גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הישראלית שמחפשת תרופה לקורונה: "הנגיף לא ייעלם כמו הסארס, ואסור להתייחס אליו כאל שפעת"

פרופ' מיכל ליניאל, מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, חוקרת את נגיפי הקורונה: את הנוכחי, את סארס המקורי ואת מרס שהופיע ב-2012 ● "הפיתוחים שהיו בקנה להתמודדות עם הסארס לא יעזרו לקורונה, כי הנגיפים שונים בהתנהגות שלהם"

עובדת בצוות רפואי מחוץ לבית חולים בניו יורק, ארה"ב / צילום: Kathy Willens, AP
עובדת בצוות רפואי מחוץ לבית חולים בניו יורק, ארה"ב / צילום: Kathy Willens, AP

"כפי שקשה לדמיין שליחת חייל לקרב בלי אפוד קרמי, כך יש לראות גם שליחת צוותים רפואיים לטפל בחולי קורונה, ללא מיגון מתאים" - כך אומרת ל"גלובס" פרופ' מיכל ליניאל, מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, החוקרת את נגיפי הקורונה: הווירוס הנוכחי, סארס2 (Sars CoV-2), הסארס המקורי (Sars Cov-1) שהופיע בשנת 2002, והמרס MERS שהופיע בשנת 2012 באיזור ערב הסעודית, ומקורו בגמלים.

אספקת מיגון מתאים לצוותים הרפואיים - רופאים, אחים, ורוקחים - אומרת ליניאל, היא ראשונה בסדר החשיבות, שכן "אם לא תהיה לנו מערכת בריאות מתפקדת, נגיע למצב של איטליה או של ספרד וכמו המדינות שעומדות בתור, ואנו לא רוצים להיות שם".

"וזאת אני אומרת לאו דווקא כחוקרת קורונה, צריך שיהיה דיבור שוטף בין המערכות שמנהלות את הלוגיסטיקה של המדינה לבין המערך המחקרי בארץ", מציינת ליניאל. "הצבא בנוי לטיפול במשבר כזה, לתגובתיות מהירה, צריך לנצל את היתרון הזה, ואסור לבזבז זמן. צריך למצות ולנצל את הנקודות שישראל חזקה בהם: מחקר, מקוריות ,הייטק. צריכים לעבוד בהרבה כיוונים. הכרחי שהמדענים ומקבלי ההחלטות ידברו באותה שפה, כמו במלחמה, כי אחרת לא נוכל לנהל את הדבר הזה. פועלים צוותים שלא מונו על ידי שום גורם רשמי, אבל מתבססים על הדבר היחידי שמדען יודע לעשות והוא ללמוד מידע ונתונים  ולהתייעץ עם מדינות שטיפלו ומטפלות היטב במשבר".

"בין היתר, מאוד חשוב להחזיר איזו נורמליות לפעלתנות של המשק. יש מקומות בעולם שעברו לעבוד במשמרות, כך שצוות שעובד בשעות מסוימות לעולם לא יפגוש את הצוות שעובד בשעות האחרות, ותמיד יהיה צוות לגיבוי. המלחמה בקורונה היא כמו ניהול של קרב, וכך צריך לחשוב על זה. גם ברמה הלוגיסטית, ולא רק ברמת מחקר הבסיס. להחלטות לא נכונות עלולות להיות תוצאות שליליות דרמטיות. הצוותים הרפואיים הם החיילים שלנו בקרב הזה, וכמו שלא נשלח לקרב חיילים בלי מיגון מתאים, כך אי אפשר לשלוח את הצוותים הרפואיים לקרב הזה מבלי לספק להם את המיגון המתאים".

פרופ' מיכל ליניאל / צילום: נתי ליניאל

"כל מי שמשווה את זה לשפעת טועה ומטעה"

ליניאל מציינת כי יש מאמץ כביר ושיתוף פעולה בין מדענים בכל העולם, כדי לנסות לפתח חיסון לנגיף, או לפחות תרופות כלשהן, שכן אין לצפות שהנגיף הנוכחי ייעלם מחיינו כפי שנעלם הסארס 1, לאחר שהביא למותם של כ-800 מתוך כ-8,000 שחלו שיעור תמותה 9.6%). "הסארס 1, עם כל הדרמה סביבו, הרג בצורה מאוד יעילה", אומרת ליניאל. "הנגיף הנוכחי מביא לשיעור תמותה שעדיין לא ידוע לנו אך הוא כנראה בסדר גודל של 1%.למרות שבאיטליה וספרד המספרים המדווחים הם קרובים ל-10%, מי שנבדקים היום הם כאלה שיש להם סימפטומים, אך אנו יודעים שיש גם חולים שאין להם סימפטומים. כאשר לוקחים זאת בחשבון מגיעים למעשה לשיעור תמותה נמוך יותר (שכן מספר החולים, שהוא המכנה בשבר הזה גבוה מהידוע). זה לא קיים בווירוסים אחרים שאליהם כבר התרגלנו. אפילו בשפעת, גם אם הסימפטומים קלים, עדיין יש סימפטומים".

"ברור שמדובר בשיעורי תמותה שונים לגמרי (בין הסארס הראשון לנוכחי), אבל לנגיף הנוכחי יש יכולת הדבקה מאוד יעילה", מסבירה ליניאל. "ויש עוד אלמנטים לא פתורים לגבי הווירוס הזה, כמו למשל, למה ילדים חולים פחות, למה נשים חסינות לו יותר. הוא גם מאוד שונה בהתנהגות הקלינית שלו: גם אחרי ההדבקה החולה מרגיש טוב ורק אחרי מספר ימים יש נפילה. כך שכל מי שמשווה את זה לשפעת טועה ומטעה. אסור להתבלבל, זו לא שפעת. אולי מבחינת שיעור תמותה סופי ההבדל נראה לא מצדיק את ההתנהלות של העולם, אבל יש עוד הרבה שאלות בסיסיות לא פתורות לגבי הנגיף הזה".

עדיין מי שחולה ואינו בקבוצת הסיכון, לא חווה את זה קשה יותר משפעת.

"המשפטים האלה מטעים, כי אנשים אומרים לעצמם: מקסימום נהיה ארבעה ימים בבית. אסור לשכוח - איטליה מלאה היום באנשים בני 40 שמחוברים למכונות הנשמה. זו מחלה שעדיין רב הנסתר בה על הגלוי. זה נכון באמת שהקשישים בסיכון מאוד גבוה, וגם נכון שבשפעת עונתית מספר המתים באיטליה גבוה בצורה מאוד משמעותית מהמספרים בישראל. הסיכון לקשישים הוא מאוד גבוה ממחלות אחרות שאנו מכירים, אבל זו לא מחלה קלה וחלילה לנו להגיע למצב שבתי החולים יהיו מלאים בחולים צעירים או מבוגרים. הם אולי ייצאו מהמחלה, אבל זה יהיה רע מאוד אם ייחסרו מיטות ואם ייפגע הטיפול האנושי, שהוא חשוב לא פחות מהיבט הקליני. בהרבה מדינות מתחילים עכשיו להקצות בתי חולים למקרים הקלים, וגם כאן עשו את זה בתבונה עם בתי המלון, ועדיף שחולים כאלה יקבלו טיפול תומך, כדי לא להעמיס על המערכת, שזה מה שקורה בספרד ואיטליה. מדינות נוספות כמו ארה"ב ואנגליה ואולי גם הולנד, נמצאות קרוב לנקודת האל חזור".

איך מסבירים את העובדה שבגרמניה המספרים אחרים לגמרי, נמוכים בהרבה, מבחינת תחלואה ותמותה?

"אנחנו מדברים באופן שוטף גם עם מדענים בגרמניה כדי לנסות להבין מה קורה שם, וגם הגרמנים לא לגמרי מבינים. מה שידוע לנו עד עכשיו, זה שבגרמניה אין כמעט חיים בין-דוריים, כלומר אין כמעט מגע בין הסבים והסבתות לנכדים, לא כמו אצלנו שמשאירים את הנכדים אצל סבא-סבתא כשנוסעים לשבוע סקי. כנראה שיש לזה משמעות עצומה; שנית, מערכת הרפואה שם גדולה פי 2-3 מבחינת צוותים רפואיים פר חולה; ודבר שלישי שלמדנו מהם שיש להם מיגון.

"צריך גם לזכור שחלק מהמספרים הלא מוסברים נובעים גם מהבדלים בנהלים ובהגדרות בין הארצות השונות. למשל, איך תדווח על אדם שיש לו מחלות רקע שהגיע לבית חולים כי יש לו שלשול חריף והוא מאובחן כחולה קורונה ולאחר שבועיים מת. האם תכלול אותו במניין חולי הקורונה? יש טענה כי בגרמניה אדם שמגיע לבית החולים עם לחץ בחזה ובין היתר יאובחן כחולה קורונה, וימות מהתקף לב, לא ייספר כנפטר קורונה. כך שצורת הספירה השונה יכולה גם היא להיות הסבר למספרים הנמוכים בגרמניה. כל השאלות החשובות האלו מחייבות דיבור ישיר עם צוותי הרפואה שבשטח כדי להבין את השונות".

בהתייחסה להבדלים הנוספים בין הסארס המקורי לנגיף הנוכחי, הסבירה ליניאל ששני הנגיפים מאוד דומים מבחינת רצף ה-DNA, וכן בחלבון הספייק שלהם (זה החלבון שבונה את ה"כתר" של הנגיף ואחראי על הקשירה לחלבון בתאים האנושיים). ואולם, "למרות הדמיון בספייק ובאיזור הקישור, מסתבר שהם לא 'פותחים את הדלת' באותה צורה".

מה זה אומר מבחינה מעשית?

"הניסיון בזמנו לפתח תרופות לסארס 1, לא יכול להיות בסיס לתרופות לסארס 2, כי הם שונים באופן שבו הם ״פותחים את הדלת״ לחלבון של התא. ולכן הפתרונות שהחלו לפתח לגבי הסארס 1, לא יתאימו, וחבל לבזבז זמן על זה. כל אותם דברים שהיו מוכנים בקנה לטובת סארס 1 ולא הגיעו לשלב קליני (כי הסארס למעשה נעלם מחיינו ולא היה טעם להמשיך ולפתח), לא יצלחו למשימה הנוכחית. המאמץ החשוב מאין כמותו ליצור נוגדנים שינטרלו את ה'דלת' של סארס 2, חייב להתחיל מהכרות מעמיקה עם הנגיף הנוכחי שגם הוא משתנה ויש ללמוד מה משמעותם של שינויים אלו בהקשר הקליני". 

"הפעם לא כמדענית אלא כאזרחית מודאגת", מציינת ליניאל  ואומרת כי לקראת ליל הסדר, המדינה חייבת להיערך לדאוג לאוכלוסיית הקשישים ולאפשר להם לקיים ליל סדר מבלי להיפגש פיזית עם בני המשפחה. "בעניין הזה נכון לעכשיו, לא שמענו עדיין קול צלול וברור ברמה הלאומית. שמענו ולמדנו איך להתעטש ואיך להגיד שלום או נמסטה ללא מגע ישיר, וזה חשוב מאוד, אך שמירה על ההורים שלנו ועל הסבים והסבתות בליל הסדר ובשבוע פסח היא חובתנו הלאומית, וזה עדיין בידינו". 

עוד כתבות

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

מה מקור המילה דרדלה ואיזו מערכת הגנה אווירית של ישראל העליונה ביותר?

באיזה שנה הוקם סניף מקדונלד'ס הכשר הראשון, לאיזו מדינה הגבול הארוך ביותר עם צרפת ולמה שחקן ה-NBA החטיא השבוע זריקת עונשין בכוונה? • הטריוויה השבועית

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

פעילות צה''ל במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

אזעקות הופעלו באשקלון, לראשונה מזה כשבועיים

שני טילי נ"ט פגעו במרחב קיבוץ יראון, לא היו נפגעים אך נגרם נזק ● ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל ● בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" ● גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק ● עדכונים שוטפים 

שכונת עומרים באופקים. 45 דירות בפרויקט של בראל־סלעית בשכונה נמכרו מאז ה־7 באוקטובר / הדמיה: אול אין

הנתונים מגלים שהמסר ברור: התותחים לא עוצרים את המרוץ לדירה

אלפים ממשיכים להאמין בהשקעה בארבעה קירות שעומדים במוקד העימות והסכנה הכי גדולים כרגע במזרח התיכון, ומאות עסקאות נרשמו גם על הגבול עם עזה, בשדרות ובאופקים ● סיבות כלכליות יש, אך יותר מכל, החלום הנדל"ני של עם ישראל עדיין בועט

חיים ילין / צילום: פרטי

"אני לא מוצא את עצמי בתל אביב": חיים ילין לא מפסיק להתגעגע הביתה

הוא היה בממ"ד 12 שעות רצופות, שמע את הערבית, ראה את המלחמה ● אבל איכשהו זה המקום היחיד שעדיין נותן לחיים ילין כוח: "אני נמשך לשם כמו מגנט" ● פרויקט מיוחד 

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

"שחקנית מרכזית במזרח התיכון": למה הבכירים הישראליים מתייצבים לתדרך את התקשורת בארצות הברית?

משעות הבוקר המוקדמות, גורמים ישראליים בכירים מתייצבים בתקשורת האמריקאית כדי לתדרך על התקיפה באיראן ● כך בוחרים את גופי התקשורת מולם הם עובדים בארה"ב ומה הם מנסים להשיג?

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אירוע חציית הביטקוין / צילום: Shutterstock

פעם בארבע שנים: כל מה שכדאי לדעת על האירוע הגדול של הביטקוין

אירוע חציית הביטקוין שמתרחש אחת לארבע שנים צפוי לצאת לדרך היום בשעות הערב (שעון ישראל) ● בפעמים הקודמות זה הוביל לקפיצה גדולה בערכו של המטבע, אך בשוק לא תמימי דעים שזה יקרה גם הפעם ● מה קורה בפועל ולמה הוא כה דרמטי עברו משקיעים הקריפטו?

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

נשיא ארה''ב ג'ו ביידן / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דיווח: ביידן שוקל לספק לישראל נשק ביותר ממיליארד דולר

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ממשל ביידן שוקל לספק פגזי טנקים, מרגמות וכלי רכב צבאיים ● מדובר באחד ממשלוחי הנשק הגדולים מאז 7 באוקטובר

מיכאל כגן / צילום: כדיה לוי

הדרך של מיכאל כגן ממשרד ישן ביקנעם לצמרת החברה הלוהטת בעולם

מיכאל כגן, סמנכ"ל טכנולוגיות עולמי באנבידיה, סיכם 25 שנה במלאנוקס עד שהחברה נמכרה לענקית השבבים ● "מצד אחד, רצינו לבנות חברה ישראלית, אך מצד שני הבאנו לארץ השפעה בינלאומית" ● בראיון בלעדי לגלובס, הוא מדבר על תחילת דרכו במלאנוקס, מתייחס לחשש מהיעדר תחרות בשוק שבבי ה־AI ונותן טיפ ליזמים צעירים בישראל: "אל תהיו כבולים לעבר"

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

שרון גל / צילום: סטודיו תומאס תומר שלום, ויקימדיה

האיום עשה את שלו? שרון גל יישאר בערוץ 14

לפני כשלושה שבועות הודיעה רשת 13 כי העיתונאי שרון גל חוזר לשורותיו, ובערוץ 14 מיהרו להוציא לגל מכתב התראה, מאחר שהוא חתום על חוזה עד סוף 2024 ● כעת נראה כי המהלך עשה את שלו, וגל יישאר בערוץ 14 ויגיש שם את רצועת 19:00

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, בתפילת עיד אל–פיטר בטהרן / צילום: Associated Press

איך בוצעה התקיפה באיראן ומה היה היעד?

מהבסיס הצבאי שהותקף בוצעו במוצ״ש שיגורים לעבר ישראל ● איך ככל הנראה בוצעה התקיפה ומה יקרה עכשיו? ● וגם: התגובה בשווקים והקפיצה במחיר הנפט

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נאסד"ק ננעל בירידות יום שישי ברציפות; מניית אנבידיה צנחה ב-10%

ה-S&P 500 רשם את השבוע השישי ברציפות של ירידות - ברצף ההפסדים הארוך ביותר שלו מזה למעלה משנה, הנאסד"ק סגר יום שישי ברציפות של ירידות לראשונה מאז אוקטובר 2022 ● הדיווחים על תקיפה ישראלית באיראן שלחו את בורסות אסיה לירידות: הניקיי ננעל בירידה של כ-2.5% ושנזן ננעל בירידה של אחוז ● הזינוק במחירי הנפט התמתן ● בורסות אירופה ננעלו במגמה מעורבת