גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מזוודות מלאות דולרים במזומן, שומרי ראש וניסיונות שוד: כך הופך שוק הציוד הרפואי לשוק שחור

אנשי הרכש הרפואי יושבים בדרך-כלל במשרד ומתמודדים עם טפסים ורגולציה, אבל ימי הקורונה שינו לחלוטין את המצב ● העסקאות מבוצעות במזומן, ומי שממצמץ מפסיד את הסחורה ● המרוץ הבינלאומי גורם לזינוק במחירים ולמרדף נואש אחרי מכונות הנשמה ומסכות

יוסי כהן, המוסד, איל וולדמן, מלאנוקס, אמיר גל אור, INNONATION, שי וינינגר,  למונייד / צילום: Gali Tibbon, AP, כדיה לוי, קובי קנטור, שלומי יוסף
יוסי כהן, המוסד, איל וולדמן, מלאנוקס, אמיר גל אור, INNONATION, שי וינינגר, למונייד / צילום: Gali Tibbon, AP, כדיה לוי, קובי קנטור, שלומי יוסף

אנשי רכש הציוד הרפואי המיושבים, שחייהם מלאים מכרזים, תקנים ורגולציה, לא האמינו שזה קורה להם. כמו כל העולם, התחום שלהם התהפך ועכשיו הוא נראה יותר כמו סרט גנגסטרים מאשר כמו עבודה משרדית. אדם מחכה מול דלת של מפעל מסכות לאחר ששילם דמי פתיחה רק עבור הזכות לראות את הסחורה. מימינו איש מוסד, משמאלו גנגסטר סיני, ועליו לקבל החלטה הרת גורל על מיליוני דולרים תוך שניות, אחרת מישהו אחר יתפוס את העסקה.

לעסקה גרועה יש השלכות קשות. לא רק אובדן הכסף, אלא המשך המחסור בציוד בישראל או אפילו גרוע יותר, צוותים רפואיים שישתמשו בציוד תקול. השבוע פורסם כי בהולנד נאלצה הממשלה לוותר על מאות אלפי מסכות שיובאו מסין עבור הצוות הרפואי שלה, ונמצאו פגומות.

מן הצד הישראלי, משרד הבריאות ומערכות הבריאות, לא תמיד מבינים מול מה הרוכשים מתמודדים. "הסינים יצאו לעולם עם צ'ימידנים עם מיליונים של דולרים, עם שומרי ראש, עם משאיות. הם מגיעים למפעלים, משתלטים על קווי יצור, ושמים שם אנשים משלהם שיתחילו לשלוח למחסנים כסף תמורת מסכות. זה מה שאנחנו מתמודדים איתו. בישראל עוד מדברים איתנו על העברות בנקאיות ועל חוזים", אומר יובל גולן, יזם ואיש עסקים ישראלי שפועל במחוז האינאן קרוב לעשור.

"לפני חודשיים כשהקורונה התפרצה במדינה", מספר גולן, "הממשלה במחוז שלי נתנה לי כסף ואמרה לי 'אתה משלנו, תקנה לנו מסכות רפואיות ומדחומים'. סמכו עליי אפילו שאני זר. אני מגיע ליצרנים ומפיצים, יושב אצלם במחסנים ונועל ציוד על ידי העברות בנקאיות וכל הזמן מעביר להם עוד כסף ועוד כסף. בסוף בעזרת קשרים הצלחתי להשיג לסינים 3 וחצי מיליון מסכות ומעל ל-17,000 אקדחי טמפרטורה - מדי חום ללא מגע".

גולן עומד בראש חברת Unique 1 Asia, שמספקת שירותי ייעוץ וניהול פרויקטים לסוכנויות ממשלתיות וחברות ממשלתיות בסין, ופועלת כספק ממשלתי. בימים כתיקונם החברה עוסקת בתחומי התרבות, האמנות, והטכנולוגיה, אך בחודשים האחרונים היא רוכשת ציוד רפואי עבור ממשלת סין.

"בחודשיים האלה עברתי בין מדינות הולנד, אוזבקיסטן, ברזיל, ישראל ועוד. פגשתי נוכלים, רמאים, שקרנים, וגיליתי כמה גנבים יש בשוק הזה שמנסים לעקוץ, לגנוב או למכור במחירים מופקעים. כבר היו מקרים שבהם סינים שהסתובבו עם כסף ברוסיה נשדדו. אותי כמעט חטפו באוזבקיסטן", הוא מספר. "לקחו אותי לכאורה למפעל שמרוחק שש שעות נסיעה מעיר הבירה. חבורה של אוזבקים באים אליי וצועקים עליי לשלם ולקנות מסכות. הם לא נתנו לי לראות את המפעל עצמו. בסוף ברחוב חשוך באים סביבנו חמישה, שישה חבר'ה, ואני כבר חשב שיוציאו עליי קלצ'ניקובים. הצלחנו לנסוע לשדה התעופה והטיסו אותי משם".

התיאור של גולן מאפיין את שגרת היום של עסקים נוספים שפועלים בעולם הציוד הרפואי. התחום הזה הפך, בעקבות משבר הקורונה, לשוק שחור של ממש. לפני כשבוע וחצי, קבוצה של אנשים באוקראינה שקנו מאה אלף מסכות רפואיות במטרה למכור אותן ברווח, נשדדו על ידי קבוצת חמושים. בסוף פברואר, אנשי עסקים סיניים שרכשו מסכות ברוסיה, נפלו קורבן להונאה ושילמו 15,000 דולר במזומן עבור מסכות רפואיות, לשני סוחרים שלקחו את כספם ונמלטו מהמקום.

מצד שני, גם הסוחרים צריכים להיזהר בתקופה הזו. דיווחים על יצואני ציוד רפואי בתקשורת הסינית, מגלים שהם נתקלים בהזמנות מזויפות, ובתשלומים שלא מגיעים בזמן או לא מגיעים כלל. במסמך שנכתב על ידי יצואני ציוד רפואי מסין עבור יצואנים אחרים, הם מזהירים הן מהונאות של לקוחות והן של יצרני ציוד, וכן מזהירים מיצוא של ציוד ללא אישורי FDA וללא אישורים הולמים מהממשלה הסינית. האזהרות האלה יכולות ללמד כי מדובר בתופעות בהיקף רחב יחסית.

גולן מספר שהיה מעורב בעסקה במסגרתה מפעל סיני אישר שימכור לבכירים בישראל בין מאות לאלפי מכונות הנשמה, אך לא מספק פרטים נוספים על העסקה או על המעורבים בה. "סין חזרה להיות מדינה מייצרת. כל יצרן, אפילו של מכוניות, הופך ליצרן של מסכות ומכונות הנשמה. אז עכשיו צריך להפעיל קשרים בסין", הוא אומר. עם זאת, הוא מספר שנתקל בשבועות האחרונים בקשיים בהתנהלות שלו מול משרדי הממשלה בישראל.

"אני פונה אליהם ולא מצליח לעבור את הביורוקרטיה. 'יחזרו אליך, יחזרו אליך'. שלחתי את העובדים שלי לצלם סרט במחסנים להראות להם שיש לנו מיליוני מסכות שאנחנו שומרים להם ושיסגרו עסקה. לפני יומיים שמתי 200 אלף דולר מכספי האישי כדי לשמור את המסכות. זה לא הספיק, המסכות כבר הלכו", הוא אומר. לעומת זאת, לדבריו, "הממשלה הסינית עובדת מדהים ונותנת להם אישורים באפליקציית התשלומים וויצ'אט עם ועדות רפואיות שכוללות אנשי בריאות ואנשי ממשל. יעילות מטורפת".

"יש אנשים טובים במערכת שמנסים לעזור אבל המערכת צריכה להתעורר. הממשלות הגדולות והחזקות בעולם כבר עושות הזמנות למיליארד מסכות בכל שבוע. קו יצור או מפעל חזק יודע לייצר 100-500 אלף מסכות, אז בחשבון פשוט מדובר במאות מפעלים. איך אפשר להילחם בזה? הדרך לעקוף את התורים זה או להפעיל קשרים או לתת מחיר. במצב רגיל מוכרי ציוד הולכים אחרי קונים, שולחים להם סאמפלים ומתחננים אליהם ומציעים תנאי תשלום של שוטף פלוס, אבל העולם השתנה. זה כאילו צבא גרילה. צריך להתאים את עצמנו למצב לחימה ואנחנו מדינה שטובה בזה".

יובל גולן, Unique 1 Asia / צילום: תמונה פרטית

"כל אחד בפירמידה מקבל כסף"

אמיר גל אור, יו"ר INNONATION ושותף מייסד קרן אינפיניטי, שהתגורר במשך שנים בסין, נתקל באירועים דומים בניסיונו לעזור במאמץ הרכש הנוכחי. "רוב מפעלי הציוד הרפואי הם היום בסין, ומאז ומתמיד הסינים עובדים עם שרשרת של מאכערים. המדינה פונה לאיש עסקים שפונה לקשרים שלו והם אומרים, 'יש לי את הסחורה', אבל אין להם. הם מקבלים ממך מקדמה והולכים לחפש את הסחורה, ואף אחד מאנשי הביניים לא יודע אם תהיה לו את הסחורה באמת. לכן גם המחיר עולה כי כל אחד בפירמידה הזו מקבל את הכסף שלו.

"כדי לראות את הסחורה אתה צריך לשלם, וכדי לשריין תאריך אספקה אתה צריך לשלם. אם מישהו אחר בא ושילם פי שתיים, אז אתה לא תקבל את הסחורה בתאריך שנאמר לך אלא חודשיים אחרי והם יגידו 'פורס מאז'ור".

זה מזכיר עסקת סמים.

"הדמיון הוא בכך שאלה לרוב עסקאות במזומן, באחד על אחד, שבהן אתה רואה את הציוד לרגע ואם אתה לא סוגר מיד את העסקה היא תעוף לך".

אז אתה צריך קשרים.

"זו בדיוק הטעות. בדרך-כלל ובעיקר מול סין, רכש הוא עניין של קשרים, אבל היום הקשרים לא מספיקים. קמו מפעלים חדשים בסין וגם המפעלים הקיימים מוצפים בביקוש. מה שעוזר הוא לדעת לסגור עסקה מהר ולדעת לעשות דיו דיליג'נס מהר, כלומר להבין הכי מהר מכולם למי באמת יש סחורה איכותית ומי עובד עליך. אנחנו הגענו למצב שיכולים לעשות דיו דיליג'נס תוך כמה שעות".

ספקי הציוד דואגים למוניטין שלהם ביום שאחרי?

"ממילא מדובר בשרשרת ארוכה כשהסוף של השרשרת לא מכיר אותך בכלל".

זה מסביר למה המוסד מעורב בתמונה.

"המוסד יודע לעשות תחקיר על בן אדם ויודע לעשות עסקאות לא סטנדרטיות, אבל כאן אפילו המוסד לא מספיק. הסינים יותר מתוחכמים מהמוסד. המוסד לא מספיק חזק בסין".

ממשלת ישראל עובדת לאט מדי

במציאות שבה הביקוש למוצרים רפואיים גבוה משמעותית מההיצע, התשלום עבור מוצרים רפואיים לספקים נעשה כיום מראש, ועל פי רוב - במזומן. המחירים המטפסים ומדינות שונות וכן בעלי אינטרסים מנסים לרכוש כמה שיותר ציוד כדי למנוע מאחרים להגיע למלאים, או כדי להעלות את מחירי השוק. מאחר שיש מחסור גדול במוצרים, רבות מהעסקאות הן עסקאות רכישה של פס ייצור לצורך ייצור של מוצרים ולא של מוצרים קיימים, מה שמעלה את המחיר אף יותר.

במציאות הזאת, ממשלת ישראל מתקשה לעמוד בתחרות על ציוד רפואי, כיוון שאין לה מנגנוני תשלום מראש, או מערך של אנשים שיכולים להימצא בשטח, לסגור עסקאות, ולבדוק את איכות הציוד.

"ישראל היא אחת המדיניות האיטיות", אומר גל אור, "מלבד הביורוקרטיה, כולם חושבים 'למה שמישהו ירוויח' וכל אחד מפחד מהאשמות. האמריקאים מהירים מאיתנו, הגרמנים סופר מהירים וגם הבריטים. בישראל אין קופת חירום לאומית שאפשר להוציא ממנה כסף במהירות. במדינות האחרות יש מודל כזה".

במקביל לפעולות של גופי הממשלה, הופעלו שני מנגנונים: אלה של ארגוני הביטחון כמו המוסד, אשר תפקידו לאתר את העסקאות ממקורות לא שגרתיים, לבחון מהר את האמינות שלהן ולאבטח את העסקה, וגם קבוצות של אנשי הייטק שפועלים בהתנדבות בדרך-כלל, תוך שימוש בקשרים המקומיים שלהם. אנשי ההייטק פועלים בשיתוף פעולה עם גורמים במשרד הבריאות ובמשרד הביטחון, וכן ישירות מול צוותים רפואיים בבתי חולים.

בכמה מקרים בהם התגאתה הממשלה בהשגת ציוד רפואי, בפועל הייתה זו עסקה שנתפרה מההתחלה ועד הסוף על ידי אנשי עסקים פרטיים בהתנדבות, והוגשה על מגש לממשלה, כתרומה - ואז אין צורך באישורים או חתימות. סביר להניח כי בעתיד, אנשי הממשל יזכרו מי עזר להם בעת צרה.

חברת התקשורת מלאנוקס מפעילה בשבועות האחרונים חמ"ל של ממש בתחום רכש ויבוא הציוד הרפואי, אותו מרכז מנכ"ל ומייסד החברה, איל וולדמן, ואושרי כהן, סמנכ"ל תפעול ולוגיסטיקה בחברה.

"המתחרים האמיתיים שלנו אלה מדינות אחרות שחלקן יודעות לזוז יותר מהר, ויש להן הרבה יותר משאבים והרבה יותר אמצעים, כמו ארצות הברית שיודעת לאתר את המקום ולהגיע, או המדינות המפרציות שמגיעות עם מזומן. אנחנו מתמודדים גם עם מגבלות ייצוא. גרמניה למשל אסרה להוציא מגבולותיה מכונות הנשמה, והאיחוד האירופי עצר הוצאה של כל ציוד רפואי נחוץ מחוץ לאירופה", אומר וולדמן.

"החמ"ל של מלאנוקס רץ מזה מספר שבועות ויש לנו אנשים שפרוסים בעולם. אנחנו יודעים להשתמש בחברות השילוח, ואנחנו עובדים עם עוד גופים. למשל, האפוטרופוס הכללי שהחליט לתרום 17 מיליון שקל למלחמה בקורונה, גופים נוספים כמו של שי וינינגר מחברת למונייד, שמנסים לגייס כספים. כרגע גייסנו כספים בעצמנו, מהעובדים של מלאנוקס וגם מהחברה עצמה, והגענו לתרומה כוללת של יותר ממילון שקל", הוא מוסיף.

אושרי כהן: "ברגע שהתחיל משבר הקורונה, הראשונים שזינקו זה דילרים למיניהם, גם בישראל. כל מיני חברות שפעם סיפקו ציוד השקיה, היום מספקות ציוד רפואי, ומולם אנחנו מתחרים. אנחנו עובדים או מולם או ישירות ליצרנים, שזה הנתיב העדיף", מוסיף כהן.

לדבריו, "יש כמה מורכבויות, למשל שכמות טיסות הנוסעים בעולם ירדה משמעותית. איך מתמודדים עם זה? קודם כל קשרים. העובדה שיש למלאנוקס רשת הפצה מאוד חזקה בכל העולם, גם באירופה וגם באסיה, זה יתרון אדיר. גם כשאתה סוגר עסקאות מול סין אתה רוצה לוודא שאתה מקבל סחורה אמיתית. כשאתה עושה את זה מהארץ - הסיכויים שלך לקבל סחורה כפי שאתה מצפה יורדים משמעותית".

"שלחתי בחור שלנו בפודונג שבסין לבדוק סחורה, הוא פתח להם את כל הסחורה, חתך מסכות כדי לראות שהן אכן עם שלוש שכבות, ואתה מקבל תמונות וסרט וידיאו, וכשאתה עושה עסקה ומעביר כסף אתה יודע שאתה מקבל את הסחורה שאתה צריך לקבל. חסרה לממשלות היכולת הזאת של עסקאות מהירות, ונוכחות בשטח, לחברות כמונו יש להן יתרון משמעותי בעיקר בשלבים הראשונים", מספר כהן.

במלאנוקס מספרים שהפעילות שלהם הצליחה לסייע לגופי הרכש הממשלתיים לאתר 5 מיליון מסכות כירורגיות ו-6 מיליון מסכות הגנה מסוג N95 לצוותים רפואיים. בנוסף, הכספים שגייסו שימשו לרכישת שמונה מכונות הנשמה, 70 אלף מסכות N95 נוספות, ו-3,000 מיכלי אלכוג'ל לבתי חולים.

פעילות נוספת היא חמ"ל מתנדבים אותו מפעיל שי וינינגר, מנכ"ל ומייסד למונייד, שגם הוא מגייס תקציבים ורוכש ציוד רפואי לבתי החולים בישראל. "מי שניסה להביא מסכות וציוד מיגון מסין ומקומות אחרים בטח ראה שזה בלתי אפשרי", אמר וינינגר ל"גלובס" השבוע, "מערכת הבריאות פועלת עדיין כאילו שאנחנו בתקופת שלום, אבל זו מלחמה. המטרה שלנו היא לעזור וכמובן לא לתקוף את המערכת שעובדת טוב, רק בקצבים משלה. כולם עושים מאמצים עילאיים אבל לפעמים מערכת ממשלתית כבדה מדי ופוליטית מדי כדי להשיג תוצאות מהירות בסביבה של אי וודאות. קשה מאוד להתחרות עם שאר מדינות העולם ששולחות אנשים עם כסף מזומן במזוודות. אי אפשר להתחרות בזה עם שוטף פלוס 90 וערמות טפסים", הוא הוסיף.

גל-אור מציין כי בנוסף לנושא הרכש, עלות השילוח התייקרה, גם בגלל הירידה בקצב הטיסות הבינלאומיות, וגם כי יש מי שגוזר על כך קופון. "אנחנו מנסים לחכור כעת מטוס כדי להביא רק את הציוד הרפואי לארץ", הוא מציין.

לדבריו, משרד הבריאות לא הציע לעזור ליבואני הציוד הרפואי, גם מי שמתנדב וגם מי שמתפרנס מכך בשגרה, לסבסד את עלויות השילוח. כמו כן, למרבה האירוניה אין לחברות הציוד הרפואי פטור מהיטלי הצפיפות בנמלים.

"זה לא חייב להיות ככה"

"כל מבצעי השון קונרי האלה נחמדים אבל באמת לא הכרחיים", אומר גורם שמתפרנס מרכש והפצה של ציוד רפואי וביקש שלא לפרסם את שמו משום שבמשרד הבריאות "יושבים אנשים נקמנים ונוטרים", לדבריו.

הוא מוסיף כי "יש ציוד רפואי בעולם. יש ציוד רפואי בסין שאפשר לקנות. כל הסיפור הוא אך ורק לבצע את העסקה מהר. אנחנו שולחים הצעות למשרד הבריאות לספק ציוד מגורמים שאנחנו מכירים, ואנחנו לא מקבלים תשובה, כי אין מספיק כוח אדם שממונה על זה. משרד הבריאות בעצמו פרסם קול קורא לציוד. ענינו לקול הקורא בהצעה לתווך למקור שיש לו את הציוד הדרוש - לא ניתנה תשובה. לא צריך להפעיל את המוסד. מה קשור המוסד? תטיסו לסין במטוס של חיל האוויר רופא הנשמה, טכנאי הנשמה ומישהו שיש לו סמכות לחתום על הצ'ק, ולא תצטרכו להתמודד עם שום סוחרים מפוקפקים. אמיר גל אור חוכר מטוס? למה איש פרטי צריך לחכור מטוס? צריך להסיק מזה מסקנות למשבר הבא".

משרד הבריאות לא הגיב לדברים עד למועד ירידת העיתון לדפוס.

"זה הזוי כל בתי החולים פונים אליי ואני לא יודע מה לענות"

אריק אייזנקרפט, ביו ביט: "כל עיכוב במשרד הבריאות מעכב את הוצאת ההזמנה מאיתנו לספקים, ואותם ספקים לא מחכים לנו. יש להם הזמנות אחרות"

ספקי ציוד רפואי בישראל מתוסכלים מקצב הפעילות של משרד הבריאות. המשרד לא חתם עדיין על הזמנת חיישנים למערכות ניטור מרחוק של חולי הקורונה. אם המסמך לא ייחתם, ייתכן שבעוד כשבועיים תופסק אספקת החיישנים.

לדברי אריק אייזנקרפט, בעבר ראש ענף הרפואה בצה"ל והיום מנכ"ל חברת ביו ביט שמספקת מכשירים לניטור חולים ב-16 מחלקות בידוד בארץ, מעל חצי מהמחלקות הקיימות: "סיפקנו לבתי החולים מערכת ניטור חולים מרחוק בה הם משתמשים כל הזמן. בתי החולים קיבלו הנחיות ממשרד הבריאות שהניטור יהיה באמצעות המערכת שלנו. אנחנו נערכנו בהתאם והסטנו הצידה הזמנות שקיבלנו מחו"ל, כי אנחנו נותנים עדיפות למערכת הישראלית.

אריק אייזנקרפט, ביו ביט / צילום: תמונה פרטית

"בקרוב יגיע הזמן לספק חיישנים נוספים למערכות הניטור, שהם הרכיב המתכלה של המערכת. ניהלנו משא ומתן עם שראל, חברת הרכש של ארגוני הבריאות בישראל, כשכל העלויות שלנו שקופות להם ואז חתמנו על הסכם איתם, על בסיסו נערכנו להזמין את הרכיבים ליצור החיישנים.

"משרד הבריאות היה אמור להוציא הזמנה לרכש החיישנים מאיתנו, כשהוא זה שיחלק את החיישנים על פי הצורך בין בתי החולים. ההזמנה הגיעה לד"ר אורלי ויינשטיין, ראש חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים במשרד הבריאות, ושם היא נתקעה. היא פתאום צריכה לראות איך ומה. אבל היא גם לא עונה לנו. כל עיכוב אצלה מעכב את הוצאת ההזמנה מאיתנו לספקים, ואותם ספקים לא מחכים לנו. יש להם הזמנות אחרות. את מי לא הפעלתי כדי להבין מה אפשר לעשות כדי להאיץ את התהליך. כולם אומרים - ויינשטיין היא הכתובת.

"זה הזוי! אני לא מאמין שזה קורה. מצד אחד לא נעים לי לצאת ככה לתקשורת אבל מצד שני זה מתסכל בצורה לא רגילה. בעוד שבועיים לא יהיו לנו יותר חיישנים, אם לא אוכל להזמין את הרכיבים עכשיו".

אייזנקרפט מדגיש כי המוצר שהוא משווק הוא חיוני. "כל חולה חייב בניטור. כולם מדברים על הנשמה אבל אין הנשמה ללא ניטור, הם חייבים ללכת ביחד. הניטור מרחוק חוסך חשיפה של רופאים, וחוסך ציוד מגן. כל בתי החולים פונים אליי ואני לא יודע מה לענות להם".

עוד כתבות

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

הפגנה הקוראת לשוויון בנטל. בלי נתונים מסולפים / צילום: שב״פ sha_b_p@

אותה אוזלת היד מאפשרת למגזר גדול לא לשאת בנטל וחונקת אותנו בפקקים

משבר הגיוס הוא משבר המטרו: שניהם יחד הוא אותו כישלון תשתיות ענק, של התחבורה המקרטעת פה ושל יסודות המדינה המתפוררים אחרי 76 שנותיה ● הסטטוס קוו מת. הגיע הזמן להיפרד מפתרונות הישראבלוף

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות