גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הקורונה הוא וירוס מאוד עקשן שדורש מאיתנו לקבל החלטות קשות"

פרופ' ג'וני גרשוני מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת ת"א מאמין שהדרך הטובה ביותר כרגע להשתלט על המגפה היא ע"י שמירה על ריחוק חברתי ● "מדובר בווירוס מאוד עקשן. לפעמים אנו רואים שאצל אנשים שנדבקו במחלה, ולכאורה הבריאו, הבדיקה לנוכחות הווירוס ממשיכה להיות חיובית"

חיטוי של שכונה ברומא, איטליה / צילום: Mauro Scrobogna/LaPresse, AP
חיטוי של שכונה ברומא, איטליה / צילום: Mauro Scrobogna/LaPresse, AP

פרופ' ג'וני גרשוני, מבית הספר לביולוגיה מולקולרית של התא ולביוטכנולוגיה בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל-אביב, חוקר כבר עשרות שנים את הווירוסים שהגנום שלהם עשוי RNA. מבלי להיכנס להסבר ביולוגי על מהו וירוס עם גנום RNA, נאמר רק שאלה נבדלים מווירוסים בעלי גנום DNA, ושהקורונה, כמו גם נגיף הצהבת מסוג C, ה-HIV (איידס), והאבולה, נמנים עליהם.

למעשה, הוא מתקן אותי, לא נכון לקרוא לקורונה בשם הזה, כי קורונה היא משפחת נגיפים, ולכל אחד מהמשפחה (כמו הסארס והמרס, וכן הנגיף הנוכחי) יש את השם שלו. הנגיף הנוכחי, ה-SARS CoV2 הוא הנגיף השביעי בבני אדם הגורם למחלת ה-COVID 19, (ראשית תיבות של Coronavirus disease 2019, מאחר שהוא התפרץ בדצמבר 2019). בחרו שלא לקרוא לו 'נגיף הואן' (העיר הואן במחוז חוביי בסין, שם התגלתה המחלה לראשונה), כדי לא לייחס את המגיפה לסין. "מעניין שמגפת השפעת הספרדית מ-1918 לא התחילה בספרד", מספק גרשוני אנקדוטה היסטורית מתחום הווירולוגיה. "מקור השם נלקח מהדיווחים הראשונים על המגפה שהתפרסמו בעיתונות הספרדית, והכינוי שנדבק למגיפה לא משמח את הספרדים".

ארבעת הווירוסים האחרים ממשפחת הקורונה שמדביקים בני אדם, בדרך כלל גורמים למחלות קלות, כמו צינון. נגיף הסארס, כמו נגיף המרס, גורמים לתחלואה ריאתית חריפה. בעוד שנגיף הקורונה הנוכחי קטלני פחות משני קודמיו, הוא הרבה יותר מדבק. "כשאנו מסווגים וירוסים", אומר גרשוני, "אנו מסתכלים על הרכב הגנים שלהם, ואם נשווה בין שלושת סוגי הקורונה הקטלניים, הנגיף הנוכחי מאוד דומה לסארס מ-2002 , יותר מאשר למרס. הסארס מ-2002 הוא נבזי, והביא לתמותה של 10%. יחד עם זאת, הוא הקיף 'רק' כ-8,000 חולים ונפטרו קרוב ל-800".

איך מסבירים את העובדה שהסארס המקורי נעלם כך פתאום בלי שעשו דבר?

"לשאלה מדוע הוא נעלם בפתאומיות, אין באמת תשובה. במגיפת הסארס הפעילו בידודים, אך לא בהיקף גלובלי כמו במגיפה הנוכחית. לא היה חיסון ולא היו תרופות יעילות. כמו שזה צץ זה גם נעלם. נגיף הסארס התפשט בערך ב-30 מדינות. בקורונה הנוכחי כבר הגענו למעלה מ-200 מדינות. הסארס גם התחיל בסין, עבר להונג קונג, משם זה עבר לטיווואן, קנדה וסינגפור, עוד כ-700 מקרים, בארה"ב היו פחות מ-30, ואז היו קצת בדרום אפריקה ובקוריאה. זה פרופיל שונה מאוד מהמצב הנוכחי.

"הנגיף הנוכחי הוא אמנם קורונה ו'בן דוד' לסארס, אבל מתנהג אחרת. הוא גורם לתחלואה קלה עד בינונית ל-80% מהנדבקים. יש הרבה נדבקים שכלל לא מודעים לכך. יש מקרים בהם הסימפטומים מאוד קלים ויש מקרים שהתסמינים לא קיימים כלל. הבעיה היא שבנגיף החדש, גם ללא תסמיני מחלה, המודבקים עדיין יכולים להדביק. לעומת זאת הסארס המקורי תועד כמדביק אך ורק כאשר יש סימפטומים ברורים. לכן היה הרבה יותר קל להפעיל את הכלי של הבידוד, כי ידעת מי חולה וממי להתרחק. לעומת זאת, אם יש לך מחלה שהיא מדבקת מאוד, גם בהיעדר סימפטומים, הרבה יותר קשה לפעול מולה.

"הבדל נוסף: מסתבר שמדובר בווירוס מאוד עקשן. לפעמים אנו רואים שאצל אנשים שנדבקו במחלה, ולכאורה הבריאו, כלומר, שאין להם עוד סימפטומים, הבדיקה לנוכחות הווירוס ממשיכה להיות חיובית. גם לאחר שחולים מבריאים, אחרי שהסימפטומים הקליניים נעלמו, חלקם ממשיכים להפיץ נגיפים ובכך יכולים להדביק אחרים".

ומדוע הנגיף הנוכחי מדביק יותר מהסארס המקורי?

"נגיפים לא מדביקים את כל הרקמות שלנו, אלא תאים מסויימים בלבד. מדוע נגיף מדביק תאים מסויימים ואחרים לא? כי על פני תאי-המטרה שלו יש חלבון תאי שהנגיף מזהה כקולטן (רצפטור) ורק תאים בעלי רצפטורים, הם בני הדבקה. הנגיף מזהה את הקולטן על תאי המטרה באמצעות חלבון המעטפת שלו. חלבון המעטפת של הנגיף מזהה בצורה מדוייקת את הרצפטור-התאי המתאים לו. לכן וירוסים מסויימים מדביקים רקמות ספציפיות. למשל נגיפי צהבת מדביקים תאי כבד, ונגיפי קורונה מדביקים תאים של דרכי נשימה.

"בשבועות האחרונים גילו שהנגיף הנוכחי משתמש באותו רצפטור, שאותו קושר נגיף הסארס המקורי. רצפטור המצוי על תאי הריאה וקרוי ACE2. אם הקישור (בין הנגיף לרצפטור) הוא חלש, הנגיף לא יצליח להדביק ביעילות. הנגיף הנוכחי קושר את הרצפטור בעוצמות גבוהות יותר, בהשוואה לנגיף הסארס המקורי, ולכן הוא יעיל יותר".

יש קשר בין רמת הקטלניות של הנגיף לבין יכולת ההתפשטות שלו?

"היעלמות מגפות לפעמים נובעת מקצב תמותה גבוה במיוחד. אם ניקח נגיף שהורג 40% מהמודבקים, ייווצר מצב שהנגיף 'יתקשה למצוא' את מי להדביק הלאה, ואז המגפה תתפוגג. זה מה שרואים בהתפרצויות של אבולה. המחלה מתפרצת באזור נידח ביערות אפריקה. בני הכפר מקפידים לשמור מרחק, ולאחר שהווירוס עושה שמות בכפר, הוא 'לא מוצא' עוד את מי להדביק, וההתפרצות דועכת מעליה.

"דרך נוספת למנוע מגפה היא חיסונים. אם היקף החיסון באוכלוסייה מגיע ל-95% מחוסנים ויותר, נוצר 'חיסון העדר' שבזכותו גם הלא מחוסנים מוגנים. הבעיה נוצרת כשהיקף החיסון יורד מתחת ל-85% מהאוכלוסייה. אז נראה התפרצויות של המחלה, שניתן למנוע עם החיסון".

מה דעתך על מדיניות חסינות העדר, כדרך התמודדות עם המדיפה הנוכחית??

"זה בעייתי. הרעיון הוא לבודד את המבוגרים מתוך שיקול שהצעירים ידבקו אך יבריאו. יהיו מקרים שלא יתנהגו בדיוק לפי הסטטיסטיקה ונראה תמותה גם בצעירים בגיל 20-40. בהיעדר תרופה או חיסון, הדבר היחידי שנותר לעשות זה הרחקה חברתית. אין לנו כלי אחר, כמובן יש במקביל להשקיע את כל המרץ במציאת חיסון ותרופות". 

אז מה שאתה אומר, זה שהנגיף הנוכחי, SARS CoV2, שדומה מאוד לסארס המקורי מבחינה גנטית שונה ממנו בהתנהגות שלו. יש לנו שני נגיפים, "בני דודים" באותה תת קבוצה. יש להם קירבה גנטית מאוד גדולה, המקורי התפוגג ונעלם. האם אנו יכולים לצפות שגם החדש ייעלם?

"אין לנו תשובה מדויקת מדוע הסארס הראשון נעלם, ואנו לא יכולים להסיק שמה שקרה אז עשוי לחזור על עצמו וגם הפעם הנגיף יעלם כשם שהוא בא. עם זאת, יש עדיין הרבה דברים לא ברורים, כי אנחנו מכירים את ה'יצור' הזה רק כשלושה חודשים".

ומה אתה אומר על ההשוואה בין הנגיף הנוכחי לשפעת?

"בשפעת יש לנו 500 מיליון איש נדבקים, וחצי מיליון איש מתים מדי שנה. אבל לשפעת יש לנו חיסון, יש לנו תרופות, יש לנו כלים להתמודד. לגבי הנגיף הנוכחי, כרגע אין לנו די תובנות, ואנו חסרי אמצעים בסיסיים של התגוננות. אין לנו לא חיסון ולא תרופה וזה לא מקל עלינו. אנו כרגע בסיטואציה של חודשיים וחצי בתוך המגיפה, מעל ל-660 אלף נדבקים, ו-30 אלף מתים. זו לא התנהגות של שפעת, שהתמותה בה היא 0.1%.

המציאות היא שהמספרים שאנו משתמשים בהם הם תלויי בדיקות, כך שככל שעורכים יותר בדיקות, בוודאי נגלה מספר חולים גבוה יותר. נכון לעכשיו אנו בתהליך מאיים והאי וודאות גדולה. טוב היה לו יכולנו להמשיך את חיינו ללא הפרעה ולקדם את הכלכלה ללא איום. אולם אנו צריכים להתמודד עם החלטה קשה - את מי מצילים: את מערכת הבריאות ובריאות הציבור או את הכלכלה? לצערי אין לי בשורה - כרגע אין לנו אפשרות להבטיח שהסתכלות כלכלית טהורה תציל את המדינה. מחרתיים נראה פתאום שקצב ההדבקות מתגבר באופן גיאומטרי בצורה קטסטרופלית, אך אז זה יהיה מאוחר מדי ולא תהיה לנו אפשרות להתמודד עם מחלה שיש בה תמותה גורפת. בינתיים יש לשמור על בידוד ולשטח את עקומת ההדבקות".

החוקרים מסכימים: רוב הסיכויים שהקורונה לא ייעלם 

פרופ' מנפרד גרין, ראש התוכנית הבינלאומית בביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, אומר שלמרות שהסארס היה קטלני בהרבה מהנגיף הנוכחי - גרם למחלה קשה ולשיעור תמותה גבוה, הרי שהיום יש לנו בעיה יותר מורכבת. "ככל שהמחלה יותר קטלנית", הוא אומר, "הרבה יותר קל לזהות את החולים ולהצליח לבודד מהר יחסית את החולים מהבריאים ,ולנגיף אין יותר לאן ללכת".

למה לדעתך הסארס נעלם בפתאומיות?

"זו תעלומה לפעמים למה נגיף נעלם, אבל זה קורה, אם כי זה לא שכיח. ב-1957 הייתה לנו פנדמיה של שפעת H2N2, ואחרי תקופה קצרה הנגיף נעלם. למה? אנו לא יודעים, כנראה הנגיף, שהגיע מהציפורים, לא עשה מספיק אדפטציה לבני אדם".

ד"ר אלה סקלאן, העוסקת בוירולוגיה מולקולרית, המחלקה לאימונולוגיה ומיקרוביולוגיה בפקולטה לרפואה, באוניברסיטת תל-אביב, אומרת שהשאלה האם הנגיף הנוכחי ייעלם בפתאומיות או יישאר איתנו זמן רב, היא "שאלת המיליון דולר". "כרגע", היא אומרת, "אנו לא יודעים איך יתנהג הנגיף, האם הוא יחזור כל שנה, או ייעלם. נכון לעכשיו, רוב המומחים מניחים שהוא לא יעלם מאחר והוא כבר התפשט מאוד. אבל הכל בגדר תיאוריות, שמבוססות על סמך התנהגות של נגיפים קודמים, וקשה מאוד לצפות איך יתנהג נגיף שאין לנו שום חסינות אליו באוכלוסייה. כל מה שאפשר לעשות כרגע זה לנסות לצמצם ככל האפשר את ההדבקה, כדי לא להעמיס על מערכת הבריאות".

ד"ר תומר הרץ, מהמחלקה למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, וחבר במכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב (NIBN), מעריך שהנגיף הנוכחי ילווה אותנו עוד זמן לא מועט. "אני לא רואה כרגע שום דרך שהוא עומד להיעלם", אומר הרץ. "למען האמת, יש סיכוי סביר שהוא יהפוך להיות עוד אחד מנגיפי הקורונות העונתיים שמסתובבים בעולם בכל שנה".

לדברי הרץ, בכל הנוגע לנגיף הנוכחי, "נראה שעברנו מזמן את השלב שלב ההגבלה העצמית (self limiting) של הנגיף, ומה שחשוב כרגע זה להשפיע על ההרמה האפקטיבית של ההדבקה שלו (R-efective), וזה קשור להתנהגות שלנו: אם נקפיד על הכללים של הרחקה חברתית, ידבקו פחות, ואם נצליח להגיע לשלב שבו יהיו לנו בדיקות המוניות, נגיע למצב טוב יותר כי נוכל לבודד את הנדבקים הלא-סימפטומטיים, שאנחנו יודעים כיום שקיימים ותורמים להתפשטות הנגיף. זו הדרך היחידה שתאפשר לשפר את מצבנו במרחב הציבורי והתפקודי - הקפדה על הכללים ובדיקות. זה לא שאנשים פחות יידבקו אם נישאר בבית, אך קצב ההדבקה יהיה איטי בהרבה".

ההערכה כיום, הוא אומר, ששיעור התמותה מהנגיף הנוכחי יעמוד על 0.5%-1% מהנדבקים, הרבה פחות מאשר הסארס (שיעור תמותה של כמעט 10%), זאת בהנחה שמערכת הבריאות תתפקד ולא תתמוטט. "באיטליה, למשל", אומר הרץ, "רמת התמותה גבוהה כי מערכת הבריאות פשוט קרסה ולא ניתן לטפל בכל החולים. לו היה ניתן, שיעור התמותה שם היה נמוך משמעותית. הרבה אנשים מעריכים שמה שייקרה עכשיו באנגליה, ישחזר את מה שקרה באיטליה, כי לבוריס ג'ונסון 'נפל האסימון' מאוחר מדי".

עוד כתבות

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות