כישלון תשתיות ענק, של התחבורה המקרטעת פה ושל יסודות המדינה המתפוררים אחרי 76 שנותיה ● הסטטוס קוו מת. הגיע הזמן להיפרד מפתרונות הישראבלוף

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"