גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חזרתם לארץ באמצע רילוקיישן ואינכם יכולים לשוב לחו"ל? אלה דיני המס שיחולו עליכם

עוצר הטיסות בשל מגפת הקורונה קירקע בארץ ישראלים רבים שעובדים בחו"ל ושנחשבים לתושבי חוץ לצורכי מס • האם כעת הם ייחשבו לתושב ישראל לחיובם במס, אף שהם מבצעים "עבודה מרחוק"? • "גלובס" בדק אם אנשי הרילוקשיין עלולים למצוא עצמם במשטר מס חדש

נמל התעופה בן-גוריון ריק מנוסעים / צילום: RAMI AMICHAY, רויטרס
נמל התעופה בן-גוריון ריק מנוסעים / צילום: RAMI AMICHAY, רויטרס

ב', בן 35, נשוי ואב לשניים, עבד משנת 2010 בישראל בחברה-בת של חברה רב- לאומית בעלת חברות-בנות בסין ובעוד מדינות בעולם. ביוני 2014 הוא עזב את ישראל יחד עם אשתו וילדיו, עשה רילוקיישן לסין, והפך לעובד של חברה-בת סינית באותו מערך חברות רב-לאומי. את שכרו קיבל ב' לאורך השנים ביואנים. מאז עזיבתו לסין הגיע ב' מעת לעת לביקורים בישראל, שהסתכמו בערך בחודש לשנה. את הדירה שבבעלותו בישראל השכיר מהיום שעזב, והיא מושכרת עד היום. בסין התגוררה המשפחה בדירה שכורה.

החיים של ב' ומשפחתו התנהלו להם כסדרם ברילוקיישן, עד שהגיע משבר הקורונה. בעקבות התפרצות המחלה בסין, הגיע ב' עם משפחתו לישראל בתחילת פברואר, ומאז הוא כאן. כיוון שאינו יכול לחזור לסין, הוא עובד מישראל וממשיך לקבל את משכורתו מהחברה הסינית, לחשבון בסין. ב' ומשפחתו מתגוררים במלון דירות בשכירות בישראל, ועדיין משלמים את דמי השכירות הנדרשים על הדירה בסין.

כעת החלו להתעורר אצלו סימני שאלה. האם מעכשיו הוא נחשב לתושב ישראל לצורכי מס? האם הוא עדיין תושב סין? האם הוא עלול למצוא את עצמו במשטר מס חדש בעקבות המשבר?

ב' אינו לבדו. המשבר הוביל לחזרתם לישראל, בעל כורחם, של ישראלים לשעבר, שנחשבים לתושבי חוץ. הגל הראשון היה תושבי סין והונג קונג ש"היגרו" לישראל עד "יעבור זעם", וכעת "תקועים" בארץ, שכן מדינות אלה לא מאפשרות לאנשים שאינם אזרחים שלהן להיכנס אליהן בחזרה.

אחר-כך החלו ישראלים לחזור מאירופה, וחלקם גם מארה"ב. ישנו גם גל של ישראלים לשעבר, שהקדימו את חזרתם לארץ לקראת חג הפסח. אולם לנוכח סגירה מוחלטת של השמיים האוויריים במדינות רבות בעולם הם נאלצים להישאר בישראל עד לסיום המשבר, שעיתויו אינו ידוע.

מבחן הימים 

השאלה העולה היא - האם יש להתייחס לאנשים אלה כמי שהפכו לתושבי ישראל לצורכי מס? לדברי עו"ד-רו"ח יועד פרנקל, ראש תחום מיסוי בינלאומי במשרד עורכי הדין זיו-שרון, ולשעבר מנהל חילופי מידע ביחידה למיסוי בינלאומי ברשות המסים, התשובה לכך שלילית. אך האם התשובה תהיה כזו גם אחרי חודשים, כשאותם ישראלים לשעבר ייאלצו להישאר בישראל מעבר ל-183 יום בשנת 2020 - תקרת השהות שמעבר אליה רואה רשות המסים באותו אדם תושב ישראל?

