גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה מבדיל את ישראל מאיטליה ואיך נראים המספרים של המרוץ להשטחת העקומה

נתוני בדיקות הקורונה בישראל בעלייה (האם זה מספיק), הסגר יוביל כנראה לסגר הדוק יותר (אבל האם זה קרה מספיק מוקדם), והאוכלוסייה הצעירה בישראל מבדילה אותנו מאיטליה (אבל המרוץ להשגת מכונות הנשמה חייב להימשך) • "גלובס" מנסה לענות על השאלות סביב התפשטות מגפת הקורונה

שמירה על מרחק זה מזה בישיבה בתחנת אוטובוס בתאילנד / צילום: Challinee Thirasupa, רויטרס
שמירה על מרחק זה מזה בישיבה בתחנת אוטובוס בתאילנד / צילום: Challinee Thirasupa, רויטרס

המאבק בהתפשטות מגפת הקורונה עלה השבוע מדרגה בישראל. מספר החולים ממשיך לטפס, וצעדי הבידוד החברתי החמירו. מדינת ישראל, מהמדינות הצפופות ביותר בעולם המערבי, מנהלת מרוץ נגד הזמן כדי להימנע מאפשרות של הדבקה המונית שמשמעותה ברורה: קריסה של מערכת הבריאות.

איפה עומדת ישראל מבחינת מהירות ההדבקה? כמות החולים חצתה רף של 2,000 חולים ביום רביעי וכמות המתים מהנגיף עומדת נכון ליום חמישי בצהריים על שמונה. אבל יותר חשוב - קצב ההכפלה עומד נכון ליום רביעי על 2.9, כלומר; בכל שלושה ימים, מספר החולים בארץ מכפיל את עצמו.

מספרי חולי הקורונה בישראל   / נתונים: משרד הבריאות

"כשמדברים על הכפלה בכל שלושה ימים, זה תהליך שקרה גם במדינות אחרות - ומעיד גם על העלייה במספר הבדיקות וייעול התהליך", אומר אורי לרנר, מנהל מקצועי של עמותת מדעת. "אנחנו מקווים שנראה בהמשך האטה, אבל כרגע אנחנו בשלב של גידול מעריכי. מספר החולים יילך ויגדל, ואנחנו עלולים להגיע למצב שבו מערכת הבריאות לא תוכל לעמוד בעומס. רק בעוד שבועיים נדע האם המהלכים של הסגר שננקטו השבוע הם אפקטיביים, ויש חשיבות מכרעת לשיתוף הפעולה של הציבור".

הפעולות שנקטה ישראל הן מדורגות, כאשר סגר מלא לא יושם באופן מיידי. המטרה הייתה לפעול באופן מידתי מול הציבור כדי שיוכל להסתגל למצב החדש ולקיים את הכללים הנדרשים להגנה על בריאותו. ביום רביעי הודקו ההנחיות, כאשר יציאה מהבית הותרה רק לצרכים הכרחיים והמשטרה הונחתה לאכוף את ההנחיות באמצעות קנסות. האם יש די בצעדים הללו? כאמור, רק בעוד שבועיים נוכל לדעת את התשובה לכך.
באוכלוסייה שלא נוקטת בצעדים מחמירים של בידוד חברתי, ההנחה היא שכל אחד מהנשאים מדביק שניים-שלושה בני אדם אחרים. כלומר, קבוצה ראשונית של 300 אנשים כבר הספיקה להדביק כ-750 אנשים נוספים, אשר גם להם לקח כשבועיים לפתח תסמינים, להיבדק, ובזמן זה, ללא ידיעתם, הדביקו עוד כ-1,875 אנשים. ככה עובדות מכפלות ההדבקה.

מספר הבדיקות: מי "זכאי" להיבדק והאם היעד ריאלי

גם מספר הבדיקות המבוצעות גדל השבוע בהתמדה, מ-3,095 בדיקות ביום ראשון, ועד 5,240 בדיקות ביום רביעי. בסך הכול עומד מספר הבדיקות הכולל עד היום על כ-35 אלף. האם מדובר במספר מספק של בדיקות, כלומר כזה שנותן מידע מהימן על מספר החולים באוכלוסייה? ראש הממשלה בנימין נתניהו הבטיח ביום שבת כי מספר הבדיקות בישראל יגיע בתקופה הקרובה לכדי 10,000 בדיקות ביום. גם ארגון הבריאות העולמי חוזר ואומר שהמפתח למאבק במחלה הינו בדיקות מרובות לצד בידוד וטיפול בחולים.
האם מרבית החולים "ייבאו" את המחלה לישראל? לפי נתוני משרד הבריאות, כמחצית מהחולים המאומתים התגלו כחולים לאחר שובם לארץ. בעניין הזה, לפחות, עדיין לא מתקיימת סגירה הרמטית של הגעה ממקומות נגועים - טיסות מחו"ל ממשיכות לנחות כאן כמו שראינו השבוע, בחלקן עם שיעור נשאים גבוה של הנגיף.

עלייה בכמות הבדיקות בישראל / אינפוגרפיק: משרד הבריאות

הקריטריונים המרכזיים של משרד הבריאות לבדיקת החולים הינם שובו של אדם מחו"ל, או מגע עם חולה מאומת. תמונת המצב בקהילה עדיין איננה בהירה מספיק, ובנוסף ייתכן כי ישנם חולים אסימפטומטיים רבים שכלל אינם מודעים לכך שנדבקו בנגיף. למרבה הצער, מקרים לא מאומתים וקריטריונים קשיחים לזכאים לבדיקות הובילו גם להדבקה של אנשי צוות בבתי החולים, כאשר יותר מ-3,000 אנשי רפואה נכנסו לבידוד לאחר מגע עם חולה מאומת.

בניגוד לעמדת משרד הבריאות, החליט השבוע מנכ"ל בית החולים הדסה פרופ’ זאב רוטשטיין לא להמתין - הוא הנחה לבדוק את אנשי הצוות בבית החולים. התמונה שהתגלתה: מתוך 596 נבדקים עד כה, 15 אנשי צוות התבררו כחולים. מצב שבו צוות רפואי גדול לא יוכל לבצע את עבודתו ב"תקופת השיא", עלול לפגוע משמעותית בתפקודה של מערכת הבריאות בזמנים קריטיים שייתכן שעוד לפנינו.

מכונות הנשמה: האם ממוצע הגיל משחק לטובת ישראל

האם יש ברשות ישראל מספיק מכונות הנשמה? מספר החולים באורח קשה עלה בישראל השבוע עם הגדילה במספר החולים. אך ישנו כאמור סיכוי גבוה יותר שחולים בעלי מחלות רקע ובעיקר חולים מבוגרים, יגיעו למצב קשה יותר, או למצב שבו הם זקוקים למכונות הנשמה. כמה מכונות הנשמה פנויות יש בישראל? דו"ח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שפורסם הבוקר, חושף כי בישראל ישנן 2,173 מכונות הנשמה, מתוכן כשליש (708) נמצאות בשימוש, עוד 28 לא תקינות ו-1,437 פנויות עבור חולים.

לדברי מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, משרד הבריאות פועל להשגת מכונות הנשמה נוספות, ולטענתו יש ברשות מערכת הבריאות 2,864 מכונות הנשמה.

"לזכותה" של ישראל משחקת כרגע העובדה כי מצבם של מרבית החולים, כ-2,500, הוא קל. בארץ, קבוצת הגיל שבה נמצאו הכי הרבה חולים מאומתים, היא 20-29. רק 11.5% מהאוכלוסייה היא מעל גיל 65, כך שייתכן כי ישראל תצליח להתמודד טוב יותר עם הנגיף והדרישה למכונות הנשמה.

באיטליה, לשם השוואה, האוכלוסייה מבוגרת - כ-23% מהאוכלוסייה הם מעל גיל 65, והגיל הממוצע של הנפטרים מהמחלה הוא 79.5.

חולים מאומתים לפי קבוצות גיל  בישראל

הזמן: האם ישראל פעלה מספיק מוקדם

אך ישנו לקח חשוב שבכל זאת כדאי ללמוד מאיטליה: חשוב לפעול לפני שבתי החולים מתחילים להתמלא בחולים, שכן לצעדים הננקטים לוקח זמן להשפיע, ולעיתים זה עלול להיות מאוחר מדי. גם אם הצעדים שננקטו השבוע נראים מחמירים מדי, השאלה הנשאלת היא - האם הגבנו מספיק מהר, והאם די בהם.

מדינת ישראל עדיין לא נמצאת במצב של סגר מלא. ראש הממשלה נתניהו הזהיר מפני מצב שבו נידרש להגיע לכך, "אם לא נראה שיפור מיידי". השאלה המרכזית היא מהו השיפור המיוחל. "אני שואל אותך ראש הממשלה, כרופא אפידמיולוג", תהה פרופ’ חגי לוין, יו"ר איגוד בריאות הציבור. "איך נדע שיש שיפור מיידי? מהי שיטת הניטור והערכת הפעולות? מהי התוכנית? ידוע על סמך האפידמיולוגיה שגם אם הצעדים עד כה היו יעילים, השיפור לא יהיה מיידי. אז אין מנוס?". לוין אומר כי "אמנם בתנאי אי-ודאות כל תוכנית שתיבנה עוד תשתנה. אבל הצגה לציבור של עקרונות תוכנית ותכנון סדור תיתן תחושת ביטחון, תגביר אמון ותגביר את ההיענות להנחיות".

בידוד מקיף: האם הסגר העולמי מוגזם

השבוע החלו הגרפים המשקפים את מספר החולים המאומתים בעולם לטפס במהרה, כאשר יותר מ-180 מדינות דיווחו על הימצאות המגפה בשטחן. בשבת עמד מספר החולים בעולם על כ-300 אלף, כעת אנחנו כבר מעל לחצי מיליון חולים.

המאבק הבינלאומי   / אינפוגרפיק: משרד הבריאות

באירופה החמירו מיום ליום השלטונות את המגבלות על הציבור, כשהמדינות השונות מבקשות למנוע שצף של חולים שיובילו לקריסת מערכות הבריאות, ומקוות לא "ללכת בעקבות איטליה". בארצות הברית, שם הממשל התעלם במשך זמן רב מהמגפה המתפשטת, ההתמודדות הלאומית עם משבר הקורונה תפסה השבוע תנופה אדירה - בתי ספר ומקומות עבודה הפסיקו לפעול, ריחוק חברתי ובידוד עצמי הפכו למרקם החיים הנוכחי של האמריקאים. גם מספר הבדיקות נסק, כשמדי יום מספר החולים גדל אקספוננציאלית, עד כדי גילוי של יותר מעשרת אלפים מקרים חדשים ביום בודד.

ארה"ב הגבירה השבוע את מספר הבדיקות, והתגלתה כמוקד התפרצות משמעותי, כאשר זינקה השבוע למקום השלישי בעולם במספר החולים המאומתים, וממשיכה לטפס בהתמדה.

האם אפשר להשוות בין המדינות? השוואה בין מקרים מאומתים במדינות היא מורכבת, שכן מדינות לא מבצעות מספיק בדיקות, וקשה לדעת מי לא בודקת מספיק ביחס למדינות אחרות. אך רצוי להסתכל על המגמות ולעקוב אחר הצעדים שמבצעות המדינות כדי לבלום התפשטות שתוביל לקריסת מערכות הבריאות ולמותם של רבים.

כאשר עוד ועוד אנשים נדרשים להסתגר בביתם לתקופה שאיננה תחומה בזמן - בניגוד לטבע האנושי, אזרחים שואלים את עצמם האם התגובה העולמית של סגר מתהדק על התושבים היא מוגזמת. האם אפשר להשבית לחלוטין את הכלכלה, באופן שישפיע בצורה גורפת על אזרחים רבים? המספרים בחלק מהמדינות מסתירים את מה שהמומחים חוששים ממנו - האצת התפשטות הווירוס תאמיר משמעותית, ועלולה לעלות בחיי בני אדם רבים אם לא תתבצע פעולה דרסטית.

כדי לבחון האם מדובר בצעדים קיצוניים, ניתן אולי להישיר מבט אל איטליה. היא ניסתה לגדוע את ההתפתחות הטראגית, ללא הצלחה. לפני כמה שבועות, ההתפרצות עוד נראתה סבירה ביחס למצב כעת; ב-4 במרץ נמנו 107 מיתות מקורונה באיטליה. אך הדברים הפכו גרועים בקצב מתגבר, כאשר ב-10 למרץ כבר ספרו 600 מתים. 

כל זאת כאשר איטליה לא הייתה פסיבית בהתנהלותה. ב-23 בפברואר הכריזה על עוצר בתריסר ערים בצפון המדינה, ועודדה את הציבור לבידוד חברתי. ב-4 במרץ, נסגרו בתי הספר, אך המספרים המשיכו לגדול. גם הסגר המלא שהוכרז ב-9 במרץ על המדינה כולה לא הצליח לעצור את קצב התמותה היומי.

מומחים מסין שהגיעו לאיטליה טענו שהעוצר היה צריך להיות אגרסיבי יותר, ושאיטליה נפגעה מהווירוס בשל צעדיה המתונים, האיטיים. המדינה ביצעה צעדים משמעותיים ויקרים, אך לחלוטין לא מספיקים כדי לעצור את קצב התפשטות המגיפה. וביתר אירופה - עוצר בספרד, עוצר בגרמניה, עוצר בצרפת - מדינות בהן מספר הנדבקים עולה משמעותית, אך עדיין לא ברור האם הן פעלו מהר יותר מהאיטלקים.

למה העדפנו שלא להיכנס למשחק התרחישים

מה אומר שיעור החולים בקורונה על העתיד? איך נראה שיפוע העקומה ואיך אנחנו לעומת ספרד או איטליה? ובכן, בשבועות האחרונים התרגלנו כולנו לאמוד שיפועים, לשמוע על טורים הנדסיים ולדמיין את עוצמת הקטסטרופה שעומדת לפתחנו.

האמת הלא-ממש משמחת היא - שהיכולת להסיק מסקנות מהנתונים הקיימים, ודאי ביחס לישראל אך גם ביחס לעולם, מוגבלת. נתחיל מישראל, משרד הבריאות מעדכן אמנם על מספר הנדבקים, הנפטרים ועל מספר הבדיקות ברמה יומית, אולם כול אחד מהנתונים האלה מתייחס לנקודה שונה על ציר הזמן. העומס הרב (וכשלים נוספים) מביא לכך שבדיקות רבות "תקועות" בצנרת במשך ימים. התוצאה היא שתמונת התפשטות המחלה לא משקפת את שיעור ההדבקה באופן מדויק לפי יום ביצוע הבדיקה. גם ביחס לנתונים העולמיים התמונה מורכבת, תלויה במספר הבדיקות בכל מדינה, מאפיינים דמוגרפיים, צעדים שביצעה המדינה ונתונים רבים נוספים.

למרות הכל, ומתוך רצון להעניק לקוראינו את התמונה המעודכנת ביותר של התפתחות המחלה, אנחנו מביאים כאן פילוח נתונים שאנו יכולים לעמוד מאחוריהם (בהתבסס על מקורות מידע רשמיים) ולהסיק מסקנות לגביהם.

בימים האחרונים מוצפים כלי התקשורת והרשתות החברתיות בהערכות שונות, לעתים סותרות ביחס לצפי במספר החולים בישראל. אין לנו רצון לייצר פאניקה. אנחנו ב"גלובס" לא חושבים שאנחנו יודעים לנבא את מספר החולים, אין בכוונתנו להתריע או להרגיע אלא פשוט לשקף את הדברים ולשאול את השאלות שחשוב להעלות, והכול בסיוע מומחים העוסקים בנושא. שנהיה בריאים.

עוד כתבות

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

רונית אשל, לירון ישראלי ושי כהן, בשיחה עם גלית חתן, גלובס / צילום: כדיה לוי

המומחים שקוראים: יש להגדיר יעדי ייצור בחקלאות כדי להפחית את התלות ביבוא

במסגרת כנס ביטחון המזון של גלובס ותנובה, התקיים פאנל מומחים בנושא פתרונות הביטחון התזונתי הלאומי ● "אנחנו חייבים גם לתמוך בייצור מקומי בצורה הרבה יותר משמעותית, לרבות תמיכה ישירה בחקלאים ובתעשיינים", קרא שי כהן, מנהל החדשנות של תנובה

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

רשא חולי, מנכ''לית חברת הביומד מדיפלסט / צילום: יונתן בלום

המנכ"לית שנוסעת 5 שעות ביום כדי להגיע לעבודה: "חיה באוטו"

רשא חולי, מנכ"לית חברת הביומד מדיפלסט, תמיד ידעה שהיא רוצה לנהל מפעל ייצור ● היום היא אחת המנכ"ליות הערביות היחידות בישראל, ובכל יום נוסעת חמש שעות למשרד ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה מעורבת בוול סטריט; S&P 500 ירד זה היום החמישי ברציפות

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● סולאראדג' בשפל של 5 שנים ● מחיר הקקאו זינק לשיא כל הזמנים ● למה טראמפ מדיה זינקה ב-22% ● ליתיום אמריקס צללה ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס ניפצה את התחזיות, אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה במסחר המאוחר

שרון גל / צילום: סטודיו תומאס תומר שלום, ויקימדיה

האיום עשה את שלו? שרון גל יישאר בערוץ 14

לפני כשלושה שבועות הודיעה רשת 13 כי העיתונאי שרון גל חוזר לשורותיו, ובערוץ 14 מיהרו להוציא לגל מכתב התראה, מאחר שהוא חתום על חוזה עד סוף 2024 ● כעת נראה כי המהלך עשה את שלו, וגל יישאר בערוץ 14 ויגיש שם את רצועת 19:00

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

יו"ר דירקטוריון אל על נחקר בחשד למעורבות בפרשת שחיתות בנתיבות

משטרת ישראל אישרה כי עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, נחקר בחשד למעורבות בפרשה בתחום טוהר המידות שבה נחקר גם ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר ● בא כוחו של בן צבי, עו"ד נתי שמחוני: "מר בן צבי מכבד את רשויות אכיפת החוק, משתף פעולה באופן מלא והוא סמוך ובטוח כי בסופה של הבדיקה יוברר שלא דבק כל רבב בהתנהלותו"

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

רשת הברחות מתוחכמת: איך המערב ינצח את הכטב"מים האיראניים?

בעקבות המתקפה על ישראל, בארה"ב מתכננים עיצומים חדשים על תוכנית כלי הטיס הבלתי מאוישים של איראן ● באירופה מצטרפים למהלך על מנת להיאבק בהתחמשות של מוסקבה דרך טהרן ולמנוע הסלמה במזרח התיכון ● לצעדים אלו תהיה משמעות, לפי מומחים, אך לא גדולה. הסיבה: סין ורוסיה

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

סניף של ביטוח לאומי בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

אלפי עסקים עלולים לגלות בקרוב שהם חייבים לביטוח לאומי מיליוני שקלים

אלפי מעסיקים קיבלו לאחרונה מכתב מהמוסד לביטוח לאומי, שממליץ להם לדווח מרצון על ניכוי הוצאות עובדיהם השכירים מהברוטו לצורכי תשלום דמי הביטוח הלאומי ● הדיווח יהיה רטרואקטיבי, משנת 2017 ואילך ● מעסיק שלא יעשה זאת חשוף לביקורת ולקנסות

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

שלומית וייס / צילום: שלמה שהם

"חייבים להיות מהירים וגמישים יותר": העזיבה של הבכירה הישראלית והשינוי הארגוני באינטל

לפי מכתב שנשלח לעובדי החברה אמש נראה כי באינטל החליטו לאחד פעילויות בתחום הפיתוח ולהעביר את המשקל לפיתוח בתחום השרתים ובינה מלאכותית ● צעד זה הוביל בסופו של דבר להחלטתה של הישראלית הבכירה בחברה, שלומית וייס, לפרוש ממנה ● "עלינו להגביר את המהירות והגמישות בביצועים שלנו", נכתב במכתב

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים / איורים: גיל ג'יבלי

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים

הממשלה פרסמה את יעדיה השנתיים לשנת 2024, אך הפירוט הארוך כולל אינספור דוגמאות להתחמקות מהצגת יעדים קודמים, שינויי מתודולוגיה חשודים, מניפולציות במספרים או תוכניות לא ריאליות

סם אלטמן / צילום: כדיה לוי

המיזם החדש של סם אלטמן במפרציות ואיך יכול להיות שישראל נותרה בחוץ

הדיווחים על ביקוריו של מנכ"ל OpenAI באיחוד האמירויות ובסעודיה נמשכים, ולפי הערכות המטרה היא הקמת תשתיות לפיתוח שבבי בינה מלאכותית ● ישראל לא חלק מהתוכניות, אבל בענף לא דואגים: "אם אלטמן יחפש את ההון האנושי, ישראל עשויה להיות חלק מהתמונה"

ייפוי-כוח מתמשך. זה ההליך שיחליף אותו / אילוסטרציה: Shutterstock, REDPIXEL.PL

חקיקה חדשה: תומך החלטות לקשיש או בעל מוגבלות - במקום אפוטרופוס

השבוע נחקק המוסד של "תומך החלטות" ● מה זה אומר, מה ההבדל בין התומך לבין אפוטרופוס, ולמה בעצם צריך מינוי פורמלי מבית המשפט רק כדי לסייע לאדם קשיש או מוגבל?