גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החלטה תקדימית בעליון צפויה לצנן את שוק הקרקעות החקלאיות הספקולטיביות

קניתם קרקע בציפייה ששוויה יעלה בחדות לאחר אישור תוכנית בנייה, אלא שהתוכנית דווקא הורידה את ערכה? החלטה תקדימית בעליון בנוגע לקרקעות בהרצליה ובחדרה קובעת כי חישוב הפיצוי לבעלים לא יכלול את מרכיב הפוטנציאל במחיר ששילמתם

קרקע חקלאית / צילום: גיל ארבל
קרקע חקלאית / צילום: גיל ארבל

פסק דין תקדימי שניתן אתמול (ד') בבית המשפט העליון, בהרכב מורחב של חמישה שופטים, מוחק למעשה את רכיב הפוטנציאל משווי מקרקעין, ככל שמדובר בפיצויים על תוכנית פוגעת.

המשמעות: כששמאים יחשבו את הפיצויים המגיעים לבעלי מקרקעין, בעיקר ספקולטיביים, הם יצטרכו להתעלם משווי השוק שלהם ערב אישור התוכנית, ולקבוע ערכים תאורטיים נמוכים בהרבה.

התוצאה: הפיצויים שבעלי הקרקע יקבלו יהיו נמוכים ביותר. המשמעות: הגדלת הסיכון הכלכלי של משקיעים ספקולנטיים ובעלי קרקעות חקלאיות במרכז הארץ, ששוויין התנפח בשנים האחרונות עקב ציפיות להפשרתן לבנייה.

חמשת השופטים - עוזי פוגלמן, יצחק עמית, דפנה ברק-ארז, דוד מינץ ועופר גרוסקופף - דנו בשלוש בקשות ערעור שהגישו מאות בעלי קרקע וועדות מקומיות על פסקי דין של בתי משפט מחוזיים. שתי בקשות היו קשורות לשתי התוכניות של הפארק העירוני בהרצליה, שנמצא בסמוך לקניון שבעת הכוכבים, המכונה "פארק הבאסה". בקשה שלישית לערעור הייתה בנוגע לתוכנית המתאר לכביש מספר 9, המקשר בין כביש 4 מדרום לחדרה למחלף באקה ג'ת בכביש 6 ובעתיד אמור להתחבר גם עם כביש 2. בהרצליה הקרקעות היו חקלאיות, והן הוסבו לשטחים ציבוריים פתוחים; ואילו השטח לאורך תוואי כביש 9 היה חקלאי אף הוא, והתוכנית הפכה אותו לייעוד של דרך.

בשלושת המקרים, ערכי הקרקעות עלו מאוד בשנים שלפני אישורי התוכניות, עקב ציפיות של בעליהן ושל משקיעים שהן יופשרו בעתיד ושוויין יזנק במאות אחוזים.

כשבעלי הקרקעות ניצלו את סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה והגישו תביעות פיצוי בגין פגיעה בשווי הקרקעות שלהם, עיקר המחלוקת שלהם עם הוועדות לתכנון ולבנייה היה אופן חישוב הפיצוי: בעלי הקרקעות רצו לחשב את שוויין לפני שנפגעו, קרי, לפי שווי השוק. מנגד, ועדות התכנון ובתי המשפט, וגם היועץ המשפטי לממשלה טענו כי חלק גדול משווי השוק של הקרקעות כלל רכיב ספקולטיבי של פוטנציאל שהיה גלום באותן קרקעות, ועל רכיב זה אין לפצות את בעלי הקרקעות, שכן לא היה לו על מה להסתמך, אלא רק על הציפיות שלהם.

לעמדתם, צריך לנכות משווי השוק את ערך הפוטנציאל, וכך לחשב את הפיצויים המגיעים לבעלי הקרקעות. לפי שיטת חישוב זו, גובה הפיצויים שיקבלו בעלי הנכסים יהיה נמוך משמעותית משיטת החישוב של שווי השוק.

השופטת דפנה ברק-ארז, שכתבה את פסק הדין של דעת הרוב, מיקדה את עמדתה בשתי שאלות: הראשונה - האם ניתן בכלל להגיש תביעה לפי סעיף 197 במצב שבו הפגיעה של התוכנית החדשה היא בפוטנציאל תכנוני שהיה קיים למקרקעין, ערב אישור התוכנית החדשה? השאלה השנייה - האם יש מקום להביא בחשבון פוטנציאל תכנוני בעת חישוב שווי הקרקע שנפגעה, ואם כן, באיזה אופן? ובאיזו מידה ניתן להתחשב בערכי השוק של המקרקעין, בטרם אושרה התוכנית הפוגעת?

על השאלה הראשונה ענתה השופטת ברק-ארז כי תביעת פיצוי בגלל פוטנציאל שנגוז צריכה להיות במצב שבו הפגיעה קונקרטית, ולא במצבים שבהם השוק מושפע מהליכי תכנון כלליים או מהנחות והערכות ספקולטיביות של משקיעים. השופטת קבעה כי תנאי מינימלי לפגיעה כזו הוא שעל המקרקעין המדובר הייתה תוכנית מופקדת, שהייתה אמורה להשביח אותם. התנאי השני שהציבה השופטת היה שהפגיעה תהיה "קרובה לוודאי", כדבריה. במצב זה מוטל על התובע להראות כי אישורה של התוכנית היה כמעט בנקודת האל-חזור שלה, ושהוודאות לאישורה הייתה גבוהה ביותר.

התשובה לשאלה השנייה פסלה למעשה את שיטת "שווי השוק" או "שיטת ההשוואה" הנהוגה כיום ברוב פסיקות בתי המשפט, כשיטה הנכונה להעריך את שווי הקרקעות, במצב של תשלומי פיצויים. ברק-ארז כתבה כי עליית ערך מקרקעין בגלל פוטנציאל, עשויה להיות תוצאה של גורמים רבים, למשל קידומה של תוכנית קונקרטית, אבל גם ציפיות והערכות כלליות יותר, למשל מיקום המקרקעין וטיבם, הצהרות של גורמים שונים באשר לעתיד הקרקעות ועוד.

השופטת כתבה עוד כי התחשבות בשווי שוק שנקבע ממניעים סובייקטיביים וציפיות, עלול להרתיע רשויות תכנון מפעולות תכנוניות, שעלולות להביא לתשלום כבד של פיצויים.

לאור זאת קבעה ברק-ארז כי "בעת הערכת שווים של מקרקעין שנפגעו על-ידי תוכנית יש מקום להתחשב ברכיב של פוטנציאל תכנוני, תוך שרטוט גבולות ברורים לכך. השיקול שעניינו הימנעות מהרתעת יתר של רשויות התכנון מחייב אותנו לוודא כי הפיצויים שיינתנו לבעלי זכויות במקרקעין שנפגעו יהיו מבוססים על פעולות תכנוניות קונקרטיות... ככלל, הערכת שוויים של מקרקעין צריכה להתבסס על עקרונות אובייקטיביים, ולא על מחיר סובייקטיבי שאדם פלוני מוכן לשלם בעבור נכס".

ובמילים אחרות: תשלום פיצויים בגין פגיעה בפוטנציאל הגלום במקרקעין הפך לעניין תאורטי בעיקרו. למעשה, פסקה השופטת, שאליה הצטרפו גם השופטים פוגלמן, עמית ומינץ, פיצויים בגין פגיעה במקרקעין לא יכללו את רכיב הפוטנציאל הגלום במקרקעין, אלא במקרים נדירים ביותר ויוצאי דופן.

השופט עופר גרוסקופף חלק עליהם. לדבריו, בשלושת המקרים שהובאו לדיון מדובר בקרקעות חקלאיות שנמצאות במרכז הארץ, אשר שוויין משקף ציפיות כלליות של הציבור לכך שבעתיד ייתכנו בהן שימושים אחרים. לשיטתו, זו הסיבה שאין להפריד את הפוטנציאל התכנוני מכלל שוויין של הקרקעות, ויש לצמצם את ההכרעה בסוגיה לשאלה כיצד יש להעריך את הפיצויים בגין פגיעה תכנונית בקרקעות הללו.

לשיטתו של גרוסקופף, שיטת שווי השוק עובדת ותקפה גם לחישובי פיצויים על תוכנית פוגעת, ויש להעריך את הפגיעה שחלה בקרקעות, באמצעות אומדני השווי של הקרקעות במצב של לפני אישור התוכנית ואחריה. כך היה נהוג בעבר, ואין הצדקה ומקום לשנות את הנוהל הזה.

"ציפיות השוק אינן עשויות מקשה אחת, אלא בנויות על רצף: ככל שהציפייה מעוגנת בתוכנית קונקרטית יותר וקרובה לוודאי - כך גם הערך הכלכלי שמיוחס לציפייה זו עולה. משכך, פרשנות המבקשת להתעלם כליל מאותו מנעד מביאה לעיוות של המציאות הכלכלית הנדל"נית", כתב גרוסקופף בעמדת המיעוט. "המענה לחשש מפני תשלום מופרז איננו מעוגן במציאות, שהרי הסיכוי להתממשות הציפייה, כמו גם הסיכון הגלום בה, מתומחר בהתאם לטיבה של הציפייה".

עוד הזהיר גרוסקופף כי דווקא השיטה שאימצו רוב השופטים, לפיה יש לנכות באופן מלאכותי את שווי הפוטנציאל משווי השוק, היא הבעייתית, שכן היא מכניסה חוסר ודאות לתחום ומהווה פתח למניפולציות וריבוי התדיינויות.

השופט גרוסקופף גם סבר כי לא ברור כלל שבאימוץ שיטת שווי השוק לקביעת פיצויים תהיה הרתעת יתר של רשויות התכנון, וגם אם כן - הדרך לפתור אותה אינה באמצעות פגיעה בבעלי הקרקעות.

עו"ד אילנה בראף שניר שיצגה את הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה הרצליה, מסבירה, כי: "פסק הדין קובע הלכה בסוגיה שהעסיקה את השמאים המכריעים, וועדות הערר ובתי המשפט במשך כ 3 עשורים. ועדות הערר תמכו למעשה ברוב המקרים בעמדות הוועדות המקומיות, ואילו בבתי המשפט היו פסקי דין סותרים.

"פסק הדין קובע הלכה ברורה וחד משמעית: מי שקונה קרקע חקלאית לחסכון או השקעה ומצפה להפשרה, וברבות הימים הקרקע משנה ייעודה לקרקע ציבורית, לא יקבל פיצוי בגובה המחיר בשוק, שמבטא גם את הפוטנציאל והתקוות של השוק להפשרת הקרקע, אלא רק בגובה ערכם האוביקטיבי כקרקע חקלאית. ומזווית אחרת לא פחות חשובה: הקופה הציבורית לא תישא בעלות שיברם של חלומות שהיא לא גרמה ליצירתם והקופה לא מהווה פוליסת ביטוח כנגד אכזבות אלה".

ואילו עוה"ד גד טיכו ואורית אלמוזלינו-רייז, ממשרד כספי ושות' אשר ייצגו חלק מהמערערים באחד מהתיקים, הגיבו, כי "מדובר בהחלטה תקדימית שמוקדם להעריך את השלכותיה, ובכל מקרה בעניין הלקוחות שיוצגו על ידינו העניין הוחזר לועדת הערר וייתכן שניתן יהיה לקבל פיצוי מכוח סעיף 197, דבר שיפחית מעצמת הפגיעה לבעלי הקרקעות. אנו כמובן נפעל מול ועדת הערר לצורך מיצוי זכויות בעלי הקרקעות".

עוד כתבות

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

יו"ר דירקטוריון אל על נחקר בחשד למעורבות בפרשת שחיתות בנתיבות

משטרת ישראל אישרה כי עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, נחקר בחשד למעורבות בפרשה בתחום טוהר המידות שבה נחקר גם ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר ● בא כוחו של בן צבי, עו"ד נתי שמחוני: "מר בן צבי מכבד את רשויות אכיפת החוק, משתף פעולה באופן מלא והוא סמוך ובטוח כי בסופה של הבדיקה יוברר שלא דבק כל רבב בהתנהלותו"

חנות Hַ&O kids בקניון עזריאלי מודיעין / צילום: יח''צ

רשת H&O משיקה תת־רשת חדשה לאופנת ילדים, עם כ־20 סניפים

הרשת תאגד את המותגים האמריקאים Carters ,Oshkosh ו־Skip Hop ואת מותג הבית H&O Kid, ותציע אופנת ילדים מניו בורן ועד גיל 12 ● הקבוצה מתכננת לפתוח כ־20 חנויות בקונספט החדש, בעיקר בקניונים ובמרכזי קניות

לקסוס LBX / צילום: יח''צ

ב-200 אלף שקל תקבלו רכב עם סטטוס יוקרתי. ומה לגבי הביצועים?

לקרוס–אובר הקומפקטי ביותר שהשיקה לקסוס יש עיצוב אטרקטיבי ומוניטין יוקרתי. השאלה אם מיתוג הפרימיום יחפה על הפשרות בשימושיות

ספינה צבאית איראנית נעה במימי איראן לפני תחילת תרגיל ימי משותף של איראן, רוסיה וסין באוקיינוס ההודי / צילום: Associated Press, ASSOCIATED PRESS

בחשש רב: כך נערכה איראן למתקפה הישראלית

בטהרן איימו כלפי חוץ והזהירו מתגובת ישראל, אך ביצעו שורת מהלכים המעידים על החשש מתקיפה ● גם בחיזבאללה ובסוריה נערכו

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל: "המלחמה תימשך כל 2024"

בהודעה שלא מן המניין, הורידה החברה את הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● התחזית להמשך נותרה "שלילית", כך שבחברה מאותתים שבעתיד הדירוג עשוי להיפגע שוב ● "רואים עלייה נוספת בסיכונים הגיאו-פוליטיים"

רחפן של Spear UAV / צילום: Spear UAV

התקיפה באיראן: איזה חימוש משוטט קצר טווח מחזיקה ישראל

אחת מהאפשרויות שעלו היום, היא שישראל תקפה באיראן באמצעות חימוש משוטט של הסטארט-אפ התל אביבי "ספיר" (Spear UAV) - נשק בו היא משתמשת בזירות השונות של מלחמת "חרבות ברזל" ● כך משמש החימוש בעל יכולות AI את ישראל במלחמה

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

מה מקור המילה דרדלה ואיזו מערכת הגנה אווירית של ישראל העליונה ביותר?

באיזה שנה הוקם סניף מקדונלד'ס הכשר הראשון, לאיזו מדינה הגבול הארוך ביותר עם צרפת ולמה שחקן ה-NBA החטיא השבוע זריקת עונשין בכוונה? • הטריוויה השבועית

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, בתפילת עיד אל–פיטר בטהרן / צילום: Associated Press

איך בוצעה התקיפה באיראן ומה היה היעד?

מהבסיס הצבאי שהותקף בוצעו במוצ״ש שיגורים לעבר ישראל ● איך ככל הנראה בוצעה התקיפה ומה יקרה עכשיו? ● וגם: התגובה בשווקים והקפיצה במחיר הנפט

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

דיווח: גורם מודיעיני הבהיר שאיראן לא תגיב

דיווחים על תקיפה ישראלית באזור איספהאן באיראן ● מוקדם יותר: פגיעה ישירה בגליל העליון, לא היו נפגעים • לראשונה אחרי שבועיים: אזעקות הופעלו באשקלון, שיגור אחד נפל בשטח פתוח • ארה"ב הטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל • בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" • גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים • עדכונים בולטים 

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

שכונת בית וגן ירושלים / צילום: אוריה תדמור

לא תמיד ניתן להגיע לחלוקה שוויונית בפרויקט תמ"א 38

כל תכנון פרויקט מסוג תמ"א 38 כולל אילוצים תכנוניים, אולם בפרויקטים מסוג חיזוק ועיבוי, האילוצים התכנוניים רבים, שכן הבינוי נעשה על גבי הבניין הקיים, על מגבלותיו ● כך דחתה ועדת הערר המחוזית בירושלים התנגדות של שני דיירים לתכנון של פרויקט

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

התחזית האופטימית של ענקית השבבים מטייוואן: ההכנסות יזנקו פי 2

יצרנית השבבים TSMC הציגה דוחות רבעוניים חזקים ועקפה את תחזיות האנליסטים בשורת ההכנסות והרווח ● המומנטום החיובי צפוי להימשך כשעל פי ההערכות החברה צפוי להכפיל את הכנסותיה

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

"שחקנית מרכזית במזרח התיכון": למה הבכירים הישראליים מתייצבים לתדרך את התקשורת בארצות הברית?

משעות הבוקר המוקדמות, גורמים ישראליים בכירים מתייצבים בתקשורת האמריקאית כדי לתדרך על התקיפה באיראן ● כך בוחרים את גופי התקשורת מולם הם עובדים בארה"ב ומה הם מנסים להשיג?

שרון גל / צילום: סטודיו תומאס תומר שלום, ויקימדיה

האיום עשה את שלו? שרון גל יישאר בערוץ 14

לפני כשלושה שבועות הודיעה רשת 13 כי העיתונאי שרון גל חוזר לשורותיו, ובערוץ 14 מיהרו להוציא לגל מכתב התראה, מאחר שהוא חתום על חוזה עד סוף 2024 ● כעת נראה כי המהלך עשה את שלו, וגל יישאר בערוץ 14 ויגיש שם את רצועת 19:00

מטוס אל על / צילום: דני שדה

פעם בחצי שנה זה קורה: איך יראה היום שאחרי עדכון מדדי הבורסה?

השבוע תפרסם הבורסה את עדכוני המדדים שלה ולפי הערכות יצטרפו למדד 125 היוקרתי אל על ואלקטריון ● בפעם הקודמת ששתיהן נכנסו למדד אחרי זינוק חד במניות שלהן, הן צנחו בחדות ● "כך זה עובד בכל העולם", מסבירים בבורסה. אבל ספק אם ההיסטוריה תחזור על עצמה