כפי שנחשף ב"גלובס", עוד לפני פרוץ המשבר, שקלה רשות המסים - במסגרת דיונים בוועדה ייחודית שהוקמה לצורך כך - לבצע שינויי חקיקה בתחום כללי התושבות, ולהקשיח את מבחני התושבות, כך שלא ניתן יהיה לסתור אותם, ושהות של 183 יום בישראל תקבע את מעמדו של אותו אדם כתושב המדינה לצורכי מס. עם זאת, שינויים אלה טרם התגבשו לחקיקה, ולכן ההגדרות הקיימות הן אלה שיקבעו את דינם של הישראלים לשעבר "הכלואים" כרגע בישראל.

ההגדרה הנוכחית של "תושב" לצורכי מס קובעת כי מי ששהה בישראל יותר מ-183 יום בשנת המס, או מי ששהה לפחות 30 יום בשנת המס הנוכחית, ובספירה תלת-שנתית של השנה הנוכחית יחד עם השנתיים שקדמו לה, יותר מ-425 יום - נחשב לתושב ישראל.

לצד המבחן של "מספר הימים" קיים גם מבחן מהותי הגובר על החזקות המספריות, והוא "מבחן מרכז החיים" המשקלל קריטריונים שונים, ובכללם בית הקבע, מיקום התא המשפחתי, מיקום העסק או העבודה, מיקום הנכסים, מיקום הקשרים החברתיים, שייכות לארגונים מקצועיים וכיו"ב.

לאלה מצטרף "תיקון 223" לפקודה המס, הקובע כי שהייה בישראל מעבר למספר הימים שנקבעו, מחייבת בפתיחת תיק ברשות המסים, הגשת דוח כתושב חוץ, וצירוף טופס 1348 שבו מפורטות כל הזיקות המהותיות ל"מבחן מרכז החיים".


אם משבר הקורונה יחלוף בטווח של מספר שבועות בודדים, לא צפויה להתעורר בעיה גדולה בעניין שאלת התושבות הפיסקלית של "פליטי הקורונה" השוהים בישראל, והם  ימשיכו להיחשב לתושבי חוץ כל עוד יעזבו את ישראל מיד. השאלה היא - מה יקרה אם יתממש תרחיש בלהות שבו המשבר יימשך עוד מספר חודשים, או לא יסתיים עד סוף שנת 2020?

נסיבות רפואיות


התשובה של עו"ד-רו"ח פרנקל לא משתנה. לדבריו, "פליטי הקורונה" עדיין לא ייחשבו לתושבי ישראל. "כל מקרה נבחן לגופו, אולם ככל שהמכנה המשותף של אנשים אלה הוא, שהם שכירים בחברות זרות שהעסקתם נמשכת, והם ממשיכים לעבוד מרחוק באמצעים האלקטרוניים המודרניים, משפחתם נמצאת איתם מכורח הנסיבות, ואם וכאשר סיום המשבר יוביל גם לחזרתם למדינת המוצא,  אנו סבורים כי תושבותם הזרה עומדת בעינה אף בתקופה זו".

פרנקל שואב את הביטחון מ"תקנה 3" לתקנות מס הכנסה (קביעת יחידים שיראו אותם כתושבי ישראל וקביעת יחידים שלא יראו אותם כתושבי ישראל) הקובעת כי יראו אדם שאינו עולה חדש ושוהה בישראל יותר מ-183 ימים כתושב חוץ, אם בחמש שנות המס הקודמות לשנת המס היה תושב חוץ והוא נופל לאחת הקטגוריות המנויות בתקנה. בין הקטגוריות נכללת קטגוריה של חולה המאושפז בבית-חולים או במוסד שיקומי, שהגיע לישראל לצורך אשפוז או שחלה בעת שהותו בארץ, ואשר אילולא תקופת אשפוזו לא היו חלות לגביו החזקות המספריות.

