גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יאט"א: ענף התעופה יחזור לפעילות מלאה רק ברבעון הרביעי של 2021

ארגון התעופה העולמי: לחברות התעופה יש יתרה של 35 מיליארד דולר על כרטיסים שבוטלו ● "קוראים לצרכנים לקבל בהבנה זיכוי במקום החזר כספי על טיסה שבוטלה"

מטוסי לופטהנזה בשדה התעופה בפרנקפורט. טיסות רבות בוטלו בשל משבר הקורונה / צילום: Michael Probst, AP
מטוסי לופטהנזה בשדה התעופה בפרנקפורט. טיסות רבות בוטלו בשל משבר הקורונה / צילום: Michael Probst, AP

ארגון התעופה העולמי (יאט"א): ענף התעופה יחזור לפעילות מלאה רק ברבעון הרביעי של 2021. הארגון העריך כי ההפסד המצטבר של חברות התעופה בעקבות משבר הקורונה יגיע לפחות ל-252 מיליארד דולר. המיתון הכלכלי העולמי לא יאפשר לתעשייה לתהאושש בקצב שיחוו תעשיות אחרות. ביאט"א מודאגים מיכולת החברות לשרוד את התקופה. במסיבת עיתונאים וירטואלית שכינס מנכ"ל הארגון אלכסדר דה ז'וניאק והכלכלן הראשי של יאט"א בריאן פירס הביעו השניים דאגה מתזרים המזומנים שהולך ואוזל בקרב מרבית חברות התעופה כשהם צופים שחברות קטנות או בינוניות לא ישרדו את המשבר.

יתרה מכך הדגיש פירס כי גם כשרוב הציים של חברות התעופה מקורקעים, יש רכיב הוצאות קבועות שמכביד על החברות, הוא העריך כי מדובר ב-49% מעוגת ההוצאות של החברות כשתשלומים אלה כוללים בין השאר החזרי מימון, הוצאות אדמיניסטרטיביות ותשלום שכר לעובדים. מנגד החברות הפחיתו 51% מההוצאות המשתנות שלהן כפועל יוצא של עוצר הטיסות "אי-אפשר לאפס את ההוצאות. אנחנו מעריכים כי ברבעון השני של 2020 חברות יצטרכו להוציא היקף של 61 מיליארד דולר, מתוך זה אנחנו מעריכים שהחברות מחזיקות ב-35 מיליארד דולר כסף של טיסות שהנוסעים שילמו עליהן".

לאור זאת קוראים ביאט"א לציבור לקבל בהבנה מדיניות שנוקטות עוד ועוד חברות והיא של הענקת שובר עתידי למימוש במקום החזר כספי. לפי דה ז'וניאק, "ממשלות כמו קולומביה, קנדה והולנד הבינו שזה משהו שצריך להיות מעוגן בחוק. מהצרכנים אנחנו מצפים לגלות הבנה כשהכסף הזה יכול להיות שאלת ההישרדות של חברות התעופה. אני משוכנע שזה יוצר אי-נוחות בקרב הנוסעים, אבל זה עניין של להיות או לחדול".

נציין כי גם בישראל מנסה משרד התחבורה לשנות זמנית את חוק התעופה ולבוא לקראת החברות שנקלעו לקטסטרופה. החוק מבקש לקבוע כי החזר כספי יינתן בתוך 90 ימים במקום בתוך 21 ימים וכי תשונה ההגדרה של טיסה מבוטלת שעל-פיה זכאי הנוסע להחזר. בשלב זה טרם הוסכם על נוסח בין משרדי הממשלה ולכן לפי חוק החברות חייבות להשיב כסף לצרכנים על טיסות שבוטלו מיוזמת החברות.

הטסת המטען יכולה לסייע?

בימים אלה עיקר התנועה האווירית היא של מטוסי מטען (קרגו). חברות תעופה משתמשות גם במטוסי נוסעים להטסת מטען אלא שביאט"א לא תולים תקווה בסגמנט הזה כקרש הצלה. בימים כתיקונם עבור רוב החברות הקרגו תופס נפח של עד 10% בפעילות.

הטסות המטען בימים אלה כוללות בעיקר הטסה של ציוד רפואי ותרופות. "בחודשים הללו הקרגו מבצע עבודה חשובה אבל ככל שהמיתון הכלכלי יעמיק ויכביד גם על צרכנים וגם על חברות מסחריות, סגמנט הטסות המטען יפחת", אמר פירס.

נושא שעליו התעכבו מנהלי יאט"א התייחס לחשיבות של סיוע ממשלתי לחברות תעופה. "לחצי מהחברות עשוי להיגמר הכסף והן יהיו בסכנת קיום. מה שיכול להציל אותם זה מחירי הדלק הנמוכים אבל בעיקר סיוע ממשלתי". רק מעט מחברות התעופה אינן ממונפות ובעלות תזרים מזומנים גדול - ואגב בעיקר מדובר בחברות לואו קוסט שמוכיחות שהניהול הרזה ביום יום פועל לטובתן, כך למשל רינאייר ואיזי ג'ט שרוב הציים שלהם נמצאים בבעלות ולא בליסינג או במימון.

לעומתן החלק הארי של חברות התעופה נושא על גבו התחייבויות גבוהות והן תלויות בממשלות. "ממשלות צריכות להבין שחברות תעופה יהיו פקטור משמעותי ביציאה מהמשבר", אמר פירס. "החברות מחברות בין ערים לצרכים מסחריים. ממשלות שלא יתמכו בחברות עשויות להישאר בלי חברות תעופה".

דה ז'וניאק התייחס לאפשרות של הכנסת משקיע או קונה לחברות ואמר כי "אני מעריך שעד לסוף 2020 אין משקיע שירצה לקנות חברת תעופה או להשיק חברה חדשה או לקנות חברה מיד שנייה. אין עניין מצד משקיעים בענף הזה. גם אם חברות נמצאות על המדף - לא יהיה מי שיקנה אותן. קונסולידציה יכולה להקל על חברות ולהוריד את היקף ההוצאות אבל זה מוקדם מדי".

לפי יאט"א מנגנון הסיוע הממשלתי יכול לכלול אפשרות של הלאמה כפי שעשתה ממשלת איטליה עם חברת אליטליה או של רכישת מניות חלקית. "היו ממשלות מהירות שהבינו שהסיוע חייב להינתן בהקדם כמו המדינות הנורדיות, יש ממשלות שפעלו לאט יותר - למשל באירופה אבל יותר ויותר מבינות שהסיוע שלהן הוא חובה. בדובאי פורסם שהממשלה תזרים כסף לחברת התעופה אמירייטס וממשלות רבות נקטו מדיניות דומה. הן מבינות שהתרומה של תעופה למדינות לא רק בהיבט התיירות - היא קריטית", אמר פירס. "באירופה אחרי הענן הוולקני כשהתעופה פסקה היה מחסור בירקות בין מדינות, ברור שהתעופה היא חלק משרשרת האספקה והיא חלק מהותי בהחלמה הכלכלית של מדינות ביום שאחרי המשבר. ככל שחולף הזמן תזרים המזומנים של החברות לא יאפשר להן להמשיך להתקיים. יש מחנק תזרימי ואת זה הממשלות חייבות לשחרר".

ומה בישראל? עד כה תוכנית הסיוע של הממשלה לא כוללת כל התייחסות קונקרטית לענף התעופה. בשלב מוקדם יותר בדיונים דובר על סיוע של כמיליארד שקל לתעשייה, הלוואה בערבות מדינה של 25 מיליון דולר לישראייר ולארקיע והלוואה של כ-200 מיליון דולר לאל על אלא שעד כה הסכומים הללו לא ניתנו. במשרד האוצר מדגישים כי תוכנית הסיוע לעסקים גדולים אינה כוללת את הענף, וכי מול חברות התעופה מתנהל שיח נפרד.

אל על שבה והציגה למשרד האוצר תוכנית התייעלות במטרה להוכיח שהחברה תהיה מסוגלת להחזיר את הכסף למדינה, תוכנית זו עברה עוד חידודים וכיווצים מבחינת אל על אלא שלפי גורמים המעורבים בדיונים - התוכנית אינה מספקת ועל החברה להעמיק את ההתייעלות שלה. באוצר לוקחים בחשבון שאל על וכמוה ארקיע נכנסו למשבר הזה בעמדת נחיתות כלכלית כאשר אל על עצמה ממונפת בעסקות מימון בהיקף של מיליארדי דולרים על צי מטוסי הדרימליינר והיא נדרשה להתייעלות עוד לפני המשבר. שלוש החברות לא מפעילות כלל טיסות מסחריות למעט טיסות חילוץ של ישראלים וטיסות מטען. ארקיע ואל על הוציאו כמעט את כל העובדים לחל"ת, ועבור אל על בעיקר שאלת הזמן בכל הנוגע לסיוע הכלכלי היא קריטית להמשך קיומה.

לשאלה מדוע יאט"א מתעקשת להמשיך לגבות כסף מסוכני הנסיעות שנקלעו בעצמם לקשיים לנוכח העובדה שהחברות מחזיקות בסכום של 35 מיליארד דולר כאמור ככספים ששולמו להן עבור טיסות מבוטלות השיב דה ז'וניאק "כולם בשרשרת מנסים לשמור על המזומנים שלהם שהולכים ואוזלים. לכולם יש הוצאות בלי הכנסות. שמירה על העברת הכספים בצינור המקובל (כלומר דרך BSP מסלקת התשלומים של יאט"א, המשמשת כצינור להעברת כספים בין הסוכנים ובין חברות התעופה) תוכל להגן על חברות התעופה מפני פשיטות רגל. אנחנו מבקשים שהנוסעים יקבלו בהבנה קבלת שובר עתידי במקום החזר כספי ומבקשים מהסוכנים להמשיך לפעול כמקובל. אנחנו יודעים שיש סוכנים שנקלעו לקשיים וכל מקרה נבחן לגופו. אנחנו יודעים שכולם סובלים ומשתדלים לשמור את המערכת שתעבוד גם אם נדרשת פשרה בין כל הגורמים בשרשרת".

היום שאחרי מבחינת יאט"א עוד רחוק והוא תלוי מאוד במדיניות של ממשלות להסיר את מחסומי הגבולות ולבטל את האיסור לטוס.

"זה המפתח לחזרה לפעילות של חברות התעופה, זה חייב להיות מסודר ומעוגן בהסכמים בילטרליים אחרת לא נוכל לחזות מתי המשבר הזה ייגמר. אנחנו מניחים שבשלושה החודשים הקרובים התעופה תפעל בסגר מוחלט ושהחזרה תהיה הדרגתית", אמר פירס "יש גם תרחיש שהווירוס ידעך ויחזור. כרגע רק ברבעון הרביעי של 2021 אנחנו מעריכים חזרה לפעילות מלאה, אבל יודעים שזה יכול להיות גם אחרי זה. בסין אנחנו רואים התאוששות מאוד איטית שלמעשה משקפת עקומה שטוחה של ביקוש לטיסות וגם זה אינדיקטור ליכולת ההתאוששות של הענף".

עוד כתבות

הבורסה בפרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

ירוק באירופה; מדד הדאקס מוסיף 0.8%

נעילה מעורבת באסיה, מדד ההנג סנג זינק בכ-1.9% ● המסחר בוול סטריט ננעל אמש בירוק, הנאסד"ק טיפס בכ-1.1% ● עליות במחירי הנפט ● הביטקוין עומד על כ-66.5 אלף דולר למטבע ● מחיר הזהב נחלש בכ-1.5%

דיזנגוף סנטר / צילום: גיא חמוי

מעל 3 מיליון שקל בדקה: זינוק בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד

לפי נתוני חברת שב"א, בין השעות 8:00-14:00 הוציאו הישראלים סכום של 735 מיליון שקל • מדובר בזינוק של 14% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד • בשנה שעברה בשעות אלו נרשמו הוצאות בכרטיסי אשראי בסכום כולל של 645 מיליון שקל • ומה הייתה הדקה העמוסה ביותר היום?

המספרים מאחורי האופציות לעובדים בחברות ההייטק הישראליות נחשפים / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

נעילה חיובית בוול סטריט; טסלה איבדה כ-3%, אנבידיה עלתה בכ-4.3%

בורסות ארה"ב נצבעו ירוק ● מדד ההנג סנג זינק בכ-1.7% ● טסלה ירדה לאחר שפורסם כי הורידה את מחירי הרכבים החשמליים שלה ברחבי העולם; המניה ירדה מתחילת השנה בכ-40% ● ירידות במחירי הנפט והזהב ● האג"ח הממשלתיות בארה"ב נסחרו בעליות

צילום: Eduardo Munoz Alvarez (AP) (עיבוד תמונה)

הטעויות הנפוצות שמשקיעים עושים בהשקעה באג"ח ממשלתיות

בוול סטריט ג'ורנל מרחיבים על הטעויות הנפוצות של משקיעים באיגרות חוב ממשלתיות ● להערכתם, הטעות הנפוצה ביותר היא בהשקעה בקרנות אג"חיות שנסחרות בתנודתיות ● במקביל הם מסבירים כי כיום, תשואות האג"ח הממשלתיות קצרות הטווח אטרקטיביות יותר מאשר ארוכות הטווח

ג'ו ביידן ובנימין נתניהו / צילום: צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

היחסים עם ישראל ישתנו ללא היכר? ארה"ב צפויה לאמץ צעד דרמטי ואלה המשמעויות

בית הנבחרים האמריקאי אישר אתמול סיוע צבאי עצום ממדים לישראל, אך במקביל ארה"ב עשויה גם להעניש את ישראל ● ההחלה הממשמשת ובאה של 'חוק לייהי' על פעולות צבאיות של ישראל נגד אוכלוסייה פלסטינית שקולה כנגד הפחתה של דירוג האשראי המוסרי ● בינואר, הסנאט דחה את עצם הרעיון להעמיד את ישראל למבחן זכויות אדם ● עכשיו היא עומדת להיענש על פגיעה בהן

מותג משקאות האנרגיה BLUE / צילום: Shutterstock

יצרנית משקאות האנרגיה "בלו" ופרשת זיוף נתוני המיחזור

המשרד להגנת הסביבה שוקל אי הכרה בדיווח על יעדי האיסוף והמיחזור של חברת בלו לשנים 2019-2020, וקביעת תשלום כפל פיקדון בהיקף של כ-100 מיליון שקל ● זאת, לאחר שהחברה לא סיפקה אסמכתאות מספקות לאימות דיווחיה על עמידה ביעדי האיסוף והמיחזור לשנים 2019-2020 ובהמשך לחקירה המתנהלת ברשות המסים ובמשטרה

עלי חמינאי נפגש עם משפחות הבכירים שחוסלו בסוריה, אפריל 2024 / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

החישוב הגרעיני של איראן נעשה כעת מסוכן יותר

המנהיג העליון חמינאי בוודאי תוהה אם מצבה של הרפובליקה האסלאמית היה טוב יותר לו כבר היה ברשותה נשק גרעיני ● המערב אינו צריך להמעיט בצורך של חמינאי להשאיר מורשת מפוארת

ג'רמי סוארד (משמאל) ועידו גונן, מייסדים משותפים Exodigo / צילום: Exodigo

עשרות יוצאי מודיעין ויחידות הנדסה התקבצו לסטארט-אפ אחד, כדי לפצח את הסוד

שירות מיפוי תת הקרקע של הסטארט-אפ הישראלי יכול לעלות מאות אלפי דולרים, אך הלקוחות מפחדים יותר מהלא נודע: "תמיד יש הפתעות באדמה" • אחרי שגלגלה מיליוני דולרים מהרנטגן התת קרקעי, אקסודיגו חולמת גם על התרחבות למיפוי אסטרואידים וירחים • וגם: איך מתפקדים כש-75% מעובדי החברה מגויסים למילואים, ולמה מדובר בעצם בשוק בלתי מוגבל? ● הסטארט-אפים המבטיחים

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

בג"ץ הגיוס: היועמ"שית אישרה ייצוג נפרד לממשלה בשל פערי העמדות

הממשלה תקבל ייצוג נפרד בבג"ץ הגיוס שיתקיים ביוני בהרכב מורחב של תשעה שופטים ● הסיבה: הפערים הגדולים בין עמדת הממשלה לבין עמדת היועמ"שית בהרב-מיארה ● הממשלה צפויה לשכור עו"ד פרטי 

אילוסטרציה: Shutterstock

יותר מחצי מהתשואה נמחקה: הסיבות לירידות החדות בוול סטריט, ומה קרה לאנבידיה?

מדד הפחד מתקרב לשיא, S&P 500 נמצא ברצף הירידות הארוך ביותר מאז 2022, והשבוע האחרון היה הגרוע ביותר של הנאסד"ק מאז 2022 ● מה עומד מאחורי המגמה? האינפלציה, המצב הגיאו-פוליטי המורכב וגם הפסימיות בנוגע לענף השבבים

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

תקיפת צה''ל בלבנון / צילום: ap, Hussein Malla

בכיר במערך ההגנה האווירית של חיזבאללה חוסל בדרום לבנון

במהלך הלילה: אזעקות הופעלו במטולה ● מוקדם יותר - מטרה אוירית יורטה באזור קריית שמונה ● צה"ל פתח במבצע סיכול במסדרון החיץ ברצועה: מחבלים חוסלו, תשתיות טרור אותרו והושמדו • דיווח בניו יורק טיימס: ישראל תכננה מתקפה גדולה יותר נגד איראן, גם בטהראן שנבלמה ברגע האחרון ● כל העדכונים

בעולם מתפעלים מישראל: "הראתה שהיא יכולה לתקוף מתי שהיא רוצה"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: בוושינגטון פוסט מתפעלים מהמתקפה שמיוחסת לישראל באיראן, ובאיראן מנסים להקטין את האפקט שלה וגם: אייפ"ק פותח בקמפיין נגד פוליטיקאים אנטי-ישראלים בבחירות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם 

איסמאעיל הנייה / צילום: ap, Lebanese Official Government

מומחים מסבירים: אלו הסיבות שבגללן בכירי חמאס שוקלים לעזוב את קטאר

בסוף השבוע האחרון, התפרסמו דיווחים על כך שההנהגה הפוליטית של חמאס שוקלת לעזוב את קטאר ולהעתיק את בסיסה לעומאן או לטורקיה ● שני חוקרים בכירים במכון למחקרי ביטחון לאומי מסבירים מה עומד מאחורי הדיווחים, ואיך הדבר קשור לתפקיד שממלאת קטר במשא ומתן לשחרור החטופים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: Shutterstock

להפסיק לרוץ על הגלגל. מה יקרה לכם אם תרוויחו פחות

המעבר למשרה עם משכורת נמוכה יותר, כרוך בדרך-כלל בקיצוץ בהוצאות ● יחד עם זאת, הוא עשוי להגיע עם עלייה ניכרת בזמן הפנוי ובאיזון בין העבודה והחיים

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

איילת שקד / צילום: שלומי יוסף

מיליון וחצי שקל על משרה חלקית: איילת שקד מציגה - כך מכינים נקניקיות גם בעסקי הנדל"ן

איילת שקד השוותה בין מינוי בכירים במערכת המשפט להכנת נקניקיות ("מי שלא עומד בחום, שלא ייכנס למטבח") ● מעניין מה הייתה אומרת על מינוי פוליטיקאית לתפקיד בכיר במגזר העסקי

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

איזה נשק ישראל תקנה בתקציב של 14 מיליארד דולר?

הסיוע האמריקאי לישראל שאושר בבית הנבחרים עומד על כ-26 מיליארד דולר, מתוכו 14 מיליארד דולר לרכש ביטחוני ● מה יהיה ניתן לרכוש איתו, מה האינטרס האמריקאי הרחב, ועד כמה תהנה ממנו התעשייה הישראלית? ● גלובס עושה סדר

ענבר שעשוע בר ניר ועדי אטון לפידות / צילום: דרור סיתהכול

קרן משפחת שעשוע תחלק 6 מיליון שקל לבעלי עסקים ששירתו במילואים

מענקי הצמיחה יינתנו לפי שיטה שבה בעלי עסקים שמגישים מועמדות צריכים במקביל לבחור מי מעמיתיהם ראוי לקבל את הכסף ● מאז פרוץ המלחמה חילקה הקרן 21 מיליון שקל למטרות שונות ● ישראל מתגייסת

הסופרקמפיוטר של חברת Cerebras בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

בחסות אלטמן ומשקיעים מישראל, המתחרה באנבידיה יוצאת להנפקה

סריבראס, יצרנית "השבב הגדול בעולם", בה מושקעים מייסדי OpenAI וכן ישראלים ואמירותים רבים, מתקדמת להנפקה ● בינתיים היא גייסה 723 מיליון דולר