לדברי פרנקל, "ניתן להקיש מתקנה זו, אף אם לא מתקיימת מפורשות במקרה שלפנינו, שנסיבות רפואיות של מגפה עולמית 'המקרקעות' אדם לישראל, לא יפגמו בסטטוס תושבותו הזרה. אף אם קבוצת האנשים המדוברת לא חלתה ולא אושפזה, אנו סבורים שכורח הנסיבות מחייב את המסקנה שהם נותרו תושבי חוץ".

מעבר לכך, מוסיף פרנקל, "דברי הפרשנות של ה-OECD אף מציינים בקשר להכנסת עבודה ולתנאי שבמסגרתו קמה זכות למדינת המקור למסות הכנסת עבודה של תושב חוץ, אם שהה בתחומיה יותר מ-183 יום בפרק זמן של 12 חודש, כי יש לנטרל את התקופה שבה שהה במדינת המקור מכורח מחלה ממושכת. מדברים אלה יש להקיש לענייננו, ששהייה כפויה בישראל בשל משבר הקורונה אף היא ראוי שתנוטרל לעניין החזקות המספריות בהגדרת 'תושבות' לעניין יחיד".

עבודה מרחוק

נציין כי השאלות הללו אינן תיאורטיות. משרדי המיסוי הגדולים החלו לקבל פניות בנושא, וכעת נותנים ייעוץ ראשוני ללקוחותיהם. בין הפונים היה גם ג', בעל שליטה בחברות רבות בתחום התוכנה, שהיה בעבר תושב ישראל אך זה שנים הוא תושב הונג קונג. בעקבות המשבר הגיע ג' לישראל עם אשתו ושלושת ילדיו, כבר בינואר. הוא רשם את ילדיו למוסדות החינוך בישראל לפני שהם הושבתו, המשיך לעבוד באמצעות מיילים וטלפונים, ככל הניתן, ודאג לפעילות החברות בקבוצה שבשליטתו, והחודשים החלו לחלוף.

גם ד', פעיל בענף היהלומים, המתגורר בהונג קונג זה כתשע שנים שואל היום את אותן שאלות, בנוגע למיסוי שיחול עליו . ד', נשוי ואב לבן, הגיע לישראל בינואר, ממש בתחילת המשבר במזרח אסיה, וכמו החוזרים האחרים לארץ, גם לגביו לא ברור מועד חזרתו לחו"ל. כעת הוא מעוניין להשקיע בניירות ערך ישראליים בבורסה בת"א, ורוצה לדעת - האם יישמר לו הפטור ממס רווחי הון כתושב חוץ, לפי סעיף 97(ב2) לפקודה.

לדברי פרנקל, "בהנחה שאותם ישראלים לשעבר, תושבי חוץ ערב המשבר, שוהים בישראל בעל כורחם, ועובדים מהבית עבור המעביד הזר (בין אם זו חברה זרה בינלאומית ובין אם זו חברה זרה בבעלותם, א' ל"ו), עשויה לעלות טענה מפי רשות המסים שהכנסתם כפופה למס בישראל. אך יש לטעון ל'שהייה כפויה' ולנטרל את ימי השהייה הכפויים בישראל, כך שלא ייספרו במניין הימים למבחן התושבות".

לגבי כמה ישראלים החשש הזה רלוונטי?

פרנקל: "לא ברור, כי לא ידוע כמה ישראלים חזרו לארץ. אני מניח שיש מאות או אפילו אלפי ישראלים כאלה. הבעיה תצוף אם שהייתם תתארך מעבר לשישה חודשים בשנת 2020. במצב כזה תוטל עליהם חובה לפתוח תיק ולהגיש דוח מכוח תיקון 223 לפקודה. ואז רשות המסים, הצמאה לגידול בהכנסות המדינה, עשויה לטעון לתושבות ישראלית שלהם, או לחלופין למיסוי הכנסת העבודה שלהם".

מבחן מרכז החיים

גם לדברי עו"ד הנרייט פוקס ועו"ד ורו"ח עמית זומר מקבוצת המס הבינלאומי במשרד עורכי הדין פרל-כהן, "אין מקום ליותר מדי דאגה". על-פי הייעוץ שהם נותנים לחלק מלקוחותיהם הפונים אליהם, "כאשר ישראלים מוצאים עצמם 'תקועים' בישראל, או זרים שימצאו עצמם במצב דומה בישראל, אין פירוש הדבר שהם הופכים להיות תושבי מדינת ישראל לצורך מס.

"מה שקובע בסופו של דבר הוא המבחן של היכן נמצא מרכז חייו של הנישום. יש לצפות מרשויות המס בישראל לנהוג בסבירות בעניינים אלה, הן לאור המצב החריג ביותר אשר התעורר, והן לאור ההתחייבויות השונות של ישראל תחת אמנות המס השונות שישראל חברה בהן וכללי ה-OECD".

עוד אומרים לנו עורכי הדין כי יש פניות רבות הן מצד מעסיקים והן מצד עובדים מודאגים בנוגע למצב הנוכחי. לדבריהם, "לא קיימת פסיקה שניתן להסתמך עליה בישראל לגבי המצב המיוחד שנוצר בשל נסיבות כוח עליון, שמחייבות אדם להישאר בישראל (או אפילו בבית-חולים), ולא לשוב למקום מושבו, מרכז חייו, בשל הקורונה. בכל מקרה, ברור שהנישום יהיה חייב להוכיח היכן נמצא מרכז חייו". 

עוד כתבות

עו''ד דוד ליבאי / צילום: תמר מצפי

הלך לעולמו שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי

ליבאי כיהן כשר המשפטים בכנסת ה-13 בממשלת רבין מטעם מפלגת העבודה ● בתפקידו כשר המשפטים דאג, בין השאר, לחקיקת רפורמה בדיני המעצרים והחיפושים ולחקיקתו של חוק הסנגוריה הציבורית ● היה שותף לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

החברה הלוהטת בעולם רכשה אותם: הכירו את רונן דר ועמרי גלר

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

עליות קלות בנעילת הבורסה; נובה טיפסה ב-4%, נייס ב-3%

ההתפתחות הבטחונית בצפון העיבה על הבורסה ● השקל נסחר בתנודתיות מול הדולר ● אלארום זינקה ב-20% ● מאסיבית, יצרנית מדפסות התלת מימד צנחה ב-13% ● דלק חתמה על העסקה לכניסתה של ענקית האנרגיה ENI לאיתקה ● בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

אמיר כהנוביץ' / צילום: יח''צ

הכלכלן הבכיר שעשה את המעבר המפתיע של השנה מדבר

אמיר כהנוביץ' הפתיע את שוק ההון בספטמבר כשעזב את חברת הביטוח הגדולה ביותר בישראל, הפניקס, ועבר לסוכנות הענק פרופיט ● בראיון לגלובס הוא מסביר את שינוי הקריירה הדרמטי שעשה, מציע את הפרשנות הייחודית שלו להתנהלות בשוק ההון, ומערער על התחזית של בנק ישראל לגבי הצמיחה של הכלכלה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

ירידות חדות בוול סטריט; מטא מתרסקת ומאבדת קרוב ל-200 מיליארד דולר משוויה

נאסד"ק יורד בכ-2% ● ירידה חדה בצמיחה בארה"ב, מזרחי טפחות: "הנתון לא מביא לשינוי בציפיות להורדת ריבית" ● ישראליות: מובילאיי וצ'ק פוינט יורדות בעקבת הדוחות ● המניה המועדפת על ביל אקמן מזנקת לאחר הדוחות ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון ● מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה